ספר רוקח, הלכות סוכות, סי' רכא, עמ' קכד:
ולמה ערבה בהושענא רבה? לפי שהערבה גדילה על המים, ואז נידונין על המים. ולא היה יום מרובה בקורבנות... ומביאים קרבניהם בהושענא רבה, אז הכרוז יוצא, פן יעברו בל תאחר. והיו קושרים הבהמות בענפי ערבה - 'אִסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח' (תהלים קיח כז), ואומרים: רבונו של עולם, מה שנדרנו הבאנו, והענפים שאסרנום בידינו הם, הואיל ולא עצרנו מתת, גם אתה אל תעצר הגשמים... עשינו ה' מה שציוותנו, כשם שזאת גדילה על המים, כך תן לנו מים.
מישהו מכיר מקור או מקבילה לתיאור מפליא זה? ובמיוחד לעניין קשירת הבהמות בענפי הערבה?