יציאה באמצע קריאת משנה תורה מותרת?

[מבית לוי]

או דלמא יש לחלק מקריאת התורה.

[עזריאל ברגר]

דעתי נוטה להחמיר, כי סוף-סוף הספר-תורה פתוח לקריאה ציבורית, ויש כאן פגם בכבודו.
ועם כל זה, דעתי נוטה שאפשר להקל בשעת הדחק, כי סוף סוף זוהי לא קריאה מחויבת, ואין מברכים עליה וכו'.

[גימפעל]

עד שאתה שואל האם מותר לצאת שאל האם מותר בכלל לקרוא מתוך ס"ת.

[יבנה]

עד שאתה שואל האם מותר לצאת שאל האם מותר בכלל לקרוא מתוך ס"ת.

?! ספר תורה נועד לקרוא בו.

[גימפעל]

עד שאתה שואל האם מותר לצאת שאל האם מותר בכלל לקרוא מתוך ס"ת.

?! ספר תורה נועד לקרוא בו.

בלי ברכה ?

דעת הגירש"א שאסור לקרוא בס"ת בהושע"ר.

[יבנה]

עד שאתה שואל האם מותר לצאת שאל האם מותר בכלל לקרוא מתוך ס"ת.

?! ספר תורה נועד לקרוא בו.

בלי ברכה ?

דעת הגירש"א שאסור לקרוא בס"ת בהושע"ר.

אני משער שדעתו כהאמור במשיב דבר ח״א סי׳ ט״ז, שאין איסור בקריאה עצמו, ולהבבלי א״צ לברך אך החמיר לחוש לירו׳ שצריך לברך, ומשום זה לא יקרא כלל.
והדברים תמוהים, לקרוא בס״ת הוא מצוה, רק שנסתפקו האם טעון ברכות התורה כקורא בתורה שיש בו חיוב או לא. ממתי ברכת המצוה מעכב את המצוה? וכ״ש כאן שאפ׳ אין ספק, דהלכה כבבלי.

[גימפעל]

עד שאתה שואל האם מותר לצאת שאל האם מותר בכלל לקרוא מתוך ס"ת.

?! ספר תורה נועד לקרוא בו.

בלי ברכה ?

דעת הגירש"א שאסור לקרוא בס"ת בהושע"ר.

אני משער שדעתו כהאמור במשיב דבר ח״א סי׳ ט״ז, שאין איסור בקריאה עצמו, ולהבבלי א״צ לברך אך החמיר לחוש לירו׳ שצריך לברך, ומשום זה לא יקרא כלל.
והדברים תמוהים, לקרוא בס״ת הוא מצוה, רק שנסתפקו האם טעון ברכות התורה כקורא בתורה שיש בו חיוב או לא. ממתי ברכת המצוה מעכב את המצוה? וכ״ש כאן שאפ׳ אין ספק, דהלכה כבבלי.

ישנם אנשים שעדיין בין החיים והם יעידו איך נהגו בבית הכנסת של הגירש"א.

[הבאר ההיא]

עד שאתה שואל האם מותר לצאת שאל האם מותר בכלל לקרוא מתוך ס"ת.

?! ספר תורה נועד לקרוא בו.

בלי ברכה ?

דעת הגירש"א שאסור לקרוא בס"ת בהושע"ר.

אני משער שדעתו כהאמור במשיב דבר ח״א סי׳ ט״ז, שאין איסור בקריאה עצמו, ולהבבלי א״צ לברך אך החמיר לחוש לירו׳ שצריך לברך, ומשום זה לא יקרא כלל.
והדברים תמוהים, לקרוא בס״ת הוא מצוה, רק שנסתפקו האם טעון ברכות התורה כקורא בתורה שיש בו חיוב או לא. ממתי ברכת המצוה מעכב את המצוה? וכ״ש כאן שאפ׳ אין ספק, דהלכה כבבלי.

השאלה היא למה אסור לצאת באמצע קריאה בספר תורה יותר מאשר כל שיעור תורני, ובאם שיש חשיבות מיוחדת לקריאה בס"ת בעשרה ומזה מגיע החומרא הרי שמי שנוהג לקרוא בלא ברכה יתכן שלדעתו רק הקריאות המחויבות יש להם המעלה המיוחדת של קריאה בציבור ובקריאה דמנהגא אין איסור יותר משאר ת"ת ברבים, אבל מי שסובר שמברכים תמיד הרי שיהיה אסור לצאת כמו בקריה"ת רגילה, וממילא להגריש"א מי שנקלע למקום שקוראים הגם שלכתחילה לדעתו אסור לקרוא בלי ברכה סו"ס יש כאן קריאה בציבור ואסור לצאת.

אין לי הכרח שהנידונים תלויים זה בזה, אבל אחרי שצריך לתת גדר מתי יש איסור יציאה יתכן מאוד שזה יהיה תלוי בזה.

[סעדיה]

אבל מי שסובר שמברכים תמיד הרי שיהיה אסור לצאת כמו בקריה"ת רגילה, וממילא להגריש"א מי שנקלע למקום שקוראים הגם שלכתחילה לדעתו אסור לקרוא בלי ברכה סו"ס יש כאן קריאה בציבור ואסור לצאת.

אין לי הכרח שהנידונים תלויים זה בזה, אבל אחרי שצריך לתת גדר מתי יש איסור יציאה יתכן מאוד שזה יהיה תלוי בזה.

אוצר החכמה_שעורי רבנו משולם דוד הלוי - תורה א - סולובייצ'יק, משולם דוד הלוי_425_427.pdf

(5.44 MiB) הורד 76 פעמים

[מאת הלוי]

הסתפקתי כמו כן גם לגבי הקריאות שנוספות שנוהגים בשמח"ת. אם אחרי ששמעתי עד "מעונה" אפשר לצאת . והעולם נוהגים היתר בזה.
ויש לחלק שבמשנה תורה סוף סוף מכניס עצמו לחיוב מצד המנהג וכאן אף חיוב אין כאן דכבר יצא ידי חובת הקריאה.

[עזריאל ברגר]

הסתפקתי כמו כן גם לגבי הקריאות שנוספות שנוהגים בשמח"ת. אם אחרי ששמעתי עד "מעונה" אפשר לצאת

הדעת נותנת שמותר לצאת רק בין גברא לגברא (שבדרך כלל מותר רק במקום צורך גדול (כמבואר בשו"ע סימן קמו), והקושי להקשיב לקריאה ארוכה - אולי אפשר להחשיבו כצורך גדול), ולכן אין מה ללמוד מכאן ל"משנה תורה" דכוליה חד גברא.

אחרי ששמעתי ... דכבר יצא ידי חובת הקריאה.

כתב המשנ"ב (קמו,א): "ואפילו איכא עשרה דצייתי לס"ת זולתו וגם הוא כבר שמע קה"ת בעשרה אפ"ה אסור".