מצטער בסוכה או מפונק?

[שלמה בן חיים]

כל שנה מחדש חופות בי המחשבות דלהלן:
המציאות בימים עברו שהפרטיות של כל אחד לא היתה כבימינו הם היו רגילים לישון באהלים, וגם כשהיו להם בתים, לא היה להם מקלחות ושירותים בבתים, הם חיו הרבה מן החיים ברחובה של עיר. אך לפי המציאות של החיים שלנו היום כמעט ברור שהשינה בסוכה היא ממש צער עבור כל אחד מאיתנו [חוץ מיחידים], אני מדבר כמובן על סוכות ברחוב ולא מי שיש לו במרפסת. ריבוי הסוכות גורמות לחוסר פרטיות ותחושה לא נעימה, אפילו הקושי אם מתעוררים בלילה לעלות כל פעם לבית לכל צורך אישי, וכל כהאי גוונא גורם לתחושה מאד לא נעימה. בבני ברק הבעיה עוד יותר גדולה, אני זוכר כמעט כל שנה [השנה קצת יותר טוב] אני ממש מצפה לגמור את הסעודה מחמת הסבל מהחום. האם באמת אני פטור כי זה מצטער? או שאני פשוט מפונק והיתר של מצטער הוא למצטער ממש ולא למפונק? יש להאריך בזה עוד טובא אך מסתמא כל אחד מבין לכוונתי, מה דעתכם?
העיון בסוגיות מצטער לא פתרו לי את הנושא, לא מצאתי שם מקור לכל זה.

[החושב]

לגבי הפטור של 'מצטער' (שהוא משום תשבו כעין תדורו) נראה שאין סברא לחלק בין שהוא מצטער בצער שכולם מצטערים בו, בין שהוא מצטער מפאת זה שהווא מפונק (אסטניס בלע"ז).
וכן מבואר בש"ס:

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כט עמוד א
תנא: משתסרח המקפה של גריסין. אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא נשב זיקא קא מייתי ציבותא. אמר להו רב יוסף: פנו לי מאני מהכא. - אמר ליה אביי: והא תנן משתסרח המקפה! - אמר ליה: לדידי, כיון דאנינא דעתאי - כמי שתסרח המקפה דמי לי.

וכן עי' במ"ב תרמ-כט

יש כאלה שמחמת חביבות המצוה לא מרגישים כלל את האי נוח והצער. ויש לעיין אם כה"ג חייב. (ואם באמת הוא פטור, יתכן שיש בזה צד חומרא - שחייב לבנות סוכה במקום אחר).

יש כאן נושא אחר. אם נאמר שאכן אתה בגדר מצטער, לכאורה זה לא יביא אותך לקולא אלא אדרבה - לחומרא. יש מצוה על כל אחד לבנות סוכה הראויה לדיור. אם ליד דירתך אתה לא יכול להקים סוכה הראויה לדירה, עליך לבנות סוכה במקום אחר. (המ"ב מדבר על מציאות שאדם צריך לבנות סוכה מעבר לנהר). אפשר גם לשכור דירה עם מרפסת סוכה ביישוב אחר לתקופת החג. אני חושב שב-1,000-2,000 ש"ח אתה גומר את הסיפור.
ונראה לי שלא יעזור לומר "אין לי כח לדאוג לסוכה בחוץ לעיר. עדיף כבר קצת לסבול כאן". שכן, כאמור, חובה להקים סוכה הראויה לדירה.

[מנין]

אני ממש מצפה לגמור את הסעודה מחמת הסבל מהחום. האם באמת אני פטור כי זה מצטער?

פשוט שפטור. ואם אתה מברך "לישב בסוכה" בכזה מצב, חוששני לך מברכה לבטלה.
וגא"מ לדברי "החושב" שחייב להתקין מזגן בסוכה.

[שלמה בן חיים]

אני ממש מצפה לגמור את הסעודה מחמת הסבל מהחום. האם באמת אני פטור כי זה מצטער?

פשוט שפטור. ואם אתה מברך "לישב בסוכה" בכזה מצב, חוששני לך מברכה לבטלה.
וגא"מ לדברי "החושב" שחייב להתקין מזגן בסוכה.

אתה מדבר לא רק עלי אלא על כל תושבי בני ברק וגלילותיה, כמעט ולא ראיתי שמתקינים מזגן בסוכה בחוץ, האם באמת כל אלו פטורים מסוכה וברכתם לבטלה?
עיקר השאלה שלי היתה באופן כללי כמעט אין אדם שלא מצטער היום לישון בחוץ האם יש בזה פטור של מצטער?

[החושב]

עיקר השאלה שלי היתה באופן כללי כמעט אין אדם שלא מצטער היום לישון בחוץ האם יש בזה פטור של מצטער?

על סמך מה אתה טוען כך? עשית סקר בצורה יסודית, או שכך נראה לך מסברא?

[מנין]

אני ממש מצפה לגמור את הסעודה מחמת הסבל מהחום. האם באמת אני פטור כי זה מצטער?

פשוט שפטור. ואם אתה מברך "לישב בסוכה" בכזה מצב, חוששני לך מברכה לבטלה.
וגא"מ לדברי "החושב" שחייב להתקין מזגן בסוכה.

אתה מדבר לא רק עלי אלא על כל תושבי בני ברק וגלילותיה, כמעט ולא ראיתי שמתקינים מזגן בסוכה בחוץ, האם באמת כל אלו פטורים מסוכה וברכתם לבטלה?
עיקר השאלה שלי היתה באופן כללי כמעט אין אדם שלא מצטער היום לישון בחוץ האם יש בזה פטור של מצטער?

מה הצד השני? אני לא יודע על אחרים, אבל כשאני גרתי בבני ברק, לא הייתי ישן בצהרים בסוכה.

[אפרקסתא דעניא]

הגדר הוא תשבו כעין תדורו:

אם כך היה מזג האוויר בסלון שלך, האם היית הולך לאכול בחדר הילדים שבו יש מזגן?

אם כך היה מזג האוויר בחדר השינה שלך, האם היית הולך לישון בחדר הילדים הממוזג?

[מנצפך]

יש כאן נושא אחר. אם נאמר שאכן אתה בגדר מצטער, לכאורה זה לא יביא אותך לקולא אלא אדרבה - לחומרא. יש מצוה על כל אחד לבנות סוכה הראויה לדיור. אם ליד דירתך אתה לא יכול להקים סוכה הראויה לדירה, עליך לבנות סוכה במקום אחר. (המ"ב מדבר על מציאות שאדם צריך לבנות סוכה מעבר לנהר). אפשר גם לשכור דירה עם מרפסת סוכה ביישוב אחר לתקופת החג. אני חושב שב-1,000-2,000 ש"ח אתה גומר את הסיפור.
ונראה לי שלא יעזור לומר "אין לי כח לדאוג לסוכה בחוץ לעיר. עדיף כבר קצת לסבול כאן". שכן, כאמור, חובה להקים סוכה הראויה לדירה.

קצת קשה לי להבין, לפי דברי מר, מהו ההיתר המוזכר בפוסקים שלא לישן בסוכה ארצות הקרות? למה שלא נאמר להם לשכור דירה בארץ אחרת ולבנות שם סוכה?
כלומר, בעצם, מהו הגבול?

[החושב]

יש כאן נושא אחר. אם נאמר שאכן אתה בגדר מצטער, לכאורה זה לא יביא אותך לקולא אלא אדרבה - לחומרא. יש מצוה על כל אחד לבנות סוכה הראויה לדיור. אם ליד דירתך אתה לא יכול להקים סוכה הראויה לדירה, עליך לבנות סוכה במקום אחר. (המ"ב מדבר על מציאות שאדם צריך לבנות סוכה מעבר לנהר). אפשר גם לשכור דירה עם מרפסת סוכה ביישוב אחר לתקופת החג. אני חושב שב-1,000-2,000 ש"ח אתה גומר את הסיפור.
ונראה לי שלא יעזור לומר "אין לי כח לדאוג לסוכה בחוץ לעיר. עדיף כבר קצת לסבול כאן". שכן, כאמור, חובה להקים סוכה הראויה לדירה.

קצת קשה לי להבין, לפי דברי מר, מהו ההיתר המוזכר בפוסקים שלא לישן בסוכה ארצות הקרות? למה שלא נאמר להם לשכור דירה בארץ אחרת ולבנות שם סוכה?
כלומר, בעצם, מהו הגבול?

אכן הדבר טעון בירור.
לגבי הדין שסוכה צריכה להיות ראויה גם לאכילה וגם לשינה (רמ"א תרמ-ד בשם המרדכי) כתב הפמ"ג סק"ו שבמקומות הקרים יוצא יד"ח באכילה אף שאינו יכול לישן שם, וזאת משום ש'אי אפשר בעניין אחר'. ועוד כתב שם (נראה שזו אותה הסברא) ש"סוכה במקומות הקרים אין עשוי כי אם לאכילה ולא לשינה".

וביאור הדברים נראה, שהתורה הצריכה לעשות דירת ארעי. ובזה סברת המרדכי, שאם עשה באופן שאינו יכול לישן, אין על זה שם דירה כלל.
בארץ עם אקלים קר, דירת ארעי זה דבר שבכלל לא מתיימר לספק שירותי לינה. זה פשוט לא שייך. אבל לאכול בדירת ארעי כן אפשר גם בארץ קרה. לכן, בארצות הקרות סוכות שאפשר לאכול בהן אבל אי אפשר לישן לא מאבדות שם 'דירה'. כנראה שזו כוונת הפמ"ג.

האם אפשר להעתיק את הסברא של הפמ"ג גם למציאות בה השינה לא מתאפשרת מחמת ריבוי סוכות השכנים מסביב? - ספק גדול אצלי.

האם באופן שאדם מצטער גם בשינה וגם באכילה (לפי מה שהבנתי זה המציאות של פותח האשכול) אפשר לומר 'אי אפשר בעניין אחר'? - לא נראה כלל. עד כאן לא דנו אלא בסוכה שהיא ראויה לפחות לאכילה, ובזה כותב הפמ"ג שיש לה שם דירה. אבל הצער הוא גם באכילה וגם בשינה - אז זה כאילו שלא בנה סוכה כלל. ואכן צריך ביאור עד כמה צריך לטרוח ולהשקיע בשביל לבנות סוכה ראויה.

[עובדיה חן]

למה אין חובה להתקין מזגן בסוכה שלא יהיה מצטער?,הרי המציאות היום שאין בית בא"י בלי מזגן, וא"כ כמו שאומרים לתושבי חו"ל שחייבים להביא כרים וכסתות שלא יהיה קר ה"ה להתקין מזגן וצ"ע איך נפטר מהסוכה בגלל החום.? וצ"ע

[יואל שילה]

ברכסים אחד הרבנים החשובים היה בערך הראשון שהתקין מזגן בדירתו בטענה שזה לא פינוק, וכן התקין בסוכתו מזגן חלון, וממנו מסתמא למדו רבים.
לכאורה יש חילוק בין הטירחה הנגרמת מהסוכה, לעלות ולרדת פעמים רבות לכל צורך, שמזה כלל אין פטור כי כשיושב בפועל בסוכה הרי הכל נפלא, וגם בזמן חז"ל הסוכות היו בראש הגג ועלו להן בסולם, וממילא אין חשש ברכה לבטלה בסוכה שיש לטרוח עבורה כהוגן - לבין 'מצטער' הפוטר מישיבת הסוכה - שהוא כאשר הישיבה עצמה בסוכה היא המצערת, כגון יתושים קור חום ורעש הילדים הנוסעים בבימבה ושאר כלי משחית - שישיבה זו פטורה מסוכה, ומחייבת ליצור סוכה ללא הפרעה, אך כשאין סוכה אחרת - פטורים מישיבתה באופן כזה.
אמנם, כמדומה לי שגדר הדבר איננו האם היה עובר לחדר אחר בביתו, שהרי מעבר מחדר לחדר כמעט ואיננו מטריח או משבש תכניות, אלא האם לא היה נמצא בבית זה כלל, ואכן יש מקרים שבהם היה עובר לבית אחר באופן זמני, כגון בקריסת החשמל ביום הדורש חימום או קירור קיצוניים, ברעש שבו השכנים דופקים בקונגו בכותל הבית, בעכברים המתרוצצים בבית, וכל כיו"ב, איש איש לפי איסטניסטיותו ורגישותו.
ויש להביא בחשבון האם האדם היה מוכן ליטול חלק ב'דירה' כזו גם בסיטואציה אחרת, כגון כשיוצא לנופש על גדות הכינרת, ויש יתושים והרבה אנשים סביבו, וטירחה מרובה.
עצה די טובה להפחתת החום היא יצירת הצללה על דופן הסוכה וחלק מהסכך הנמצאים בצד הפונה לשמש, וההצללה חייבת להיות מרוחקת מעט מהדופן, ובכך השמש המכה על ההצללה לא תחמם ישירות את הדופן, והטמפרטורה בסוכה תרד, רצ"ב תמונה מסוכתי [מתחת ההצללה ניתן להבחין במזגן חלון].
ועצה טובה לרעש היא הפעלת מכשיר מרעיש ברעש חזק ברעש מונטוני, כגון מאוורר טורנדו רב עוצמה, המייצר רעש חזק שגורם לרעשי החוץ להשמע הרבה פחות.

[עובדיה חן]

אשריך הרב שילה שמהדר במצוות.

[אביש]

מה לגבי פרטיות, כגון אדם שלא נעים לו לישון יחד עם חתניו או להיפך?

[עושה חדשות]

וגא"מ לדברי "החושב" שחייב להתקין מזגן בסוכה.

ראה בקצרה בדברי הרב נתנאל ולדנברג בגליון רוממות האחרון שהעלית. ומצורף המאמר הארוך.

מזגן בסוכה - הרב נתנאל ולדנברג.docx

(52.27 KiB) הורד 152 פעמים

[עובדיה חן]

פסק הלכה בעניין עכברים,בבני ברק כל עוד לא גרשו אותם, לכאורה הרי זה מצטער, לאלו שיש להם סוכות על גבי קרקע.

[כולל יונגערמאן]

בפשטות צורת הסוכה צריכה להיות כעין סלון, (ובלילה כחדר שינה), הסמוכה לשאר החדרים בהם עושים ההשתמשויות בזויים / פחות פורמליים, כגון בישול / רחיצת הכלים וכדו'. סתם סוכה העשויה ברחוב בלי חדרים סמוכים יש מקום עיון גדול אם זה בגדר תשבו כעין תדורו בכלל

וגם בימי חז"ל צורת הסוכה היתה כעין בית ועליה על גביו, לא יותר מזה (לא מדובר בבנינים רבי קומות או גורדי שחקים), ורמת הצער והפטור צריך להיחשב בהתאם