איש_ספר כתב:קריאת המגילה ממגילה טרוטה מדמעות בעל הקורא, אלו שירדו מעיניו הקרועות מתמהון.
איש_ספר כתב:הד להרגשה זו: מרן הגר"ש וואזנר, שבערוב ימיו ביקש לכתוב עבורו כל המגילות זולת איכה.
קראקובער כתב:דבריו תמוהים ביותר, זה כמו לחגוג יאהרצייטים אחרי תחית המתים?! ואגב, האם אליהו לא יכריע בכל הוויכוחים בין הפוסקים?!
לדבריו אחד הניסים בבית המקדש השלישי יהיה שמעולם לא הפילה אשה בתשעת הימים מריח בשר הקודש של אנשי ב"ב...
דרומי כתב:ברשימותיו של הצמח צדק מפרש את פסוקי איכה למעליותא ולשבח (וכבר יש כאלה דברים מהרלוי"צ מבארדישטוב ועוד), וא"כ שפיר יש לומר שגם לאחר ביאת המשיח ילמדו מגילת איכה ויראו את הטוב הגנוז בה.
צבי שץ כתב:בליבי מנקרת תחושה בענין גזינת ה"קינות" ואני משתף בה את הרבנים שליט"א בזהירות.
האם באמת ההנהגה המעשית צריכה להיות שבודאי יבא משיח מחר או עכ"פ 90%.
איך יהודי נוסע לחו"ל ובדיוק אז יבא משיח.
איך יהודי קונה בית בא"י, הרי כשיבא משיח ינתק מביתו ויעבור לנחלת שבטו, ואולי יחליפו קרקעות זה עם זה?.
איך מדפיסים קינות אפי' שבוע לפני ת"ב, הרי זה יהיה מיותר, איך קונים קינות שבוע לפני ת"ב וכנ"ל, ואולי ראוי לקנות רק בת"ב בדרך לבית הכנסת.
לכאורה היה מקום לומר שהצפיה שיבא בכל יום אינה אומרת החלטה ש"בודאי יבא", וגניזת הקינות היתה בכדי להחדיר את הצפיה העמוקה לביאת המשיח, ואולי גם יש בזה כעין "סתירה" אם אתה כ"כ מצפה לביאתו איך אתה שומר את הקינות, ואולי אני טועה?.
ואין כל האמור סתירה לסיפורים הידועים על גדולי ישראל שכשאמרו להם "הוא בא" היו בטוחים דהכונה למשיח, כי כל אחד מאיתנו יודע שכשהוא מצפה לביקור של מישהו או לטלפון של מישהו, כל דפיקה על הדלת וכל טלפון מקפיץ אותו, ולא משנה כמה אחוזים יש שזה הוא.
מאמין שיש עוד נבוכים בענין זה והבהרה טובה בנושא תועיל לכלל הציבור.
ואסיים, אני מאמין באמונה שלימה ביאת המשיח, ואעפ"י שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבא.
צבי שץ כתב:איך יהודי נוסע לחו"ל ובדיוק אז יבא משיח.
איך יהודי קונה בית בא"י, הרי כשיבא משיח ינתק מביתו ויעבור לנחלת שבטו, ואולי יחליפו קרקעות זה עם זה?.
צבי שץ כתב:נ.ב.יש ברשותי קונטרס בשם "עדיך תאתה" שמאריך ומבאר בטו"ט ענין הצפיה למשיח אך איני יודע איך לצרפו לכאן לתועלת הציבור, אולי יש אותו באוצר.
צבי שץ כתב:האם באמת ההנהגה המעשית צריכה להיות שבודאי יבא משיח מחר או עכ"פ 90%.
וכנבואת מלאכי (ג', א') אשר פתאם יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, אשר יש לפרש, אף כשליכא רמז, דהרי עברו כל הקיצים שאמרו אף גדולי עולם, וא"כ בכל יום שיבא הוא פתאם. שהרי לא ידוע שום טעם על עדיפות היום מהקודמים, שלכן מצד אמונתנו הטהורה יכול לבא בכל רגע ורגע. ולזה משמע שאיכא חיוב לצפות יותר מחשיבות ספק. דהא למ"ד שריב"ז סובר שבליכא מקדש האיר מזרח מתיר (מנחות ס"ח ע"א) ובשביל מהרה יבנה ביהמ"ק אף שהוא רק כשלא נבנה עד חמיסר, נאסר יום הנף כולו. ואם היה זה רק בחשיבות ספק, והוא גם רק ספק קטן, לא היה שייך למיגזר ולאסור בחדש כל יום הנף.
אלא הוא משום דהחיוב בכל יום ויום לצפות כעין וודאי שיבא היום, וממילא כשיבא חמיסר הרי יהיה החיוב לצפות כעין וודאי על כל שעה ושעה שיבנה, שלכן שייך לגזור. ופשוט שאף רנב"י לא יפלוג על זה. אך שמכיון שחזינן שאיכא ר' יהודה דסובר דכל היום אסור מדינא בליכא מקדש, אמר שגם ריב"ז מדינא אמר, כקושית התוס' שם ע"ב ד"ה בשיטת רבי יהודה אמרה. וא"כ הרי יש לנו לצפות כעין וודאי שיבנה בכל שעה ושעה.
דרומי כתב:שמעתי פעם משל מחכם אחד שליט"א (ואח"כ סיפרתיו לחכמים אחרים והסתייגו):
לאדם יש קוביה עם 2 צדדים. יכול ליפול על צד א' ויכול ליפול על צד ב'.
מאה פעמים הטיל את הקוביה ונפלה על צד א'.
אף על פי כן, כשעכשיו הוא בא ומטיל את הקוביה בפעם ה-101, אין שום סבירות יותר שהיא תיפול על צד א' מאשר צד ב'. וזה שנפלה 100 פעמים על צד א', מקרה הוא, ועדיין הספק שקול לגמרי ויתכן מאוד שעכשיו יפול על צד א'. ולא זו בלבד, אלא שאף יש יותר סבירות שתיפול עכשיו על צד ב', לאחר שכל כך הרבה פעמים נפל על צד א'.
כך צריכים אנו לצפות לגאולה ולדעת שזה שאתמול ושלשום ולפני כן לא הגיע משיח - אינו אומר כלל על היום. ואדרבה, מכיון שלא הגיע כל כך הרבה ימים - הרי יש יותר סבירות שהיום יבוא.
ובקיצור, הרעיון הוא שצריך לדעת שביאת המשיח זה דבר ריאלי שמבחינת ההגיון יכול לקרות בכל רגע. וכמובן אין הפשט שבטוחים אנו שזה יקרה ברגע הבא, שהרי יכול להיות גם שיתעכב עוד קצת כמו שהתעכב עד כה, אך אין שום הגיון בדבר ואדרבה.
צריך כל אדם לחשוב על יום זה שמדת ההסתברות שהגאולה תבוא היום אינה פחותה ממדת ההסתברות שהיא חלילה תתעכב ולא תבוא היום.
ע"כ תוכן הדברים כפי ששמעתי ממנו לפני כ-15 שנה.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים