מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הקפדה על אתרוג מהודר

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
היא שיחתי
הודעות: 3338
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוקטובר 11, 2011 12:57 pm

זכה האתרוג ובמידה פחותה אף הלולב לכך שהכל מהדרין בהן וממשמשין ובודקין רצוא ושוב את גודל הבלעט'ל הזה ואת הקרה בזה

ולכאורה מצד זה קלי ואנוהו אין העדפה לאתרוג משאר המצוות כגון תפילין טלית שופר ולכאורה אפילו סידור וספרי קודש נאים

ועמא דבר שמצווה שקיימת פעם בשנה יש עניין להקפיד ביותר על חביבותה וממילא על הידורה ושכן כתוב בספרים ואיני זוכר היכן ויל"ע קדימותו של רעיון זה אם יש לו מקום בחז"ל ובראשונים

ובפוסקים באמת נראה (עי' ב"י תרנו ועוד ועוד) דכיילו בחדא מחתא לאתרוג נאה עם שאר המצוות רק שזכה האתרוג והלולב לכך שסוגיות והנידונים של הידור נאמרו בו ואפשר שממילא נתפסו כשייכים בעיקר לאתרוג ולולב

ועברתי מקופיא ממש על העניין ואביא כמה מובאות בזה

בשבת קלג: איתא
"דתניא: זה אלי, ואנוהו - התנאה לפניו במצות; עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין "
אתרוג לא הוזכר אלא לולב (ואפשר דכל ד' מינין בשם לולב איקרו כמו שמברכין אנו על נטילת לולב) ואף הוא הוכלל יחד עם שאר המצוות ללא העדפה מיוחדה

ובסוכה מא: איתא
"ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד, שלקחו באלף זוז. וכו' למה לי למימר שלקחו באלף זוז? להודיעך כמה מצות חביבות עליהן".
ואף כאן נראה שהוא משום זה קלי ואנוהו ודוק לשון הגמ' "מצוות חביבות" משמע כל מצוות ולא מצווה זו בפרט

ועי' בב"ק ט: בראשונים דמשמע להדיא דדין אתרוג ולולב שווה לשאר מצוות וכן הוא בהרבה מקומות בראשונים ובפוסקים לגבי הידור מצווה


אכן ראיתי בילקו"ש איזה רמז טעם לומר דיש דין הידור מיוחד באתרוג ולולב
דאיתא בילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפו

דבר אחר הראיני את מראיך בקיחת לולב נאה ואתרוג נאה, השמיעני את קולך בהלל, כי קולך ערב בהודו לה' כי טוב, ומראך נאוה באנא ה' הושיעה נא ובאנא ה' הצליחה נא, למה לכם לשבח שאתם צדיקים שנאמר ועמך כלם צדיקים, ואין הקב"ה מבקש להתקלס אלא מהם שנאמר רננו צדיקים בה' וגו',


וכל זה איירי בסוכות לולב אתרוג והלל ובפרט דהמצווה המובחרת דד' מינים היא בזמן ההלל
ומעתה נראה לבאר דיש דין מיוחד של הידור בלולב ואתרוג דיש חביבות מיוחדת בהם

ועדיין יש להבין הטעם מדוע דווקר בהם יש כזו חביבות עד שנדרש עליהם הראיני את מראיך וכו'

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2244
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ג' אוקטובר 11, 2011 1:00 pm

בפשוטו י"ל שכיוון שנאמר באתרוג הדר, וכמבואר בגמ' ובפוסקים (למשל הקדמת מ"ב תרמ"ה) הדר קאי על כל המינים, הרי שיש כאן עניין מיוחד בהידור.

היא שיחתי
הודעות: 3338
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוקטובר 11, 2011 1:17 pm

אפרקסתא דעניא כתב:בפשוטו י"ל שכיוון שנאמר באתרוג הדר, וכמבואר בגמ' ובפוסקים (למשל הקדמת מ"ב תרמ"ה) הדר קאי על כל המינים, הרי שיש כאן עניין מיוחד בהידור.

ז"ל המשנ"ב
"כתיב בתורה ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וקבלו חז"ל דפרי עץ הדר זהו אתרוג שטעם עצו ופריו שוה וכתיב הדר שיהיה נאה והדר בתארו וגידולו וע"ד שיתבאר בסימן תרמ"ח ולפי שכל אלו הד' מינים כתובין בפסוק אחד למדין זה מזה וע"כ כל הארבעה מינים צריכים להיות נאים ומהודרים וע"ד שיתבאר לקמן כפות תמרים הן ענפי האילן שגדלין בו תמרים כשיצמחו קודם שיתקשו העלין שלהן ויתרחקו לכאן ולכאן רחוק מן השדרה אלא כשיהיה כמו שרביט והוא הנקרא לולב וענף עץ עבות הוא ההדס שעליו חופין את עצו ופרטיו יתבאר בסימן תרמ"ו וערבי נחל יתבאר בסימן תרמ"ז"

ואין נראה דקאי על הידור במצוות ועל אתרוג נאה דא"כ היה לכל הראשונים ואף לגמ' בסוגיות שציינתי להביא לפסוק של ההדר
אלא כוונת המשנ"ב היא לגמ' סוכה לה. ואילך דדנה מהו אתרוג וכן יש את הדברים הפוסלים באתרוג משום שאינם הדר

אבל לאחר שיצאנו מכלל בירור מהו האתרוג ויצאנו מידי פסול יש לדון נידון דלעיל על ההידור המיוחד שניתן לאתרוג מעבר לכשרות הבסיסית

"

היא שיחתי
הודעות: 3338
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוקטובר 11, 2011 1:56 pm

היא שיחתי כתב:אכן ראיתי בילקו"ש איזה רמז טעם לומר דיש דין הידור מיוחד באתרוג ולולב
דאיתא בילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקפו
דבר אחר הראיני את מראיך בקיחת לולב נאה ואתרוג נאה, השמיעני את קולך בהלל, כי קולך ערב בהודו לה' כי טוב, ומראך נאוה באנא ה' הושיעה נא ובאנא ה' הצליחה נא, למה לכם לשבח שאתם צדיקים שנאמר ועמך כלם צדיקים, ואין הקב"ה מבקש להתקלס אלא מהם שנאמר רננו צדיקים בה' וגו',

וכל זה איירי בסוכות לולב אתרוג והלל ובפרט דהמצווה המובחרת דד' מינים היא בזמן ההלל
ומעתה נראה לבאר דיש דין מיוחד של הידור בלולב ואתרוג דיש חביבות מיוחדת בהם
ועדיין יש להבין הטעם מדוע דווקר בהם יש כזו חביבות עד שנדרש עליהם הראיני את מראיך וכו'



ויש לעמוד על הקשר בין פסוק זה של הראיני את מראיך לזה קלי ואנוהו שממנו לומדים בעלמא הידור מצווה
והביאור הוא דלשון מראיך "נאוה" הוא מלשון זה קלי "ואנוהו"
ועי' בשיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב "ומראיך נאוה, שהיו ישראל מראין באצבע ואומרים זה אלי ואנוהו"
וביאורו שעל ידי המעשים טובים והייפוי של ישראל למטה בזה מתקיים דין ואנוהו וכשמקיימים הדין אומר הקב"ה מראיך נאוה
ועניין ההידור במצוות הוא הייפוי וההחשבה של המצוות ובזה מראים אנו שמצוותיו רצויות לנו וממילא אף אנו רצויים לפניו ומתקיים הפסוק
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה

המהדיר
הודעות: 274
הצטרף: ג' אוקטובר 11, 2011 3:41 am

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי המהדיר » ג' אוקטובר 11, 2011 4:59 pm

ראו דברים מופלאים שהיום הם כמעט חסרי הבנה, בית יוסף אורח חיים סימן תכט:

"ובסוכות אף על גב דאיכא מצות סוכה ולולב אין צריך ללמוד בהם כל כך דינים דאפילו סוכת גנב"ך ורקב"ש כשרה (סוכה ח:) ובדפנות סגי בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח (שם ו:) ולולבים ואתרוגים רובם כשרים ועוד שאין טרחת סוכה ולולב מרובה ודיין להתעסק בהם בערב החג"

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי גוראריה » ג' אוקטובר 11, 2011 8:19 pm

מן הראוי לזכור את ד' הרמב"ן בפר' אמור כי [מעבר לדיני הדר] הרי השם העצמי של האתרוג הוא 'הדר', כי הוא מרהיב עין ונחמד למראה וגם שמו מל' "ונחמד למראה" דמתרגמינן 'ומרגג למחזי'.
ובזה מובן כי אתרוג הגון הוא דווקא זה הנאה.ששמו נאה לו.

אTKH
הודעות: 121
הצטרף: ש' ינואר 08, 2011 11:13 pm

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי אTKH » ו' ספטמבר 28, 2012 9:34 am

"ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד, שלקחו באלף זוז. וכו' למה לי למימר שלקחו באלף זוז? להודיעך כמה מצות חביבות עליהן".
ואף כאן נראה שהוא משום זה קלי ואנוהו ודוק לשון הגמ' "מצוות חביבות" משמע כל מצוות ולא מצווה זו בפרט

אגב, שמעתי לבאר "להודיעך וכו' חביבות עליהן"
מדוע כתב לשון רבים הא לא מצינו אלא על ר"ג?
אלא דמזה שהגיע למחיר אלף זוז, וכי כיצד זה קרה, אלא בהכרח שזה רצה לקנות בחמש מאות, וזה בשש מאות, וזה בתשע מאות עד שהגיע לאלף זוז.

לייטנר
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי לייטנר » ו' ספטמבר 28, 2012 12:47 pm

גוראריה כתב:מן הראוי לזכור את ד' הרמב"ן בפר' אמור כי [מעבר לדיני הדר] הרי השם העצמי של האתרוג הוא 'הדר', כי הוא מרהיב עין ונחמד למראה וגם שמו מל' "ונחמד למראה" דמתרגמינן 'ומרגג למחזי'.
ובזה מובן כי אתרוג הגון הוא דווקא זה הנאה.ששמו נאה לו.


אגב, הציווי 'לא תחמוד' מובא פעמיים בתורה (שמות כ יג, דברים ה יח), והתרגום באונקלוס שמביא רמב"ן הוא דווקא ביחס לציווי באותו פסוק בדברים 'ולא תתאוה'. בהנחה שלא היה לפני רמב"ן תרגום שונה (ולא ידוע לנו על כך), נראה שפירושו הוא לאו דווקא, וכוונתו למילים בהמשך הפסוק בדברים "ולא תתאוה".

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ש' ספטמבר 29, 2012 10:07 pm

הפשט הנ"ל נמצא בערל"נ סוכה מא, ב:

"בגמרא להודיעך כמה מצות חביבות עליהן. חביבות עליו לכאורה הל"ל דהא רק מר"ג משתעי,
ויש לומר דממה שהוצרך ר"ג ליתן אלף זוז יש ראי' שהיו שם גם קונים אחרים שרצו לקנות בדמים יקרים עד שהוצרך ר"ג לקנות באלף זוז ובפרט ראב"ע ור"ע שהיו עשירים ודאי ג"כ רצו לקנות אבל ר"ג הוסיף על דמי מקחם עד שקנה באלף זוז
ולכן במה דקאמר שקנה באלף זוז קמ"ל שהיו מצות חביבות גם על חכמים אחרים".

היא שיחתי
הודעות: 3338
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' ספטמבר 29, 2012 10:54 pm

ואפי' בפורום הוזכר הפשט הזה בעבר...
viewtopic.php?f=31&t=6562&p=57715&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%A3+%D7%96%D7%95%D7%96#p57715

לייבעדיג יענקל
הודעות: 965
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: הקפדה על אתרוג מהודר

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ב' אוקטובר 13, 2014 7:12 pm

המהדיר כתב:ראו דברים מופלאים שהיום הם כמעט חסרי הבנה, בית יוסף אורח חיים סימן תכט:

"ובסוכות אף על גב דאיכא מצות סוכה ולולב אין צריך ללמוד בהם כל כך דינים דאפילו סוכת גנב"ך ורקב"ש כשרה (סוכה ח:) ובדפנות סגי בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח (שם ו:) ולולבים ואתרוגים רובם כשרים ועוד שאין טרחת סוכה ולולב מרובה ודיין להתעסק בהם בערב החג"

שמעתי מת"ח חשוב שדברי הב"י הם לשיטתו שפסולי הלולב הם דוקא ברוב העלים, אבל לבני אשכנז שהפסולים אמורים בעלה האמצעי אינו כן.


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים