מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

על מה שמחים בסוכות, ואיך שמחים? הגיגים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

על מה שמחים בסוכות, ואיך שמחים? הגיגים

הודעהעל ידי אריך » ש' אוקטובר 07, 2017 10:05 pm

אשתף הציבור במחשבות שצמחו השנה:

במה שמחים?
במהות השמחה מתעורר הרוקד לעצור ולשאול, על מה בדיוק אני שמח? ויש בזה כמה דרכים: באסיף, בכפרת יוה"כ, בענני כבוד, במקדש, וכו'. אבל נדקדק את הלשון "זמן שמחתנו", ואי נימא ששמחים על משהו מסויים, היה צריך לציין זאת ובלי זה העיקר חסר מן הספר, וסתימת 'שמחתנו' משמע שזה זמן של שמחה שפורצת מהלב, וכמדומה שכך מרגישים האנשים שנמצאים באירועי השמחה, ששמחים מעצם המציאות שלהם ומהטוב שיש להם בחיים. ומתרפקים על הקב"ה שנתן להם את כל הטובה הזו. ויש בטובה זו חלקים שונים, יש הטובה הגשמית (אסיף) ויש את הטובה הרוחנית, יש הטובה הפרטית ויש את זו הלאומית.
ושאלני חכ"א למה חג הסוכות מתייחד בהושענות (וכמ"ש כבר במשנה). והשבתי בשאלה, למה בעיצומו של ההלל אומרים "אנא ה' הושיעה נא"? אלא שבזמן ששמחים ומרגישים את כל השפע שזכינו אליו, בסופו של דבר מתעורר בלב קול שאומר: אפשר עוד הרבה הרבה יותר! אפשר להתקרב עוד הרבה יותר ולזכות להארת פנים פי כמה וכמה ממה שיש לנו עכשיו. יש לה' עוד גנזים רבים שעדיין ממתינים לנו!
אז במטותא, הושיעה נא!

איך שמחים?
האופן לשמוח במה שכבר יש לנו בחיים הוא להתבונן בחיים מבחוץ, ולזה אמרה תורה לצאת מהדירה, כלומר לצאת מסדר החיים הרגילים ושם אפשר להתבונן כמה יפים הם החיים היהודיים עצמם. ובסוד הנוסטלגיה שכאשר מתרחקים מחויות החיים מבינים כמה יפים הרגעים הללו. כמו משפחה שיושבת יחד לארוחת ערב, אבא שמלביש את הילדים, שולחן שבת, נרות חנוכה וכו'. כמה יופי יש בסיטואציות אלו, אך רק במבט מבחוץ רואים זאת. (וזה תפקיד האומנות והספרות לתאר את מצבי החיים הללו כתיאור חיצוני היוצק לתוכם רומנטיות ויופי). וזה גם הטעם ש"הדשא של השני ירוק יותר". [ומכאן עצה לכל המתלוננים על מצב הציבור התורני, שיסתכלו על החיים היהודיים החרדיים במבט מבחוץ, ואז חרף הבעיות ומה שיש עוד לתקן, יראו כמה מקסימים הם. תראו איך נראה ערב החג, איך נראים ימים נוראים, פורים, אבות ובנים, צדקה ונתינה, איך נראים החגים בשכונותינו, לעומת מקומות שלא זכו. תנסו לצאת רגע מהחויה בעצמה ולנסות לתאר אותה כמו סופר או צייר]

ומורגש הדבר גם בנענוע הד' מינים הרומזים אל איברי האדם עד שנמצא האדם מנענע את עצמו, וצ"ב הרי הוא עדיין חי כאן ולמה צריך לייצר "בובה" של איבריו ולנענע, שינענע את גופו גופא. אלא שהשמחה באה רק כשאדם תופס את עצמו במבט מבחוץ.

אחד הרבנים
הודעות: 180
הצטרף: ו' יוני 24, 2011 5:07 pm

Re: על מה שמחים בסוכות, ואיך שמחים? הגיגים

הודעהעל ידי אחד הרבנים » א' אוקטובר 08, 2017 2:21 am

שח לי היום הגר''א עוזר חידוש מר' יעקב ניימן בשם היסודי הדעת מלומז'ה, שהסיבה שקוראים קהלת, אינה הסיבה שחושבים העולם, שלא ישמח האדם כ''כ באסיף, אלא הפוך, מכיון שאנשים תמיד עצובים בגלל שהעוה''ז מטבעו הוא עצוב וקהלת באה לומר שלעזוב את העוה''ז כדי שנוכל לשמוח בחג.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: על מה שמחים בסוכות, ואיך שמחים? הגיגים

הודעהעל ידי דורשי יחודך » א' אוקטובר 08, 2017 10:52 am

דברים יפים מאד, הרב אריך, יישר כוח.

הסיפריה התורנית
הודעות: 29
הצטרף: א' אוקטובר 01, 2017 5:44 pm

Re: על מה שמחים בסוכות, ואיך שמחים? הגיגים

הודעהעל ידי הסיפריה התורנית » ג' ספטמבר 25, 2018 12:47 am

בפרשת אמור נראה שהשמחה היא באסיף ומשו"כ גם נוטלים ד' מינים הדורים.
בראה כבר נראה שיש שמחה בחג עצמו אכן גם שם הוא קשור לכי יברכך וכו' תבואתך.
איך שלא יהיה לא נראה שיש קשר בין הסוכה שהיא משום "כי בסוכות הושבתי".
והיינו שיש כאן ב' עניינים הא' מצת "חג הסוכות" והאחד מצד חג האסיף (ודוק היטב באמור שמדוקדק כן)
בענין זה הוקשה לי הביאור בד' האר"י שיש ענין בנטילת הלולב בסוכה ולהנ"ל הם ב' ענינים נפרדים.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: על מה שמחים בסוכות, ואיך שמחים? הגיגים

הודעהעל ידי בן אדם » ג' ספטמבר 25, 2018 3:50 am

הסיפריה התורנית כתב:בפרשת אמור נראה שהשמחה היא באסיף ומשו"כ גם נוטלים ד' מינים הדורים.
בראה כבר נראה שיש שמחה בחג עצמו אכן גם שם הוא קשור לכי יברכך וכו' תבואתך.
איך שלא יהיה לא נראה שיש קשר בין הסוכה שהיא משום "כי בסוכות הושבתי".
והיינו שיש כאן ב' עניינים הא' מצת "חג הסוכות" והאחד מצד חג האסיף (ודוק היטב באמור שמדוקדק כן)
בענין זה הוקשה לי הביאור בד' האר"י שיש ענין בנטילת הלולב בסוכה ולהנ"ל הם ב' ענינים נפרדים.

עד שאתה שואל על האר"י הק', תשאל על התנא הק' ר' יהודה שלדעתו אין מסככין אלא בארבעת המינים בלבד.
ועד שאתה שואל משיטתם תשאל מסברא, וכי בכדי זימנה התורה שני מועדים לפונדק אחד, לערבב שמחה בשמחה, ועשיית מצוותיהם חבילות חבילות?!
ובאמת כשנדייק היטב במש"כ נראה שאינו מדוקדק כן כל כך בקרא ג"כ, וכך היא לישנא דקרא "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים - באספך מגרנך מיקבך", וכן דרשו חז"ל בסוכה בשם ר' יוחנן "באספך מגרנך מיקבך - בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר", דהיינו שהסוכות עצמם באים מהפסולת שבאסיפת הגורן והיקב שאספו. (וכך שמעתי מגדול אחד שמקפיד לקנות סכך כל שנה מחדש מהאי טעמא, ולא להשתמש בפסולת של שנים עברו, אלא בפסולת השדה של שנה זו שאספו עכשיו).
מכל זה מוכח שחג האסיף וחג הסוכות קשורים ותלויים זו בזו.
והנה, לשיטת סוכות ממש עשו במדבר, הדבר פשוט כמ"ש הרשב"ם עי"ש.
אלא אפילו למ"ד ענני הכבוד, לכאורה אין הכוונה לנס עצמו, שדבר זה אינו שונה מנסה המן והבאר, אלא על ההשגחה שהשגיח ה' על עמו במדבר באמצעות העננים, ולכן דייקא בזמן האסיף צריך האדם להתבונן על ההשגחה שמשגיח ה' על עמו לספר להם כל צרכיהם.

י. אברהם
הודעות: 2768
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: על מה שמחים בסוכות, ואיך שמחים? הגיגים

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' ספטמבר 25, 2018 6:38 am

עי' מו"נ ח"ג פמ"ג, שם מבאר הכל

הסיפריה התורנית
הודעות: 29
הצטרף: א' אוקטובר 01, 2017 5:44 pm

Re: על מה שמחים בסוכות, ואיך שמחים? הגיגים

הודעהעל ידי הסיפריה התורנית » ד' אוקטובר 10, 2018 12:54 pm

בן אדם כתב:
הסיפריה התורנית כתב:בפרשת אמור נראה שהשמחה היא באסיף ומשו"כ גם נוטלים ד' מינים הדורים.
בראה כבר נראה שיש שמחה בחג עצמו אכן גם שם הוא קשור לכי יברכך וכו' תבואתך.
איך שלא יהיה לא נראה שיש קשר בין הסוכה שהיא משום "כי בסוכות הושבתי".
והיינו שיש כאן ב' עניינים הא' מצת "חג הסוכות" והאחד מצד חג האסיף (ודוק היטב באמור שמדוקדק כן)
בענין זה הוקשה לי הביאור בד' האר"י שיש ענין בנטילת הלולב בסוכה ולהנ"ל הם ב' ענינים נפרדים.

עד שאתה שואל על האר"י הק', תשאל על התנא הק' ר' יהודה שלדעתו אין מסככין אלא בארבעת המינים בלבד.
ועד שאתה שואל משיטתם תשאל מסברא, וכי בכדי זימנה התורה שני מועדים לפונדק אחד, לערבב שמחה בשמחה, ועשיית מצוותיהם חבילות חבילות?!
ובאמת כשנדייק היטב במש"כ נראה שאינו מדוקדק כן כל כך בקרא ג"כ, וכך היא לישנא דקרא "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים - באספך מגרנך מיקבך", וכן דרשו חז"ל בסוכה בשם ר' יוחנן "באספך מגרנך מיקבך - בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר", דהיינו שהסוכות עצמם באים מהפסולת שבאסיפת הגורן והיקב שאספו. (וכך שמעתי מגדול אחד שמקפיד לקנות סכך כל שנה מחדש מהאי טעמא, ולא להשתמש בפסולת של שנים עברו, אלא בפסולת השדה של שנה זו שאספו עכשיו).
מכל זה מוכח שחג האסיף וחג הסוכות קשורים ותלויים זו בזו.
והנה, לשיטת סוכות ממש עשו במדבר, הדבר פשוט כמ"ש הרשב"ם עי"ש.
אלא אפילו למ"ד ענני הכבוד, לכאורה אין הכוונה לנס עצמו, שדבר זה אינו שונה מנסה המן והבאר, אלא על ההשגחה שהשגיח ה' על עמו במדבר באמצעות העננים, ולכן דייקא בזמן האסיף צריך האדם להתבונן על ההשגחה שמשגיח ה' על עמו לספר להם כל צרכיהם.

דפח"ח
ועי' בספר בן מלך סוכות שהאריך בזה וגם בשאלות והראיות שהבאת


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים