מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

זכר לענני כבוד ולא זכר למן ובאר

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
יהודה בן יעקב
הודעות: 1093
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

זכר לענני כבוד ולא זכר למן ובאר

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' דצמבר 16, 2018 1:54 pm

ידועה הקושיא למה נצטווינו לעשות זכר לענני כבוד ולא זכר למן ובאר. [ד"א, חיפשתי בפורום, ולא מצאתי שעסקו בזה].

כעת ראיתי בדרך אגב, דברי השפת אמת ליקוטים (לסוכות)
דהנה יש פלוגתא אי בעינן סוכה דירת עראי או דירת קבע, ואנן קיי"ל דסוכה דירת עראי וכשאינו ראוי לעראי פסולה. והטעם, דבאמת כאשר הלכנו במדבר ארבעים שנה הוי קבע, אבל הרצון היה שיכנסו בני ישראל מיד לארץ ישראל ולהיות כך דירת עראי הסוכה, לכן צריך להיות ראוי לדירת עראי.
ובזה נ"ל הא דציוה הקדוש ברוך הוא לעשות זכר לענני הכבוד, ולא ציוה לעשות זכר בכל שנה להמן שהאכילנו בהוציאנו ממצרים. רק לפי הרצון שהיה שיכנסו לארץ ישראל מיד, לא היו צריכין להמן, נמצא שאין המן מיוחד ליציאת מצרים, אבל הענני כבוד היו מיוחדים להיות מיד כמו שכתוב ויסעו מרעמסס לסוכות וה' הולך כנ"ל.

ולא הבנתי דבריו, אף לפי הרצון שיכנסו לארץ ישראל מיד, היו צריכים את המן, שהרי הפסיקו לאכול את העוגות שהוציאו ממצרים כבר בט"ו באייר, אף קודם מתן תורה, ורק לאחמ"כ היו אמורים להכנס לאר"י??

תם מה הוא אומר
הודעות: 1023
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: זכר לענני כבוד ולא זכר למן ובאר

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » א' דצמבר 16, 2018 4:37 pm

נתבקשתי להעלות כדלהלן

מצו"ב מאת הרב יחא"צ שליט"א
א. תירוץ מהר"ח כפוסי זצ"ל

דמן ובאר כביכול איבעי לקב"ה לזונם בלחם ומים דלא סגי בלאו הכי על כן בא זכרונו, אולם ענני כבוד הוי נטירותא יתירתא לבל יכם שרב ושמש וזו מילתא דליתא בכל עוברי דרך הלא היא ברבת מרובה מדה טובה אחת היתה ופרסמה בטולא דמהימנותא עוד הצפינו, ה' ציוה לו בסוכות תשבו שבעת ימים כי יזכר ויפקד ענין ענני כבוד אלו דברי הרב מקור חיים זלה"ה ועפ"י דברי מהר"ח האלו ביאר הגחיד"א דברי המסורה כי בסוכות הושבתי את בני ישראל כי ברחוב נלין, כי נר מצוה ותורה אור, והוא בהקדים מה דאיתא בגיטין (דף י"ב), דרבנן סברי יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך בשני בצורת אך מבואר בכתובות (דף מ"ג), דבעבד עברי חייב לזונו ואינו יכול לומר לו עשה עמי ואיני זנך וזהו רמז המסורה כי בסוכות הושבתי דרחמנא אמר לעשות סוכה זכר לענני כבוד וכי תימא מה נשתנו ענני כבוד לעשות להם זכר כי כל האזרח ישבו בסוכות ואין אנחנו עושים זכר למן והבאר שהם מתנות טובות שנתנו במדבר מן ובאר וענני כבוד לזה רמז כי ברחוב נלין רמז תירוץ הרב הנזכר שענני כבוד אינן מוכרחות כמו מן ובאר דדרך הולכי מדברות ללכת בחורב ביום וקרח בלילה וזהו כי ברחוב נלין שהיינו יכולים ללון במדבר מלון אורחים ולא היה מוכרח להקיפנו בענני כבוד, ואמטו להכי נצטוינו לעשות זכר לענני כבוד שהעדיף מטובו עלינו וגבר עלינו חסדו לא עשה כן לכל גוי, וכי תימא גם במן ובאר אי הוה בעי הקב"ה מימר אמר עשה עמי ואיני זנך דכך סברי רבנן, לזה אמר כי נר מצוה ותורה אור, כלומר דקבלנו התורה והמצוה ויש לנו דין עבד עברי דלכו"ע חייב לזונו ומשו"ה אין זכרון למן ובאר משא"כ בענני כבוד דהוי תוספת מרובה ע"כ נצטוינו לעשות זכר למן.




ב. תירוץ הרב החסיד כמהר"ר יהודה חאבילייו זלל"ה

כי הענני כבוד סוככים בכנפיהם לישראל עם קרובו ובהם נבחן וניכר תפארת ישראל כי הן הן בני אל חי ובחר בנו מכל העמים כי הערב רב הגם שקיבלו התורה והמצוה מחוץ לענן יחנו ודוקא ישראל מוקפי ענן אבל המן ובאר היו ניזונים מהם גם הערב רב אי לזאת בדבר המסויים לישראל דוקא נצטוינו לעשות זכר משא"כ מן ובאר שהיו גם לערב רב, והגר"ח פלאג'י בספרו נפש חיים מערכת הס' אות ד' הביא דברי מהר"י חבילייו והעיר ע"ד מדברי הזוה"ק סדר תשא דף קצ"א ע"ב דאיתא שם דבנ"י אכלו את המן ולא ערב רב אמנם תי' דבריו דהערב הווי אכלי שיירים מהפסולת של עמ"י ואע"ג דזה בעצמו הוי הבחנה בין ישראל לערב רב מ"מ אינו מבחן מפורסם להבדיל ביניהם כמו שהוא בענין הענני כבוד.




ג. תירוץ הרב כמהר"ר ישועה זיין זלל"ה

דענני כבוד נתונים נתונים המה בלי שאלה ומטובו וחסדו פרש ענן למסך משא"כ הא לחמא והמים להם, ניתן להם על ידי שאלה בתלונה ותרעומת ולכן לא נצטוינו לעשות זכר כי אם לענני כבוד אשר חסד ה' וטובו הגדול השפיע בצחצחות ובצל שדי יתלוננו אור מקיף מבלי שאלתם.




ד. תירוץ הגחיד"א זצוק"ל בראש דוד שם

הביא הגחיד"א שם דפירשו הראשונים על הפסוק בבראשית (לג, יז) ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות כי הנה ביתו זה הקבר בנה אותו בתורה ובמצוות ותדיר היה בונה לו בית קיים לעוה"ב, ולמקנהו פירוש כל קנין העוה"ז היה אצלו עראי ועשה סוכות דרך עראי על כן קרא שם המקום כל העוה"ז סוכות שהוא עראי כאורח נטה ללון ולכן בחר ה' לעשות סוכה דרך עראי וזכר לענני כבוד כי כאשר יהיה בעיניו כעננים כבוד יהיה לו לעוה"ב, והוא רמז הסוכה כי העוה"ז עראי כענן ולכן כל עניני האדם יהיו בעוה"ז דרך עראי וסוף הכבוד לבא לעוה"ב משא"כ מן ובאר כי לא בחר ה' לעשות זכר לאכילה ושתיה להעיר לב נרדמים כי אין לקבוע דבר לאכילה ושתיה כי האוכל אשר יאכל לקיום הנפש כדי חייו ותו לא.



ה. תירוץ א' של הגר"ח פלאג'י

מרן הגר"ח פלאג'י בספרו נפש חיים מערכת הס' אות ד' כתב ליישב דשאני מן ובאר שהקב"ה פרע לא"א על ידו שאמר ואקחה פת לחם, יוקח נא מעט מים כמו שאמרו בב"ר סדר וירא ובשמו"ר סדר בשלח אבל ענני כבוד הוא מפני שאמר והשענו תחת העץ והרי דרשו רז"ל במדרש ובזוה"ק דמה שאמר והשענו תחת העץ היינו שהיו יושבים בצלו של קודשא בריך הוא בצל דמהימנותא ומשם היה יודע אברהם אבינו ע"ה אם נתגייר ולבו שלם וכדמפורש להדיא שם בזוה"ק סדר אמור (דף ק"ג ע"ב) דהיושב בסוכה הוא יושב תחת צלא דשכינתא ולכן אנו עושים זכר לדבר בענין הנוגע לצד עלאה לחסות תחת כנפיו ובצל שדי יתלונן משא"כ מן ובאר שהוא דבר הנוגע לגוף ועל דרך שכתב הרב ראש דוד.


ו. תירוץ ב' של הגר"ח פלאג'י

עוד כתב הגר"ח פלאג'י בנפש חיים שם לתרץ עפי"ד הרשב"ם בפירושו עה"ת סדר אמור דכתב בטעם מצות ישיבת סוכה עה"פ למען ידעו דורותיכם למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בנ"י במדבר בלא ישוב ולבא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ולא תאמרו בלבבכם כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשה לנו את החיל הזה עכ"ל הרשב"ם מבואר יוצא כי ענין מצות ישיבת סוכה הוא לנו למזכרת על כל הטובה אשר הטיב ה' לעשות עמנו בכללות ולהורות כי הכל הוא מאתו יתברך וא"כ לפי"ז אין צריך לזכרון למן ולבאר מפני שהכל יפה לזכרון בין עיניך בקיום מצות ישיבת סוכה.

ז. השלמה מדוע עושים זכר לענני כבוד ולא עושים זכר למן ולבאר

ויש לבאר זאת עפ"י מה שתירץ הגר"א קושית הטור הנודעת מדוע עושים סוכות בחודש תשרי ולא בחודש ניסן וביאר הגר"א בקול אליהו עה"ת פרשת אמור לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן ומשה ירד ביוהכ"פ ובמחרת יוהכ"פ ויקהל משה את בנ"י וציוה על מלאכת המשכן זה היה בי"א תשרי וכתיב והעם הביאו עוד נדבה בבוקר בבוקר עוד שני ימים הרי י"ב וי"ג בתשרי ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד ולכן אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי עכ"ד דברי הגר"א, וע"ע במשך חכמה (שמות כ"ג, ט"ז) מה שביאר עפי"ד הגר"א, וע"ע להגר"ד קאפלין בספרו כתר נהורא ח"א סימן ל"א מה שפלפל בדברי הגר"א עיי"ש בארוכה ולפי"ז נראה לתרץ דכיון שהקב"ה הראה את חיבתו לעמ"י בהחזרת הענני כבוד לכן דייקא עושים זכר לענני כבוד שאע"פ שניטלו מאתנו חזר הקב"ה ונתנם לנו [ובעצם דברי הגר"א שמעתי מקשים ממקרא מפורש בנחמיה פרק ט' פסוקים יח, יט שנאמר שם אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך מארץ מצרים ויעשו נאצות גדולות ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחותם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה ע"כ. ולכאורה מפורש דגם אחרי חטא העגל אל סר מעליהם הענן וכן מצאתי שהקשה בספר דרשות בת ישי סימן כ"ה להג"ר שלמה פישר] אמנם יש להעיר דבתרגום לשיר השירים פרק פסוק א איתא בזה"ל וכד חזו עמא בית ישראל דאסתלקו ענני יקרא מעלויהון וכלילא וכו' ולכאורה מפורש כדברי הגר"א ושמעתי לתרץ דבענני הכבוד היו ב' חלקים חלק אחד רוחני וחלק אחד גשמי החלק הרוחני הוא השראת השכינה בתוכם וזה גם בחינת הסוכה צילא דמהמנותא והחלק הגשמי הוא שהיה מאיר להם בלילה מגביה הנמוך ומשפיל הגבוה, והנה בחטא העגל הסתלק החלק הרוחני היא השכינה הקדושה ונשאר החלק הגשמי וכמדויק שם בפסוק שהענן היה מנחה אותם בדרך ומאיר להם בלילה, והחלק הרוחני חזר רק לאחר הקמת המשכן ולפי"ז אין סתירה בין הנאמר בנחמיה לנאמר בתרגום שיר השירים ודו"ק. [עפ"י דברי הגר"א כתב הגאון ר' יצחק מלצאן בסידור הגר"א לבאר את נוסח התפילה ברגלים אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו וז"ל ענין הרצון מצאנו בכל פעם לאחר הכעס כמו שאמר יעקב לעשו כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוקים ותרצני וכן ונרצה לו לכפר עליו וכן הכונה כאן כי גם לאחר שיעשו את העגל נתרצה להם הקב"ה ביוהכ"פ והשרה את שכינתו בתוכם והנה באו הג' לשונות כנגד הג' רגלים כסדרם כי אתה בחרתנו הוא בעת יציאת מצרים אהבת אותנו הוא במעמד הר סיני שהוא בחג השבועות ורצית בנו הוא כפרת עוון העגל השראת השכינה ועל זה בא חג הסוכות ועל כן נאמרה בו שמחה יתירה יתר מכל המועדים עכ"ד].

â â â

יהודה בן יעקב
הודעות: 1093
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: זכר לענני כבוד ולא זכר למן ובאר

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' דצמבר 16, 2018 7:34 pm

תם מה הוא אומר כתב:נתבקשתי להעלות כדלהלן

מצו"ב מאת הרב יחא"צ שליט"א

ז. השלמה מדוע עושים זכר לענני כבוד ולא עושים זכר למן ולבאר

ויש לבאר זאת עפ"י מה שתירץ הגר"א קושית הטור הנודעת מדוע עושים סוכות בחודש תשרי ולא בחודש ניסן וביאר הגר"א בקול אליהו עה"ת פרשת אמור לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן ומשה ירד ביוהכ"פ ובמחרת יוהכ"פ ויקהל משה את בנ"י וציוה על מלאכת המשכן זה היה בי"א תשרי וכתיב והעם הביאו עוד נדבה בבוקר בבוקר עוד שני ימים הרי י"ב וי"ג בתשרי ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד ולכן אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי עכ"ד דברי הגר"א, וע"ע במשך חכמה (שמות כ"ג, ט"ז) מה שביאר עפי"ד הגר"א, וע"ע להגר"ד קאפלין בספרו כתר נהורא ח"א סימן ל"א מה שפלפל בדברי הגר"א עיי"ש בארוכה ולפי"ז נראה לתרץ דכיון שהקב"ה הראה את חיבתו לעמ"י בהחזרת הענני כבוד לכן דייקא עושים זכר לענני כבוד שאע"פ שניטלו מאתנו חזר הקב"ה ונתנם לנו.

â â â

כן כתבו כאן: viewtopic.php?t=15237#p143264 ד"ה אמנם בשם מהר"ם בן חביב בדרשתו.

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 1302
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: זכר לענני כבוד ולא זכר למן ובאר

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ב' דצמבר 17, 2018 10:11 pm

אני הקטן זכיתי לכתוב על זה. מצו"ב.
קבצים מצורפים
סוכות זכר לחזרת ענני הכבוד.pdf
(7.94 MiB) הורד 97 פעמים


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים