מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
פרנקל תאומים
הודעות: 2675
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אוגוסט 15, 2019 8:24 pm

יואל שילה כתב:לכאורה התקנות של זכר לחורבן מתבססות על שני פסוקים, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, ועל אז ימלא שחוק פינו, ומהלשון ראש שמחתי וימלא שחוק משמע שהתקנות באו במקום של שיא השמחה, להוות תזכורת לחורבן או למעט במקצת משיא השמחה.
ולכן מובן מדוע תיקנו בעת חתונה אפר בראשי חתנים ושכלה לא תלבש את התכשיט המשובח ביותר, ובעת שממלא את כל השולחן - ישאיר מקום פנוי - שזה לא בעת אכילה נורמאלית אלא בסעודה מאד מיוחדת, ושאשה לא תלבש את כל תכשיטיה [שלענ"ד אין הכוונה שתשאיר כמה תכשיטים במגירה, אלא שתוותר על סוג מסויים של תכשיטים, כגון ללא טבעות או ללא צמידים] - והרי משתמשים ב'כל תכשיטיה' רק באירועים דרמטיים, וכן בבית חדש להשאיר פינה לא מטוייחת ולא להשתמש בסיד לבן לגמרי.
על כן חשבתי לדון שגם האיסור על כלי שיר הוא גזירה שיצטערו, אלא שבזמנם נגינה היתה משהו יקר ונדיר, וממילא רק מלכים יכלו להרשות לעצמם מנגן מדי לילה, וכן בחתונות השקיעו ממון רב במנגנים, ועל זה אמרו שבאירועים דרמטיים הראויים לנגינה - אל תנגן [ובזה לא גזרו על אירועי מצוה כחתונה], וממילא אצלנו שהניגון הוא לא ביטוי לשמחה דרמטית אלא רק לכך שרכשת נגן ועוד קובץ שמע [עדיין צריך את ההיתר הפורמאלי כנגד האיסור הפורמאלי, וממילא צ"ל שניגוני קבצים הם כזימרא דפומא שהוא קל יותר, אך לענ"ד העיקר שבכלל לא על זה גזרו].

דפח''ח.

ועוד, בשלמא מה שגזרו על קריעה כשרואה את מקום המקדש - הרי גם היום שועלים ושועלות הולכים בו, שהרי שם הקריעה היא לא על שבירת האבנים אלא על אבדן הרוחניות, אך ברואה ירושלים וערי יהודה - לכאורה פשוט ששם היא קריעה על הצער של ראיית מקום חרב, אך האידנא, שירושלים בנויה בכלל שכלול ואפילו גשר המיתרים ומנהרת הארזים, ויהודים גרים אפילו ברובע המוסלמי - חושבני שלא שייכת קריעה זו.

לכאו' לפי''ז, מי שקרע עם כניסתו לעיר העתיקה, יצטרך לקרוע שוב כשיגיע אל הכותל עצמו, שהרי הקריעה הראשונה לא היתה במקום שהוא בר חיוב קריעה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10440
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 15, 2019 8:53 pm

פרנקל תאומים כתב: לכאו' לפי''ז, מי שקרע עם כניסתו לעיר העתיקה, יצטרך לקרוע שוב כשיגיע אל הכותל עצמו, שהרי הקריעה הראשונה לא היתה במקום שהוא בר חיוב קריעה.


זה נכון גם למי שסובר לקרוע בימינו על ירושלים, כי הקריעה על מקום המקדש החרב היא חיוב נפרד מהקריעה על ירושלים עיה"ק.

פרנקל תאומים
הודעות: 2675
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אוגוסט 15, 2019 8:56 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב: לכאו' לפי''ז, מי שקרע עם כניסתו לעיר העתיקה, יצטרך לקרוע שוב כשיגיע אל הכותל עצמו, שהרי הקריעה הראשונה לא היתה במקום שהוא בר חיוב קריעה.


זה נכון גם למי שסובר לקרוע בימינו על ירושלים, כי הקריעה על מקום המקדש החרב היא חיוב נפרד מהקריעה על ירושלים עיה"ק.

האמנם? קורעים פעמיים? כשנכנסים לעיר העתיקה ואח''כ שוב כשמגיעים לכותל? כך נוהגים?

בברכה המשולשת
הודעות: 10440
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 15, 2019 9:10 pm

פרנקל תאומים כתב:
בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב: לכאו' לפי''ז, מי שקרע עם כניסתו לעיר העתיקה, יצטרך לקרוע שוב כשיגיע אל הכותל עצמו, שהרי הקריעה הראשונה לא היתה במקום שהוא בר חיוב קריעה.


זה נכון גם למי שסובר לקרוע בימינו על ירושלים, כי הקריעה על מקום המקדש החרב היא חיוב נפרד מהקריעה על ירושלים עיה"ק.

האמנם? קורעים פעמיים? כשנכנסים לעיר העתיקה ואח''כ שוב כשמגיעים לכותל? כך נוהגים?


נוהגים? וודאי שלא, כי רובא דרובא לא קורעים על ירושלים עיה"ק (ומשו"מ גם רבים לא קרועים על מקום המקדש)
אולם, מעיקר הדין בוודאי שצריך לקרוע פעמיים.

לבי במערב
הודעות: 1289
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אוגוסט 15, 2019 9:13 pm

במלאת תשעים שנה לביקור כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע מליובאוויטש באה"ק ת"ו, ועם התגלגל הדיון לענין הקריעה על ירושלם והכותל, מן הראוי להזכיר את הנהגתו בזה:
בדרכו לירושלם, התפתח דיון האם יש לקרוע בראיית העיר החדשה או רק על העיר העתיקה.
לפועל, קרע על שתיהן, באמרו (התוכן) ש'על ירושלים שיש בה תיאטראות וקרקסאות, אפשר לקרוע פעמיים' (ולכאורה שייך לדברי הרב 'פרנקל תאומים' לעיל, גבי הקורע על העיר העתיקה - דאי נימא שאין בה חיוב קריעה, יתחייב לקרוע אף על הכותל).
וכשהגיע לכותל המערבי, קרע עוה"פ.

כן להעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בנושא (שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב ע' קפו; שלחן מנחם ח"ג ס"ע ע).
להערה א בשלחן מנחם שם, יש לציין כי כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע כותב ביומנו (הלשון ע"פ זכרוני הדל): "בשעה 9.30 ראינו את ירושלים וברכתי ברכת דין אמת".

גביר
הודעות: 1108
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי גביר » ב' ספטמבר 02, 2019 9:45 am

מה שנכון נכון כתב:
משולש כתב:ומעניין לעניין בעניין מעלת השלום שמעתי מהרב ינון יונה:
פעם אחת נכנסתי אצל חכם בן ציון והיה שם סייד צובע את הקיר. אמר לו חכם בן ציון להשאיר אמה למעלה. ואשתו התנגדה שזה לא יפה ולא מתאים. אז הוא אמר לסייד: "אל תשאיר כלום".

באור לציון ח"ג ר"פ ל כתב שבמקום שיש לחוש לשלום בית יסייד בצבע שונה. וטעמו שאפשר לסמוך בכה"ג על השיטות המקילות בצבע שחור ע"ש.
קבצים מצורפים
IMG_0164.JPG
IMG_0164.JPG (5.38 MiB) נצפה 127 פעמים

יואל שילה
הודעות: 621
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יואל שילה » ה' ספטמבר 05, 2019 10:11 am

ראיתי אצל מישהו אמה על אמה בצירוף, כלומר גבוה פחות מאמה ורחב יותר מאמה. הוא מסרב לתקן באומרו שדי בזה.
האם הוא צודק?


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים