הידור לא לשמור על טריות הערבות

[מיכאל1]

הרדב"ז במצודת דוד מצ' קיח

וגם בשביעי הוא יום הערבה מנהג נביאים הראשונים, וכדי להחליש כחה אמרו חבוט חבוט ולא ברוך,
ומשום הכי אין אני נוהג להחליף הערבה כל שבעה דמכמשא עדיף טפי

ועוד, האם אין כאן עירוב פרשיות בין ערבה שבלולב לערבה של הושענא?

ובזה אקוד קידה חמש מאות

[חד ברנש]

אין כאן עירוב פרשיות, שבמחילה הוצאת דבר מהקשרו, שהוא כותב, שבגלל שהערבות רומזים לשמאל, לדינים, יש לחבוט אותן (ביום השביעי של סוכות) כדי להתיש את כוח הדינים, ובגלל זה גם אין ראוי להדר בערבות של אגד הלולב שיהיו רעננים.
ראה את לשונו המלאה.

מצודת דוד ערבה.jpg (84.49 KiB) נצפה 2348 פעמים

[מיכאל1]

יישר כח, נכון מאד.
האם יש מעלה לפי זה לקחת ערבות כמושות כבר ביום הראשון?

[חיימשה]

מנהג בעלזא שאין מחליפים ערבות עד הושענא רבה. מעודי תמהתי לפישרו, ועתה נתבהר לי. יישר כח.

[עתניאל בן קנז]

מנהג בעלזא שאין מחליפים ערבות עד הושענא רבה. מעודי תמהתי לפישרו, ועתה נתבהר לי. יישר כח.

מנהג בעלזא אינו קשור לטעם זה דייקא, אלא על הקפידא שלא להחליף חפץ של מצוה, כל זמן שעדיין כשר, אפילו אינו 'מהודר'. [כפי שנוהגין כן לגבי ציציות ועוד].
חוץ מלכבוד הושענא רבה, שאז מחליפים, כפי שהיה מנהג אשכנז].

טעם האמור יועיל רק ליתן טעם, ו'להרגיע' את אלו שמרגישין 'נקיפות מצפון' לראות על ערבתם הכמושה, שיש אכן 'ענין' בדבר.

(בעבר היה איזה מאמר ב'אור הצפון' באריכות לבאר מנהג זה).

כמובן, כל האמור כאשר הערבה כשרה בהחלט, רק כמושה. כאשר יש חשש לכשרות הערבה, אי מחמת היבשות או נשירת העלים - וכפי שמצוי טובא, ובפרט בערבות של זמנינו (שהם צעירות ביותר, ואף נקטפו מכבר ורק נשמרו בקירור), לית מאן דפליג שצריך להחליף את הערבות, למרות ה'מנהג' האמור. [וצריך לעורר על כך למי שאינו יודע].

[איש חסידות והלכה]

טעם האמור יועיל רק ליתן טעם, ו'להרגיע' את אלו שמרגישין 'נקיפות מצפון' לראות על ערבתם הכמושה, שיש אכן 'ענין' בדבר.

ברם מי שכבר החליף אינו יכול לרקוד על שתי החתונות

[איש חסידות והלכה]

טעם האמור יועיל רק ליתן טעם, ו'להרגיע' את אלו שמרגישין 'נקיפות מצפון' לראות על ערבתם הכמושה, שיש אכן 'ענין' בדבר.(ציטוט מלפנ"ז)

ברם מי שכבר החליף אינו יכול לרקוד על שתי החתונות