מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' יולי 31, 2012 1:13 am

שנינו בתענית פ"ד
אמר רבן שמעון בן גמליאל - לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו - כל הכלים טעונין טבילה - ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. ואומר, תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה.
וכן הוא אומר, צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו - זה מתן תורה [זה יוהכ"פ שנתנו בו לוחות שניות - רש"י] וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו:

הנה סוף המשנה דורש ביאור, ואע"ג דבאמת ליכא לאקשויי אהא, שהרי מצינו לפעמים דמתני' מסיים בכמה פסוקי נחמה זאח"ז בסוף המסכתא, אבל רישא דקרא נראה שזה שייך למתני' ונדרש על ענין ראשון - עכ"פ לפירש"י "ביום חתונתו" זה מתן תורה - היינו יוהכ"פ שבו נתנו לוחות שניות. מיהו, שפיל לסיפיה דקרא, "ביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק שיבנה בב"א". אין זה מובן, שפתח ביוהכ"פ - אולי כמביא ראיה שיש לשמוח ביום הכיפורים, אם כי אין הטעם מבואר כל צרכו, - וסיים בשמחת בנין בית המקדש בב"א.

ואילו על ט"ו באב אין רשב"ג נותן טעם או ראיה כלל - ולהלן נביא כל השיטות בגמ' על הסיבה למחולות בט"ו באב.
ואולם דברי הגמ' כאן ג"כ צריכים ביאור.
ארשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ:
בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות.
אלא ט"ו באב מאי היא?
[והגמ' מביאה מספר שיטות בטעם היו"ט בט"ו באב, וכדלהלן:]

א) אמר רב יהודה אמר שמואל - יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה. מאי דרוש זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד וגו', דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
ב) אמר רב יוסף אמר רב נחמן - יום שהותר שבט בנימן לבוא בקהל שנאמר ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה מאי דרוש אמר רב ממנו ולא מבנינו.
ג) אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן - יום שכלו בו מתי מדבר, דאמר מר עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה, שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות, וידבר ה' אלי, אלי היה הדבור.
[רש"י - דתניא כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר צאו לחפור והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור ולמחר הכרוז יוצא וקורא יבדלו חיים מן המתים וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא וכל שנה היו עושין כן ובשנת ארבעים שנה עשו ולמחר עמדו כולן חיים וכיון שראו כך תמהו ואמרו שמא טעינו בחשבון החדש חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בט"ו ולא מת אחד מהם ידעו שחשבון חדש מכוון וכבר מ' שנה של גזרה נשלמו קבעו אותו הדור לאותו היום יו"ט:]
ד) עולא אמר - יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל, ואמר לאיזה לאיזה שירצו יעלו.
ה) רב מתנה אמר - יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה. ואמר רב מתנה - אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב, הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה.
ו) רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו - יום שפסקו מלכרות עצים למערכה. (תניא) רבי אליעזר הגדול אומר - מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה, ולא היו כורתין עצים למערכה, לפי שאינן יבשין. אמר רב מנשיא - וקרו ליה יום תבר מגל.


לפי רב מתנה, [אות ה'], שסיבת היו"ט הוא מפני שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, הרי קשה ביותר לפרש המתני' בכגון דא, שהרי רשב"ג פירש להדיא שמנהג זה נהג בבנות ירושלים, ביוה"כ ובט"ו באב. ואם דבר זה נהג רק מאחרי חורבן ביתר, הרי לא היתה קהילה יהודית בירושלים אחרי חורבן ביתר, כל תקופת התנאים, ואיך יתכן שעל זה נתכוון רשב"ג.

עוד מעניין, שרב יוסף אמר ר"נ [אות ב'] אמר שהיו"ט הוא מפני שבו ביום הותר שבט בנימין לבא בקהל. באמת, ידענו ששבט בנימין הותר ע"י בנות שילה שיצאו וחוללו בכרמים, וחטפו בני בנימין איש לו, כמו שכתוב בסוף ספר שופטים.
שופטים כא יט - כג
ויאמרו הנה חג ה' בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה. ויצוו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים. וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן.

ובאמת משמע מפסוקים אלו שהמנהג לחול בכרמים היה קיים לפני שהותרו שבט בנימין, ושעי"ז גופא הותרו, ולא שמפני זה קבעו מנהג זה. ואני נבוך ליישב את כל הדברים האלה על אפניהם.
וכן מצאתי שהרד"ק ביאר מדוע היו בנות שילה יוצאות וחולות בכרמים, וכתב הרד"ק "ואפשר כי מפסח לפסח היה או מסכות לסכות, או ביום הכיפורים שהיו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים כדברי רז"ל." עכ"ל הרד"ק.
[אגב, משמע מהרד"ק שלא נקט כשיטת ר"י אר"נ דיום שהותרו היתה ט"ו באב, וכן לא הביא מאמרם ז"ל שמנהגם היתה לחול בכרמים גם ביום ט"ו באב.]

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' יולי 31, 2012 1:31 am

ובאמת אולי יש לפרש את דברי המתני' בדרך פשוט.
"לא היו י"ט לישראל כט"ו באב ובכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים וכו' לאו למימרא שעיקר הי"ט היה שבהם בנות וכו', אלא כמו 'ובהם', שמגודל שמחת היו"ט היו נוהגים מנהג מיוחד זה, וזה פרט בי"ט אלו. ועיקר דבריו של רשב"ג הוא שימים האלו - ט"ו באב ויוה"כ הם 'ימים טובים' שהקב"ה היטיב ומטיב עמנו תמיד בהם לכל מילי דמיטב. ומגודל השמחה נהגו לחול כהנ"ל. ויתכן שבזמנים אחרים - כשילה - נהגו לעשות מחולות אלו בימים טובים אחרים, וכדברי הרד"ק.
והקשו בגמ' מהו סיבת גודל השמחה, התינח יוה"כ, אבל ט"ו באב מאי, ולמה נחשב עד כדי כך שלא היו י"ט כמותו. ומנו האמוראים מספר דברים גדולים ומיוחדים שקרו בו ביום, לא כסיבת תקנת הי"ט אלא להראות יחודיותו של היום, ושלא היו ימים טובים לישראל כמותו, שהוכפלו בו דברי שמחה ובשורות טובות. יה"ר שמהרה יבנה המק', ואם נזכה לגאולה שלימה ביום ט"ו באב הבעל"ט, שהיו יום מזומן לנסים ולטובות מאת הבורא ית"ש הטוב והמטיב, שפיר נוכל להסביר המשך המתני' "וביום שמחת לבו זה בנים בית המקדש שיבנה בב"א" ודב"ז.

ארי שבחבורה
הודעות: 1331
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' יולי 31, 2012 10:05 am

ישבב הסופר כתב:שנינו בתענית פ"ד
אמר רבן שמעון בן גמליאל - לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו - כל הכלים טעונין טבילה - ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. ואומר, תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה.
וכן הוא אומר, צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו - זה מתן תורה [זה יוהכ"פ שנתנו בו לוחות שניות - רש"י] וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו:

הנה סוף המשנה דורש ביאור, ואע"ג דבאמת ליכא לאקשויי אהא, שהרי מצינו לפעמים דמתני' מסיים בכמה פסוקי נחמה זאח"ז בסוף המסכתא, אבל רישא דקרא נראה שזה שייך למתני' ונדרש על ענין ראשון - עכ"פ לפירש"י "ביום חתונתו" זה מתן תורה - היינו יוהכ"פ שבו נתנו לוחות שניות. מיהו, שפיל לסיפיה דקרא, "ביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק שיבנה בב"א". אין זה מובן, שפתח ביוהכ"פ - אולי כמביא ראיה שיש לשמוח ביום הכיפורים, אם כי אין הטעם מבואר כל צרכו, - וסיים בשמחת בנין בית המקדש בב"א.

עיין בפירושו של הנצי"ב על שיר-השירים 'מטיב שיר' סוף פרק ג' בהגה"ה ותמצא נחת.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יולי 31, 2012 10:23 am

על ט"ו באב ויוה"כ, ראה כאן:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 49&hilite=

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' יולי 31, 2012 5:09 pm

הפלא ופלא, תודה לייטנר. מתברר שקדמני הרב איתם הנקין הן בקושיותי ובכמה מהערותי, והן באופן שהסברתי את המשנה והגמ'. ברוך שכיוונתי לדעתו!

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ג' יולי 31, 2012 5:26 pm

סוף המאמר, בו הוא מחלק את המשנה בצורה מחודשת, ראוי לציון של שבח, אע"פ שיש בו דוחק מסויים. שוב תודה.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי ישבב הסופר » א' יולי 21, 2013 11:44 pm

הקפצה
ומעין ענין אשכול סמוך ונראה

הא לחמא עניא
הודעות: 1710
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' אוגוסט 07, 2017 10:47 am

לייטנר כתב:על ט"ו באב ויוה"כ, ראה כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 49&hilite=

אכן, כדאי לעיין במה שמובא במאמר זה.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי לענין » ג' ינואר 28, 2020 12:53 am

האם המחולות בשילה היו דבר מומלץ?
ראו נא דברי רב שמואל בר חפני גאון.
רשב''ח גאון.PNG
רשב''ח גאון.PNG (135.85 KiB) נצפה 8439 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' אוגוסט 06, 2020 10:50 pm

ישבב הסופר כתב:לפי רב מתנה, שסיבת היו"ט הוא מפני שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, הרי קשה ביותר לפרש המתני' בכגון דא, שהרי רשב"ג פירש להדיא שמנהג זה נהג בבנות ירושלים, ביוה"כ ובט"ו באב. ואם דבר זה נהג רק מאחרי חורבן ביתר, הרי לא היתה קהילה יהודית בירושלים אחרי חורבן ביתר, כל תקופת התנאים, ואיך יתכן שעל זה נתכוון רשב"ג.

viewtopic.php?f=43&t=52392&p=650438#p650438

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי יעקל » ד' אפריל 27, 2022 4:50 pm

"תן עיניך במשפחה" - הכוונה תכונות המשפ' (מעלותיה, חסרונותיה, מזגה, תכונות התנהגותיות, בין טוב בין למוטב...) או השטאנץ שלה (מגזרה, ייחוסה, רקעה, מעמדה ומצבה החברתי, הכספי...) ?

סמל אישי של המשתמש
מי אנוכי
הודעות: 225
הצטרף: ו' יולי 09, 2021 6:46 pm

Re: ט"ו באב ויוה"כ - שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים

הודעהעל ידי מי אנוכי » ב' מאי 02, 2022 12:02 am

יעקל כתב:"תן עיניך במשפחה" - הכוונה תכונות המשפ' (מעלותיה, חסרונותיה, מזגה, תכונות התנהגותיות, בין טוב בין למוטב...) או השטאנץ שלה (מגזרה, ייחוסה, רקעה, מעמדה ומצבה החברתי, הכספי...) ?

התיו"ט שם מבאר שאת הקטע "אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה" היו אומרות המיוחסות שלא היו יפות ולכן היו אומרות לו שלא יסתכל על היופי אלא על המשפחה היינו על היחוס שיש להם.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים