הנה הלינק:https://books.google.co.il/books/about/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94.html?id=0SI-nwEACAAJ&redir_esc=yויותר פרטים כאן:
https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=1054קרית חנה. פירוש נפלא על מסכת אבות שחיבר הגאון המפורסם בדורו רבינו אלחנן חפץ מפוזנא. נדפס לראשונה בחיי רבינו המחבר בק"ק פראג שנת שע"ב לפ"ק, ועתה הוגה ונדסר מחדש עם מ"מ תיקונים הארות והערות. שלום דזשייקאב. מאנסי, תשע"ג. קע עמ'. (1-845-356-6582)
401 שנה אחרי שנדפס בפעם היחידה מודפס מחדש, מתוקן, מוגה ומוער, הספר החשוב 'קרית חנה' על פרקי אבות, לאחד הגדולים בדור של גדולי עולם (המהרש"א, ה'לבוש' ועוד רבים) – רבי אלחנן ברבי בצלאל אורי ליפמן חפץ מן העיר קובנה. עוד בזמן הדפסתו הספר היה נראה כה חשוב עד שהגאון רבי אפרים מלונטשיץ בעל ה'כלי יקר' על התורה, שכנראה היה רבו של המחבר, לא רק הסכים עליו - אלא גם הגיה אותו והכינו לדפוס. במבוא נאסף כל החומר הידוע על המחבר – וזה לא הרבה, אם כי ידוע שהיה בן לשושלת ארוכה של רבנים, כשאביו רבי אורי ליפמן נחשב אחד מגדולי תלמידיו של המהרש"ל וחברו של המהר"ל מפראג. לדעת המו"ל מקור המשפחה באיטליה, שגם בה ידועה משפחת רבנים חשובה בשם 'חפץ', שפעלה בסוף תקופת הראשונים ובראשית תקופת האחרונים.
לעיתים רבי אלחנן מאריך בפירושיו ולעיתים הוא מקצר. כך למשל על המשנה בפרק ד מ"ח, במאמר רבי צדוק שאין לעשות את דברי התורה 'קרדום לאכול ממנו', מעיר המחבר שאימרה זו מתאימה לדברי חז"ל במסכת פסחים 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו', 'רצונו לומר שלא נהנה מתורתו כלום ועדיין זכותו בידו'. לא מדובר לפי דעתו דווקא על כך שתלמודו שגור בפיו – אלא שתלמודו נותר 'בידו', והוא לא 'בזבז' אותו להנאה מהנאות העולם הזה.