שהלולב "מתחדש" בו כל שבעה

[עושה חדשות]

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה
רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' בא בר ממל למה קורין את ההלל כל שבעת ימי החג כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה.

ספר שבלי הלקט סדר חג הסוכות סימן שעא -
וכל תשעת ימי החג קורין הלל גמור ומאי שנא בחג דגמרינן ביה הלילא בכל יומא ומאי שנא בפסח דלא גמרינן ביה הלילא בכל יומא מפני שחג חלוק בקרבנותיו ופסח אינו חלוק בקרבנותיו ומפרש בירושלמי מפני שהלולב מתחדש בו כל שבעה.

מאי האי?



ובדא"ג, אציין טעם נוסף לקריאת הלל שלם בכל יום בחג הסוכות:
ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים) מסכת שבת דף כד עמוד ב
ואם תשאל עוד ותאמר מפני מה תשעת ימי החג גומרין בכל יום בו הלל, ואין גומרין ההלל בכל שאר ימי הפסח. תדע דכיון דימות החג חלוקין בקרבנותיהן, דהא ביום ראשון קריבים ארבעה עשר פרים וביום שני שלשה עשר וביום שלישי שנים עשר. לפיכך בכל יום ויום צריך לחדש בו ההלל כנגד הקרבן החדש. ופסח, כיון שכל קרבנו שוה, דכתיב כאלה תעשו ליום שבעת ימים, אין צריך לקרות בו הלל בכל יום. אי נמי כיון דחג סוכות חג שמחה הוא, דהא מדכרינן ליה "זמן שמחתינו" צריכין אנו להרבות בו השמחה בקריאת ההלל בכל יום.

[אליהו בן עמרם]

ואולי אפשר דבא זה ולימד על זה, דהלולב מתחדש בשאר הימים מצד ושמחתם לפני וגו'.
כלומר עניינו שמחה.

[לבי במערב]

להעיר מפנ"מ על־אתר, שהוסיף לבאר: 'מתחדש במצותו כל שבעה'.

ואולי אפשר דבא זה ולימד על זה, דהלולב מתחדש בשאר הימים מצד ושמחתם לפני וגו'.
כלומר עניינו שמחה.

כ"כ הגאון דראגאטשאוו (במכ' הנד' ב'כתבי רבי יחיאל' ריש ע' פג), וב'עלי־תמר' על־אתר. וראה 'מועדים וזמנים' ח"ב סוכה סי' קכב. 'משולחן רא"ב - מועדים' ח"ב ע' קצט־ר. 'שמועת חיים - ערבי פסחים' (יוז'וק) ר"ס קכז.

יש שביארו, ד'מתחדש במצותו' היינו בשמברכים עליו בכל יום (משא"כ סוכה, דאי יתיב בה כל שבעה אינו מברך אלא פ"א). ולא עתה עת האסף.
גם יש שסמכוהו אקרא, ד"ולקחתם גו' ושמחתם" אמר רחמנא, ומבואר דנטילת הלולב היא בשמחה והלל.


ולהעיר מתוד"ה ויו"ט הראשון תענית כח, ב.

[נוטר הכרמים]

להעיר על ההשוואה בין הקרבן ללולב ביחס לאמירת ההלל, יעויין בפסחים צה, ב: אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל.