פרגולה לחניה ולסוכה?

[פרי יהושע]

האם יש להכשיר מעיקר הדין כיון ואינה תשמיש דירה, או דילמא כיון והיא תשמיש קבוע יש מקום לפסול מעיקר דינא?, ונפק"מ דבעי לנענע כל הסכך.

[ישא ברכה]

אם הפרגולה מיועדת להועיל בשימוש הקבוע שלה (ככיסוי חלקי וכדו'), א"כ למה שתהיה כשירה בלא שיקבעוה שוב לסוכה?

[פרי יהושע]

כי יש כאן ניכרות שאינו דר בה כל השנה כי מי דר בחנייה, וזה לטעם רש"י שהעתיק השו"ע.

[שיר ורננים]

בס"ד).
יש לי פרגולה שמוצללת בפלאפונים מושחלים בתוך העץ של הקורות . וא' מגדולי המורים בירושלים שליט"א נתן לזה את חסותו בתנאי שיסיר כדי טפח ויתנם לשם סכך.(במידה ונעשה לשם צל).לדעתו בפרגולה הנעשית לשם צניעות דהיינו לפרטיות צריך לנענע את כולה ולא רק טפח. ורק במידה וזה לצל שאני .
לא הבנתי מה עם מסקנת המשנ"ב בתרכט' ובתרלו' שמלכתחילה לא מכריע כך כמלתחילה? מצד נסרים.

[החושב]

נראה לי שאין בכך כל בעיה.

רש"י מסכת סוכה דף ח עמוד ב
שתי סוכות של יוצרים - כך היה דרך של יוצרי כלי חרס בימיהן: עושין להם שתי סוכות זו לפנים מזו, בפנימית הוא דר ומצניע קדרותיו, ובחיצונה הוא עושה מלאכתו, ומוציא קדרותיו למכור.
פנימית אינה סוכה - אם בא לישב בתוכה בחג לשם סוכה, ואף על גב דלא בעינן סוכה לשם חג, דהא כבית הלל קיימא לן, דמכשרי סוכה ישנה במתניתין (ט, א) - הכא אינה סוכה, דלא מינכרא מלתא דלשם סוכה הוא דר בו, דהא כל ימות השנה דייר התם, ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו שם.
וחייבת במזוזה - לעולם, משום דכל דירתו בה.
החיצונה סוכה - ויוצא בה ידי חובתו, ואין צריך לסותרה ולעשותה לשם חג, כבית הלל, ומשום היכירא דמצוה ליכא למיסר, דכיון דכולה שתא לאו הכא דייר, והשתא דייר בה - איכא היכירא.