פורום אוצר החכמה

חד ברנש כתב:אני חשבתי שזה בגלל "פרי עץ הדר", שיש ליטול גם פרי וגם עץ. מה דעתכם?

חד ברנש כתב:אני חשבתי שזה בגלל "פרי עץ הדר", שיש ליטול גם פרי וגם עץ. מה דעתכם?

יושב ירושלים כתב:

חד ברנש כתב:אני חשבתי שזה בגלל "פרי עץ הדר", שיש ליטול גם פרי וגם עץ. מה דעתכם?

השאלה היא האם גם נהגו לקחת לולב עם תמרים כדי לקיים גם 'כפות' וגם 'תמרים'?

ישראל אליהו כתב:

חד ברנש כתב:אני חשבתי שזה בגלל "פרי עץ הדר", שיש ליטול גם פרי וגם עץ. מה דעתכם?

יש לזה מקור [שיש ענין כזה]?

חד ברנש כתב:

יושב ירושלים כתב:

חד ברנש כתב:אני חשבתי שזה בגלל "פרי עץ הדר", שיש ליטול גם פרי וגם עץ. מה דעתכם?

השאלה היא האם גם נהגו לקחת לולב עם תמרים כדי לקיים גם 'כפות' וגם 'תמרים'?

חמוד... טענה נכונה.
הייתי 'מצפה' לכזה מנהג...

חד ברנש כתב:בהרבה פריטים מהאמנות העתיקה (מזמן התנאים והאמוראים) מתואר האתרוג כשהעוקץ (הוא החלק בו האתרוג היה מחובר לאילן) ארוך מאוד, ולפעמים גם בעל עלים, ותיאורים אחרים מציגים אתרוג ללא עוקץ ארוך אך עם עלים.
למישהו יש הסבר מדוע נהגו כן אבותינו הקדמונים?

חד ברנש כתב:אצלך כנראה הכל התלוצצות, אבל אני באמת מנסה להבין מדוע הקדמונים נהגו ככה. כנראה אתה מתייחס לאבות אבותיך די בביטול...
דבר אחד ברור, שהם לא נקטו כדברי המאירי (הנתמך בתרגום אונקלוס על אתר), המפסק את הפסוק כך: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ: הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג מ). היינו: ולקחתם לכם ביומו הראשון של החג את הפירות והצמחים הבאים: הדר (=אתרוג), כפות תמרים (=לולב), ענף עץ עבות (=הדסים) וערבי נחל. כלומר, 'פרי עץ' הוא כותרת לכל ארבעת מיני הצמחים הנרשמים מיד לאחריו, ותיבת 'הדר' בלבד מתייחסת לאתרוג.

לבי במערב כתב:

חד ברנש כתב:בהרבה פריטים מהאמנות העתיקה (מזמן התנאים והאמוראים) מתואר האתרוג כשהעוקץ (הוא החלק בו האתרוג היה מחובר לאילן) ארוך מאוד, ולפעמים גם בעל עלים, ותיאורים אחרים מציגים אתרוג ללא עוקץ ארוך אך עם עלים.
למישהו יש הסבר מדוע נהגו כן אבותינו הקדמונים?

אפשר ש(רק) ציירו כן, ע"מ שייראה בבירור כי אתרוג הוא זה (ולא כד וכיו"ב).

לבי במערב כתב:

חד ברנש כתב:בהרבה פריטים מהאמנות העתיקה (מזמן התנאים והאמוראים) מתואר האתרוג כשהעוקץ (הוא החלק בו האתרוג היה מחובר לאילן) ארוך מאוד, ולפעמים גם בעל עלים, ותיאורים אחרים מציגים אתרוג ללא עוקץ ארוך אך עם עלים.
למישהו יש הסבר מדוע נהגו כן אבותינו הקדמונים?

אפשר ש(רק) ציירו כן, ע"מ שייראה בבירור כי אתרוג הוא זה (ולא כד וכיו"ב).

יושב ירושלים כתב:

חד ברנש כתב:אצלך כנראה הכל התלוצצות, אבל אני באמת מנסה להבין מדוע הקדמונים נהגו ככה. כנראה אתה מתייחס לאבות אבותיך די בביטול...
דבר אחד ברור, שהם לא נקטו כדברי המאירי (הנתמך בתרגום אונקלוס על אתר), המפסק את הפסוק כך: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ: הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג מ). היינו: ולקחתם לכם ביומו הראשון של החג את הפירות והצמחים הבאים: הדר (=אתרוג), כפות תמרים (=לולב), ענף עץ עבות (=הדסים) וערבי נחל. כלומר, 'פרי עץ' הוא כותרת לכל ארבעת מיני הצמחים הנרשמים מיד לאחריו, ותיבת 'הדר' בלבד מתייחסת לאתרוג.

שגיתי בזה שאמרתי את טענתי בדרך בדיחותא; אני בהחלט רואה חשיבות בבירור טעמו של המנהג הזה, רק דעתי העניה סבורה שהטעם שהצעת לא מסתבר, מכיון שאין שום משמעות בפסוק לומר שלוקחים גם את העץ, וכשאר הדוגמאות שהבאתי, ולכן מסתבר יותר לומר שהוא מטעם נוי מצווה וכדו', והנלענ"ד כ'.

חד ברנש כתב:

יושב ירושלים כתב:

חד ברנש כתב:אצלך כנראה הכל התלוצצות, אבל אני באמת מנסה להבין מדוע הקדמונים נהגו ככה. כנראה אתה מתייחס לאבות אבותיך די בביטול...
דבר אחד ברור, שהם לא נקטו כדברי המאירי (הנתמך בתרגום אונקלוס על אתר), המפסק את הפסוק כך: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ: הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג מ). היינו: ולקחתם לכם ביומו הראשון של החג את הפירות והצמחים הבאים: הדר (=אתרוג), כפות תמרים (=לולב), ענף עץ עבות (=הדסים) וערבי נחל. כלומר, 'פרי עץ' הוא כותרת לכל ארבעת מיני הצמחים הנרשמים מיד לאחריו, ותיבת 'הדר' בלבד מתייחסת לאתרוג.

שגיתי בזה שאמרתי את טענתי בדרך בדיחותא; אני בהחלט רואה חשיבות בבירור טעמו של המנהג הזה, רק דעתי העניה סבורה שהטעם שהצעת לא מסתבר, מכיון שאין שום משמעות בפסוק לומר שלוקחים גם את העץ, וכשאר הדוגמאות שהבאתי, ולכן מסתבר יותר לומר שהוא מטעם נוי מצווה וכדו', והנלענ"ד כ'.

יפה שאתה מתנצל.
אני שמח לקבל הצעות, רעיונות והסברים. אבל תסביר לי, איזה נוי מצווה יש בהשארת ענף עם עלים בקצהו של האתרוג? זה יותר יפה?

חד ברנש כתב:ברור. אבל אני מחפש תימוכין לטעם האישי הזה...

וכשהוא נוטל האתרוג, יטול החותם למעלה והעוקץ למטה, דרך גידולו. ולא כבני אדם שטועין ונוטלין החוטם למטה, כמו שתלוי באילן. דמתחילה אינו גידולו בכך, אלא לאחר זמן, שמתוך כובדו הוא נתלה.

חד ברנש כתב:כדי להודיע שזה אתרוג ולא משהו אחר מספיק לעשות עוקץ קטן . .