מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
פרנקל תאומים
הודעות: 3190
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אוגוסט 15, 2019 8:24 pm

יואל שילה כתב:לכאורה התקנות של זכר לחורבן מתבססות על שני פסוקים, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, ועל אז ימלא שחוק פינו, ומהלשון ראש שמחתי וימלא שחוק משמע שהתקנות באו במקום של שיא השמחה, להוות תזכורת לחורבן או למעט במקצת משיא השמחה.
ולכן מובן מדוע תיקנו בעת חתונה אפר בראשי חתנים ושכלה לא תלבש את התכשיט המשובח ביותר, ובעת שממלא את כל השולחן - ישאיר מקום פנוי - שזה לא בעת אכילה נורמאלית אלא בסעודה מאד מיוחדת, ושאשה לא תלבש את כל תכשיטיה [שלענ"ד אין הכוונה שתשאיר כמה תכשיטים במגירה, אלא שתוותר על סוג מסויים של תכשיטים, כגון ללא טבעות או ללא צמידים] - והרי משתמשים ב'כל תכשיטיה' רק באירועים דרמטיים, וכן בבית חדש להשאיר פינה לא מטוייחת ולא להשתמש בסיד לבן לגמרי.
על כן חשבתי לדון שגם האיסור על כלי שיר הוא גזירה שיצטערו, אלא שבזמנם נגינה היתה משהו יקר ונדיר, וממילא רק מלכים יכלו להרשות לעצמם מנגן מדי לילה, וכן בחתונות השקיעו ממון רב במנגנים, ועל זה אמרו שבאירועים דרמטיים הראויים לנגינה - אל תנגן [ובזה לא גזרו על אירועי מצוה כחתונה], וממילא אצלנו שהניגון הוא לא ביטוי לשמחה דרמטית אלא רק לכך שרכשת נגן ועוד קובץ שמע [עדיין צריך את ההיתר הפורמאלי כנגד האיסור הפורמאלי, וממילא צ"ל שניגוני קבצים הם כזימרא דפומא שהוא קל יותר, אך לענ"ד העיקר שבכלל לא על זה גזרו].

דפח''ח.

ועוד, בשלמא מה שגזרו על קריעה כשרואה את מקום המקדש - הרי גם היום שועלים ושועלות הולכים בו, שהרי שם הקריעה היא לא על שבירת האבנים אלא על אבדן הרוחניות, אך ברואה ירושלים וערי יהודה - לכאורה פשוט ששם היא קריעה על הצער של ראיית מקום חרב, אך האידנא, שירושלים בנויה בכלל שכלול ואפילו גשר המיתרים ומנהרת הארזים, ויהודים גרים אפילו ברובע המוסלמי - חושבני שלא שייכת קריעה זו.

לכאו' לפי''ז, מי שקרע עם כניסתו לעיר העתיקה, יצטרך לקרוע שוב כשיגיע אל הכותל עצמו, שהרי הקריעה הראשונה לא היתה במקום שהוא בר חיוב קריעה.

בברכה המשולשת
הודעות: 12051
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 15, 2019 8:53 pm

פרנקל תאומים כתב: לכאו' לפי''ז, מי שקרע עם כניסתו לעיר העתיקה, יצטרך לקרוע שוב כשיגיע אל הכותל עצמו, שהרי הקריעה הראשונה לא היתה במקום שהוא בר חיוב קריעה.


זה נכון גם למי שסובר לקרוע בימינו על ירושלים, כי הקריעה על מקום המקדש החרב היא חיוב נפרד מהקריעה על ירושלים עיה"ק.

פרנקל תאומים
הודעות: 3190
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אוגוסט 15, 2019 8:56 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב: לכאו' לפי''ז, מי שקרע עם כניסתו לעיר העתיקה, יצטרך לקרוע שוב כשיגיע אל הכותל עצמו, שהרי הקריעה הראשונה לא היתה במקום שהוא בר חיוב קריעה.


זה נכון גם למי שסובר לקרוע בימינו על ירושלים, כי הקריעה על מקום המקדש החרב היא חיוב נפרד מהקריעה על ירושלים עיה"ק.

האמנם? קורעים פעמיים? כשנכנסים לעיר העתיקה ואח''כ שוב כשמגיעים לכותל? כך נוהגים?

בברכה המשולשת
הודעות: 12051
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 15, 2019 9:10 pm

פרנקל תאומים כתב:
בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב: לכאו' לפי''ז, מי שקרע עם כניסתו לעיר העתיקה, יצטרך לקרוע שוב כשיגיע אל הכותל עצמו, שהרי הקריעה הראשונה לא היתה במקום שהוא בר חיוב קריעה.


זה נכון גם למי שסובר לקרוע בימינו על ירושלים, כי הקריעה על מקום המקדש החרב היא חיוב נפרד מהקריעה על ירושלים עיה"ק.

האמנם? קורעים פעמיים? כשנכנסים לעיר העתיקה ואח''כ שוב כשמגיעים לכותל? כך נוהגים?


נוהגים? וודאי שלא, כי רובא דרובא לא קורעים על ירושלים עיה"ק (ומשו"מ גם רבים לא קרועים על מקום המקדש)
אולם, מעיקר הדין בוודאי שצריך לקרוע פעמיים.

לבי במערב
הודעות: 4120
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אוגוסט 15, 2019 9:13 pm

במלאת תשעים שנה לביקור כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע מליובאוויטש באה"ק ת"ו, ועם התגלגל הדיון לענין הקריעה על ירושלם והכותל, מן הראוי להזכיר את הנהגתו בזה:
בדרכו לירושלם, התפתח דיון האם יש לקרוע בראיית העיר החדשה או רק על העיר העתיקה.
לפועל, קרע על שתיהן, באמרו (התוכן) ש'על ירושלים שיש בה תיאטראות וקרקסאות, אפשר לקרוע פעמיים' (ולכאורה שייך לדברי הרב 'פרנקל תאומים' לעיל, גבי הקורע על העיר העתיקה - דאי נימא שאין בה חיוב קריעה, יתחייב לקרוע אף על הכותל).
וכשהגיע לכותל המערבי, קרע עוה"פ.

כן להעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בנושא (שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב ע' קפו; שלחן מנחם ח"ג ס"ע ע).
להערה א בשלחן מנחם שם, יש לציין כי כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע כותב ביומנו (הלשון ע"פ זכרוני הדל): "בשעה 9.30 ראינו את ירושלים וברכתי ברכת דין אמת".

גביר
הודעות: 1357
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי גביר » ב' ספטמבר 02, 2019 9:45 am

מה שנכון נכון כתב:
משולש כתב:ומעניין לעניין בעניין מעלת השלום שמעתי מהרב ינון יונה:
פעם אחת נכנסתי אצל חכם בן ציון והיה שם סייד צובע את הקיר. אמר לו חכם בן ציון להשאיר אמה למעלה. ואשתו התנגדה שזה לא יפה ולא מתאים. אז הוא אמר לסייד: "אל תשאיר כלום".

באור לציון ח"ג ר"פ ל כתב שבמקום שיש לחוש לשלום בית יסייד בצבע שונה. וטעמו שאפשר לסמוך בכה"ג על השיטות המקילות בצבע שחור ע"ש.
קבצים מצורפים
IMG_0164.JPG
IMG_0164.JPG (5.38 MiB) נצפה 3252 פעמים

יואל שילה
הודעות: 1311
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יואל שילה » ה' ספטמבר 05, 2019 10:11 am

ראיתי אצל מישהו אמה על אמה בצירוף, כלומר גבוה פחות מאמה ורחב יותר מאמה. הוא מסרב לתקן באומרו שדי בזה.
האם הוא צודק?

פרנקל תאומים
הודעות: 3190
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

''אמה על אמה'', עד הטיח?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' פברואר 24, 2020 1:05 am

אמה על אמה זכר לחורבן, שצריך לגרד עד הטיח. והנה המציאות היום היא שהקיר צבוע בכמה שכבות של צבע. אצלי לדוגמא, ישנן כמה שכבות מהקבלן הראשון, ולאחמ''כ עוד כמה שכבות (שפכטל, צבע יד ראשונה וצבע יד שניה) מקבלן השיפוצים שהבאתי כשעשינו הרחבה, וקשה מאד עד כמעט בלתי אפשרי לגרד את כל השכבות עד הטיח. גם כשגירדתי בכל כוחותיי עוד ועוד עדיין השכבה שהגעתי אליה היא שכבת צבע שעקרונית הבית היה יכול להסתפק גם בה בלבד. למעשה, עם כל הגירודים, א''א לפספס שיש כאן ''זכר לחורבן''... השאלה היא האם סגי בהכי אע''פ שלא הגעתי אל הטיח?

מה אומרים חבריי?

יואל שילה
הודעות: 1311
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: ''אמה על אמה'', עד הטיח?

הודעהעל ידי יואל שילה » ב' פברואר 24, 2020 1:13 am

הרעיון הוא שיֵרָאה שהבית לא הושלם, לא כן?
ואם כך - מדוע צריך להגיע עד הבלוק?

לי היה ויכוח עם מישהו שגירד שטח של אמה על אמה, אך הרוחב יותר מהאורך, ובאורך אין אמה, ורק השטח הוא של אמה על אמה.
לא הצלחתי להוכיח לשום כיוון.
מה יאמרו רבנן?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1968
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ''אמה על אמה'', עד הטיח?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' פברואר 24, 2020 1:36 am

יעויין בס' פנינת המקדש מה שהאריך בזה.

יואל שילה
הודעות: 1311
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: ''אמה על אמה'', עד הטיח?

הודעהעל ידי יואל שילה » ג' פברואר 25, 2020 12:03 am

תודה רבה
הוא כתב בשם הפמ"ג והמחזה אליהו להשאיר בדוקא אמה על אמה ולא אריך וקטין.

יש לשייר האמה על אמה באופן שיהא מרובע ארכו כרחבו אבל אין לעשותו ארוך ונמוך או גבוה וצר אף שיש בו שטח כשיעור אמה על אמה מרובע.

לט פרי מגדים' משב"ז ס"ק א' הך אמה על אמה מסתברא ריבוע בעינן לא אריך וקטין ובא"א ס"ק ג' כתב גם צריך עיון אי דוקא אמה על אמה מרובע ולא אריך וקטין והכי מסתבר והעולם אין נזהרין מזה והו"ד הפמ"ג ב'שערי תשובה' רישהסימן ויעוין להלן ס"ק נ"ו.
ושמעתי מהגאון בעל שו"ת מחזה אליהו' שליט"א כי יש להביא סימוכין לדברי הפמ"ג מהלכות מזוזה דנתנו שם חז"ל שיעור של ד' על ד' וכל מקום קטן מזה פטור ממזוזה ואליבא דחלק מהראשונים חדר שאין בו ד' על ד' מרובע אבל יש בו כדי לרבע אינו חייב במזוזה כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רפ"ו סעיף י"ג בש"ך והגהות הט"ז שם והיינו משום דכאשר נתנו חז"ל שיעור של ד' על ד' היינו במרובע דוקא וממילא כך הוא הדין גם בנדון דידן.

דעת ותבונה
הודעות: 225
הצטרף: ש' פברואר 15, 2020 9:35 pm

Re: ''אמה על אמה'', עד הטיח?

הודעהעל ידי דעת ותבונה » ג' פברואר 25, 2020 2:52 am

ראיתי בבתים מסוימים יותר מכך: הם משאירים את האמה על אמה בצבע פשוט, לא בצבע היפהפה של כל הבית. וכן ראיתי כאלו ששמים כיתוב 'אם אשכח ירושלים' וכדו' במקום להשאיר לא צבוע.
יש צד שזה מועיל?

לגופו של הנידון שהעלה הגרפ"ת, בזכרוני כי יש הסוברים שהחיוב הוא "לשייר" אמה על אמה, אך אם כבר צבע אין צורך לקלף ולגרד. (שו"ר במשנה ברורה תקס ד שפסק שחייבים לקלוף).

לבי במערב
הודעות: 4120
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: ''אמה על אמה'', עד הטיח?

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' פברואר 25, 2020 3:46 am

כ"ז נכב"ב.

גל של אגוזים
הודעות: 727
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי גל של אגוזים » ה' יולי 09, 2020 12:49 pm

אוצר החכמה כתב:אני חשבתי שבני תורה נזהרים בזה , אבל לא בדקתי את העניין, ואם אינם נזהרים צודק אתה שזה צ"ע.


מצו"ב חידוש נפלא [הן מצד הלכה והן מצד המנהג] מהג"מ עקיבה יוסף שלעזינגר זצ"ל בעל 'לב העיברי' בתשובותיו או"ח ח"ב סי' שס"ו
אמה על אמה בארץ ישראל.png
אמה על אמה בארץ ישראל.png (56.54 KiB) נצפה 623 פעמים

דעת_האברך
הודעות: 572
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' יולי 13, 2020 11:01 pm

עושה חדשות כתב:כאשר אדם בונה בית ומסיידו, ויותר נח לו שהפועלים יסיידו הכל, ואח"כ הוא יקלוף שם אמה על אמה,
אריך למיעבד הכי?


למה לא? הרי העיקר שיהיה זכר לחורבן.

מכל מקום עצה טובה אשמיע לן,
מניסיון שלי ראיתי שלגרד אמה על אמה מהקיר זה לא כל כך קל. לקח לי קרוב לשעתיים של עבודה קשה כדי לעשות זאת [מסמנים בעיפרון אמה על אמה, ואז לוקחים סכין יפני וחותכים את הסימון וכך נוצר הגבול, ומשם מתחילים לגרד עם שפכטל או סכין יפני את הטיח והצבע].
הייתי מציע למי שיש בידו אפשרות להדביק על הקיר איזו מדבקה שקל להסיר בזמן שהפועלים מסיידים (כי הפועלים הערבים לא מבינים כשאומרים להם לא לסייד אמה על אמה והם לא אוהבים להתאמץ על כך...], ואחרי שהם גומרים והצבע מתייבש להסיר את המדבקה הזו, וכך מיד מצליחים לגלות את האמה על האמה וגם מקיימים את הלשון של הפסק כפי שהוא.

גביר
הודעות: 1357
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי גביר » ג' יולי 14, 2020 12:35 pm

אזכור של 'אבן שחורה' עליה נחרת הפסוק 'אם אשכחך'
בספרה של אטה ילין [בתו של ר' יחיאל מיכל פינס], לצאצאי, ירושלים תרצ"ח, עמ' 24
כאן -
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=63415

לכשיבקע
הודעות: 147
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:52 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי לכשיבקע » ג' יולי 14, 2020 1:48 pm

דעת_האברך כתב:
עושה חדשות כתב:כאשר אדם בונה בית ומסיידו, ויותר נח לו שהפועלים יסיידו הכל, ואח"כ הוא יקלוף שם אמה על אמה,
אריך למיעבד הכי?


למה לא? הרי העיקר שיהיה זכר לחורבן.

מכל מקום עצה טובה אשמיע לן,
מניסיון שלי ראיתי שלגרד אמה על אמה מהקיר זה לא כל כך קל. לקח לי קרוב לשעתיים של עבודה קשה כדי לעשות זאת [מסמנים בעיפרון אמה על אמה, ואז לוקחים סכין יפני וחותכים את הסימון וכך נוצר הגבול, ומשם מתחילים לגרד עם שפכטל או סכין יפני את הטיח והצבע].
הייתי מציע למי שיש בידו אפשרות להדביק על הקיר איזו מדבקה שקל להסיר בזמן שהפועלים מסיידים (כי הפועלים הערבים לא מבינים כשאומרים להם לא לסייד אמה על אמה והם לא אוהבים להתאמץ על כך...], ואחרי שהם גומרים והצבע מתייבש להסיר את המדבקה הזו, וכך מיד מצליחים לגלות את האמה על האמה וגם מקיימים את הלשון של הפסק כפי שהוא.


אשריך שזכית להתאמץ עבור מצוה.
אני עשיתי עם סכין המיועדת לקילוף קירות. יצא 'חורבן' אמתי.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים