מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שבת 'פלצות'

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
אריה הכהן
הודעות: 339
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי אריה הכהן » ה' אוגוסט 29, 2024 11:50 pm

שבת מברכים חודש אלול
בשבת זו הבעל"ט כשאנו עדיין נחים עבור עמל התורה שידרש מאיתנו ביתר שאת ויתר עוז בעז"ה בזמן אלול הבעל"ט הממשמש ובא, שבת זו אצל גדולי עולם וכך גם אצל בני עלייה, ומקדמא דנא גם אצל פשוטי עם, הייתה פתיחה והכנה לימים הנוראים הבאים עלינו לטובה. במאמר שלפנינו נביא בעז"ה כמה וכמה עובדות והנהגות מגדולי ישראל אודות זו השבת (עי' בס' טעמי המנהגים קו"א אות תלג').
רבי ישראל מסלנט באחד ממכתביו. (אור ישראל – אגרת יד'. התאריך שהתנוסס בראשית המכתב היה "ראה-ברכה") כותב: מלפנים כאשר ידעתי-כל איש אחזו פלצות מקול קדוש הקורא אלול, החרדה הלזו נשאה פריה להתקרב לעבודתו יתברך שמו, איש לפי ערכו וכו' ע"ש. [פלצות – פי' רעדה ופחד, עי' ספר ישעיה כא' ד'. תהלים נה' ו', ועוד. רבי ישראל מסלנט מתאונן על מצב הדור בזמנו, ואומר כי בזמנים עברו היתה ניכרת חרדת האלול עד שאחזה פלצות בשמעם את קריאת חודש אלול. ושם באיגרת כותב רבי ישראל מדוע אין היום את הפחד שהיה מקדם, לפי שלא לומדים מוסר, וגם אין את ההרגשה של הפחד שהייתה אצל גדולי עולם שייראו ורעדו מהמשפט הקרב, והאוירה הזו השפיעה על הסובבים אותם.
ובהערה בספר המכתבים. וכן בספר 'ובכן צדיקים' מובא מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר שתיאר את הדברים: אחרי שקול הקורא של שליח הציבור "קידש אלול", היתהלך רבי ישראל כולו מזועזע והרגישו עליו את ההבדל בין תפילת המוסף לבין תפילת שחרית שעברה, כי על כן תפילה זו של מוסף כבר נכללה בין תפילות אלול. הגרי"ל חסמן משגיח בישיבת חברון, היה נוהג להקריא מכתבו זה של ר' ישראל מסלנט בישיבה בשבת שמברכין חודש אלול.
חרדתו של גאון המוסר רבי ישראל סלנטר בימי אלול הפנתה את תשומת לבו של יהודי, ששאלו לתומו: מה כל החרדה הזאת וכי אלול הינו דוב? השיבו רבי ישראל: אותו דוד המלך, שהוכיח לשאול המלך את גבורתו ואומץ לבו, באמרו (שמואל א' יז') "גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך" הוא העיד בעצמו בבוא הימים הנוראים "סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי (תהילים קיט')".
רבי יעקב הלוי ספיר, בספרו אבן ספיר (חדרי תימן עמ' קט') כותב, בשבת קודש מברכים ר"ח אלול המנהג פה צנעא, אשר הרב וב"ד מסבבים על כל בתי כנסיות בבוקר עת התפילה, ובידם אגרת תוכחת מוסר ואזהרות והתעוררות לימים הנוראים האלה. וקוראים בו בכל הבתי כנסיות לעורר העם בתשובה (וכן בשבת הגדול להורותם ולהזהירם על דיני חמץ ומצה), גם אני סבבתי עמהם (כי יקר בעיני המנהג הזה) וכו' והיה לנו השבת ליום הכיפורים, ע"ש עוד.
בספר תולדות החפץ חיים מובא: סח לנו רב גדול אחד, פעם נזדמן לו להתפלל עם רבינו בבית הכנסת בשבת קודש מברכין אלול. כשהתחיל החזן לומר את המילים "ראש חודש אלול יהיה ביום.... הזדעזע רבינו וירתע כל גופו והתפרץ בבכי גדול עד שאימה ופחד נפלו על כל קהל המתפללים. בספר תנועת המוסר (חלק ד' עמ' 84) מובא, שכאשר היו מברכין את חודש אלול הרגישו שהחפץ חיים מזדעזע בכל גופו ואימה ופחד נופלים עליו. הרגשה זו ליוותה אותו עד לאחר יום הכיפורים.
כשרבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל התגורר בירושלים, היה אומר שיחות מוסר בביתו, בליל שב"ק מברכים אלול סיפר שארבעים שנה קודם היה גר בירושלים הגאון רבי איצלה פטרבורבגר זצ"ל, והיה מתפלל בבית הכנסת של זכרון משה, וכשהיו מברכים חודש אלול, הוא פתח את ארון הקודש ואמר בזה הלשון – רבש"ע, אני מקבל דער היילגער חודש אלול, וגעו כל העם אשר היו שם בבית הכנסת בבכיה, אמר רבי יחזקאל, רואים אנו החלק של אנשים מהעבר, כשרק הזכירו אלול כבר חלה עליהם אימת הדים וגעו כל העם בבכיה.
ובספר שיח יצחק מובא, שבהלווית הה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל במוצש"ק מברכין אלול, והגר"ז בנגיס זצ"ל הספיד וסיפר שבצעירותו בעיירה כל שבת מברכים אלול היו נשים מתעלפות בעזרת נשים.
בספר דרכי חיים ושלום מסופר על רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. שבשבת מברכין אלול, כשהרים קולו נאדר בקודש לומר "ראש חודש אלול יהיה ביום פלוני", חיל כיולדה אחז את כל השומעים. וכן אחר כך באמירת "יחדשהו" היה מוסיף אחר "ולרפואה שלימה" ואומר בקול בוכים: "ולתשובה שלימה ולגאולה קרובה ונאמר אמן", קולו היה כה מזעזע עד שאפילו לב אבן היה נימוח, והאדם היה מתחיל לפשפש במעשיו. ועוד כתוב שם, שבחודש אלול שהוא חודש התשובה היו אימת ימים הקדושים ונוראים עליו בכל תנועה ותנועה, וכשהי' עפ"י רוב בימי חודש אב במקומות הרחצה למרחוק הי' לבבו שואף תמיד בכל האפשרות שיעלה בידו לגמור תהלוכת עסקי צרכי רפואות הגוף עוד לפני חודש אלול, ועל שבת מברכין אלול יוכל לבוא לביתו, כדי לעסוק בצרכי רפואת הנפש והכנת הימים הנוראים לתיקון תכלית השלימות ע"ש.
על רבי יוסף משה ראב"ד פרעמיסלא - סיפרו, כשברכו ראש חודש אלול קשה היה מלנשוא להימצא בביתו מרוב פחד ואימה, ישב לאכול בבגדי שבת והדמעות נוזלים אל הקערה (הקדמה לס' חלוקא דרבנן).
סיפר רבי יצחק שלמה אונגר זצ"ל, גאב"ד חוג חת"ס ב"ב. חד שתא, הייתי משובתי שבת מברכים חודש אלול, בצילא דמהימנותא דמרן ר"א מבלעזא זיע"א, והשקפתי בעד חלון חצר קדשו, וחזיתיו עושה תפילות ותחנונים ביחידות, ובבאו לברך החודש שלח לפתע ידיו הק' ותפס בחזקה בעבותות אבנטו של המשב"ק ר' שלום פויגל ז"ל, והחל רועד נורא ומזדעזע בכל גופו.
בספר לקח טוב (על פרשיות השבוע) מבאר על התעוררות הצריכה לחול בנו בשומענו שחודש אלול מתקרב ומספר, שפעם אחת ראה אחד מחיילי ניקולאי אדם שיכור באמצע הלילה וקרא לו להזדהות. השיכור לא הגיב לקריאה ולא היזדהה. חזר החייל וקרא לאיש ודרש ממנו להזדהות. גם הפעם נשארה קריאתו ללא מענה בפעם השלישית צעק החייל "אני חייל של המלך ניקולאי ואני מצווה עליך להזדהות". משלא נענה האיש גם בפעם הזאת. ירה בו החייל ופצעו כשעמדו השנים למשפט, השיכור על שלא נענה לקריאה והחייל על שפצע את האיש, טען הפצוע, מדוע ירית בי? משהשיב החייל שעשה זאת משום שהלה סירב להזדהות, שב האיש וטען: הלה ראית שאני מתנדנד כשיכור" ענה לו החייל: "כאשר שומעים את השם ניקולאי, גם שיכור צריך להיתפכח מיינו", ועל כך אומר העולם: כאשר שומעים קול הקורא "אלול", צריך כל אדם להתעורר.
מסופר על ר' שרגא גרוסברד זצ"ל, כשעבר לפני התיבה בשבת שקודם היארצייט של דודו המשגיח ר' אבא זצ"ל שחל ביום כז' מנחם אב, שהוא על פי הרוב גם שבת מברכים חודש אלול, והכריז על ראש חודש אלול קולו היה נשנק מבכי וכולו היה רוטט מימי הדין הממשמשים ובאים.
(מאמר זה נלקט מהספרים: אור ישראל. תנועת המוסר. אור יחזקאל. חיים שיש בהם. דרכי חיים ושלום. שיח יצחק. ובכן צדיקים. מורשת אבות. בקדושתו של אהרן. בית ועד. דעת שרגא. ועוד.)

