עדיפות לאתרוג הגדל בארץ ישראל?

[ארזי הלבנון]

לכאו' מחז"ל עולה שהדר הוא עניין חיצוני בלבד. ובכן, אם לפנינו אתרוג בעל גידול יפהפה מחו"ל, ומאידך אתרוג הגדל בא"י פחות יפה, מה העדיפות? אשמח למקורות בעניין

[אשרי יושבי ביתך]

בהודעה להלן אביא מה שכתב בזה מו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בארוכה.

ואביא כאן מה שאלתי למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א (לפני כמה וכמה שנים, בטרם ראיתי דברי מו"ר הגרי"ז שליט"א בזה). בזה"ל: "האם יש הידור בד' מינים שגדלו בא"י, והאם עדיף בשנה שאחר השמיטה שאין הרבה גידולים יפים בא"י, לקחת אתרוג יפה שגדל בחו"ל". וכתב לי תשובה מעניינת, בהאי לישנא: "יש הידור, אבל לא מדאי, וצריך להכריע לפי העניין".

והגאון הגדול רבי יוסף ליברמן שליט"א (בעמח"ס שו"ת משנת יוסף) כתב לי: "יש הידור לקחת מא"י משום חביבות מצות ישוב א"י וחיזוק שומרי השמיטה", עכ"ל.

והנה יל"ע בזה שהרי דין הדר באתרוג אינו ככל דין 'זה קלי ואנווהו' הרגיל, שרק לפעמים הוא מעכב, אלא כאן הקפידה תורה בייחוד על ההדר [וראה בחי' הגרי"ז עמ"ס סוכה (בדף כ"ט:) שביאר בדין 'הדר', שהדין הכללי של 'זה קלי ואנווהו' מעכב ב' מינים], ומנין שחביבות א"י עדיפה על עיקר המצוה.

ויעויין להלן בדברי הגרי"ז שליט"א.

[אשרי יושבי ביתך]

וזה לשון מו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד ב"ק ט, ב):


להעדיף אתרוג מהודר מחוץ לארץ, או כשר מארץ ישראל

שאלה. יש לפניו שני אתרוגים, אחד אתרוג מהודר ויפה, שגדל בחוץ לארץ, ויש לו גם אתרוג שגדל בארץ ישראל אך אינו יפה ואינו מהודר, באיזה מהאתרוגים יקיים את מצות נטילת לולב?

תשובה. בשו"ת ביכורי שלמה (סימן כה) כתב שיש להעדיף את אתרוגי א"י על פני אתרוגי חו"ל, והטעם על פי מה שכתב החתם סופר בסוכה (דף לו ע"א) שיש מצות ישוב א"י גם בעבודת הקרקע, [עיין שם בחתם סופר שכתב על הגמרא אתרוג הכושי כשר, דומה לכושי פסול, וז"ל: שמעתי ממ"ו הפלא"ה זצ"ל בהא דפליגי רשב"י ור' ישמעאל ר"פ כיצד מברכין ומסקינן הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, אמר הוא ז"ל שעשו כרשב"י ולא רשב"י ממש, דודאי מי שכוונתו לשם ה' הבוחן מחשבותיו ויודע עשתונותיו, בודאי יעלה בידו. אלא הם עשו כרשב"י נדמו לו ולא בעצם תוכניותם, על כן לא עלתה בידם, ואמר היינו דאמרי הכא אתרוג הכושי היינו הצדיק המשונה במעשיו ככושי, המשונה בעורו הוא כשר, אך דומה לכושי שרוצה לדמות עצמו לרשב"י זה פסול, כי לא עלתה בידו, ודפח"ח. והוסיף החת"ס נלע"ד רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ואספת דגנך אלא בא"י, ורוב ישראל שרויין, שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב א"י, ולהוציא פירותיה הקדושים ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך, ובועז זורה גורן השעורים הלילה, משום מצוה, וכאילו תאמר לא אניח תפילין, מפני שאני עוסק בתורה, ה"נ לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה, ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם, הכל בכלל מצוה, אבל כשאנו מפוזרים בעו"ה בין או"ה וכל שמרבה העולם יישוב, מוסיף עבודת ה' חורבן, מודה ר"י לרשב"י וע"ז אנו סומכי' על ר' נהוראי במתני' סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה, היינו בח"ל וכנ"ל]. א"כ נצמח מזה שעל ידי שיברכו רק על אתרוגי א"י יהיה נתרבה ישוב א"י דיהיה שמה פרנסה לכמה מאות משפחות שיכולים לעבוד אדמת הקודש ולשמרה ולהוציא פירותיה הקדושים, יש מקום להתיר אף אם היה על אתרוגי א"י חשש איסור דרבנן, דבמקום ישוב א"י לא גזרו בזה. כמבואר במסכת בבא קמא דף פ ע"ב שהלוקח בית בא"י כותבין עליו אונו אפילו בשבת, שמשום ישוב א"י לא גזרו.

עוד כתב בביכורי שלמה שני טעמים על פי דרוש להעדיף את אתרוגי א"י, משום דכתב המהרש"א בפסחים דף ח ע"ב שהטעם שרק מי שיש לו קרקע עולה לרגל, דעיקר מצות עליית רגלים כדי לשמוח שם במצות פירות הארץ שהם הביכורים ומעשר שני, ולשמח שם בהם את העני והגר והלוי באכילתו, והיא עלייה לשם שמים, מה שאין כן מי שאין לו קרקע שלא יכול לקיים כל זה, ועלייתו אינו לשם שמים. נמצא דעיקר מצות עליית רגל לארץ ישראל הוא לשמח שם במצות פירות הארץ את העני, א"כ כיון שע"י מצות קניית האתרוגים מא"י בחג הסוכות, נוכל לשמח בריוח את העני, א"כ מקיימין בזה בחג הסוכות תכלית מצות עליית הרגל א"י, ומצוה גוררת מצוה. עוד טעם כתב שם על פי דרוש, כיון שיש במדרש שחטא עץ הדעת היה באתרוג, ולכן לוקחים אתרוג לתקן את החטא. וזה הכוונה במה שאמרו חז"ל ראשון לחשבון עוונות, והרי כתב הרמב"ם שצריך תשובת המשקל, וחלק מתשובת המשקל שיהיה באותו המקום שעבר על החטא, והוא מא"י.

ובשדי חמד (ח"ד מערכת למ"ד כללים כלל קמא סעיף לב ד"ה ומצאתי אצלי) כתב שקיבל מכתב מבעל הערוך השולחן, וז"ל: הנכון לאיש הישראלי לבכר פרי ארצנו הקדושה על פרי ארץ העמים, איה כבודו יתברך איה כבוד התורה הקדושה, שבפסוקים רבים השתבחה בשבחה של ארץ ישראל, איה כבוד משה רבינו שהתחנן אעברה נא ואראה הארץ הטוב ומה שונים דרכנו מדרכי רבותינו חכמי התלמוד שלהי כתובות דר' אבא מנשק כיפי דעכו ור' חייא מגנדר בעפרה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואילו האנשים מגנדרים בעפרא דארץ אחרת, ומנשקים פירותיהם, וישליכו פריה וטובה של ארץ הקדושה ככלי אין חפץ בו, יעו"ש.

ובשו"ת מעשה איש (סימן ד) כתב שיש להעדיף אתרוג א"י וראיה לזה, שהרי פסקו הרא"ש והטור כמבואר בשו"ע (סימן ריא ס"א) שמעלת מין שבעה עדיפא על מעלת חביב, משום שבפירות האלו נשתבחה בהם א"י, ואף להרמב"ם שחולק היינו רק במידי דאכילה שרוצה את המין החביב, אבל במידי דמצוה, יודה הרמב"ם דפרי א"י עדיף.

ובתשובות להגרי"ח זוננפלד זצ"ל (סימן ג) העיר שא"כ יוצא לנו דבכל דבר שגדל בא"י צריך להקדים בברכה, וזו לא שמענו מעולם בספרי הפוסקים, ואדרבה מין שבעה הגדל בחו"ל הוא חשוב לברך עליו אפילו נגד מין אחר הגם שגדל בא"י, והטעם כיון שבאלו המינים נשתבחה א"י יש בהם חשיבות, ובשארי מינים שלא נשתבחה בהם אין בהם מן הדין קדימה כלל. אם לא שחבת הקודש בלבבו וחביב בעיניו, ולכן ראוי להקדים החביב, וגם בזה נראה דדוקא לענין אכילתו תלוי בחביבות, ולאחר שחבת הקודש בלבבו, והדבר הזה חביב בעינו ראוי להקדימו, משא"כ במצוות שנצטוינו התנאה לפניו במצוות, לא תלוי בבחירתו כלל כי אם הדבר אשר יש בו נוי יותר, הוא מובחר למצוה, ועיין ברמב"ם (סוף פ"ו מהלכות איסורי מזבח) שכתב כל המנחות כשרים מחו"ל ומא"י. ולא נתן קדימה בזה לא"י.

ונראה שבאופן שכבר עשה באתרוג מצוה, כגון בשנת שמיטה שהפקירוהו או שנתנוהו ללוי בתור מעשר ראשון אף על פי שאינו מהודר הוא קודם, לאתרוג חו"ל מהודר, משום שקיי"ל שיש מעלה כיון שאתעביד ביה מצוה, לעביד ביה מצוה אחריתי. וראיה לזה מהא שכתב השו"ע (סימן רצז ס"ד) נהגו לברך על ההדס כל היכא דאפשר, וכתב הרמ"א וי"א דאין לברך על הדס היבש דאינו מריח, רק על שאר בשמים. והסביר במשנ"ב (סק"ח) שחולקים בהדס של לולב שכיון דאיתעביד ביה חדא מצוה ליעביד ביה מצוה אחריתא, שכיון שיש בו עוד ריח קצת מצוה לכתחלה להדר אחריו, והי"א ס"ל דכיון שנתיבש וניטל ממנו עיקר הריח אין לברך עליו. ולכאורה הוא הדין בעניננו שיש להדר אחר אתרוג פחות מהודר, שנעשה בו מצוה.

אולם בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סימן סח אות ח - ט) כתב שאם יש עליו לקיים איזו מצוה, ובאפשרותו לקיימה בחפץ שכבר קיים בה חדא מצוה, אבל אז לא תהיה המצוה מהודרת ולא מן המובחר, ויכול לקיימה גם בחפץ אחר שאמנם לא נעשית בו עדיין מצוה, אבל על ידו תתקיים המצוה בהידור ומן המובחר, אזי יקיים המצוה באותו חפץ שע"י תהי' המצוה מהודרת או מן המובחר ולא יקיימנה בחפץ האחר, שע"י לא תהא המצוה לא מהודרת ולא מן המובחר, אעפ"י שנעביד בו כבר מצוה חדא. וטעם הדבר הואיל ומדין הגמרא יש חובה להידור מצוה ולמצוה מן המובחר אם מה"ת אם מדרבנן, כאשר האריכו האחרונים בזה, משא"כ הך דהואיל ואיתעביד בי' מצוה חדא נעביד בי' מצוה אחריתי לא נזכר בגמ' כחובה, רק שר"א ור"א נהגו לעשות כן, וממילא מוכח שראוי גם לנו להזהר בו אבל חובה ליכא, לכן הדור מצוה ומצוה מן המובחר עדיפי מהך, דהואיל ואיתעביד בי' מצוה חדא נעביד בי' מצוה אחריתי.

וראיה לדבר ממש"כ הרמ"א (סימן תרנד) ונוהגין ליקח כל יום ערבה חדשה ולקשרה בלולב והוא הידור מצוה. וקשה אדרבה טוב היה שלא ליקח חדשה אלא לקיים המצוה בערבה דאתמול מטעמא דהואיל ואיתעביד בה מצוה חדא נעביד בה מצוה אחריתי, א"ו כיון דבחדשה איכא הידור מצוה, טפי עדיף ליקח חדשה ואין להשגיח במה שבערבה דאתמול איתעביד כבר מצוה, דהידור מצוה עדיף וכמש"כ.

ומבשמים אין ראיה, דמחלוקתם הוא שלרמ"א מצוה מן המובחר לברך במוצאי שבת על בשמים שריחן טוב וחשוב, משא"כ הדס יבש הוא ואין ריחו טוב טובא, מצוה שיברך על בשמים שריחם טוב, דהו"ל מצוה מן המובחר ולא יברך על הדס שאין בו לחלוחית של ריח טוב טובא אעפ"י שאיתעביד בי' מצוה, דמעלת מצוה מן המובחר עדיף ממעלת איתעביד בי' מצוה. והשו"ע סובר דלא שייך מצוה מן המובחר דכל ריח מהני להשיב הנפש ולהפיג סרחון הגיהנם ולכן ראוי לברך על הדס של מצוה.

[עזריאל ברגר]

ולהעיר מהנהגת הרבי מליובאוויטש (ואולי גם האדמו"רים שלפניו, וכן גם רבים מחסידי חב"ד) לברך על אתרוג הגדל בקלבריא (ע"פ מארז"ל "משמני הארץ - זו איטליא"), אבל אח"כ לנענע גם עם אתרוג מארה"ק (חוץ ממוצאי-שמיטה - שלא הביאו אליו אתרוגי קדושת שביעית).

[ש. ספראי]

בחב"ד מביאים ציטוט כתוב מהחת"ס שמשה רבינו ע"ה עלה בענן והביא אתרוג מקאליווריא.
בוודאי החבדניקים דפה יוכלו לעלות את הציטוט מהחת"ס
ומשה לא הביא אתרוג מא"י, וודאי טעמו ונימוקו עימו.

[לבי במערב]

בוודאי החבדניקים דפה יוכלו ל[ה]עלות את הציטוט מהחת"ס

ראה 'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' ערה.

[דמשק]

וראה מש"כ כאן

[איש פלוני]

בענין מעלת אתרוג מא"י ראה כאן באורך.
http://www.daat.ac.il/daat/shmita/mamarim/etrog.htm

[ירדן ירחו]

ראה כאן שלשה מכתבים בנושא.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1601995913831&pagenum=422&book=26495

[ארזי הלבנון]

ראה כאן שלשה מכתבים בנושא.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1601995913831&pagenum=422&book=26495

אינני מצליח לפתוח. תוכל להפנות או להעלות?

[לבי במערב]

לקו"ש חל"ט ע' 405־406.

[ירדן ירחו]

ראה כאן שלשה מכתבים בנושא.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1601995913831&pagenum=422&book=26495

אינני מצליח לפתוח. תוכל להפנות או להעלות?

חג הסוכות
405
.. . ב) במנהג חב"ד המדקדקים באתרוגי קלבריא דוקא.

מה ששמעתי ונראה לפע"ד ע"פ נגלה כתבתי לא' — ומוסג"פ העתקה* וכן העתקתי בהערות בקונטרס סוכות של שנת תשי"ב, עמוד נט ומסומן שם גם לשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה.

ומה שהעיר מדרז"ל עה"כ, לא תחסר כל בה אפילו פלפלין — הנה פשיטא שארץ ישראל מסוגלת לגדול פרי עץ הדר ולא גרע מפלפלין, אבל אין זה מכריח שבהווה נמצאים בפועל באה"ק ת"ו פרי עץ הדר בתכלית ההידור, והרי בכתוב מדובר ע"ד היכולת והאפשרית ולא תמיד בא בפועל, ובמכש"כ ממה שנאמר גפרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב וגו' ועוד שהרי באתרוג ענין ההידור הוא מגופה של מצוה, שמזה משמע שהדור מצוה זו הוא תכלית ההדר. ואין חסרון בלא תחסר כל בה — באם תכלית ההדר תהי' במשמני הארץ זו קלבריא של יון. . .

(ממכתב ג' סיון תשי"ח)

הטעם* — בקיצור עכ"פ: ממש אותו הטעם שממשלת ישראל משלמת במטבע זר (המוכרח על אתר) ובסכומים מבהילים ומשתדלת בכל האמצעים שיקבלו הכסף ממנה — לקניית נשק בארצה"ב ובאשכנז וכו', ואינה מסתפקת בהרובים וכיו"ב שהיא מייצרת בארץ ישראל עצמה. ואין פוצה פה ומצפצף. ואדרבא.

והטעם כי כשרוצים להגן על עם ישראל — צ"ל נשק ומצות כדבעי. וא"א להחליף פענטאם — ולהבדיל, אתרוג שיש בו מסורת אבות — ב"עוזי" ולהבדיל אתרוג בלי מסורה וכו'. והרוצה להחליף כו' וד"ל.

(מענה שלהי אלול תשכ"ט)

406
כנראה* לא מסרו. . הסיום (במענה לא'): יתרה מהנ"ל: בכל צבא ישנן כמה מחלקות וסוגים: רגלי, אלה ברכב ואלה גו', ולכאו"א נשק המיוחד לו ורק בנשק המיוחד לו יצליח. והרוצה להכריח שסוג אחד יהי' מזוין בנשק השייך לסוג אחר (מצות הקשורות ותלויות במסורת אבות) — ה"ז מעמיד בסכנה כל ענין ההגנה וכו'. וד"ל.

(ממכתב ו' תשרי תש"ל)



(ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א)

*) ראה לקו"ש ח"ט ע' 389. המו"ל.

*) למה מדייקים לקחת בחה"ס אתרוג מקלאַבריא ולא מארץ הקודש. ראה גם ס' המנהגים­חב"ד ע' 65. וש"נ. וראה בהמכתב שלפנ"ז. המו"ל.

*) הוספת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחרי שמסרו המענה דלעיל לנמען. המו"ל.

(הועתק מאתר ספרית חבד ליובאויטש)

[גביר]

וזה לשון מו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד ב"ק ט, ב):


להעדיף אתרוג מהודר מחוץ לארץ, או כשר מארץ ישראל

שאלה. יש לפניו שני אתרוגים, אחד אתרוג מהודר ויפה, שגדל בחוץ לארץ, ויש לו גם אתרוג שגדל בארץ ישראל אך אינו יפה ואינו מהודר, באיזה מהאתרוגים יקיים את מצות נטילת לולב?


ובשדי חמד (ח"ד מערכת למ"ד כללים כלל קמא סעיף לב ד"ה ומצאתי אצלי) כתב שקיבל מכתב מבעל הערוך השולחן, וז"ל: הנכון לאיש הישראלי לבכר פרי ארצנו הקדושה על פרי ארץ העמים, איה כבודו יתברך איה כבוד התורה הקדושה, שבפסוקים רבים השתבחה בשבחה של ארץ ישראל, איה כבוד משה רבינו שהתחנן אעברה נא ואראה הארץ הטוב ומה שונים דרכנו מדרכי רבותינו חכמי התלמוד שלהי כתובות דר' אבא מנשק כיפי דעכו ור' חייא מגנדר בעפרה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואילו האנשים מגנדרים בעפרא דארץ אחרת, ומנשקים פירותיהם, וישליכו פריה וטובה של ארץ הקדושה ככלי אין חפץ בו, יעו"ש.

.

יוער שדברים דומים ישנם בערוך השולחן עצמו או"ח תרמח כט -

לפי זה אין לנו שום היתר על אתרוגים, רק אותם שישראלים מעידים שיודעים הנטיעות מתחילתן, שאין בהם שום הרכבה. כמו אתרוגי ארצינו הקדושה, שבשם גדולי ישראל, ותלמידי חכמים, ויראי אלקים משגיחים על הגינות, שלא יהיה בהן שום הרכבה.

אבל לאתרוגי קורפ"ו – אין שום היתר, אף בההכשרים שלהם, שידוע לכל שישראל מעטים שם, וכבושים תחת ידם, ויראתם על פניהם. ואיך ידעו מה שעושים על פני השדה בגינותיהם ובכרמיהם, אם ירכיבו אם לאו?

ושמא תאמר: הרי אינם חשודים להכשיל רק מה שיש להם טובת הנאה, כמבואר ביורה דעה סימן קיח? איברא דזה יש להם טובת הנאה רבה, דידוע דכל מורכב גדל ממנו פירי יפה, וכל שאינו מורכב – הפירי אינה יפה. ובכל הפירות כן הוא. ואדרבא תקונם של אתרוגי קורפ"ו זה הוא קלקולם, דבאמת הם יפים מאד ואין דומה להם, וזהו מפני הרכבתם.

ולכן כל איש מישראל אשר נגע יראת ד' בלבו – לא יקח רק אתרוגי ארץ ישראל. ואיך לא נבוש ולא נכלם בדבר מצוה שנוכל לקיימה מפרי ארצנו הקדושה, ליטול דווקא מארץ העמים? אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה! ועל זה נאמר: "וימאסו בארץ חמדה". ולכן יש ליזהר בזה מאד מאד.

[פלוריש]

(מחקתי כי גיליתי שטעיתי)

[הרואה]

Screenshot_20230928_000806_Samsung Notes.jpg (625.03 KiB) נצפה 1232 פעמים

Screenshot_20230928_000935_Samsung Notes.jpg (196.12 KiB) נצפה 1232 פעמים

[פלוריש]

viewtopic.php?f=72&t=62895