מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » א' יולי 29, 2012 4:26 pm

לשון השו"ע: משחרב בית המקדש התקינו חכמים שהיו באותו הדור שאין בונין לעולם בניין מסויד ומכויר כבניין המלכים אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד. והלוקח חצר מסויידת ומכויירת, הרי זו בחזקתה ואין מחייבים אותו לקלוף בכותלים. וביאר המג"א (סק"ד, והביאו המ"ב) דתלינן שנעשה ביד עכו"ם ולקחה ישראל ממנו, ואם ידוע שנעשה ביד ישראל באיסור חייב לקלוף אמה על אמה.

וצ"ב, דאי משום "זכר לחורבן", שהמשמעות בזה היא כדי לזכור את ירושלים, כמו שנאמר אם אשכחך ירושלים וגו' [כמ"ש השו"ע בסעיף ב], א"כ מאי שנא שלא תיקנו תקנה זו אף כשקונה דירתו מיד עכו"ם?.

עכ"פ, הכי משמע שזו תקנה מיוחדת שתיקנו רק בשעת הבניה, להשאיר מקום אמה על אמה לא מסויד, ורק במקום שיודע בודאי שישראל עבר באיסור על תקנה זו, חייב הוא לקלף. וצ"ע מה הדין בימינו, שיש חברות קבלניות בבעלות יהודית, ופועלי הבניה הם גויים, והפועלים לא השאירו מקום אמה על אמה, האם זה נחשב שנעשה באיסור מכיון שהיה לבעלי החברה לדאוג לזה, או דאזלינן בתר הפועלים שאינם חייבים בזה.

ואי נימא כהצד הראשון, נפק"מ באופן שקנה הלוקח את הדירה על הנייר, עוד לפי הבניה, והרי היא כבר בבעלותו, ועליו לדאוג שלא יסיידו את כל הבית. וצ"ע שלא מצינו שנזהרים בזה.

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » א' יולי 29, 2012 5:05 pm

שו"ר שהרב חיים שמרלר נגע בנקודה זו, שכתב: יש לברר האם הקבלנים הבונים את הדירות על מנת למכרם צריכים מעיקר הדין כשמסיידין את הבתים להניח אמה על אמה, ואם כן אפשר דעל הקונה לבקש זאת מהקבלן, או שזה חובת הדר כשהוא ביתו ממש דהיינו לאחר שנכנס שם הדייר, חלה עליו חובת השיור. ע"כ.

אך מש"כ או שזה חובת הדר כשהוא ביתו ממש וכו', לכאורה לא צדק בזה, וכמו שכתבתי לעיל, דמשמע מהשו"ע שזה דין מיוחד בשעת הבניה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10501
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' יולי 30, 2012 10:47 am

לענ"ד אין כוונת השו"ע שזה דין בשעת הבניה, אלא שהואיל ותלינן בהיתירא- לא חייבוהו לקלוף- אבל אם נבנה בשביל ישראל וקנהו ישראל- אין כל סיבה שנפטרהו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17494
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 30, 2012 6:29 pm

לענ"ד אין סברא שיהיה קשור לפועלים, ובעיני חידוש מה שכתבת שאין נזהרים בזה ובאמת צ"ע גדול!

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » ב' יולי 30, 2012 10:21 pm

אוצר החכמה כתב: בעיני חידוש מה שכתבת שאין נזהרים בזה ובאמת צ"ע גדול!

דבריך בקיצור באו, אנא תפרש שיחתך: האם לטענתך כן נזהרים בזה? או שבאמת צ"ע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17494
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 31, 2012 12:20 am

אני חשבתי שבני תורה נזהרים בזה, אבל לא בדקתי את העניין, ואם אינם נזהרים צודק אתה שזה צ"ע.

אוצרניק
הודעות: 289
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:55 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אוצרניק » ג' יולי 31, 2012 1:21 am

אם אני לא טועה, אצל תלמידי החזו"א - בכל חדר יש אמה על אמה מול הפתח, שאין צבע וסיד.

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » ג' יולי 31, 2012 1:28 am

מעניין.
האם הנהגה זו נזכרת בדברי החזון איש?
או שזו תורה שבע"פ?

צביב
הודעות: 1258
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי צביב » ג' יולי 31, 2012 1:30 am

שיטת החזון איש שהיום הבנין אינו חצר
וא"כ בתוך הבית יש 'חצר' [ מה שלפעמים נקרא הול או מסדרון]
וכל חדר הוא בית

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » ג' יולי 31, 2012 1:33 am

ז"א שכל מי שעושה את הזכר לחורבן בהול או במסדרון, לא יוצא י"ח אליבא דהחזון איש?
כמדומה שרובא דאינשי עושים זאת בהול, בכניסה לבית.

צביב
הודעות: 1258
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי צביב » ג' יולי 31, 2012 1:36 am

אכן איני יודע

ואולי יש לומר לסברא זו שאם יש שם ד' אמות
ויש שם
גם שימוש של בית [ולא רק של מסדרון]
לכאורה יוצאים בזה
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ג' יולי 31, 2012 1:55 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » ג' יולי 31, 2012 1:42 am

מקור? , איפה החזו"א דן בנושא?

צביב
הודעות: 1258
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי צביב » ג' יולי 31, 2012 2:08 am

אולי זו טעות
אבל חשבתי מקודם שבכל הההלכות הן שיטה אחת
כמו בענין שינה בבית יחידי נהג החזו"א כמ"ש במשנ"ב סימן רל"ט ס"ק ט'-שעה"צ י"ז
בית היינו חדר

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » ג' יולי 31, 2012 2:24 am

עיינתי במקצת, וראיתי שאין זה חידוש מבית מדרשו של החזו"א, כך כבר כתב האליה רבה (סי' תקס סק"א), והוא כותב את זה רק בדרך אפשר, שכך כתב: עיין מ"ש בריש סימן א' (סק"ד) דבית נקרא חדר, ואפשר דהוא הדין הכא לכל חדר וחדר צריך להניח. ע"כ. והביא דבריו הפמ"ג (שם מ"ז סק"א).

כך שאם אנו מוצאים שתלמידי החזו"א נוהגים כן, יתכן שבאמת החזו"א חלט דין זה והכריע לחיוב.
אך מעניין אם יש באיזהו מקומן ציון להנהגה זו.

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ג' יולי 31, 2012 3:25 pm

האם השוכר בית חייב/רשאי לעשות כן?

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » ג' יולי 31, 2012 4:56 pm

הפמ"ג (א"א סק"ד) כתב: והדר בשכירות בבית עכו"ם אי סד בכל שנה לעצמו י"ל שצריך לשייר, ע"כ. ולכאורה כ"ש באופן שהמשכיר ישראל, ומסיידים כעת את הבית לצורך השוכר, שחייבים להשאיר אמה על אמה בלא סיד.

אבל אם לא מסיידים מחדש, ואין אע"א זכר לחורבן, מובא בספר אורחות רבנו (ח"ב עמ' קמז) שהחזו"א הורה שאסור לשוכר לקלף בלא נטילת רשות מהמשכיר.

אוהב אוצר
הודעות: 2722
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ד' אוגוסט 01, 2012 1:40 am

במועד לכל חי של הרב חיים פאלאג'י כתב שמי שמקפיד על כך, בית זה יעמוד ולא יחרב וגם שמירה ככלית על בני הבית.

בכל מקרה כתוב באחרונים שהיום קצת סמכו ע"ז שמכיון שבחומרי הבניה מעורבבים מס' חמורים וביניהם חול וסיד, אז אפשר להקל ולצרף את הענין שכך קבל בית זה.
[המקורות לא תחת ידי כעת]
בכל מקרה, ראוי הוא בית אלוהינו שנקפיד על הלכה זו עד היכן שידינו מגעת.

יורה דעה
הודעות: 268
הצטרף: ה' יולי 05, 2012 12:01 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יורה דעה » ד' אוגוסט 01, 2012 3:37 pm

ועדיין צ"ע מה שזכרתי לעיל, שהמשמעות של "זכר לחורבן" היא כדי לזכור את ירושלים, כמו שנאמר אם אשכחך ירושלים וגו' [כמ"ש השו"ע תק"ס סעיף ב], וא"כ מאי שנא שלא תיקנו תקנה זו אף כשקונה דירתו מיד עכו"ם?.

כרם
הודעות: 738
הצטרף: ב' אוגוסט 01, 2011 11:48 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי כרם » ד' אוגוסט 01, 2012 4:27 pm

יורה דעה כתב:ועדיין צ"ע מה שזכרתי לעיל, שהמשמעות של "זכר לחורבן" היא כדי לזכור את ירושלים, כמו שנאמר אם אשכחך ירושלים וגו' [כמ"ש השו"ע תק"ס סעיף ב], וא"כ מאי שנא שלא תיקנו תקנה זו אף כשקונה דירתו מיד עכו"ם?.


בהרבה תקנות חז"ל, יש את טעם התקנה, ואת צורת התקנה. גם אם הטעם שייך בצורות אחרות, לא נתקנה התקנה כי אם בצורה זו.
טעם התקנה הוא "זכר לחורבן", אבל צורתו היא בבניה, שלא לבנות בית מושלם אלא לשייר אמה על אמה בלי סיד. ע"כ כאשר אין חסרון בצורת התקנה, גם אם הטעם קיים לא חייבוהו לקלוף.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אליהוא » ד' אוגוסט 01, 2012 5:13 pm

ערוך השולחן אורח חיים הלכות תשעה באב סימן תקס סעיף ד
ולפ"ז יש לנו ללמד זכות על רוב ישראל שאין נזהרין עתה בדין זה לשייר אמה על אמה כשסדין בסיד כותלי הבית לפי שידוע שעתה מערבין בהסיד הרבה חול כמעט מחצה על מחצה וא"כ מדין גמור א"צ שיור כלל ואף על פי שהרי"ף והרא"ש וכן הרמב"ם והטור והש"ע לא הביאו רק הברייתא האחרונה לא חששו להאריך אבל גם בדבריהם י"ל כן דבעירוב חול א"צ שיור וראיה ברורה לזה שהרי הר"ן והנמק"י הם מפרשי הרי"ף ואי ס"ד שאינו כן דעת הרי"ף איך לא הזכירו זה אלא וודאי כדברינו [וגם בב"י הזכיר כעין זה והב"ח חלק עליו ע"ש ותמיהני למה לא הזכיר זה כלל בש"ע וצ"ע]:

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי מורה צדק » א' אוגוסט 05, 2012 1:09 am

מי שביתו כבר סוייד, בכה"ג שקנה את זה כך, וחוזר וצובע, האם צריך להשאיר אמה על אמה ללא צבע חדש? או שמא כיון דעל על.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אמסטרדם » ב' ינואר 25, 2016 9:51 pm

יורה דעה על מה שכתב אוצרניק כאן כתב:מעניין.
האם הנהגה זו נזכרת בדברי החזון איש?
או שזו תורה שבע"פ?

בחו"ב ב"ב נ"ג ב' דן בזה, וז"ל בשלהי הדברים "ולפי זה מבואר דצריך זכר לחורבן בכל חדר וחדר, וצ"ל דפלטרין שאני, ושמא אין שם דלתות לחדרים, וצ"ע", הרי שלא ברירא ליה ז"ל הכי לדינא ונראה לכאו' שלא שמע כן בשם החזו"א ז"ל (מדלא הזכירו).

בן_אליעזר
הודעות: 880
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ב' ינואר 25, 2016 11:20 pm

בחלק א' ד'נהרות איתן' (להגר"א רובין שליט"א מרחובות) - מאריך בענין אמה על אמה ועד למעשה בפועל (בבתי מלון ועוד היכ"ת). ובחלק ב' - בהוספות שבסופו, יש עוד הערות [פזורים] בעניין, על מה שקיבל לאחר הדפסת חלק א'.
שניהם באוצר.

משולש
הודעות: 5506
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי משולש » ג' ינואר 26, 2016 2:38 pm

ומעניין לעניין בעניין מעלת השלום שמעתי מהרב ינון יונה:
פעם אחת נכנסתי אצל חכם בן ציון והיה שם סייד צובע את הקיר. אמר לו חכם בן ציון להשאיר אמה למעלה. ואשתו התנגדה שזה לא יפה ולא מתאים. אז הוא אמר לסייד: "אל תשאיר כלום".

מה שנכון נכון
הודעות: 9165
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ינואר 26, 2016 4:50 pm

משולש כתב:ומעניין לעניין בעניין מעלת השלום שמעתי מהרב ינון יונה:
פעם אחת נכנסתי אצל חכם בן ציון והיה שם סייד צובע את הקיר. אמר לו חכם בן ציון להשאיר אמה למעלה. ואשתו התנגדה שזה לא יפה ולא מתאים. אז הוא אמר לסייד: "אל תשאיר כלום".

באור לציון ח"ג ר"פ ל כתב שבמקום שיש לחוש לשלום בית יסייד בצבע שונה. וטעמו שאפשר לסמוך בכה"ג על השיטות המקילות בצבע שחור ע"ש.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אמסטרדם » ג' ינואר 26, 2016 10:06 pm

בן_אליעזר כתב:בחלק א' ד'נהרות איתן' (להגר"א רובין שליט"א מרחובות) - מאריך בענין אמה על אמה ועד למעשה בפועל (בבתי מלון ועוד היכ"ת). ובחלק ב' - בהוספות שבסופו, יש עוד הערות [פזורים] בעניין, על מה שקיבל לאחר הדפסת חלק א'.
שניהם באוצר.

אמרתי אחכמה, אתה קורא כאן?

בן_אליעזר
הודעות: 880
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ב' יוני 20, 2016 8:21 pm

אמסטרדם כתב:
בן_אליעזר כתב:בחלק א' ד'נהרות איתן' (להגר"א רובין שליט"א מרחובות) - מאריך בענין אמה על אמה ועד למעשה בפועל (בבתי מלון ועוד היכ"ת). ובחלק ב' - בהוספות שבסופו, יש עוד הערות [פזורים] בעניין, על מה שקיבל לאחר הדפסת חלק א'.
שניהם באוצר.

אמרתי אחכמה, אתה קורא כאן?


אמנם סליחה על איחורי בזה (חשבתי שאפנה בזה בימים סמוכים להשאלה, אלא שאז לא עלה בידי ומאז הודחה.. ; כמובן יותר טוב מאוחר מאף פעם - ובפרט שעוד קמעה ובא עלינו תקופת בין המצרים, שייהפך כבר לשו"ש).

הנה מצו"פ:
א) מחלק א' דהשו"ת - סימן נג כולו.
ב) ומחלק ב' דהשו"ת - מתוך מילואים. אמנם לא מופיעים בכל עמוד ממש, אך עדיף להביאו כקובץ א' מאוחד מאשר כמה בודדים.
קבצים מצורפים
נהרות איתן - ב_ רובין, אברהם ישראל (49){560} עמוד 445.pdf
(776.05 KiB) הורד 238 פעמים
נהרות איתן - א_ רובין, אברהם ישראל (60){732} עמוד 334.pdf
(367.77 KiB) הורד 217 פעמים

האיד
הודעות: 57
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 10:35 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי האיד » א' יולי 24, 2016 2:49 pm

יל"ע האם מועיל בשיעור אמה על אמה דזכר לחורבן כדי לרבע? או דבעינן דוקא אמה על אמה בריבוע?

יצג
הודעות: 1079
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יצג » א' יולי 24, 2016 5:07 pm

בנוגע לקבלן, יעויין אגרות משה או"ח ח"ג סי' פו שנוטה לפטרו אפילו כשעומד למכור לישראל (וממילא גם הקונה פטור עד שיסייד מחדש).

פרי יהושע
הודעות: 2953
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' יולי 25, 2016 2:00 pm

האיד כתב:יל"ע האם מועיל בשיעור אמה על אמה דזכר לחורבן כדי לרבע? או דבעינן דוקא אמה על אמה בריבוע?

מסתברא לא, כמו בסוכה, כיון שצריך את המקום הנראה ובאופן זה בולט, וכל מקום שצריך את מרחב השטח ולא את השיעור אין מועיל לרבע.

עושה חדשות
הודעות: 7952
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 01, 2017 3:45 pm

כאשר אדם בונה בית ומסיידו, ויותר נח לו שהפועלים יסיידו הכל, ואח"כ הוא יקלוף שם אמה על אמה,
אריך למיעבד הכי?

לבי במערב
הודעות: 1322
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אפריל 03, 2019 5:06 pm

יורה דעה כתב:עיינתי במקצת, וראיתי שאין זה חידוש מבית מדרשו של החזו"א, כך כבר כתב האליה רבה (סי' תקס סק"א), והוא כותב את זה רק בדרך אפשר, שכך כתב: עיין מ"ש בריש סימן א' (סק"ד) דבית נקרא חדר, ואפשר דהוא הדין הכא לכל חדר וחדר צריך להניח. ע"כ. והביא דבריו הפמ"ג (שם מ"ז סק"א).
כך שאם אנו מוצאים שתלמידי החזו"א נוהגים כן, יתכן שבאמת החזו"א חלט דין זה והכריע לחיוב.
אך מעניין אם יש באיזהו מקומן ציון להנהגה זו.

להעיר מדברי היעב"ץ (שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' קסט):
זו ששאל מעכ"ת גדר הבנין לענין דינא דשיור אמה על אמה מבלי סיוד.
נראה דבית לאו דוקא אלא ה"ה חדר א' במשמע, וא' הבונה בית העצים בית האוצרות. כדקיי"ל לענין מזוזה, ולענין שחוזר עליה מעורכי המלחמ', ולמקבל עליו לבנות בית, דבכל מקום חדר א' כל שהו נקרא בית, רק שיהא ראוי לדירת כבוד.
מיהו מ"מ באמה על אמה פעם אחת סגי לכל חדרי הבית. אף על פי שי"ל חדרים רבים לא שנא ולא פלוג, וה"נ קיי"ל בעלמא (כדאיתא בהדיא כה"ג לענין מחזיק בנכסי הגר). אעפ"כ כשזכיתי לבנות מחדש ולהוסיף באחורי ביתי חדר א' נאה לשם מצות סוכה שעשיתי בכותלי אבנים וסיד. חששתי להחמיר קצת להניח בו היכר מעט דהיינו שהנחתי כנגד הפתח מקום קטן איזה טפחים אורך ורוחב מרובע. בלי סיוד לבן כדרך שנעש' לכותלים מלמעל', ע"ג הסיד שטחין אותן בו. והוא מעורב עם חול ועפר ושחור במראהו ועל כן לא הקפדתי בו לחומרא דטרכסיד (דבלא"ה כיון דמידי דרבנן הוא. הי' ראוי לפסוק כדברי המיקל אלא משום דרבים פליגי עליה דר"י בהא קיי"ל כותייהו) מיהת כה"ג ודאי שפיר דמי. ולא עוד אלא אף בבונה כל הבית מחדש. נ"ל דאפשר לסמוך להקל בכך. דעד כאן לא קאסרי רבנן אלא במניח הכותל כך, שכך עשו בימיהם. אבל אם סד עליו בסיד לבן על גביו. סגי ליה במניח מקום הנ"ל פנוי מבלי סיוד, לפי שמקומו ניכר היטב, שמשחיר כנגדו ואיכא היכירא טובא, כמדומ' שכבר פשט המנהג להקל בכך. ובחדר הנ"ל שהחמרתי בו כנ"ל, הקלתי בו עוד שלא להקפיד על מדת אמה. כיון דחומרא היא בעלמא. בכל דהו סגי, והרי אמרו בשולחן אפי' דבר מועט דיו. הנלע"ד יעב"ץ ס"ט.

[העתקתי מכאן].

יקר
הודעות: 152
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 4:03 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יקר » ג' יולי 30, 2019 1:47 pm

יורה דעה כתב:כך שאם אנו מוצאים שתלמידי החזו"א נוהגים כן, יתכן שבאמת החזו"א חלט דין זה והכריע לחיוב.
אך מעניין אם יש באיזהו מקומן ציון להנהגה זו.


כך מובא באורחות רבינו (ח"ב, עמ' קמו), ובהנהגות הגרח"ק ע"ס השו"ע שכך נוהג.

יקר
הודעות: 152
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 4:03 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי יקר » ג' יולי 30, 2019 1:51 pm

לבי במערב כתב:להעיר מדברי היעב"ץ (שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' קסט):
זו ששאל מעכ"ת גדר הבנין לענין דינא דשיור אמה על אמה מבלי סיוד.
נראה דבית לאו דוקא אלא ה"ה חדר א' במשמע, וא' הבונה בית העצים בית האוצרות. כדקיי"ל לענין מזוזה, ולענין שחוזר עליה מעורכי המלחמ', ולמקבל עליו לבנות בית, דבכל מקום חדר א' כל שהו נקרא בית, רק שיהא ראוי לדירת כבוד.
מיהו מ"מ באמה על אמה פעם אחת סגי לכל חדרי הבית. אף על פי שי"ל חדרים רבים לא שנא ולא פלוג, וה"נ קיי"ל בעלמא (כדאיתא בהדיא כה"ג לענין מחזיק בנכסי הגר). אעפ"כ כשזכיתי לבנות מחדש ולהוסיף באחורי ביתי חדר א' נאה לשם מצות סוכה שעשיתי בכותלי אבנים וסיד. חששתי להחמיר קצת להניח בו היכר מעט דהיינו שהנחתי כנגד הפתח מקום קטן איזה טפחים אורך ורוחב מרובע. בלי סיוד לבן כדרך שנעש' לכותלים מלמעל', ע"ג הסיד שטחין אותן בו. והוא מעורב עם חול ועפר ושחור במראהו ועל כן לא הקפדתי בו לחומרא דטרכסיד (דבלא"ה כיון דמידי דרבנן הוא. הי' ראוי לפסוק כדברי המיקל אלא משום דרבים פליגי עליה דר"י בהא קיי"ל כותייהו) מיהת כה"ג ודאי שפיר דמי. ולא עוד אלא אף בבונה כל הבית מחדש. נ"ל דאפשר לסמוך להקל בכך. דעד כאן לא קאסרי רבנן אלא במניח הכותל כך, שכך עשו בימיהם. אבל אם סד עליו בסיד לבן על גביו. סגי ליה במניח מקום הנ"ל פנוי מבלי סיוד, לפי שמקומו ניכר היטב, שמשחיר כנגדו ואיכא היכירא טובא, כמדומ' שכבר פשט המנהג להקל בכך. ובחדר הנ"ל שהחמרתי בו כנ"ל, הקלתי בו עוד שלא להקפיד על מדת אמה. כיון דחומרא היא בעלמא. בכל דהו סגי, והרי אמרו בשולחן אפי' דבר מועט דיו. הנלע"ד יעב"ץ ס"ט.

[העתקתי מכאן].


ולהוסיף מדברי המהרי"ל (ליקוטים נח) שכתב ש"בכל מקום שנאמר בית סתם ר"ל חדר", ומדברי היד רמ"ה (ב"ב נג ע"ב אות רכו) שכתב:
"ומדקפיד אשיעורא למהוי אמה וכנגד הפתח ש"מ לכל ביתא וביתא הכי בעי, דומיא דאין מסידין ואין מכיירין דסוף פרקין, דמדשוו שיעורי להדדי בין בדוכתא בין בשיעורא ש"מ חד דינא נינהו, דכי היכי דלגבי שיור לא הוי שיורא דהאי ביתא שיורא להך ביתא, גבי חזקה נמי לא הוי סיוד וכיור דחד חזקה להאיך. והכי נמי מסתברא, דאי לא תימא הכי קשיא שמעתא דשני בתים זה לפנים מזה דלא קני חד מנייהו בחזקה דאידך".

אתי שפיר
הודעות: 17
הצטרף: ב' יולי 22, 2019 7:59 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אתי שפיר » ג' יולי 30, 2019 5:26 pm

כרם כתב:
יורה דעה כתב:ועדיין צ"ע מה שזכרתי לעיל, שהמשמעות של "זכר לחורבן" היא כדי לזכור את ירושלים, כמו שנאמר אם אשכחך ירושלים וגו' [כמ"ש השו"ע תק"ס סעיף ב], וא"כ מאי שנא שלא תיקנו תקנה זו אף כשקונה דירתו מיד עכו"ם?.


בהרבה תקנות חז"ל, יש את טעם התקנה, ואת צורת התקנה. גם אם הטעם שייך בצורות אחרות, לא נתקנה התקנה כי אם בצורה זו.
טעם התקנה הוא "זכר לחורבן", אבל צורתו היא בבניה, שלא לבנות בית מושלם אלא לשייר אמה על אמה בלי סיד. ע"כ כאשר אין חסרון בצורת התקנה, גם אם הטעם קיים לא חייבוהו לקלוף.


אכן כן, לא מסתבר שחייבו חכמים לעשות זכר לחורבן באופן של חובת הדר ממש, דאילולי כן היה חייב בכל מקום שדר שם לעשות זכר לחורבן ולקלוף הכתלים, בין בבית שלו בין בבית של חבירו ובכל מקום שחייבו חכמים לבדוק את החמץ, ואפילו על לינת לילה בהשכרה כמו מלון היה חייב לקלוף הצבע מהכתלים.
ועיקר הטעם הוא, כמו שלא אסרו חז"ל לשבת ליד שולחן שהכינו כל המקומות שם באופן מושלם, ולא החסירו כלום זכר לחורבן, וכדו, והטעם מובן ופשוט כי הקורת רוח שיש לאדם בהשלמת חפצו בשלימותו ומתענג בה, שם צריך למעט זכר לחורבן, אבל כל שנכנס למקום שמושלם כבר חסר לו כבר קורת רוח זו, בזו לא חייבו חכמים, ומה שמצינו שדנו לקלוף במקום שהשלימו לצבע כבר, זה כעין השלמה למה שהיה חייב לעשות, וכמו שהמסדר את השולחן שכח והשלימו, בודאי עליו להחסיר פריט כל שהוא כדי לקיים מצות חז"ל

אתי שפיר
הודעות: 17
הצטרף: ב' יולי 22, 2019 7:59 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי אתי שפיר » ג' יולי 30, 2019 5:40 pm

ומענין לענין יש לציין למש"כ בספר ילקוט אברהם על או"ח, שנהגו במקומותיהם לתלות השלט של משנכנס אדר מרבין בשמחה בימי אדר על האמה על אמה של זכר לחורבן. כך שהיה מכוסה בימים שמרבין בהם בשמחה.

פרנקל תאומים
הודעות: 2681
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אוגוסט 01, 2019 11:06 pm

גירדתי עם שפכטל את האמה על אמה, והנה השכבות שמתחתיה הינן ג''כ לבנות (כנראה הקבלן צבע כמה שכבות), כך שה''זכר לחורבן'' כמעט ולא מורגש. האם עליי להתאמץ ולגרד עוד ועוד, או סגי בהכי?

בברכה המשולשת
הודעות: 10501
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אוגוסט 04, 2019 10:41 am

פרנקל תאומים כתב:גירדתי עם שפכטל את האמה על אמה, והנה השכבות שמתחתיה הינן ג''כ לבנות (כנראה הקבלן צבע כמה שכבות), כך שה''זכר לחורבן'' כמעט ולא מורגש. האם עליי להתאמץ ולגרד עוד ועוד, או סגי בהכי?


בדידי הוה עובדא (בבית הקודם שלנו) וגירדתי עד כמה שהצלחתי (למיטב זכרוני שלוש שכבות)

פרנקל תאומים
הודעות: 2681
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: זכר לחורבן: השארת אמה על אמה בלא סיד.

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' אוגוסט 06, 2019 3:00 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב:גירדתי עם שפכטל את האמה על אמה, והנה השכבות שמתחתיה הינן ג''כ לבנות (כנראה הקבלן צבע כמה שכבות), כך שה''זכר לחורבן'' כמעט ולא מורגש. האם עליי להתאמץ ולגרד עוד ועוד, או סגי בהכי?


בדידי הוה עובדא (בבית הקודם שלנו) וגירדתי עד כמה שהצלחתי (למיטב זכרוני שלוש שכבות)


פרנקל תאומים כתב:האם עליי להתאמץ ולגרד עוד ועוד?

יואל שילה
הודעות: 652
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: זכר לחורבן

הודעהעל ידי יואל שילה » ה' אוגוסט 15, 2019 7:14 am

לכאורה התקנות של זכר לחורבן מתבססות על שני פסוקים, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, ועל אז ימלא שחוק פינו, ומהלשון ראש שמחתי וימלא שחוק משמע שהתקנות באו במקום של שיא השמחה, להוות תזכורת לחורבן או למעט במקצת משיא השמחה.
ולכן מובן מדוע תיקנו בעת חתונה אפר בראשי חתנים ושכלה לא תלבש את התכשיט המשובח ביותר, ובעת שממלא את כל השולחן - ישאיר מקום פנוי - שזה לא בעת אכילה נורמאלית אלא בסעודה מאד מיוחדת, ושאשה לא תלבש את כל תכשיטיה [שלענ"ד אין הכוונה שתשאיר כמה תכשיטים במגירה, אלא שתוותר על סוג מסויים של תכשיטים, כגון ללא טבעות או ללא צמידים] - והרי משתמשים ב'כל תכשיטיה' רק באירועים דרמטיים, וכן בבית חדש להשאיר פינה לא מטוייחת ולא להשתמש בסיד לבן לגמרי.
על כן חשבתי לדון שגם האיסור על כלי שיר הוא גזירה שיצטערו, אלא שבזמנם נגינה היתה משהו יקר ונדיר, וממילא רק מלכים יכלו להרשות לעצמם מנגן מדי לילה, וכן בחתונות השקיעו ממון רב במנגנים, ועל זה אמרו שבאירועים דרמטיים הראויים לנגינה - אל תנגן [ובזה לא גזרו על אירועי מצוה כחתונה], וממילא אצלנו שהניגון הוא לא ביטוי לשמחה דרמטית אלא רק לכך שרכשת נגן ועוד קובץ שמע [עדיין צריך את ההיתר הפורמאלי כנגד האיסור הפורמאלי, וממילא צ"ל שניגוני קבצים הם כזימרא דפומא שהוא קל יותר, אך לענ"ד העיקר שבכלל לא על זה גזרו].
ועוד, בשלמא מה שגזרו על קריעה כשרואה את מקום המקדש - הרי גם היום שועלים ושועלות הולכים בו, שהרי שם הקריעה היא לא על שבירת האבנים אלא על אבדן הרוחניות, אך ברואה ירושלים וערי יהודה - לכאורה פשוט ששם היא קריעה על הצער של ראיית מקום חרב, אך האידנא, שירושלים בנויה בכלל שכלול ואפילו גשר המיתרים ומנהרת הארזים, ויהודים גרים אפילו ברובע המוסלמי - חושבני שלא שייכת קריעה זו.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים