אבקש את עזרת החברים דכאן בחיפוש מקור.
בענין ההיתר של אכילת בשר ויין בסעודת סיום בתשעת הימים, שגדרו לכאו' הוא מחמת שיש כאן שמחה של מצוה וכשעושים סעודה יש היתר לחגוג את הסיום בשלמות כולל בשר ויין.
השאלה היא אם כל ההיתר הוא דווקא כשעושים זאת בצורת סעודה עם משתתפים שאז יש כאן 'מצב של שמחה' שלכבודו מותר בשר ויין, אך אם יהודי צנוע שרגיל לסיים מסכת בביתו בנוכחות בני הבית בלבד, ואז נו"ב מכינה איזה תבשיל נוסף לכבוד הסיום, אולי אין לזה גדר של סעודת מצוה. או דלמא לא שנא, ואפילו אם מסיים ביחידות יש לו היתר מיוחד לאכול בשר ויין.
יתכן שבמושכל ראשון יהיה ברור לכולם שודאי שאפשר לאכול בשר כשמסיים מסכת לעצמו, אך עדיין לבי נוקפני בכך, ואשמח לראות מקור ברור.
לסיכום השאלה בשלבים,
א. האם כל ההיתר הוא דווקא כשיש מנין שאולי רק אז חל על הסעודה שם 'סעודת מצוה' או"ד שאין שום מקור לכך שצריך עשרה בסיום מסכת?
ב. האם דווקא כשיש מוזמנים ועוד משתתפים יש לזה שם של 'סעודת מצוה', או"ד שגם כשעושה זאת בצנעא בביתו עם אשתו ג"כ הוי סעודת מצוה?
ג. ויותר מזה אאת"ל שגם בביתו נקרא סעודת מצוה, כי יש כאן 'מצב של שמחה' בכך שבבית חוגגים וכו' אבל אם מסיים לעצמו ממש, יתכן שאז אין ע"ז שם סעודת מצוה, או"ד דלא שנא, ויש היתר למסיים גופא לאכול בשר ויין?
ועוד שאלה מענין לענין, האם ההיתר של בשר ויין הוא דווקא בתוך סעודת פת, או שאף אם כולם אוכלים רק בשר ג"כ מיקרי סעודת מצוה?
[ראיתי באיזה מקום שהמשתתף בסעודת מצוה לא חייב ליטול ידיו בכדי לאכול בשר, אך השאלה היא מה הדין כשמעיקרא כל הסעודה אינה בפת]
סליחה על האריכות ותודה על הסבלנות...