פורום אוצר החכמה

לפי השי' שהכוונה לשליש ממון, דהיינו אם יש אתרוג כשר במאה ש"ח ומהודר ביותר מכך, אז עד שליש משוויו של האתרוג הכשר צריך להוסיף כדי ליקח את המהודר.

א. האם דנים את כל הד' מינים יחד או כ"א לחוד, (או אפילו כל הדס לחוד). נפק"מ כשהוסיף על האתרוג הרבה יותר משליש, וכבר הוי שליש מערך כל המינים יחד, האם כעת ייפטר מלהדר בהדסים והלולב? ולאידך גיסא, אם האתרוג והלולב מחירם קבוע ואין מה להדר בהם, ואילו בהדסים יכול להדר הרבה, האם מחשבים את השליש ביחס להדסים לחוד או ביחס לכל ד' המינים? וכנ"ל יל"ד בתש"י ותש"ר, או בארבעת הפרשיות של התפילין, וכן הלאה.

ב. דמי הנסיעות עד לשוק, זמן הטירחה כדי להשיג את המהודר, וכיו"ב, האם מצטרפים לחשבון השליש, או ששווים של האתרוגים עצמם הוא הקובע ולא שום דבר אחר המתווסף במקרה?

ג. החשבון נעשה לפי האתרוג הזול ביותר הכשר, וע"ז מוסיף שליש וקונה מהודר, (פעם אחת וזהו, עי' ביאוה"ל סי' תרנו). והנה מה הדין אם קנה מהודר, ונשאר לו לשנה הבאה בכשרותו, האם מתחיל את החשבון מהתחלה, או שיכול לומר הנה האתרוג שכבר הוספתי שליש להידורו. ובפשטות נראה שדנים כל שנה בנפרד, אז למה בתפילין לא נדון כל יום/שבוע/שנה/תקופה בנפרד?

כ"ז שמעתי לדון.

עושה חדשות כתב:א. האם דנים את כל הד' מינים יחד או כ"א לחוד, (או אפילו כל הדס לחוד). נפק"מ כשהוסיף על האתרוג הרבה יותר משליש, וכבר הוי שליש מערך כל המינים יחד, האם כעת ייפטר מלהדר בהדסים והלולב? ולאידך גיסא, אם האתרוג והלולב מחירם קבוע ואין מה להדר בהם, ואילו בהדסים יכול להדר הרבה, האם מחשבים את השליש ביחס להדסים לחוד או ביחס לכל ד' המינים? וכנ"ל יל"ד בתש"י ותש"ר, או בארבעת הפרשיות של התפילין, וכן הלאה.

וזה תלוי גם בהנידון כאן.