פורום אוצר החכמה

בגמ' סוכה מ"וץ מובא שצריך לברך שהחינו על בנית סוכה. ובשו"ע סי' תרמ"א סעי' א' אבל שהחינו היה ראוי לברך כשעושה אותה לעצמו אלא שאנו סומכים על זמן שאנו אומרים על הכוס של קידוש, רמ"א ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה (מצטער) אע"פ שבירך זמן בביתו (משום יו"ט) כשאוכל בסוכה צריך לברך זמן משום הסוכה.
וא"כ אני שואל מי שלא אכל ביו"ט ראשון בסוכה שבנה האם כשאוכל שם יברך שהחינו או יברך בשעת הבניה. [דלכאו' אין לומר שהברכה שמברך בבית חבירו מועילה לסוכתו דאינה נמצאת לפניו.]

יעויין שו"ת הב"ח סי' קלב ובאה"ט ושע"ת סי' תרמא.

ואחר כל זה אני שואל אם לא עדיף לברך בשעת עשיה?
[ובנידון דהרמ"א ידוע לך מה למעשה פוסקים?].

למעונינים. דעת הגריש"א [אשרי האיש, וכן מפורסם שאמר לגרח"ק כשביקר אצלו בסוכה שנה אחת] שהברכה שמברך בסוכה שלחבירו מועילה לפטור גם את סוכת עצמו.
ולכאו' למד שהברכת שהחינו היא על הסוכה ולא על העשיה.
ולכאו' היה מקום לומר שהברכה היא על העשיה וכלישנא דגמרא העושה סוכה וכו', וכן מביא בשער"ת וז"ל ועיין בשבו"י ח"א סי' מ"ב כתב ג"כ דהעיקר כהרמ"א בזה שלא יצא בזמן דחג שבירך בבית כיון שאינו שעת עשיתה ולא שעת מצותה. וצ"ב מהו שעת מצותה האם הוא ברכה על מצות סוכה ולכן פוטר או מצותה מצות הישיבה בסוכה שבנה.
ולכאו' כל עיקר הענין לברך ביו"ט הוא כמובא במרדכי [והעתיקו הב"י שם] שמכיוון שא' בונה סוכה לק' לא נראה שא' יברך וכולם לא ולכן יברכו ביו"ט וכמובא בגמ' שכך ר"א היה נוהג וכן עמא דבר.
וא"כ היה מקום גדול לברך בשעת עשיה, [אלא שאז יהיה בבעיה בשהחינו ביו"ט שדעת התוס' ועוד שלא יברך ואילו דעת הרמב"ם ועוד כן לברך. וא"כ נמצא בספק ברכה לבטלה, ואפשר שיעשה תנאי ואר יוציאו יד"ח וצ"ע.]