מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
א גאליציאנער
הודעות: 568
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ג' אוקטובר 22, 2019 3:45 am

לגבי מנהגי שמחת תורה השנה ראיתי כמה דברים חדשים אשר אשמח אם אי מי יוכל להעי"ר אוזן כלימודים באיזהו מקומן, ויתברך מן השמים.
1. מנהג מענין, שהכהנים נושאים את כפיהם בשמחת תורה במוסף, אף על פי שעד כמה שידוע לי אין נהוג כך, וכמובן שאומרים 'ותערב' [אולי משום שהרב\אדמו"ר באותו המקום אינו מקדש בהפסקה בין ההקפות לקריה"ת?].
2. מנהג "פארקערטע הגבהה" - הגבהה הפוכה, במקומות מסויימים נהגו לעשות כך ואף לרקוד ולשיר תוך כדי, במקומות מסויימים לא רוקדים רק מגביהים הפוך, ויש כאלה שלא נהגו כך כלל, איה מקור המנהג, ומהו הטעם לצורותיו.
3.הושענא רבא - חביטת הערבה לפני קדיש?
4. נטילת ההושענות אימתי?
5. הסרת טבעות הלולב אימתי [לפני הלל או לפני ההושענות] והאם זה כולל את טבעת\קישרי ההדסים והערבות.
6. נענוע וכסכוס הלולב והמינים בשעת אמירת ההושענות.
מי שיוכל להאיר אודנו למפרע בכל ברכה נכונה.
בברכת "א געזונטער ווינטער" - חורף בריא, וימלא השם כל משאלות עמו לטובה ממה שבקשו בחודש קדוש זה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

חד ברנש
הודעות: 3059
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' אוקטובר 22, 2019 11:34 am

בנוגע לסעיף 2, זכרוני שאברהם יערי דיבר על זה בספרו 'תולדות חג שמחת תורה'.
ראוי גם לעיין בספרו של ר"ט פריינד, מועדים לשמחה.

בני ברקי
הודעות: 370
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי בני ברקי » ג' אוקטובר 22, 2019 6:45 pm

0
א גאליציאנער כתב:לגבי מנהגי שמחת תורה השנה ראיתי כמה דברים חדשים אשר אשמח אם אי מי יוכל להעי"ר אוזן כלימודים באיזהו מקומן, ויתברך מן השמים.
1. מנהג מענין, שהכהנים נושאים את כפיהם בשמחת תורה במוסף, אף על פי שעד כמה שידוע לי אין נהוג כך, וכמובן שאומרים 'ותערב' [אולי משום שהרב\אדמו"ר באותו המקום אינו מקדש בהפסקה בין ההקפות לקריה"ת?].
2. מנהג "פארקערטע הגבהה" - הגבהה הפוכה, במקומות מסויימים נהגו לעשות כך ואף לרקוד ולשיר תוך כדי, במקומות מסויימים לא רוקדים רק מגביהים הפוך, ויש כאלה שלא נהגו כך כלל, איה מקור המנהג, ומהו הטעם לצורותיו.
3.הושענא רבא - חביטת הערבה לפני קדיש?
4. נטילת ההושענות אימתי?
5. הסרת טבעות הלולב אימתי [לפני הלל או לפני ההושענות] והאם זה כולל את טבעת\קישרי ההדסים והערבות.
6. נענוע וכסכוס הלולב והמינים בשעת אמירת ההושענות.
מי שיוכל להאיר אודנו למפרע בכל ברכה נכונה.
בברכת "א געזונטער ווינטער" - חורף בריא, וימלא השם כל משאלות עמו לטובה ממה שבקשו בחודש קדוש זה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער


1. אם הכהנים לא שתו משקה משכר מה הבעיה שיעלו לדוכן? ואם עולים לדוכן כמובן שאומרים ותערב כמו בכל יו"ט.
אמנם יש קהילות בחו"ל שכהנים עולים לדוכן בשמח"ת בשחרית ולא במוסף.
3. מדוע לחבוט אחרי קדיש?? התפילה הסתיימה... הסברא נותנת לחבוט לפני קדיש (אצל החסידים חובטים באמצע קדיש לפני "תתקבל".)

עזריאל ברגר
הודעות: 6263
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 22, 2019 6:49 pm

3. אצלנו (חב"ד) אומרים את כל סדר ההושענות עם ד המינים, ואז קדיש, ואחרי הקדיש נוטלים את הערבות, חובטים, ואומרים יהי רצון.

בברכה המשולשת
הודעות: 10692
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוקטובר 22, 2019 7:16 pm

לפי האר"י הקדוש חובטים אחרי קדיש תתקבל (של שחרית, אחרי ההושענות) אלא שלמיטב ידיעתי בפועל נהגו בבתי הכנסת הספרדים לחבוט אחרי גמר כל תפילת מוסף

שמואל שלומוביץ
הודעות: 440
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' אוקטובר 22, 2019 7:31 pm

פעם ראיתי מי שכתב שבמקור (בנוסח אשכנז) סדר ההושענות הוא שבע הושענות על הלולב בהקפה, ואח"כ שבע הושענות על הערבה, ונוטלים הערבות מיד אחר ההקפות.
אבל לא בדקתי במקורות.
המנהג כמהרי"ל שנוטלים הערבה לפני תתננו, ולפי האר"י רק אחר תתקבל.

בברכה המשולשת
הודעות: 10692
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוקטובר 22, 2019 7:41 pm

שמואל שלומוביץ כתב:פעם ראיתי מי שכתב שבמקור (בנוסח אשכנז) סדר ההושענות הוא שבע הושענות על הלולב בהקפה, ואח"כ שבע הושענות על הערבה, ונוטלים הערבות מיד אחר ההקפות.
אבל לא בדקתי במקורות.
המנהג כמהרי"ל שנוטלים הערבה לפני תתננו, ולפי האר"י רק אחר תתקבל.


באזור אליהו איתא שאחרי שבע הושענות עם ארבעת המינים נוטלים את הערבות ואומרים עמן שבעה פיוטים (החל מתתננו)

שמואל שלומוביץ
הודעות: 440
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' אוקטובר 22, 2019 7:48 pm

בברכה המשולשת כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:פעם ראיתי מי שכתב שבמקור (בנוסח אשכנז) סדר ההושענות הוא שבע הושענות על הלולב בהקפה, ואח"כ שבע הושענות על הערבה, ונוטלים הערבות מיד אחר ההקפות.
אבל לא בדקתי במקורות.
המנהג כמהרי"ל שנוטלים הערבה לפני תתננו, ולפי האר"י רק אחר תתקבל.


באזור אליהו איתא שאחרי שבע הושענות עם ארבעת המינים נוטלים את הערבות ואומרים עמן שבעה פיוטים (החל מתתננו)

כנראה זה תואם לקור שהבאתי לעיל, אבל לגבי מהרי"ל טעיתי לעיל, וכתבתי תתננו (שהיא הראשונה) תחת 'תענה אמונים' שהיא החמישית. ואז כמובן אין שבע הושענות על הערבה.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1673
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' אוקטובר 22, 2019 8:32 pm

א גאליציאנער כתב:לגבי מנהגי שמחת תורה השנה ראיתי כמה דברים חדשים אשר אשמח אם אי מי יוכל להעי"ר אוזן כלימודים באיזהו מקומן, ויתברך מן השמים.
1. מנהג מענין, שהכהנים נושאים את כפיהם בשמחת תורה במוסף, אף על פי שעד כמה שידוע לי אין נהוג כך, וכמובן שאומרים 'ותערב' [אולי משום שהרב\אדמו"ר באותו המקום אינו מקדש בהפסקה בין ההקפות לקריה"ת?].
2. מנהג "פארקערטע הגבהה" - הגבהה הפוכה, במקומות מסויימים נהגו לעשות כך ואף לרקוד ולשיר תוך כדי, במקומות מסויימים לא רוקדים רק מגביהים הפוך, ויש כאלה שלא נהגו כך כלל, איה מקור המנהג, ומהו הטעם לצורותיו.
3.הושענא רבא - חביטת הערבה לפני קדיש?
4. נטילת ההושענות אימתי?
5. הסרת טבעות הלולב אימתי [לפני הלל או לפני ההושענות] והאם זה כולל את טבעת\קישרי ההדסים והערבות.
6. נענוע וכסכוס הלולב והמינים בשעת אמירת ההושענות.
מי שיוכל להאיר אודנו למפרע בכל ברכה נכונה.
בברכת "א געזונטער ווינטער" - חורף בריא, וימלא השם כל משאלות עמו לטובה ממה שבקשו בחודש קדוש זה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער


1. אדרבה, המנהג שאין נושאים כפיהם במוסף צריך מקור. נכון זה מוזכר באחרונים, ומטעם שהבאת. אבל לא מובא בשו"ע ונו"כ הראשיים. ולכן אין לתמוה על מי שלא נהג כן.
2. מובא באשל אברהם בוטשאטש ועוד, (כמנהג שמקובל, לא שהוא חידש זאת), ויתכן שבעוד מקורות.
3. מצד הדין מה ענין חביטה לקדיש?
4. ראה בטוש"ע ונו"כ אריכות מחלוקת בדבר. האם נוטלים עם הלולב, או רק לאחר שסיימו עם הלולב. כדאי לעין במקורות.
על פי השל"ה נוטלים בתענה אמונים, ולאר"י רק לאחר גמר כל סדר ההושענות.
5. מנהג העולם לפני הלל. אם כי בטור משמע שכל יום השביעי אין אוגדים הלולב. / רק איגוד הלולב (הנלמד מ'כפות'), ולא איגוד המינים.
6. מובא ברמ"א אודות הלולב.

[מכיון שרוב שאלותך, מובאות בשו"ע ונו"כ ולאו דוקא בספרי המנהגים האחרונים, מומלץ לעיין במקור...].

דרומי
הודעות: 5414
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי דרומי » ד' אוקטובר 23, 2019 4:57 pm

האם יש חילוקי מנהגים לגבי ההפטרות של שמיני עצרת ושמחת תורה?

בין אשכנזים לספרדים וכדומה

אשמח לכל מידע בזה

עזריאל ברגר
הודעות: 6263
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוקטובר 23, 2019 5:19 pm

דרומי כתב:האם יש חילוקי מנהגים לגבי ההפטרות של שמיני עצרת ושמחת תורה?

בין אשכנזים לספרדים וכדומה

אשמח לכל מידע בזה

למיטב זכרוני, התימנים מקצרים בהפטרת שמח"ת.

א גאליציאנער
הודעות: 568
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ד' נובמבר 06, 2019 3:38 pm

עתניאל בן קנז כתב:
א גאליציאנער כתב:לגבי מנהגי שמחת תורה השנה ראיתי כמה דברים חדשים אשר אשמח אם אי מי יוכל להעי"ר אוזן כלימודים באיזהו מקומן, ויתברך מן השמים.
1. מנהג מענין, שהכהנים נושאים את כפיהם בשמחת תורה במוסף, אף על פי שעד כמה שידוע לי אין נהוג כך, וכמובן שאומרים 'ותערב' [אולי משום שהרב\אדמו"ר באותו המקום אינו מקדש בהפסקה בין ההקפות לקריה"ת?].
2. מנהג "פארקערטע הגבהה" - הגבהה הפוכה, במקומות מסויימים נהגו לעשות כך ואף לרקוד ולשיר תוך כדי, במקומות מסויימים לא רוקדים רק מגביהים הפוך, ויש כאלה שלא נהגו כך כלל, איה מקור המנהג, ומהו הטעם לצורותיו.
3.הושענא רבא - חביטת הערבה לפני קדיש?
4. נטילת ההושענות אימתי?
5. הסרת טבעות הלולב אימתי [לפני הלל או לפני ההושענות] והאם זה כולל את טבעת\קישרי ההדסים והערבות.
6. נענוע וכסכוס הלולב והמינים בשעת אמירת ההושענות.
מי שיוכל להאיר אודנו למפרע בכל ברכה נכונה.
בברכת "א געזונטער ווינטער" - חורף בריא, וימלא השם כל משאלות עמו לטובה ממה שבקשו בחודש קדוש זה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער


1. אדרבה, המנהג שאין נושאים כפיהם במוסף צריך מקור. נכון זה מוזכר באחרונים, ומטעם שהבאת. אבל לא מובא בשו"ע ונו"כ הראשיים. ולכן אין לתמוה על מי שלא נהג כן.
2. מובא באשל אברהם בוטשאטש ועוד, (כמנהג שמקובל, לא שהוא חידש זאת), ויתכן שבעוד מקורות.
3. מצד הדין מה ענין חביטה לקדיש?
4. ראה בטוש"ע ונו"כ אריכות מחלוקת בדבר. האם נוטלים עם הלולב, או רק לאחר שסיימו עם הלולב. כדאי לעין במקורות.
על פי השל"ה נוטלים בתענה אמונים, ולאר"י רק לאחר גמר כל סדר ההושענות.
5. מנהג העולם לפני הלל. אם כי בטור משמע שכל יום השביעי אין אוגדים הלולב. / רק איגוד הלולב (הנלמד מ'כפות'), ולא איגוד המינים.
6. מובא ברמ"א אודות הלולב.

[מכיון שרוב שאלותך, מובאות בשו"ע ונו"כ ולאו דוקא בספרי המנהגים האחרונים, מומלץ לעיין במקור...].

יישר חיליה דמר על ההיענות המרשימה...
אמנם, אם פחיתות כבוד היא להדרת גאון דיינותו לענות לעמרצים שכמוני, אל יטריח עצמו כלל וכלל בכדי שלא להיכנס לאי נעימות חס ושלום, ומשום מעשה שכבר היה.
זאת ועוד אחת אחרת, אם לא הבהרתי את עצמי, אין השאלות נוגעות למובא בהלכה, אלא למנהגים שנהגו בירושלים, בפולין, בבעלזא בויזנ'יץ בחב"ד וכדומה, ולזאת היתה כוונתי, ולכך, משפטים מהסוג של "3. מצד הדין מה ענין חביטה לקדיש" אין מקומם כאן כלל וכלל, וכל מי שעינים בראשו וקרא את אשר כתבתי, ויודע שיש מנהג אחר קדיש, או אחר מוסף או באמצע קדיש, יבין למה התכוונתי, וכמדומה אני שכהדר"ג שליט"א הינו בקי במנהגים, ויבין למה היתה הכוונה.
גבי נשיאת כפים, בשולחן ערוך שלי, מובא [ואני מאמין שכהדר"ג יודע היכן] שאין לשאת כפים אם שתה יין וכדומה, ובהיות מנהג ישראל לעשות קידוש קודם מוסף בשמחת תורה, אם כן, פשוט הוא שאין נושאין את כפיהן, ואני מדבר על מקום שעשו קידוש ונשאו הכהנים כפיהם במוסף [אולי הייתי צריך לשאול מהיכן מקור מנהג ישראל לקדש קודם מוסף בשמח"ת וממילא שלא לישא כפים?] - וכן יש שנוהגים בחו"ל שאין נושאים כפים בשחרית ביו"ט בדר"כ, בשמח"ת נושאים כפיהם בשחרית כיון שלא ישאו כפיהם במוסף וכמו שנזכר כאן [ואגב, אם זכורני היטב, כהדר"ג שליט"א 'מחזיק' עצמו כיודע היטב את אשר אמר ונהג מרן בעל שבט הלוי, האם ידוע לו שפעם אחת בא לפניו אחד התלמידים בשמחת תורה במוסף ורצה לשאת כפיו באמרו שלא טעם ולא קידש ולא נתנו מרן בעל שבה"ל לישא כפיו, - מאמין אנכי שידע מזה, אם אני שמעתי מכך ודאי לת"ח ומעתיק שמועה כמותו ששמע... ואם צריך מקור למנהג זה, שכל כך רעועים יסודותיו, מה לו לרבינו בעל שבה"ל כי יפסוק כן?].
וכן, גבי כסכוס הלולב, אם ניכנס לתחום מה שכתוב ב'הלכה', אכן, מובא בסי' תרנא ס"ט, ומקורו בדברי הר"ן פ' לולב הגזול, אך בעת אמירת ההושענות, שיש לנענע ולכסכס הלולב, לא מצאתי ברמ"א, אדרבה אשמח אם יציין מר את מקומו המדוייק, ואדרבה, נזכר ברמ"א שמנענעים בהושענא רבא את ההושענות, בסי' תרס"ד ס"ז, אבל גבי נענוע ד' מינים בשעת אמירת ההושענות לא מצאתי עדיין.
גבי הגבהה הפוכה, אם ב'מה שכתוב בהלכה' עסקינן, מעניין שכהדר"ג שליט"א אינו מציין דעת בעל העיטור שכך עושים הגבהה בכלל, והרב שערי אפרים נוטה נגד מנהג זה בשער י' ובשער ח' הוא מתירו בדוחק, גם לא נכתב בא"א מתי עושים את ההגבהה ההפוכה, - באלו מן הספרים, אם רק בראשון או גם בשני [ואולי יש נוהגים בכולם, ולזה עדיין צריך בירור].
וגבי התרת אגודת הלולב לא משמע כן רק בטור, - אלא למי שנהג כעצת כהדר"ג שליט"א ימצא כי כן נפסק גם להלכה, ומנהג העולם שעושים כן לפני הלל איה מקורו [?
ועל אף שלעם הארץ כמוני יאה תשובה זו שכדאי לעיין במקור ההלכה, אולם לא לשם כך העליתי שאלות אלה, ומעניין לציין שכל קודמי הדר"ג שליט"א לא חששו לכך...
ובכל זאת, נכון, 'רוב' שאלותי מובאות בשו"ע ונו"כ, [שאלה אחת אולי, לפי כל המבואר לעיל... אם באמת היתה כוונתי לשאול מה דעת ההלכה באלו] ואני מכיר טובה לכבודו על שטרח וקיבץ כעמיר גורנה את התשובות הללו להחכימני.
ובכן, תודה רבה, אך לא תודה [ואם אין אתם מכירים דרך אחרת לענות ולהרחיב דעת השואל כי אם בצורה כזו בה אתם אומרים לו קבל עם ועדה שימחול ויטריח את הוד עמרצותו ויעיין 'בשו"ע ונו"כ \במקור הדברים', עדיף לכם שלא לענות כלל ולא לפגוע באף יהודי, ופוק חזי כיצד ענו יתר העם...].
ואסיים בהדרת הכבוד הראוי אחר בקשת המחילה מכת"ה
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

א גאליציאנער
הודעות: 568
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ד' נובמבר 06, 2019 3:47 pm

בני ברקי כתב:0
א גאליציאנער כתב:לגבי מנהגי שמחת תורה השנה ראיתי כמה דברים חדשים אשר אשמח אם אי מי יוכל להעי"ר אוזן כלימודים באיזהו מקומן, ויתברך מן השמים.
1. מנהג מענין, שהכהנים נושאים את כפיהם בשמחת תורה במוסף, אף על פי שעד כמה שידוע לי אין נהוג כך, וכמובן שאומרים 'ותערב' [אולי משום שהרב\אדמו"ר באותו המקום אינו מקדש בהפסקה בין ההקפות לקריה"ת?].
2. מנהג "פארקערטע הגבהה" - הגבהה הפוכה, במקומות מסויימים נהגו לעשות כך ואף לרקוד ולשיר תוך כדי, במקומות מסויימים לא רוקדים רק מגביהים הפוך, ויש כאלה שלא נהגו כך כלל, איה מקור המנהג, ומהו הטעם לצורותיו.
3.הושענא רבא - חביטת הערבה לפני קדיש?
4. נטילת ההושענות אימתי?
5. הסרת טבעות הלולב אימתי [לפני הלל או לפני ההושענות] והאם זה כולל את טבעת\קישרי ההדסים והערבות.
6. נענוע וכסכוס הלולב והמינים בשעת אמירת ההושענות.
מי שיוכל להאיר אודנו למפרע בכל ברכה נכונה.
בברכת "א געזונטער ווינטער" - חורף בריא, וימלא השם כל משאלות עמו לטובה ממה שבקשו בחודש קדוש זה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער


1. אם הכהנים לא שתו משקה משכר מה הבעיה שיעלו לדוכן? ואם עולים לדוכן כמובן שאומרים ותערב כמו בכל יו"ט.
אמנם יש קהילות בחו"ל שכהנים עולים לדוכן בשמח"ת בשחרית ולא במוסף.
3. מדוע לחבוט אחרי קדיש?? התפילה הסתיימה... הסברא נותנת לחבוט לפני קדיש (אצל החסידים חובטים באמצע קדיש לפני "תתקבל".)

החביטה אחרי קדיש כתובה בפירוש בשולחן ערוך האר"י ז"ל.
וגם אם הכהנים לא שתו משקה המשכר, אם המנהג שלא לעלות לדוכן כיון שנהוג לקדש ולשתות, אין עולים לדוכן וכאשר הבאתי בסמוך ממו"ר בעל שבה"ל שלא נתן לכהן שלא שתה לעלות לדוכן.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1183
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ד' נובמבר 06, 2019 3:50 pm

בתור גאליציאנער מסתמא יודע כבוד תורתו הרמה (הדגשה במקור) את הסיפור הבעלזאי במי שחיפש מקור לאיזה הנהגה דמתקרי 'מנהג' (זלזול לא במקור) וכאשר לא מצאו אמרו ' אכן לזאת ייקרא מנהג ישראל, שאין לה שום מקור. וזכות גדול הוא לקיימה, שהוא מנהג טהור'.

מסתמא מטעם זה רצה כת"ה לחפש מקור, כדי שעל ידו יוכל לקיים המנהגים בהידור.

בברכה המשולשת
הודעות: 10692
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' נובמבר 06, 2019 4:05 pm

א גאליציאנער כתב: ובהיות מנהג ישראל לעשות קידוש קודם מוסף בשמחת תורה


במחילת כתר"ה, אין זה "מנהג ישראל" (דהיינו מנהג כל ישראל), אלא מנהג קהילות רבות.

א גאליציאנער
הודעות: 568
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ה' נובמבר 07, 2019 1:25 pm

צודק... בלי שום ספק, לכשאכתוב את ספרי, אדייק במילי, ולא אעטר חלילה לראש מנהג שחוגי מקיימיו מצומקים כי הכא, ולא אומר חלילה מנהג ישראל... אולם כאן בפורום, כשאנשים פחות חושבים מה יוצא מתחת הקלדתם, אתיר לעצמי שלא להחמיר בענין זה עד כדי כך.
אמנם אין אני בקיא בשולחן ערוך ונושאי כליו כדבעי, אך דומני שספר המנהגים כבר מזכיר מנהג זה שאינו נחלת כל ישראל (כך ראיתי בספר מנהג ישראל שהחכימני על כל שאלותי כאן אחת על אחת... אמנם לא כל כך עד הסוף כמו שרציתי לדעת איך ואיפה נוהגים היום, אבל נחמה פורתא... מבלי להזדקק לביטוש תחילה) - אך איני יודע האם כוונתו למנהגי רבי אייזיק טירנא או למנהגי מהרא"ק.
והיה זה שלום
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

א גאליציאנער
הודעות: 568
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

Re: מקורות למנהגים שונים בשמיני עצרת והושענא רבא

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ה' נובמבר 07, 2019 1:26 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בתור גאליציאנער מסתמא יודע כבוד תורתו הרמה (הדגשה במקור) את הסיפור הבעלזאי במי שחיפש מקור לאיזה הנהגה דמתקרי 'מנהג' (זלזול לא במקור) וכאשר לא מצאו אמרו ' אכן לזאת ייקרא מנהג ישראל, שאין לה שום מקור. וזכות גדול הוא לקיימה, שהוא מנהג טהור'.

מסתמא מטעם זה רצה כת"ה לחפש מקור, כדי שעל ידו יוכל לקיים המנהגים בהידור.

אני גאליציאנער... אבל לפעמים מלאנצהוט, כך שאם רצונך למסור לי משהו, דבר הונגרית כשם שמדברים בבודאפעשט בקאזינצי הוטסא.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים