סוכת יונה

[זיז שדי]

ויצא יונה מן העיר... ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל.
וימן .. קיקיון ויעל מעל ליונה להיות לצל על ראשו... ולמה הוצרך לזה? הרי היה יושב בצל סוכתו?
וימן... תולעת. וכו' ותך השמש על ראש יונה ויתעלף. ושוב מכה הקושיא ברוב עוצמתה, היכן סוכתך?
ויש לתרץ כי יונה מעולי רגלים ונכנס לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקודש במוצאי יו"ט הראשון של סוכות וירד יפו מהלך יום אחד מירושלים, וירד לספינה והוטל לים קודם עלות השחר, ויהי יונה במעי הדג ג' ימים וג' לילות, ויקא את יונה אל היבשה בתחילת יום ו' של סוכות, ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד, ויצא ממנה בלילה והגיע מחוץ לעיר ביום הושענא רבה, ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל כמצוות התורה, אך להגיע ליל שמיני עצרת נאסר לו לישב בסוכה אם לא יפסלנה משום חשש בל תוסיף. וימן ה' קיקיון... להיות (הסוכה) לצל על ראשו, להציל לו מאיסור בל תוסיף. וכשיבש הקיקיון שוב נאסר עליו לישב בסוכה, ותך השמש על ראש יונה. והבן כי אמת הוא....

ויאמר ה' אתה חסת על הקיקיון ... ואני לא אחוס על נינוה? וצע"ג דהא יונה לא מצאנו שחס על הקיקיון כי אם על ראשו. וכמה קיקיונות יבשו ולא חרה לו, ורק על הקיקיון שעל ראשו חרה לו. ואיך נלמד מזה ק"ו לננוה?
אי"ה כשיהיה לי זמן אכתוב תשובה נפלאה לזה (קשור למה שאמר טוב מותי מחיי) ועד אז אשמח לשמוע דעת חברי הפורום בזה .

[יבנה]

יש בעיה טכנית שנינוה לא נמצאת ליד ים, כך שלא יתכן שהדג הביא את יונה לנינוה, אלא יונה היה צריך לעשות את הדרך בעצמו. הים הכי קרוב לנינוה [מוסול] הוא בים התיכון באיזור צפון סוריה, מרחק של כ500 ק״מ, דרך של יותר משבוע.

[אפרקסתא דעניא]

ויאמר ה' אתה חסת על הקיקיון ... ואני לא אחוס על נינוה? וצע"ג דהא יונה לא מצאנו שחס על הקיקיון כי אם על ראשו. וכמה קיקיונות יבשו ולא חרה לו, ורק על הקיקיון שעל ראשו חרה לו. ואיך נלמד מזה ק"ו לננוה?

viewtopic.php?t=6408

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=42704

מצפים לתשובה!

[זיז שדי]

מצפים לתשובה!

וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃
ויֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הַהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ........ וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃ וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת.
ויש לשאול, למה לתועלת הסיפור הוצרך ה'טוב מותי מחיי' הראשון? וגם מה נתחדש לאחר שיבש הקיקיון? הרי גם קודם הכל רצה למות , ועתה בין לילה היה ובין לילה אחד וחזר המצב לקדמותו שרצה למות, ולא מחמת הקיקיון.
ונראה לתרץ דהנה יונה ברח לתרשיש משום כבודם של ישראל, שהרי ישראל הם עיקר בריאת העולם ובשבילם נברא, ואם יגרום הדבר לקטרוג עליהם, מה חפץ לה' בשתים עשרה רבו אדם אם העיקר יפגם ע"י זה. וזה דעת כל מרי נפש המחכים למוות שהם תוקעים החרבות בבטנם לפי שבעיניהם רוב זמן שהותם בעולם בצער, ובמקום לראות היופי בתיקון פורתא שיכול לעשות הם מרגישים שאם אין הכל כשורה מה בצע להם בחיים.
והנה חידש ה' ליונה ע"י הקיקיון שאע"פ שהוא עצמו בצער נפלא עד שטוב מותו מחיי, וא"כ כל עיקר חייו אינו כדאי לו, ואעפ"כ חפץ בקיקיון שעלה מעל לראשו דכל תיקון פורתא מעלי ליה, וייבוש הקיקיון חידש רצון מיתה חדש נוסף על הרצון הקודם, וא"כ אמר לו הקב"ה אמנם ישראל הם עדיין עיקר הבריאה, ואין זה עומד להשתנות, אך אם מזדמן לי יכולת לתקן את עולמי אפי' תיקון מועט האם אין זה כדאי? וא"ש הדימוי של קיקיון לאדם המבקש למות ואעפ"כ נהנה בתיקון מועט של עולמו לקב"ה המבקש לתקן עולמו במקצת ואע"פ שהעיקר עדיין אינו נוהג כשורה.
ומוסר השכל עצום במנחה של יום הכיפורים שעומד היום לנטות ויש שרואים שלא יוכלו לחזור בתשובה שלימה כראוי ונכנס הייאוש בליבם, ולהם קוראים שכל תיקון מועט יש לה' חפץ בו.
והבן כי אמת הוא.

[זיז שדי]

יש בעיה טכנית שנינוה לא נמצאת ליד ים, כך שלא יתכן שהדג הביא את יונה לנינוה, אלא יונה היה צריך לעשות את הדרך בעצמו. הים הכי קרוב לנינוה [מוסול] הוא בים התיכון באיזור צפון סוריה, מרחק של כ500 ק״מ, דרך של יותר משבוע.

כל הסיפור הוא פלא ונס ולא מן הנמנע שיקא את יונה אל היבשה שליד נינוה, והיות ששאר הזמנים הוזכרו בפירוש וזמן הליכתו לנינוה לא הוזכר משמע שהגיע לשם מיד .

[יבנה]

יש בעיה טכנית שנינוה לא נמצאת ליד ים, כך שלא יתכן שהדג הביא את יונה לנינוה, אלא יונה היה צריך לעשות את הדרך בעצמו. הים הכי קרוב לנינוה [מוסול] הוא בים התיכון באיזור צפון סוריה, מרחק של כ500 ק״מ, דרך של יותר משבוע.

כל הסיפור הוא פלא ונס ולא מן הנמנע שיקא את יונה אל היבשה שליד נינוה, והיות ששאר הזמנים הוזכרו בפירוש וזמן הליכתו לנינוה לא הוזכר משמע שהגיע לשם מיד .

מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות.
לא ממציאים נס שהדג הקיא את יונה 500 ק״מ רק בשביל להעמיד מגדל הפורח באויר.
אין לדבריך כל ראיה, והכל בדרך אולי.
וכי מי שנמצא במדבר בשמיני עצרת ליד סוכה כשרה ואין לו מקום מוצל אחר, חייב להשאר בשמש עד שימות?
בנוסף הרי ביום הקמת הסוכה צמח הקיקון ושמח בה, שלחשבונך חל בהו״ר, ולמחרת יבש הקיקון וחרה לו. ולדבריך גם ביום צמיחתו היה לו להצטער על פסול סוכתו ולקצצו.

[זיז שדי]

שכחת פסוק מפורש "שבין לילה היה ובין לילה אבד"
ודרך אגב נינוה שלך איננה מהלך ג ימים (ל' פרסאות)

[יבנה]

שכחת פסוק מפורש "שבין לילה היה ובין לילה אבד"
ודרך אגב נינוה שלך איננה מהלך ג ימים (ל' פרסאות)

מפורש בפסוק ו׳ שהקיקיון צמח ושמח בו יונה, ובפסוק ז׳ כתוב שבעלות השחר למחרת תולעת פגע בקיקיון וייבש. הרי לא מדובר שצמח ויבש באותו לילה בלי להיות לצל ביום, וכן מבואר בפסוקים.

אבן עזרא: ״והנה לא שמח בקיקיון רק יום אחד, מהבוקר עד הערב. והנה היה, מתחילת הלילה – הֵחֵל שיגדל עד הבוקר, ולערב הֵחֵל ליבש, וכעלות השחר כולו יבש. על כן אמר, שבן לילה היה ובן לילה אבד:״

ונינוה שלך נמצאת על שפת הים?

[זיז שדי]

אתה אמרת שהקיקיון גדל באותו יום שהוקם הסוכה. והפסוק אומר שגדל בלילה שאחריו. (ליל שמיני עצרת) והבן

[יבנה]

אתה אמרת שהקיקיון גדל באותו יום שהוקם הסוכה. והפסוק אומר שגדל בלילה שאחריו. (ליל שמיני עצרת) והבן

אז לדעתך יונה בנה סוכה ביום הו״ר, בליל שמיני עצרת גדל ויבש הקיקיון בלי שהיה לצל.
נייתי ספר וניחזי:
ה וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּ֩עַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃ ו וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ ז וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמׇּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃ ח וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃
יש לך נוסח אחרת בפסוקים ו׳ וז׳?

בנוסף לא ענית על השאלות ששאלתי.
עי׳ שו״ע סי׳ תרס״ו ס׳ א׳ שמבואר שמותר לשהות בסוכה בשמיני עצרת רק שצריך לפחות בה או לעשות היכר אחר, אבל ודאי שאין בזה משום בל תוסיף כיון שאינו מכוון לשם מצוה.

[באמונתו]

עבודה זרה דף ג עמוד א:

אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם - ולא למחר לעשותם, היום לעשותם - ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה [כתקופת] תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו. מקדיר, והא אמרת: אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו! משום דישראל נמי זימני דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא. והאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה! נהי דפטור, בעוטי מי מבעטי. מיד, הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק עליהן, שנאמר: יושב בשמים ישחק וגו'. א"ר יצחק: אין שחוק לפני הקדוש ברוך הוא אלא אותו היום בלבד...

כך ביונה, הקדוש ברוך הוא הקדיר עליה החמה כתקופת תמוז: וַיְהִ֣י׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וגו', בעוד הסוכה כמאן דליתא.
על כן הצטער יונה כ"כ, כאשר מצטער פטור מן הסוכה.
ולכן נבחרה הסוכה, וכל מעשה השמש ביונה, על שם העתיד, ללמד "קרובי התשובה" הגויים לכף חובה, ובני ישראל לכף זכות, כיונה המצטער שפטור מן המצווה, ואינו מבעט חס ושלום.
ייתכן עוד, כי הקיקיון גופו, הינו בעצמו הסכך, לאחר קצירתו מן המחובר, ותך את הקיקיון וייבש ר"ל בתלוש.
לכן נאמר וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה, ושמחת בחגך, שמחה של מצווה.