סוכה בצורת V

[מאת הלוי]

במשנה ברורה הוצאת "דרשו" ריש סי' תר"ל הביאו נידון לגבי סוכה בצורת V שדעת החזו"א ועוד אחרונים להכשירה כיון שגודרת מג' רוחות (וצ"ע מהי הזווית הנצרכת להחשיבה כגודרת מ3 רוחות. ובספר הסוכה כ' שמסתבר דבעינן 45 מעלות).

והובא שם דהגרי"ז הוכיח מהו"א של הגמ' במסכת זבחים (לז ע"כ) דבעינן ה' דפנות אפילו שלענין לגדור מד' רוחות אין כל יתרון בה' דפנות מד' דפנות, וע"כ שלא סגי בגדירת הרוחות אלא בעינן גם לדפנות ממש, וא"כ למסקנא דבעינן ג' דפנות היינו לא רק סתימה מג' רוחות אלא ג' דפנות ממש.

וצ"ע דלכאו' מוכח לא כך שהרי לפי סברא זו בהכרח להגדיר מה ייחשב כחילוק דופן אחת מהשנייה? וע"כ צ"ל כל שיש לו קרן וזווית בפני עצמה ייחשב כדופן והיינו שבעינן ג' מחיצות שכל אחת עומדת עם זווית בפני עצמה. ולפי זה דופן עגולה תיחשב כדופן אחת. וא"כ ק' טובא והלא גמ' ערוכה לפנינו שסוכה שעשאה ככבשן כשרה, ולפי דעת הגרי"ז מדוע כשרה הלא נחשבת רק כדופן אחת?

[פלתי]

מדוע פשוט לך שסוכה עגולה אינה יכולה להיות עשויה מד׳ מחיצות?

[הבאר ההיא]

(וצ"ע מהי הזווית הנצרכת להחשיבה כגודרת מ3 רוחות. ובספר הסוכה כ' שמסתבר דבעינן 45 מעלות).

מקופיא נראה שהעיקר הוא שיהיה אפשר לרבע בפנים ריבוע של זע"ז טפחים שיהיה גדור מג' רוחותיו, ואין לזה כל קשר לזוית.

[מאת הלוי]

מדוע פשוט לך שסוכה עגולה אינה יכולה להיות עשויה מד׳ מחיצות?

איך?

[עושה חדשות]

(וצ"ע מהי הזווית הנצרכת להחשיבה כגודרת מ3 רוחות. ובספר הסוכה כ' שמסתבר דבעינן 45 מעלות).

מקופיא נראה שהעיקר הוא שיהיה אפשר לרבע בפנים ריבוע של זע"ז טפחים שיהיה גדור מג' רוחותיו, ואין לזה כל קשר לזוית.

אם כך, סוכה רגילה של ב' דפנות (ארוכות מעט) העומדות זו אצל זו (זוית של 90) תהיה כשרה. ואם הדפנות ארוכות עוד יותר, אז אפי' בזוית של 170 מעלות עדיין יהיה אפשר לרבע כנ"ל. ולא משמע כן.
בזכרוני שההוראה היא שבכל זוית הפחותה מ90 אכן יש להכשיר באופן שאפשר לרבע וכו' כנ"ל. כי במקרה כזה יש דופן ש'רואה' את שכנגדה ודמי טפי לג' רוחות.

[הבאר ההיא]

(וצ"ע מהי הזווית הנצרכת להחשיבה כגודרת מ3 רוחות. ובספר הסוכה כ' שמסתבר דבעינן 45 מעלות).

מקופיא נראה שהעיקר הוא שיהיה אפשר לרבע בפנים ריבוע של זע"ז טפחים שיהיה גדור מג' רוחותיו, ואין לזה כל קשר לזוית.

אם כך, סוכה רגילה של ב' דפנות (ארוכות מעט) העומדות זו אצל זו (זוית של 90) תהיה כשרה. ואם הדפנות ארוכות עוד יותר, אז אפי' בזוית של 170 מעלות עדיין יהיה אפשר לרבע כנ"ל. ולא משמע כן.
בזכרוני שההוראה היא שבכל זוית הפחותה מ90 אכן יש להכשיר באופן שאפשר לרבע וכו' כנ"ל. כי במקרה כזה יש דופן ש'רואה' את שכנגדה ודמי טפי לג' רוחות.

האם יש הכרח גמור מהסוגיות שבזוית של תשעים מעלות לא תוכשר הסוכה בדפנות ארוכות מלבד שלא משמע כן מזה שלא מוזכר שסוכה גדולה כשרה בשתי דפנות.

קשה לומר שבזוית של תשעים מעלות הסוכה פסולה ובזוית של שמונים ותשע כשרה, ואמנם כל מידות חכמים כן אבל כאן לא מצאנו שחכמים נתנו מידה ומנין להמציא, אולי מכאן הגיע בעל ספר הסוכה לזוית של 45, כלומר מאחר שצריך למצוא גבול הגיוני ולא מסתבר שכל סטיה מ-90 מעלות תספיק לכן יש לומר שהגבול הוא במחצית.

[כח עליון]

45 מעלות זה הגיון של שלש דפנות
אבל מאחר שמספיק שתים וטפח, לכאו' מספיק באיזור 80 מעלות (תלוי בגודל של הסוכה).

[הבאר ההיא]

בסופו של דבר גם הדופן השלישית צריכה להיות ז"ט, ע"י טפח שוחק ולבוד יחד עם צוה"פ.

[פלתי]

מדוע פשוט לך שסוכה עגולה אינה יכולה להיות עשויה מד׳ מחיצות?

איך?

2DCFBF76-9B5C-40D3-9449-F198769A85FB.jpeg (227.83 KiB) נצפה 5834 פעמים

[מאת הלוי]

מדוע פשוט לך שסוכה עגולה אינה יכולה להיות עשויה מד׳ מחיצות?

איך?

2DCFBF76-9B5C-40D3-9449-F198769A85FB.jpeg

מה מחלק ביניהם? הכל נחשב כדופן אחת.

[פלתי]

מדוע פשוט לך שסוכה עגולה אינה יכולה להיות עשויה מד׳ מחיצות?

איך?

2DCFBF76-9B5C-40D3-9449-F198769A85FB.jpeg

מה מחלק ביניהם? הכל נחשב כדופן אחת.

מדוע דופן אחת? יש כאן ארבע מחיצות לד' רוחות, לכל רוח מחיצה אחת מעוגלת. (אל תשכח שאנו דנים לשיטת הגרי"ז שהוכיח דבעינן ה' דפנות אפילו שלענין לגדור מד' רוחות אין כל יתרון בה' דפנות מד').

[עושה חדשות]

קשה לומר שבזוית של תשעים מעלות הסוכה פסולה ובזוית של שמונים ותשע כשרה, ואמנם כל מידות חכמים כן אבל כאן לא מצאנו שחכמים נתנו מידה ומנין להמציא

התלייה בזוית של צ' מעלות היא לא מידה שנתנו חכמים כמילתא בלא טעמא, אלא כמש"כ לעיל שבמקרה כזה יש דופן ש'רואה' את שכנגדה ודמי טפי לג' רוחות.

או נימא בלשונו של החזו"א בעירובין סי' עב סק"ו "נראה דהא דב' דפנות כמין ג"ם אינו נידון כג' דפנות למחשב רה"י מה"ת היינו דוקא כשב' הדפנות על שיעור אלכסון של מרובע, אבל כל שנתקרבו זה כנגד זה ונתמעט האלכסון משיעור אלכסון של מרובע, נידון כג' דפנות וניתר בלחי וקורה ולא חשיב קורה באלכסון", עי"ש.

אמנם ראוי לציין שבסי' עג סק"ט כ' החזו"א שיעור אחר דתליא במתלקט עשרה מתוך ארבע (והיינו דאי"ז שיעור בקושי ההילוך אלא בהגדרה מה נחשב ניצב ומה שוכב, ולכן י"ל שנקבע בזה כיוון הרוחות).

במקום נוסף דן בזה החזו"א, סי' עד סקט"ו, וכ' "ונראה דאף אם הן מרוחקין זה מזה יותר מאלכסון של מרובע נמי הוי ביניהן רה"י כזה_ ולפ"ז אין שיעור בדבר אלא כל שיש לרבע בהן דע"ד הוי רה"י, וכן בעיגול בין שהוא חצי עיגול ובין שהוא חלק עיגול חשיב כג' מחיצות ועי' בל' הגמ' י"ב ב' עגולה לא, וצ"ע בכ"ז", אבל אולי כוונתו שם רק בצירוף הלחי ברוח שלישית. (ואטו לדעת ר"י דב' מחיצות דאו', נימא ג"כ דבמחיצה אחת יש גדירה של ב' רוחות ולא יהיה בזה שום שיעור והגבלה).

ואמנם איירי כ"ז לגבי שבת אבל לכאו' ה"ה לגבי סוכה.