משברכו את חודש אלול, היה מרן הסטייפלר זצ"ל מברך: כתיבה וחתימה טובה.
(ספר אורחות רבינו, עמ' קס"ה)
[נכתב בס''ד ע''י א. פלשניצקי]

הרואה
הודעות: 2207
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי הרואה » ו' אוגוסט 30, 2024 1:04 am

מאמר יפה
רק יש קצת בעיה.
הרי אין שום מצווה לפחד באלול.
זאת בסך הכל תוצאה של מי שמאמין שהוא עומד לדין.
אם מישהו לא מפחד כלומר יש לו בעיה באמונה. סיפורים כאלו מחזקים את האמונה?
אם לא, מה מטרתם?

להראות עד כמה אנחנו קטנים וחסרי סיכוי?
לתת אוירה כללית של רצינות לגיל הרך?

שמחו
הודעות: 286
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי שמחו » ו' אוגוסט 30, 2024 1:07 am

אני משער שרוב ככל התיאורים הנ"ל מוגזמים ומנופחים.

בעל התפארת
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 13, 2021 8:46 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי בעל התפארת » ו' אוגוסט 30, 2024 1:26 am

שמחו כתב:אני משער שרוב ככל התיאורים הנ"ל מוגזמים ומנופחים.

על סמך מה?

הוה אמינא
הודעות: 1625
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי הוה אמינא » ו' אוגוסט 30, 2024 1:17 pm

מי שקרוב לזה וראה אנשים כאלו, משער שזה תיאור אמיתי. מי שלא לא.
אני הצעיר זכיתי לראות מתי מספר של אישים זכים ונקיים מזן נכחד זה ועליהם ועל שכמותם אני מאמין שהיו מתעלפים אם היו אומרים להם "הנה בא אלול" בהפתעה!

כיום קיימים לא מעט כאלו שבשביל להחיות את הרגש עושים לזה פעולות חיצוניות שאין להן שורש,
פנים מקומטות, עיניים דאוגות, והסר כל בדל חיוך מזוויותיהן.
הבעה של מדוכא, עיון בספרי מוסר בלי פרופורציה למדרגתו ולתוכן הפנימי הנצרך לו.
ועוד.
וזה לא משרה אלול, אלא מוציא את דיבתו רעה. כך לענ"ד.

צופה_ומביט
הודעות: 5335
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אוגוסט 30, 2024 1:41 pm

אא"ט לרב פייבלזון יש שיעורים ע"ז, שבהם הוא מסביר את ההבדל בין פחד מועיל=מקדם לפחד משתק. ושמעולם לא התכוון איש שהפחד בימי הדין יהיה עניין לעצמו = משתק, אלא אך ורק כאשר/אם הוא פחד מקדם.

לגופן של עובדות, שמעתי בשם בנו של הגרצ"פ פרנק [אני מקוה שאני מדייק בסיפור] שאביו בעודו ילד היה בבית הכנסת בקובנה בשבת מברכים אלול כאשר הגרי"ס היה שם ודרש. הגרי"ס עמד אצל ארון הקודש, והגרצ"פ הילד ישב על המדרגות מתחתיו. הגרי"ס פתח ואמר: "רבותיי! ס'איז דאך אלול!" - ונפל מתעלף, על הילד.
הגר"ח סרנא זצ"ל היה מספר זאת בדמעות.

עזריאל ברגר
הודעות: 13674
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוגוסט 30, 2024 2:15 pm

שמעתי על בית כנסת חסידי לפני כמאה שנה, שבשבת מברכין אלול אמרו בו "ברוך שאמר והיה העולם" במנגינה של ימים נוראים, "וגעו כל העם בבכיה".
ולוואי שאנו נגיע לכגון דא בימים נוראים עצמם...

צופה_ומביט
הודעות: 5335
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אוגוסט 30, 2024 2:56 pm

הוה אמינא כתב:מי שקרוב לזה וראה אנשים כאלו, משער שזה תיאור אמיתי. מי שלא לא.
אני הצעיר זכיתי לראות מתי מספר של אישים זכים ונקיים מזן נכחד זה ועליהם ועל שכמותם אני מאמין שהיו מתעלפים אם היו אומרים להם "הנה בא אלול" בהפתעה!

גם אני כך.
יש לי חבר שליט"א ממשפחת רם, שבכל ערב ראש חודש אלול היה סבו זצ"ל נפרד מסבתו, והיו בוכים ומבקשים זה מזה מחילה הדדית, ומאז היה הסבא בתענית דיבור עד יום כיפור.
[אא"ט המשמעות - עכ"פ בעיניי/בציורי לאור התיאור - היתה שהיה זה מעמד נורא של פרידה, חרדת אלקים, כמתכוננים למאורע הכי גורלי שאין לדעת את סופו, או לדרך ארוכה שלא יודעים אם יחזרו ממנה, ונפרדים זה מזה כפרידה אמיתית, ומתפנים לעסוק כל כולם בתוכן הימים הרי הגורל האלה].
והיה אותו הסבא זצ"ל אומר, שבמיר בחו"ל ששם למד כמעט לא היה צורך לאכול ולשתות בימים אלה, ולא היה דיכאון אלא שמחה עם פחד מיום הדין והמלכת המלך.

דרומי
הודעות: 9323
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי דרומי » ו' אוגוסט 30, 2024 4:18 pm

לכאורה יש לחלק בענין זה בין אלול לבין עשרת ימי תשובה. עשרת ימי תשובה הם ימי דין בעצמותם, אלול הוא חודש של הכנה ולא דין עצמי. וכידוע שבספרי הקדמונים כמו הרמב"ם אין בכלל זכר למשהו מיוחד באלול. ויש להאריך.

צופה_ומביט
הודעות: 5335
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אוגוסט 30, 2024 4:30 pm

תלוי איזה קדמונים. התקיעות / סליחות בהשכמה מר"ח אלול כבר בראשונים, מובא בטור.

אברהם
הודעות: 1493
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי אברהם » ו' אוגוסט 30, 2024 5:17 pm

בעניין ה"פלצות" של שבת זו, ממה היא נובעת ומה תועלתה - אני מצרף כאן 2 מאמרים שפרסמתי היום בקבוצת התפוצה שלי.
קבצים מצורפים
תמליכוני א - מה מפחיד בברכת חודש אלול.pdf
(105.15 KiB) הורד 76 פעמים
תמליכוני ב - אני לא מתלהב מכל הפלצות הזו.pdf
(130.73 KiB) הורד 59 פעמים

צופה_ומביט
הודעות: 5335
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' אוגוסט 31, 2024 9:05 pm

צופה_ומביט כתב:אא"ט לרב פייבלזון יש שיעורים ע"ז, שבהם הוא מסביר את ההבדל בין פחד מועיל=מקדם לפחד משתק. ושמעולם לא התכוון איש שהפחד בימי הדין יהיה עניין לעצמו = משתק, אלא אך ורק כאשר/אם הוא פחד מקדם.

בדיוק בשבת זו ראיתי בספר הכוזרי מאמר שלישי אות יא:
... וְהָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה מֵאֵין סָפֵק נִכְנָסוֹת בַּנֶּפֶשׁ עִם אֵלֶּה הָעִנְיָנִים, וּמְשׁׂעָרִים בְּשִׁעוּר תּוֹרִיִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תָבִיא הַשִּׂמְחָה בְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֶל מַה שֶּׁמֵּבִיא אֶל הַשְּׂחוֹק וְהַתַּאֲוָה וְהַבַּטָּלָה, וּלְהִמָּנַע מֵהַתְּפִלּוֹת בְּעִתָּם כָּרָאוּי, וְשֶׁלֹּא תוֹצִיא הַיִּרְאָה אֶל גְּבוּל שֶׁמְּיָאֵשׁ מֵהַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה, וְיִשָּׁאֵר דּוֹאֵג כָּל יָמָיו וְיַעֲבֹר כָּל מַה שֶּׁיְּצַוֶּה הַבּוֹרֵא מֵהַשִּׂמְחָה בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ, וְיִמְעַט שִׁבְחוֹ עַל טוֹבַת הָאֱלֹהִים, כִּי הַשֶּׁבַח הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַשִּׂמְחָה, וְיִהְיֶה כְמוֹ שֶׁאָמַר בּוֹ: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ וגו‘.

צורב מתחיל
הודעות: 815
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ש' אוגוסט 31, 2024 10:20 pm

צופה_ומביט כתב:בדיוק בשבת זו ראיתי בספר הכוזרי מאמר שלישי אות יא:
... וְהָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה מֵאֵין סָפֵק נִכְנָסוֹת בַּנֶּפֶשׁ עִם אֵלֶּה הָעִנְיָנִים, וּמְשׁׂעָרִים בְּשִׁעוּר תּוֹרִיִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תָבִיא הַשִּׂמְחָה בְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֶל מַה שֶּׁמֵּבִיא אֶל הַשְּׂחוֹק וְהַתַּאֲוָה וְהַבַּטָּלָה, וּלְהִמָּנַע מֵהַתְּפִלּוֹת בְּעִתָּם כָּרָאוּי, וְשֶׁלֹּא תוֹצִיא הַיִּרְאָה אֶל גְּבוּל שֶׁמְּיָאֵשׁ מֵהַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה, וְיִשָּׁאֵר דּוֹאֵג כָּל יָמָיו וְיַעֲבֹר כָּל מַה שֶּׁיְּצַוֶּה הַבּוֹרֵא מֵהַשִּׂמְחָה בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ, וְיִמְעַט שִׁבְחוֹ עַל טוֹבַת הָאֱלֹהִים, כִּי הַשֶּׁבַח הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַשִּׂמְחָה, וְיִהְיֶה כְמוֹ שֶׁאָמַר בּוֹ: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ וגו‘.

אילו לא נפתח האשכול אלא בשביל הודעה זו, דיינו.

יישר כח!

צופה_ומביט
הודעות: 5335
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ש' אוגוסט 31, 2024 11:59 pm

מכאן:
י. אברהם כתב:בדרושי הצל"ח מבואר שמה שאומרים בסליחות א-ל מלך יושב על כסא רחמים,
אינו בקשה שלנו להקב"ה שירחם עלינו ויסלח,
אלא הכרזה אלינו שנדע אנחנו שהקב"ה מתנהג ברחמים וחנינה, מעביר על מדותיו ומקבל פיוסים וכו', ולא יעכב שום עון אשר חטא יהי' מהחמורות שבחמורות.
ע"ש דבריו הנעימים ומעוררים (דרוש י"ח, ובדפוס תשס"ב דרוש ט)

תוכן
הודעות: 6356
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי תוכן » א' ספטמבר 01, 2024 7:53 pm

שמחו כתב:אני משער שרוב ככל התיאורים הנ"ל מוגזמים ומנופחים.


לא מוגזם בכלל! דומה שכבר כתבתי בעבר, היראת שמים של הגוי הממוצע לפני מאתים שנה, היתה הרבה מעבר ליראת שמים של הצדיק הכי גדול בימינו. ההשכלה, קרי, הרציונליות, פשוט מחקה כמעט לחלוטין את רגש היראה בפני הבלתי נודע.

איך אפשר לדעת את זה? מקריאה בספרים של התקופה ההיא שהם מתארים דברים כהוויתן את הרגשות של האדם הפשוט הגוי. איך הוא נופל על ברכיו ובוכה בדמעות שליש ומתפלל. מתי ראינו דבר כזה היום?

כדכד
הודעות: 8716
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 01, 2024 9:12 pm

לא כי אלא האמונה האמיתית והפשוטה והטהורה מחקה את האמונה והיראה המזוייפת כאילו האלקים הוא משהו חיצוני שרק עומד ורוצה להעניש אותנו בכל רגע

תוכן
הודעות: 6356
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי תוכן » ב' ספטמבר 02, 2024 12:12 am

כדכד כתב:לא כי אלא האמונה האמיתית והפשוטה והטהורה מחקה את האמונה והיראה המזוייפת כאילו האלקים הוא משהו חיצוני שרק עומד ורוצה להעניש אותנו בכל רגע


אז האלקים הוא לא משהו חיצוני אלא משהו פנימי? כל אחד מאיתנו הוא בעצם אלקים, כך אתה מאמין?

ובעצם אתה מוחק אלפים שנה של יראת העונש. ספרים שהתקבלו על כל בית ישראל כמו שערי תשובה, ראשית חכמה, מסילת ישרים, שדיברו על עומק הדין, כל זה הוא בטל ומבוטל אצלך?

ויראה זו שהיתה נחלתם של אבותינו הקדושים והטהורים, לזה אתה קורא יראה מזויפת?

דרומי
הודעות: 9323
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי דרומי » ב' ספטמבר 02, 2024 12:38 am

אין ספק שיראת השמים של אבותינו היתה יותר חזקה ומוחשית, ובענין זה באופן כללי יש ירידת הדורות תלולה.

משא"כ באהבה שלאו דוקא ואכמ"ל.

תוכן
הודעות: 6356
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי תוכן » ב' ספטמבר 02, 2024 1:54 am

דרומי כתב:אין ספק שיראת השמים של אבותינו היתה יותר חזקה ומוחשית, ובענין זה באופן כללי יש ירידת הדורות תלולה.

משא"כ באהבה שלאו דוקא ואכמ"ל.


גם את זה אני מכחיש. אני חושב שהאהבה שכולם מדברים עליו היום, היא אהבה מזויפת. אהבה אמיתית כוללת גם הקרבה, והדורות הקודמים היו מוכנים להקריב הרבה יותר בשביל הרבש"ע ממה שאנחנו מוכנים.

הרבה מאלו שמדברים על אהבת ה' מסתובבים עם סמרטפונים, מתלבשים כמו... אז איפה האהבה בדיוק?

כדכד
הודעות: 8716
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי כדכד » ב' ספטמבר 02, 2024 10:13 am

תוכן כתב:
כדכד כתב:לא כי אלא האמונה האמיתית והפשוטה והטהורה מחקה את האמונה והיראה המזוייפת כאילו האלקים הוא משהו חיצוני שרק עומד ורוצה להעניש אותנו בכל רגע


אז האלקים הוא לא משהו חיצוני אלא משהו פנימי? כל אחד מאיתנו הוא בעצם אלקים, כך אתה מאמין?

ובעצם אתה מוחק אלפים שנה של יראת העונש. ספרים שהתקבלו על כל בית ישראל כמו שערי תשובה, ראשית חכמה, מסילת ישרים, שדיברו על עומק הדין, כל זה הוא בטל ומבוטל אצלך?

ויראה זו שהיתה נחלתם של אבותינו הקדושים והטהורים, לזה אתה קורא יראה מזויפת?

על ראשון ראשון:
ודאי שלא כל אחד מאתנו הוא בעצם אלקים ח"ו. כוונתי שהיראה מפני אלקים אין משמעותה יראה חיצונית שיש איזה "בוס" קשוח שעומד מעלינו ואנו מוכרחים לרצותו אלא האלקים מתגלה בעולם וחפץ בקיומו ובקיומנו והיראה היא לא "נופל על ברכיו ובוכה בדמעות שליש " כמו הגוי שהזכרת אלא יחס רוחני פנימי של אחד מתוך אלפי הנבראים לבורא, שאינו עומד מעליו בלבד אלא גם מתגלה דרכו.
אני לא מוחק אלפים שנה של יראת העונש, וכבר אמר הרמב"ם למי היא נועדה, אלא מניח את הדברים בפרופורציה הנכונה (לשיטתי) שיראת העונש אינה פחד משליט חיצוני שיעשה לי רע אלא גם יחס רוחני פנימי שביראת הענש מתבטא בכך שהוא מבין ומכיר בכך שאלקים יעניש אותו אם לא ישמע לו וזה מה שמדרבן אותו לשמוע בקול ה'.
המסילת ישרים אינו מבסס את הדרכתו על יראת העונש ועל עומק הדין אלא על חובת האדם בעומו, שבחובה זו חייב הוא הואיל ואלקים בראו ואיני יודע מנין לקח מר את יראת העונש משם.

הרואה
הודעות: 2207
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי הרואה » ב' ספטמבר 02, 2024 4:00 pm

המסילת ישרים מביא את הפחד מהעונש ככלי לעידוד זהירות, לא כשאיפה.
שמעתי מחכ"א שגם ראשית חכמה מדייק כך שרק ככלי לפרישה מהחטא אבל לא שזאת יראת ה'.
וכן מדוייק בפסוק 'סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי'. שהבשר - החומריות - התאוות צריכות לפחד מיראת העונש. אבל הנשמה צריכה להגיע ליראת הרוממות.
העולם פעם היה פרימיטבי יותר לטוב ולרע ואנשים פחדו יותר מפני העונש.
מצד שני היתה מודעות יותר לטהרה פנימית, אנשים חיו יותר במה שנקרא כיום Being - להיות, פשוט לחוות יותר את מה שקורה בעולם ואת הרגשות הפנימיים. כיום חיים יותר במודעות של Doing - פעולה, להשיג מטרות, להשיג חוויות וכו', ולכן יתכן שגם יראת הרוממות וגם אהבת ה' יכלו יותר להשיג כי הלב היה פנוי יותר להתבוננות.
אבל לא בטוח שהפחד מוות מדרשת הרב או להבדיל הכומר לשם אנחנו צריכים לשאוף...

צופה_ומביט
הודעות: 5335
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' ספטמבר 02, 2024 4:38 pm

יראת הרוממות איננה בשופו"א פחות "משתקת" מיראת העונש. אדרבה, יותר. רק שהיא בעלת "אופי" אחר לגמרי.
וכמובן לדבר עליה כדבר של מה בכך ושקל יותר, לא נכון. גם בזה להיפך.
כנ"ל לגבי אהבה [וכבר כתבו לעיל מה נקרא ולא נקרא אהבת ה'].
והדבריפ ידועים ופשוטים.
עכ"פ הנה לשון הרמב"ם בזה בהלכות יסוה"ת פ"ב:
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאוהבו וליראה אותו, שנאמר: "ואהבת את ה' אלוהיך" (דברים ו ה; דברים יא א), ונאמר: "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו יג; דברים י כ).
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוהים לאל חי" (תהלים מב ג).

וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות.
וכן להלן שם פ"ד:
בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו כשיעריך עצמו לאחד מהגופות הקדושים הגדולים וכ"ש לאחת מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגולמים שלא נתחברו בגולם כלל וימצא עצמו שהוא ככלי מלא בושה וכלימה ריק וחסר.

אז [לענ"ד] אפשר לדבר על למה אין לנו יראה ואין לנו אהבה, אבל לא לומר שאין לנו יראת העונש אבל יש לנו אהבה ויראת הרוממות.
וגם לגבי אל איזו דרגה ועבודה אנו קרובים יותר יש לדון טובא טובא.

גביר
הודעות: 2990
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי גביר » ב' ספטמבר 02, 2024 7:11 pm

יש בנותן טעם להביא כאן את דברי הספורנו בפירושו לאבות א, ג [כתבי רבי עובדיה ספורנו, ירושלים תשמ"ז, עמ' שנא] -

הנה העובד מיראה יִקָרֵא ׳עבד׳, והעובד מאהבה יקרא ׳בן׳, כאמרו (דברים יד א) ׳בנים אתם לה׳ אלהיכם׳. ובהיות היראה על אחד משני פנים, אם יראת עונש והפסד שכר, אם הכנעה כאשר יכיר העבד מעלת רבו ויירא אותו, לא את ענשו ולא את הפסד שכרו, לפיכך אמר זה החכם אל תהיו אתם כאותם עבדים שמשמשין את הרב מיראת הפסד השכר, אבל היו כאותם עבדים שמשרתים את הרב על צד ההכנעה, וזה בהכירכם את פרשת גדולת המלך הקדוש. ובזה האופן יהיה עליכם אותו מורא שמים שציוה בתורת קדשו באמרו (שם י יב) ׳מה ה׳ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה׳. וזה המין מהיראה הוא המיוחס לאבות עולם, כאמרו (בראשית כב יב) ׳כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה׳. ועל זה הצד נקראו ׳עבדים׳, כאמרו (שמות לב יג) ׳זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך׳. כי אמנם אותה היראה אשר היא יראת עונש או יראת הפסד שכר, היא יראה גרועה מיוחדת לעבד איש מקנת כסף או שכיר

וראוי לציין בהקשר זה גם את דבריו בפירושו לתהלים קטז טז - אני עבדך בן אמתך - ולא כעבד מקנת כסף העובד מיראת עונש, אבל בן אמתך יליד בית, שנוצרתי בבטן לעבד לך [שם עמ' ריד].

וכן היא שיטתו בעוד מקומות [ואפשר, ואולי אף מסתבר, ששתי המובאות דלעיל, עם עוד אמירות דומות, נכללו בדרשה אחת שלמה של הספורנו, פוצלו כאשר נערכו פירושי הספורנו ונכתבו כל אחד במקומו].

ויסוד הדברים, כנראה, בגישתו השכלתנית, הרואה חשיבות רבה בעשייה מתוך כוונה ורצון, העושים את המעשים ל'דבר שכלי' ומעניקים להם בכך את משמעותם [כפי שהוא מבאר זאת ב'אור עמים' שלו, פרק יז, שם עמ' תצ-תצג], ולא מתוך כפייה.
מהספורנו בכמה מקומות אף עולה שעשייה מרצון דווקא מיוחסת לעושיה בעוד שעשייה מתוך ולחץ חיצוני, דוגמת יראה מפני מעונש, מיוחסת, במידה רבה, לאותו גורם חיצוני ולא לעושה.

ויש להאריך עוד בשיטת הספורנו בזה ודומה שלא כאן המקום.
נערך לאחרונה על ידי גביר ב ג' ספטמבר 03, 2024 12:37 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

מענה איש
הודעות: 1032
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי מענה איש » ג' ספטמבר 03, 2024 9:03 am

מישהו יכול להסביר לאן כל זה נעלם?
נכון שיש ירידית הדורות לא יתכן שלפני פחות ממאה שנה געו כל העם בבכיה ואילו כיום כמעט כלום.

גביר
הודעות: 2990
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי גביר » ג' ספטמבר 03, 2024 9:42 am

בזמנו היו מספרים ש'בתפרח מרגישים אלול'.

בעל התפארת
הודעות: 274
הצטרף: ש' פברואר 13, 2021 8:46 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי בעל התפארת » ג' ספטמבר 03, 2024 10:08 am

מענה איש כתב:מישהו יכול להסביר לאן כל זה נעלם?
נכון שיש ירידית הדורות לא יתכן שלפני פחות ממאה שנה געו כל העם בבכיה ואילו כיום כמעט כלום.

מסתבר שאם נחשב את ריבוי הגשמיות שהשתנה בעולם במאה שנים האחרונות, אפשר להבין שבמקביל חלה ירידה גדולה ברוחניות.

תלמיד-חכמים
הודעות: 413
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » ג' ספטמבר 03, 2024 1:43 pm

בעל התפארת כתב:
מענה איש כתב:מישהו יכול להסביר לאן כל זה נעלם?
נכון שיש ירידית הדורות לא יתכן שלפני פחות ממאה שנה געו כל העם בבכיה ואילו כיום כמעט כלום.

מסתבר שאם נחשב את ריבוי הגשמיות שהשתנה בעולם במאה שנים האחרונות, אפשר להבין שבמקביל חלה ירידה גדולה ברוחניות.

וע"ד מ"ש רבנו בחיי (חוה"ל שער הפרישות): "וכל אשר נוסף העולם יישוב, נוסף שכלם חורבן".

הרואה
הודעות: 2207
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי הרואה » ג' ספטמבר 03, 2024 4:24 pm

מענה איש כתב:מישהו יכול להסביר לאן כל זה נעלם?
נכון שיש ירידית הדורות לא יתכן שלפני פחות ממאה שנה געו כל העם בבכיה ואילו כיום כמעט כלום.

מסתמא זה לא כל כך קיצוני. זה לא שלפני מאה שנה כולם געו בבכיה בלי יוצא מן הכלל רק בהכרזת אלול, אלא שהיתה אוירה מתוחה וכמה אף בכו...
גם כיום אני מכיר זקן אחד שבוכה בהכרזת אלול, ועוד כמה שנמצאים בתקופה הזאת באטמוספרה אחרת.
הייתי לפני כמה שנים בשבת שובה בבית כנסת אחד של יראים ושלמים והיתה אוירה ממש מתוחה. כמה אנשים למדו שערי תשובה בשפתיים דולקות, ואף אחד לא העיז להתבדח.
אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה

י. אברהם
הודעות: 2931
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' ספטמבר 03, 2024 8:04 pm

לא אתפלא, אם גם בימים עברו, אלו שבכו לא בכו בצעירותם אלא כשבאו בימים התחילו לבכות.

מה גם שטבע האנושי הוא שבשנים המבוגרות יותר נוטים להתרגשות גם בעניני עוה"ז.

הרואה
הודעות: 2207
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי הרואה » ד' ספטמבר 04, 2024 2:54 pm

י. אברהם כתב:לא אתפלא, אם גם בימים עברו, אלו שבכו לא בכו בצעירותם אלא כשבאו בימים התחילו לבכות.

מה גם שטבע האנושי הוא שבשנים המבוגרות יותר נוטים להתרגשות גם בעניני עוה"ז.

מסתמא זה כך
שוחחתי אתמול עם זוג זקנים שהיו ממש בחרדה קיומית ממלחמה בצפון וממצב החטופים וכו' ממש לא יערב להם אכול ושתו כל עוד שהחטופים לא חוזרים.
הזקן סיפר לי שבצעירותו במלחמת ששת הימים הוא היה ממש זחוח ולא פחד מכלום למרות שהפחד סביבו היה גדול יותר מהיום.
עוד דבר שראיתי אצל הרבה זקנים שמודים לקב"ה על כל יום שהם חיים ממש מכל הלב. צעירים לעיתים אומרים את אותם מילים אבל הרבה יותר מהשפה ולחוץ.
כנראה עם הזקנה באה מודעות עמוקה יותר לחסרון האדם ומתוך כך יראה, וזה כולל מסתמא גם פחד מהמלחמה וגם מיום הדין.

כדכד
הודעות: 8716
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי כדכד » ד' ספטמבר 04, 2024 9:56 pm

זה שזקנים מודים יותר על כל יום זה לא חידוש
פשוט היו להם יותר חברים בגילם שלא זכו

גביר
הודעות: 2990
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי גביר » ה' ספטמבר 05, 2024 8:15 pm

הרחבת דברים ודיון מפורט ביראת העונש, מקומה וותפקידה -
אורות הקודש להראי"ה קוק, מוסר הקודש, מאמר ראשון, כז-נ.
כרך רביעי, ירושלים תש"ן, עמ' תיז-תלג.

[יום פקודת שנתו של הרב, היום, ג אלול תשפ"ד, עש"ק פרשת שופטים, זכותו תגן עלינו ועל כל בית ישראל].

אריה הכהן
הודעות: 339
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

Re: שבת 'פלצות'

הודעהעל ידי אריה הכהן » ה' ספטמבר 05, 2024 10:21 pm

הרואה כתב:מאמר יפה
רק יש קצת בעיה.
הרי אין שום מצווה לפחד באלול.
זאת בסך הכל תוצאה של מי שמאמין שהוא עומד לדין.
אם מישהו לא מפחד כלומר יש לו בעיה באמונה. סיפורים כאלו מחזקים את האמונה?
אם לא, מה מטרתם?

להראות עד כמה אנחנו קטנים וחסרי סיכוי?
לתת אוירה כללית של רצינות לגיל הרך?

מטרת המאמר א' להרגיש ולהפנים שבן אדם עומד לפני משפט גורלי. ב' לטעום קצת איך מקדמא דנא כך הרגישו.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים