פורום אוצר החכמה

בשמחת תורה התפללתי במנין ותיקין, ולא חלקו עליות לכל המתפללים. לאחר התפילה הוציאו ס"ת כדי לתת עליות לכל מי שירצה. הגבאי גלל את הס"ת שכבר הי' בבראשית חזרה לוזאת הברכה. ובזה יש להסתפק האם יכולים לקרוא בוזאת הברכה הרי ציבור זה כבר קרא בראשית? ולמה לא יכלו להעלות את המתפללים לקרוא בבראשית?

מי התיר להוציא ס"ת אחרי התפילה "כדי לתת עליות למי שירצה"?
בכלל, שמח"ת הוא א' הזמנים שאנו האשכנזים מקפידים מאוד לשמור על מנהגיו, ומקיימים "מנהג מבטל הלכה" וכו', וע"כ רע בעיני המעשה שמהפכים את סדריו של שמח"ת לנוחותם ולהנאתם של אנשים.

עזריאל ברגר כתב:מי התיר להוציא ס"ת אחרי התפילה "כדי לתת עליות למי שירצה"?
בכלל, שמח"ת הוא א' הזמנים שאנו האשכנזים מקפידים מאוד לשמור על מנהגיו, ומקיימים "מנהג מבטל הלכה" וכו', וע"כ רע בעיני המעשה שמהפכים את סדריו של שמח"ת לנוחותם ולהנאתם של אנשים.

ומי אסר להוציא ס"ת כדי וכו'?
מקיימים מנהג מבטל הלכה בכל מנהג ולכן מה רע אם נהגו אחרת?

כדכד כתב:

עזריאל ברגר כתב:מי התיר להוציא ס"ת אחרי התפילה "כדי לתת עליות למי שירצה"?
בכלל, שמח"ת הוא א' הזמנים שאנו האשכנזים מקפידים מאוד לשמור על מנהגיו, ומקיימים "מנהג מבטל הלכה" וכו', וע"כ רע בעיני המעשה שמהפכים את סדריו של שמח"ת לנוחותם ולהנאתם של אנשים.

ומי אסר להוציא ס"ת כדי וכו'?
מקיימים מנהג מבטל הלכה בכל מנהג ולכן מה רע אם נהגו אחרת?

א. מי שאסר להוציא ס"ת היום (יום ראשון כ"ה תשרי) ולקרוא בו בברכות.
ב. אתה משווה את המנהגים שממציאים בדורנו למנהגים המקובלים זה אלף שנה ויותר?!

הרב ברגר היקר, האם כל המנהגים בתחום הינם בני אלף שנה ויותר?
למה רע עליך המעשה להוסיף עליות אחרי התפילה יותר ממה שנהגו באיזה קהילות שבחודש שבט קוראים את הפרשה שוב ושוב כדי שכולם יקבלו עליות? וע''כ ששינוי המנהגים בזה אינו עקרוני כ''כ.

לענין כתב:נהגו באיזה קהילות שבחודש שבט קוראים את הפרשה שוב ושוב כדי שכולם יקבלו עליות

לא מכיר קהילות כאלו.

אצלנו לא חוזרים על קריאה בלי ששה אנשים שלא יצאו י"ח קרה"ת.
ובמכתב של הרבי לגבי שבת ההכנה ליו"ד שבט הוא כותב במפורש שלא להוסיף על מספר העליות!!!

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:

עזריאל ברגר כתב:מי התיר להוציא ס"ת אחרי התפילה "כדי לתת עליות למי שירצה"?
בכלל, שמח"ת הוא א' הזמנים שאנו האשכנזים מקפידים מאוד לשמור על מנהגיו, ומקיימים "מנהג מבטל הלכה" וכו', וע"כ רע בעיני המעשה שמהפכים את סדריו של שמח"ת לנוחותם ולהנאתם של אנשים.

ומי אסר להוציא ס"ת כדי וכו'?
מקיימים מנהג מבטל הלכה בכל מנהג ולכן מה רע אם נהגו אחרת?

א. מי שאסר להוציא ס"ת היום (יום ראשון כ"ה תשרי) ולקרוא בו בברכות.
ב. אתה משווה את המנהגים שממציאים בדורנו למנהגים המקובלים זה אלף שנה ויותר?!

א. אני לא מכיר מי שאסר להוציא ס"ת ביום א ולקרוא בו בברכות.
גם אם יש כזה איסור אין שום מקום להשוותועם שמח"ת שיש בו חיוב קריאה מעיקר הדין ונהגו להוסיף עליות כדי שכולם יעלו לתורה והחילוק בין לפני שקראו חתן בראשית לבין אחרי אינו מובן לי כלל.
ב. המנהגים שנהגו בדורנו לא הומצאו לפני אלף שנה לא אלו שהומצאו בדורנו ולא אלו שהומצאו לפני קצת יותר דורות ואיני מבין כלל מדוע קדוש בעיניך מה שהומצא לפני אלף שנה לטענתך עד שיכול לבטל הלכה לעומת מה שהומצא בדור האחרון.

עזריאל ברגר כתב:

לענין כתב:נהגו באיזה קהילות שבחודש שבט קוראים את הפרשה שוב ושוב כדי שכולם יקבלו עליות

לא מכיר קהילות כאלו.

אצלנו לא חוזרים על קריאה בלי ששה אנשים שלא יצאו י"ח קרה"ת.
ובמכתב של הרבי לגבי שבת ההכנה ליו"ד שבט הוא כותב במפורש שלא להוסיף על מספר העליות!!!

אז לא כולם ממש מקבלים עליה וכמו בשמחת תורה?

לענין כתב:

עזריאל ברגר כתב:

לענין כתב:נהגו באיזה קהילות שבחודש שבט קוראים את הפרשה שוב ושוב כדי שכולם יקבלו עליות

לא מכיר קהילות כאלו.

אצלנו לא חוזרים על קריאה בלי ששה אנשים שלא יצאו י"ח קרה"ת.
ובמכתב של הרבי לגבי שבת ההכנה ליו"ד שבט הוא כותב במפורש שלא להוסיף על מספר העליות!!!

אז לא כולם ממש מקבלים עליה וכמו בשמחת תורה?

יש 8 עליות בכל קריאה, וצריכים רק ששה שלא יצאו י"ח, אז יש מספיק עליות לכל מי שרוצה...

ביני כתב:בשמחת תורה התפללתי במנין ותיקין, ולא חלקו עליות לכל המתפללים. לאחר התפילה הוציאו ס"ת כדי לתת עליות לכל מי שירצה. הגבאי גלל את הס"ת שכבר הי' בבראשית חזרה לוזאת הברכה. ובזה יש להסתפק האם יכולים לקרוא בוזאת הברכה הרי ציבור זה כבר קרא בראשית? ולמה לא יכלו להעלות את המתפללים לקרוא בבראשית?

הענין לקבל עליות בשמח"ת לכאו' הוא לכבוד סיומה של תורה, אחרי הסיום ג"כ יש ענין בזה. (ובלשון אחר מה ההבדל בין הקריאת התורה היום לקריאת התורה בשמח"ת אחרי שגמרו את התורה?)
ומסברא נראה דאף העליות המרובות הם במה שאיתו אנו מסיימים את התורה, דהיינו קריאת פרשת וזאת הברכה שהיא סיומה של תורה, אבל לא קריאת פרשת ניצבים-וילך-האזינו וכדו'.

המשנה ברורה הביא שני טעמים לריבוי העליות, א) משום כבוד התורה ב) שכולם יזכו בשמחת תורה. לא ידעתי מהיכן יצא לך שזה מישך שייך לסיום התורה...

ביני כתב:המשנה ברורה הביא שני טעמים לריבוי העליות, א) משום כבוד התורה ב) שכולם יזכו בשמחת תורה. לא ידעתי מהיכן יצא לך שזה מישך שייך לסיום התורה...

צודק כבודו שטעיתי, וכל דברי הם מסברא וכמו שכתבתי לעיל. ובהיות ואתה העמדת אותי על טעותי אבקשך לבאר לי, א"כ מפני מה קראו דוקא פרשת וזאת הברכה והסתפקו אם לחזור ולקרוא מה שכבר קראו, כמבו' ברמ"א, ומדוע לא התחילו לקרוא כמה פרשות קודם. (אני מבין שהבעי' לחזור על מה שקראו הוא רק מה שקראו באותו היום ולא על מה שקראו בשבועות קודמים, או שגם בזה אני טועה. [בבורותי, יתכן שתמצא מפורש בפוסקים לא כמוני]

נשמע גרוע מאד....

פרי יהושע כתב:נשמע גרוע מאד....

אני מבין שהתכוונת אלי. הרב 'ביני' כבר החכימני, אולי גם אתה תוסיף להחכימי

ביני כתב:בשמחת תורה התפללתי במנין ותיקין, ולא חלקו עליות לכל המתפללים. לאחר התפילה הוציאו ס"ת כדי לתת עליות לכל מי שירצה. הגבאי גלל את הס"ת שכבר הי' בבראשית חזרה לוזאת הברכה. ובזה יש להסתפק האם יכולים לקרוא בוזאת הברכה הרי ציבור זה כבר קרא בראשית? ולמה לא יכלו להעלות את המתפללים לקרוא בבראשית?

ראה את דברי רבי בצלאל הכהן מוילנא כאן, שיש ענין שכל הקרואים יהיו בברכות משה, שהם ענינו של מועד.

וראה עוד כאן.

לא התכוונתי לספק של ר' ביני, וברור לי שהצדק עמך, ואם כבר אפרט יותר כפשוט ומובן האם שמחת התורה לא שייך לסיום התורה, וכן כבוד התורה, ובכלל בראשית הרי הוא קריאה ממנהג בעלמא, ובוודאי שהעניין לסיים את קריאת התורה המחוייבת ולא ממה שהתחילו לקרוא רק ממנהגא, (כדי לא לסיים בלי להתחיל מיד. וכל זה גם מלבד דברי הרב מעט דבש).

להרב צורב מתחיל,
זה פשוט דמדין קריאה מעיניינו של יום א"א לקרות שלא מעיניינו, וא"כ קריאת וזאת הברכה אם היא מפאת היו"ט פשוט שא"א להתחיל קודם. ואם הוא משום סדר קריאות הפרשה איני יודע... (אבל קשה להאמין שיהא מותר לחזור על קריאות שעברו...)
שנית, מצאתי בלשון התיקון יששכר שמשמע כסברתך שהעליות הם מפאת הסיום, שכתב שמרבים עליות "לכבוד חתימת התורה". (יש ציטות לשונו בlink שכתב הרב מעט דבש.) אגב, מה שכתב הרב מעט דבש שהקרואים צריכים להיות בברכותיו של משה וציטט בשם ר' בצלא'ל מווילנא כן, אין ראי', שהוא מדבר בחיוב החמשה קרואים.
אמנם, כל זה כלפי למה א"א להעלות כולם בפרשת בראשית, אבל עדיין צריך להבין האיך מנין שהתחיל בראשית יכול לחזור ולקרות בוזאת הברכה. ואפילו אם הוי רק מנהג עדיין חשוב התחלה, וכמדומני דמותר להתחיל שמו"ת דבראשית מאחר והתחילו...
ואולי אם קריאת וזאת הברכה מפאת היו"ט, אפשר לקרותו שוב אפילו אחר התחלת בראשית, דעדיין הוי עניינו של יום,וכי מאחר וגמרו הקריאה כבר אינו משתייך ליום?! אתמהה. ולא איכפת לי שהתחילו בראשית, שאין חשיב שחוזר לפרשה קודמת אלא שקורין אותו משום עניינו של יום.

חוט שני (שבת, ח"ד עמ' קיד):

יש קהילות שהוסיפו עליות מפרשות אחרות בכלל כמו פסוקי ברכה ממקומות אחרים שבתורה ולא רק מ,וזאת הברכה" ע' למשל במנהגי קומרנה שנהגו כך ובהערות מביא עוד שנהגו כן. על כן מה שכתב הרב צורב מתחיל אינו מופרך לגמרי

בקומרנא קוראים פסוקי ברכה בלילה או ביום? פסוקי ברכה בלילה הוא מנהג ידוע בהרבה מקומות בחו"ל שנזכר כבר ברמ"א בסימן תרסט (נדרים היינו פרשיות שמוכרין אותן ביוקר) אבל לא הגיע לא"י, כמדומה בגלל שהגר"א נהג לא כך.

אם אתה חושב שבשבת אפשר לקרוא כמה פעמים שתרצה אין בעיה. אם לא - אחרי שכבר גמרו את הקריאה אין מה לעשות ואי אפשר להוסיף קוראים. יש רק לדון מה נחשב גמר קריאה, אם רק בהפטרה או קודם.

ע"פ מנהגי קומרנה - בקומרנא קוראים את פסוקי הברכה ביום ובלילה אין קוראים כלל ולא כקהילות שהזכרת
אגב שאלת הקריאה בלילה היא שאלתית לא פחות מהוספת קרואים ביום
אני לא יודע אם אפשר בשבת רגילה להוסיף אחרי הקריאה אבל בשמח"ת שאני שנהגו כן לכבוד התורה