פורום אוצר החכמה

קראתי במקום כלשהו, שהגר"ד לנדו נוהג להורות לתלמידיו שבנו סוכה לעצמם ובלילה הראשון לא אכלו בה אלא הלכו לבית הוריהם, שכאשר יכנסו בה בהמשך החג יברכו שהחיינו על פרי חדש ויכוונו לפטור את עשיית הסוכה, היש מישהו שיוכל לאמת שמועה זו?

תנסה אצל תלמידו א. דונט אין ספק שהוא יספק אותך בתשובה
הטלפון שלו הוא: 03-6164926
(ואולי גם: 0777164926)

אני די מבין אותו. נפסק בשו"ע שכיון שמעיקר הדין צריך לברך בשעת בניית הסוכה אלא שהאידנא לא נהגו - צריך לפטור עצמו בשהחיינו כשיושב פעם ראשונה. אם כן ברור שהגר"ד הסתפק אם בסוכה של מישהו אחר יוצאים יד"ח על הסוכה שלך. מעניין לדעת.
[אפשר גם להתקשר לבנו יוסי, הוא מאד אוהב שמתקשרים... למי שמכיר...]

ואילו אני לא זכיתי להבין כלל, שהרי ברכת שהחיינו על הסוכה, בין אם מברכים אותה בשעת עשייה ובין אם מברכים אותה בישיבה ראשונה, היא ברכה על 'מצוות סוכה', שאנו מברכים על שהחיינו וקיימנו והגיענו לקיים את המצוה הזו. כלומר, הפוסקים לא כתבו שברכת שהחיינו על ישיבת הסוכה בליל ט"ו 'פוטרת' את ברכת שהחיינו על העשייה, אלא רק אמרו שמעיקר הדין היה ראוי לברך ב' פעמים שהחיינו, אחת בשעת עשייה והיא על מצות סוכה ואחת בשעת הקידוש והיא על היו"ט, אלא שאנו סומכים על ברכת שהחיינו של הקידוש לפטור את שניהם, גם את היו"ט וגם את המצוה. ועל כן, מאחר שכבר בירך על מצוה זו בשעה שישב בסוכה בליל ט"ו, א"כ מה מקום יש לברך על סוכתו.
אין לי סבלנות להאריך בזה, אולם דומני שהמצוי בסוגיא זו יבין תמיהתי על נקלה.

חצקל כתב:[אפשר גם להתקשר לבנו יוסי,]

תרשה לי לתקן: "לבנו ר' יוסי"!

פרוזבול כתב:ואילו אני לא זכיתי להבין כלל, שהרי ברכת שהחיינו על הסוכה, בין אם מברכים אותה בשעת עשייה ובין אם מברכים אותה בישיבה ראשונה, היא ברכה על 'מצוות סוכה', שאנו מברכים על שהחיינו וקיימנו והגיענו לקיים את המצוה הזו. כלומר, הפוסקים לא כתבו שברכת שהחיינו על ישיבת הסוכה בליל ט"ו 'פוטרת' את ברכת שהחיינו על העשייה, אלא רק אמרו שמעיקר הדין היה ראוי לברך ב' פעמים שהחיינו, אחת בשעת עשייה והיא על מצות סוכה ואחת בשעת הקידוש והיא על היו"ט, אלא שאנו סומכים על ברכת שהחיינו של הקידוש לפטור את שניהם, גם את היו"ט וגם את המצוה. ועל כן, מאחר שכבר בירך על מצוה זו בשעה שישב בסוכה בליל ט"ו, א"כ מה מקום יש לברך על סוכתו.
אין לי סבלנות להאריך בזה, אולם דומני שהמצוי בסוגיא זו יבין תמיהתי על נקלה.

חבל שאין לך את הסבלנות להסביר, כי לפי מה שכתבת עד הנה, אין בתמיהתך כלום, הא גופא מניין לך, זה ברור שאם בירך שהחיינו על פרי חדש ודאי לא יצא ידי חובת שהחיינו של החג, ואם כן יש להסתפק כיצד יוצא ידי חובתו בשהחיינו על עשיית הסוכה לגבי השחיינו של מצות קיום סוכה, כאן יש מקום להסביר בשני אופנים, א. שמאחר שעיקר הבניה והעשיה היא על מנת לישב בה, נמצא שהשחיינו של הישיבה כולל במילא את העשיה, ובכלל מאתים מנה, אבל יש מקום להסביר שזה רק באופן שהוא יושב בסוכה זו ואז השהחינו יכול לכלול את שניהם, אבל אם יושב בסוכה אחרת הרי לנו שני סוגי שהחיינו, שאת מה שהיה לו לברך בשעת עשיה לא בירך כלל, ומה שבירך בשעת קיום היא חיוב אחר ומחודש לשעה זו, ומהיכ"ת שיוכל לקיים בברכה אחת את שניהם?

לא הצלחתי להבין תשובתך, לאלו שני סוגי 'שהחיינו' אתה מתכוון, וכי מי שבירך בשעת עשייה מחוייב אח"כ לברך בשעת ישיבה?

לרוצה להחכים עי' שלמי תודה סוכה

ומסקנתו שאין חשש בזה

פרוזבול כתב:קראתי במקום כלשהו, שהגר"ד לנדו נוהג להורות לתלמידיו שבנו סוכה לעצמם ובלילה הראשון לא אכלו בה אלא הלכו לבית הוריהם, שכאשר יכנסו בה בהמשך החג יברכו שהחיינו על פרי חדש ויכוונו לפטור את עשיית הסוכה, היש מישהו שיוכל לאמת שמועה זו?

נזכרתי שישנם גליונות היוצאים לאור מדי פעם אשר בשם "חדוותא דאורייתא" יכונו, והם הערות מ'גאון אחד שליט"א'
ה'גאון שלט"א' אינו אחר מאשר הגר"ד לנדו שליט"א, קשה לי להאמין ששם ראית הדברים, כי אין נהוג שם להכניס 'הוראות' משמו, רק נידונים כדרכו, ומה גם שהגרד"ל שליט"א נמנע מלהורות הלכות כידוע.
ואמנם באחד הגליונות שיש ברשותי מצאתי משהו שמזכיר קצת את הנידון, -ומצורף בזה, יעוין שם אות ב'-, למרות שאינו מדבר על השהחיינו, ודבריו שם רק לשיטת הירושלמי דיש ברכה בעשיה, מ"מ הנפק"מ שהוציא משם היא נראית 'לשיטתו' ממה שאתה מביא משמו. ויתכן שבגליון אחר שהוציאו מופיעים הדברים שהבאת.
בכל אופן גם אם טעיתי בקישור הדברים, וכן אם הנך מעונין לברר מהימנות דבריך משמו, הרי שבעמוד השני של הדף המצורף ישנם טלפונים לתגובות וכדומה, שם בטח תוכל למצוא תשובה לשאלתך, הנה הפרטים:
מערכת חדוותא דאורייתא רחוב עזרא 37 ב"ב, טל׳ 03-6761331 052-7628921

בשנה זו ראיתי דברים מחודשים ביותר בלבוש (סי' תרמא), שהברכה שאנו מברכים על עשיית הסוכה היא מדין עשיית בית חדש שמברכים עליו שהחיינו, ולכאו' לפי"ז אין לה שייכות כלל למצוות סוכה, וא"כ באמת מי שישב בליל א' בסוכת חבירו יצטרך לברך שהחיינו בשובו לסוכתו שלו.
אך כמדומה שבראשונים לא משמע כן.

בספר ברכת הזמן של הרב שילוני האריך בזה הרבה ומסיק שאין לברך שנית שהחיינו וכמד' שהביא כן גם בשם הגרשז"א

שוב מצאתי מהנ"ל בשו"ת רבבות אפרים ח"ה סי' תקצ"א ומצו"ב:

בפשוטו אין מקום לטענה כזו, כיון שהשהחינו בעשית הסוכה הוא משום ששהחינו מברכין גם על תחילת המצוה שלא כמו ברכת המצות לדידן [דלא כהירושלמי], וע"כ מי שמברך שהחינו בסוכת חברו למה לא יפטור ג"כ עשית הסוכה, וגם אם כן הול"ל שיברך בעשיה.
אמנם יתכן ע"פ תשו' הגאונים הידועה שבסוכת ביהנ"ס ולכאו' גם בסוכת חברו אינה מצוה שלימה וצ"ע.

מה כתוב בתשובת הגאונים?

גילוי כתב:מה כתוב בתשובת הגאונים?

בגאונים יש הרבה מקורות לכך שהמצווה היא גם בעשיית הסוכה ולא רק בישיבה בה, עד כדי שכתבו שלא יוצאים יד"ח בסוכת ביהכנ"ס וכו'. הגרמ"ש שפירא האריך בזה, (לבסס ע"ז את היסוד של "המצוה לקבוע את דירתו בסוכה" באמצעות אכילה ושינה, וכידוע), במוריה הנוכחי כתב על כך בנו הגרד"י.

עכ"פ אם מזדמן לו לברך שהחינו בסוכה (ובפרט אם מברך בתוכה על הלולב ביום הראשון) - יש מקום לכוון על הסוכה.