הרע במיעוטו כתב:כמדומה שיש לקחת בחשבון הן את האקלים בארץ מגורם של הפוסקים והן את תדירות הרחיצה שבה היו נוהגים באותם זמנים.
ואם נראה פוסק בארץ ישראל שאינו יוצא כמעט מביתו והורגל כל ימיו לרחוץ רק בערב שבת וכלאחר יד בלא סבון (לא מחמת מניעת תענוג אלא שכך הורגל מילדות ואינו חסר לו כלל) יש לדון אם דבריו אמורים גם לאלו שמרגישים נורא לאחר יום עבודה בחוץ, וממש מתביישים לצאת בפני בני אדם. כמו כן להיראות כך בפני חילוני הוא חילול ה' שאין כדוגמתו.
כבר העירו כמה פעמים כאן שאם היינו מרגישים את החורבן כדבעי היו לנו פחות שאלות בנושא ובכל זאת...
פשיטא שאין לחלק מסברא ח"ו ורק אציע זאת לפני החכמים.
עקביה כתב:מעודי לא הבנתי מה עניין 'איבר איבר'. האם יש עניין שלא להדליק אור בחדר האמבטיה כדי למעט בתענוג? האם יש עניין להעמיד מחוץ לחדר רמקול המשמיע חריקות צורמות בווליום גבוה כדי למעט בתענוג בעת הרחיצה?
הרע במיעוטו כתב:כמדומה שיש לקחת בחשבון הן את האקלים בארץ מגורם של הפוסקים והן את תדירות הרחיצה שבה היו נוהגים באותם זמנים.
ואם נראה פוסק בארץ ישראל שאינו יוצא כמעט מביתו והורגל כל ימיו לרחוץ רק בערב שבת וכלאחר יד בלא סבון (לא מחמת מניעת תענוג אלא שכך הורגל מילדות ואינו חסר לו כלל) יש לדון אם דבריו אמורים גם לאלו שמרגישים נורא לאחר יום עבודה בחוץ, וממש מתביישים לצאת בפני בני אדם. כמו כן להיראות כך בפני חילוני הוא חילול ה' שאין כדוגמתו.
כבר העירו כמה פעמים כאן שאם היינו מרגישים את החורבן כדבעי היו לנו פחות שאלות בנושא ובכל זאת...
פשיטא שאין לחלק מסברא ח"ו ורק אציע זאת לפני החכמים.
צורב מתחיל כתב:נהר שלום כתב:מתי הזיעה כבר בגדר לכלוך שמותר להתקלח אף בט' באב?
[לא הספקתי לקרא את כל התגובות בין מצד ההלכה בין מצד הרגש אבל לא ראיתי שדנו בזה].
אינני מורה הוראה, אבל כמדומני שיש המורים שאם קשה לו להירדם מחמת הזיעה מותר. (כמובן שצריך להתארגן מראש כדי שזה לא יקרה)
צבי שץ כתב:אף אחד לא אמר שאין שאלות, אלא שיהיו פחות שאלות, ולעצם הענין, מצאנו היתר ברמ"א בסי' תקנ"ד בת"ב עצמו לנעילת נעלים להולכים בין העכו"ם והטעם בזה כתב המ"ב ס"ק ל"ד משום העכו"ם שמלעיגים עלינו, ובס"ק לו בד"ה וכן נהגו כתב "כתב החיי אדם ההולכים בין העכו"מ ונוהגין ללבוש המנעלים, אף שאין למחות בידם שיש גדולים המתירים, מכל מקום אין לזה טעם, דמה בכך שילעיגו עלינו בלאו הכי מלעיגים עלינו", ולכן פשיטא שבכל ענין צריך לשאלת רב.
דורשי יחודך כתב:בקשר למה שמביאים שוב פעם ושוב פעם מהרב שך זצ"ל, רציתי להעלות כאן נקודה בעדינות, ולא לקנטר אלא לבירור העניין.
ידוע המכתב של הגרע"א שנכתב כמדומה כמה חודשים לאחר פטירת רעייתו ע"ה, בו מתבטא שהוא בקושי מסוגל לתפקד עקב אבידתו הנוראה, ע"ש. האם בתשעת הימים כל שנה בקושי תפקד?
אינני זוכר היכן ראיתי, אבל מסופר שכשהגרש"ז אויערבאך זצ"ל ישב שבעה על אשתו הרבנית, הגיע הרב שך לנחם ואמר לו שכשנפטרה רעייתו הוא, חשב שלא יוכל להמשיך, אבל עם הזמן ראה שאפשר. והגרשז"א התבטא שאף אחד לא ניחם אותו כמו שהרב שך ניחם.
האם בכל שנה בתשעת הימים הרב שך זצ"ל חשב שאי אפשר להמשיך?
אם אני לא טועה, ולא יכלתי לבדוק את הדברים כעת, ואשמח אם יעמידו אותי על טעותי, יש במכתבים ומאמרים מכתב מהרך שך זצ"ל כבר כמה חודשים לאחר פטירת אשתו ע"ה וכותב שקשה לו להתרכז בדבר בלימוד ולכן איננו עונה כו'. האם בתשעת הימים לא מסר הרך שך שיעורים בישיבה?
ידוע שלאחר פטירתה של רעייתו של הגרי"י רודרמן זצ"ל, שכל ימיו לא פסק פומיה מגירסא בבבלי וירושלמי וכל הראשונים והשותי"ם סדורים לו על לשונו, כמעט נואש, והיה קשה לו להמשיך, בן דודו הגר"י קמינצקי זצ"ל בא אליו לעודד אותו שצריך להמשיך כו'. האם גם בתשעת הימים היה צריך עידוד מידי שנה בשנה להמשיך בלימוד?
שווארצעוואלף כתב:צבי שץ כתב:אף אחד לא אמר שאין שאלות, אלא שיהיו פחות שאלות, ולעצם הענין, מצאנו היתר ברמ"א בסי' תקנ"ד בת"ב עצמו לנעילת נעלים להולכים בין העכו"ם והטעם בזה כתב המ"ב ס"ק ל"ד משום העכו"ם שמלעיגים עלינו, ובס"ק לו בד"ה וכן נהגו כתב "כתב החיי אדם ההולכים בין העכו"מ ונוהגין ללבוש המנעלים, אף שאין למחות בידם שיש גדולים המתירים, מכל מקום אין לזה טעם, דמה בכך שילעיגו עלינו בלאו הכי מלעיגים עלינו", ולכן פשיטא שבכל ענין צריך לשאלת רב.
היום השר הכי פופולרי במדינה הוא חרדי למהדרין וכנראה שרוב מנין ובניו של החילונים לא צוחקים עלינו בניגוד לתקופת החיי אדם.
צבי שץ כתב:עקביה כתב:מעודי לא הבנתי מה עניין 'איבר איבר'. האם יש עניין שלא להדליק אור בחדר האמבטיה כדי למעט בתענוג? האם יש עניין להעמיד מחוץ לחדר רמקול המשמיע חריקות צורמות בווליום גבוה כדי למעט בתענוג בעת הרחיצה?
כאן זה בעצם צורת הרחיצה, ופשוט.
נשר כתב:דורשי יחודך כתב:בקשר למה שמביאים שוב פעם ושוב פעם מהרב שך זצ"ל, רציתי להעלות כאן נקודה בעדינות, ולא לקנטר אלא לבירור העניין.
ידוע המכתב של הגרע"א שנכתב כמדומה כמה חודשים לאחר פטירת רעייתו ע"ה, בו מתבטא שהוא בקושי מסוגל לתפקד עקב אבידתו הנוראה, ע"ש. האם בתשעת הימים כל שנה בקושי תפקד?
אינני זוכר היכן ראיתי, אבל מסופר שכשהגרש"ז אויערבאך זצ"ל ישב שבעה על אשתו הרבנית, הגיע הרב שך לנחם ואמר לו שכשנפטרה רעייתו הוא, חשב שלא יוכל להמשיך, אבל עם הזמן ראה שאפשר. והגרשז"א התבטא שאף אחד לא ניחם אותו כמו שהרב שך ניחם.
האם בכל שנה בתשעת הימים הרב שך זצ"ל חשב שאי אפשר להמשיך?
אם אני לא טועה, ולא יכלתי לבדוק את הדברים כעת, ואשמח אם יעמידו אותי על טעותי, יש במכתבים ומאמרים מכתב מהרך שך זצ"ל כבר כמה חודשים לאחר פטירת אשתו ע"ה וכותב שקשה לו להתרכז בדבר בלימוד ולכן איננו עונה כו'. האם בתשעת הימים לא מסר הרך שך שיעורים בישיבה?
ידוע שלאחר פטירתה של רעייתו של הגרי"י רודרמן זצ"ל, שכל ימיו לא פסק פומיה מגירסא בבבלי וירושלמי וכל הראשונים והשותי"ם סדורים לו על לשונו, כמעט נואש, והיה קשה לו להמשיך, בן דודו הגר"י קמינצקי זצ"ל בא אליו לעודד אותו שצריך להמשיך כו'. האם גם בתשעת הימים היה צריך עידוד מידי שנה בשנה להמשיך בלימוד?
גם אני חשבתי על זה.
ברור שכוונת הרב שך היתה שכמו שדיני אבלות על קרובים, אנשים לוקחים ברצינות ולא מחפשים היתרים. כך אין לחפש היתרים באבלות על החורבן. גם באבלות שבעה אם לא היה דין שאסור להתקלח אנשים היו מתקלחים אם היו מזיעים. אבל כשכתוב שאסור אנשים לא בודקים כל רגע אם הם כבר מזיעים מספיק.
לענ"ד הענין הוא הבדל בין צורת תענוג לצורת ניקוי.עקביה כתב:מעודי לא הבנתי מה עניין 'איבר איבר'. האם יש עניין שלא להדליק אור בחדר האמבטיה כדי למעט בתענוג? האם יש עניין להעמיד מחוץ לחדר רמקול המשמיע חריקות צורמות בווליום גבוה כדי למעט בתענוג בעת הרחיצה?
רון כתב:אני לא מתכוון להתבדח בערב תשעה באב,
אבל,
אתמול ישנתי בב"ב,
וכמעט שהוכרע אצלי כל הנידון הנ"ל,
לא פליגי הא לן והא להו
כמעט יצאתי מדעתי בב"ב, רק בלילה אחד, ולצאת מדעתו לא חייבו חז"ל ללא ספק!
רון כתב:אני לא מתכוון להתבדח בערב תשעה באב,
אבל,
אתמול ישנתי בב"ב,
וכמעט שהוכרע אצלי כל הנידון הנ"ל,
לא פליגי הא לן והא להו
כמעט יצאתי מדעתי בב"ב, רק בלילה אחד, ולצאת מדעתו לא חייבו חז"ל ללא ספק!
זנב לאריות כתב:רון כתב:אני לא מתכוון להתבדח בערב תשעה באב,
אבל,
אתמול ישנתי בב"ב,
וכמעט שהוכרע אצלי כל הנידון הנ"ל,
לא פליגי הא לן והא להו
כמעט יצאתי מדעתי בב"ב, רק בלילה אחד, ולצאת מדעתו לא חייבו חז"ל ללא ספק!
הבעיה היא שזה בדיוק להיפך, דפוסקי ב"ב (מרן החזו"א, הגרח"ק והגרנ"ק] החמירו בזה יותר מפוסקי ירושלים וחו"ל.
משולש כתב:יש בנותן טעם להביא את דברי הרמב"ם בפ"ד מהל' דעות:
"דֶּרֶךְ הָרְחִיצָה. שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ מִשִּׁבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים"
ושמא ע"ז תיקנו חז"ל את תקנתם...
ולפי זה ברור לכל שבימינו השתנו הטבעים לחלוטין.
(יש לציין גם שמזג האויר הרגיל באירופה בתשעת הימים מקביל למזג האויר כאן בעונת האביב).
שווארצעוואלף כתב:מן הסתם הם לא ראו את כל התגובות וחוץ מזה לפחות הם כותבים נכון.
אש משמים כתב:אני לא רחצתי כל שבוע שעבר ולא קרה לי כלום!!!
משולש כתב:זנב לאריות כתב:הבעיה היא שזה בדיוק להיפך, דפוסקי ב"ב (מרן החזו"א, הגרח"ק והגרנ"ק] החמירו בזה יותר מפוסקי ירושלים וחו"ל.
ולא זו בלבד, אלא שהם לא משתמשים בחשמל בשבת, זאת אומרת שהם בלי מאוורר ומה לדבר על מזגן (ובלדרמן [היו?] מדליקים אור בליל שבת ע"י אש של גז, וע"ז אמר הגר"י גלינסקי שבכ"ז בגיהנם יותר חם אפי' מלדרמן של ליל שבת).
פולסברג כתב:הגריד''ס היה אומר מאביו הגר''מ, דהנה הראבי''ה הביא דלא מתרחצים תוך שלושים לאבילות, ואנו עושים מר''ח אב כמו בשלושים. אך היום אין לנו עוד המנהג לא להתרחץ לשלושים יום, וע''כ גם בתשעת הימים אין לנו עוד מנהג כזה [אפי' של תענוג גמור], ומי שרוצה להחמיר שלא להתרחץ יכול להחמיר מערב ת''ב אחר חצות... [שמעתי מהגרצ(ה)''ש, ואולי נדפס גם בספריו].
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים