חומר לבין המצרים

[צדק צדק תרדוף]

למעוניינים

[דניאל]

אך יכול להיות שאירוסין ללא סעודה אסור ועם סעודה מותר (להבא"ח)?

[עשוי לנחת]

כדאי מאוד להזהר מלסמוך על טבלה זו, באשר שמעתי שנפלו בטבלה מעין זו אי דיוקים הלכתיים!
[יתכן שמדובר על טבלה אחרת, אבל ראוי להקיש ולהזהר בכל מידי.]

[צדק צדק תרדוף]

כדאי מאוד להזהר מלסמוך על טבלה זו, באשר שמעתי שנפלו בטבלה מעין זו אי דיוקים הלכתיים!
[יתכן שמדובר על טבלה אחרת, אבל ראוי להקיש ולהזהר בכל מידי.]

יש דוגמא לכך?

[דניאל]

יש דוגמא לכך?

אך יכול להיות שאירוסין ללא סעודה אסור ועם סעודה מותר (להבא"ח)?

[גילוי]

למעוניינים

ראוי בבין המצרים לנהוג בהגינות, ואין להטעות את הציבור ולכתוב עלון לבין המצרים, על מאמר בעניין זמן צה"כ.

[מפנה קופות לאוצר]

קשה להבין את כבודו, האם זה חדש לכבודו שכל דברי חז"ל מלאים בדברים עצומים על גודל השבת ומעלתה?

אם כן ברור שכל חיזוק (ואפילו קטן) בדבר הקשור לשבת תועלתו עצומה ונשגבה, עד שאמרו בזוהר הקדוש שכל הברכות שלמעלה ושלמטה תלויות בשבת ובכלל זה פשיטה שתלוי גם בניין בית המקדש!

ואם כן העלון של ר' צדק הוא שבצדק מתאים לימי האלה - תחת השם "עלון בין המצרים", שנתחזק קצת יותר בעניין השבת שבכוחה להביא את הגאולה שכולנו מחכים לה. (על אף שכעת שינה את שמו של הקובץ ל"עלון חיזוק". שמצדי השם הראשון הוא עדיף יותר, כי זה באמת חיזוק לימים האלה).

והנה זה לשון הרד"ק על פרק נו בישעיהו:

(א) כה אמר ה' - אמר לבני הגלות שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא אם תטיבו דרכיכם מראה כי התשובה מעכבת ביאת המשיח:

(ב) אשרי אנוש יעשה זאת - שמירת שבת:

יחזיק בה - שנזהר בה כל ימיו:

מחללו - שלא יעשה בו שום מלאכה, וכן הוא בכלל שמירת שבת לקדשו כמו שאמר זכור את יום השבת לקדשו וקדוש שבת להבדילו משאר הימים כי כן כל לשון קדושה הוא ענין הבדלו מאחר במעלה, כמו שאמר ויבדל אהרן לקדשו קדש קדשים ומבדילו משאר הימים במאכל ובמשתה וכסות נקיה זהו בענין הגוף ובענין הנפש שתהיה נפשו פנויה מעסקי העולם ובדלה מהם ומתעסקת בדברי תורה וחכמה ומתבוננת במעשי האל.

וזכר ענין השבת בפרט במקום הזה! לפי שהוא מדבר לבני הגלות שיטיבו דרכיהם ויצאו מהגלות.

והטובה שבהם הוא שמירת השבת! ובעון שבת גלו מארצם!

ואמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת שנאמר ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם, ואמרו אם משמרים ישראל שתי שבתות מיד נגאלים שנאמר אשר ישמרו את שבתותי וגו', וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי וגו' עכ"ל.

וכן כתב בספר וזרח השמש דף כד ע"א וזה לשונו:
"ובפרט ליל מוצאי שבת שהוא איסור סקילה ולא יסמוך על המנהג כי זה הדיבור הוא שהאריך גלותינו שכבר אמרו ז"ל שאלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים". עכ"ל.

הרי לנו מכל הנ"ל שחיזוק בשמירת שבת הוא הדבר הטוב ביותר להתחזק בו והסיבה טובה ביותר לקיצור אורך גלות וצרותינו ולבניין בית מקדשינו במהרה. ולכן יפה עשה ר' צדק ששם עלון חשוב זה לזכות בו את הרבים בעניין תוספת שמירת שבת, שבזכות זה נזכה לגאולת עולמים בבית המקדש.

ולפי האמור שכל מטרתו של ר' צדק היא רק לחזק קצת יותר את השבת גם ביציאתה, [וכפי שרואים ברור מאוד מהעלון הנפלא הזה], הנה אני לא מבין מה ראה כת"ר לליך במשעול הכרמים, מאחר והיא מטרה מאוד נעלית להוסיף שמירה על שמירתה של השבת?

[מדהים ומהמם!]

למעוניינים

ראוי בבין המצרים לנהוג בהגינות, ואין להטעות את הציבור ולכתוב עלון לבין המצרים, על מאמר בעניין זמן צה"כ.

הלכת רחוק קצת ידידי.

תפתח את העלון של צדק ותבונן מעט במילים ותבין מהי המטרה.

[הוא היה אומר]

בלי לגרוע חס ושלום מקדושת השבת, אם זה נכון שהכותרת מתאים כל כך, א"כ למה אסור ללמוד הלכות שבת בתשעה באב??.

[אפרקסתא דעניא]

אם שאר הנתונים שם מטופשים כמו המשפט שיצוטט להלן, הרי שיש הוכחה חזקה לשיטת הגאונים...

ודע עוד, שכיום אין שום מנהג להקל כשיטת הסוברים שמיד אחר השקיעה מתחיל בין השמשות, שלשיטתם אחר 14-20 דקות אחר השקיעה הוא לילה גמור ומותר לעשות מלאכות במוצ"ש, ואילו הזמן הנדפס בלוחות למוצאי שבת הוא 36 דקות (- במעלות) אחר השקיעה [ולא 14-20 דקות], ואם כן על כרחך שאין סומכים כלל לקולא לומר שמיד אחר השקיעה מתחיל ביה"ש.

אילולי היה זה ערב ט"ב, הייתי מארגן תחרות מי יוכל למצוא מספר רב יותר של הטעיות ושטויות במשפט קצר זה...

[צדק צדק תרדוף]

אם שאר הנתונים שם מטופשים כמו המשפט שיצוטט להלן, הרי שיש הוכחה חזקה לשיטת הגאונים...

ודע עוד, שכיום אין שום מנהג להקל כשיטת הסוברים שמיד אחר השקיעה מתחיל בין השמשות, שלשיטתם אחר 14-20 דקות אחר השקיעה הוא לילה גמור ומותר לעשות מלאכות במוצ"ש, ואילו הזמן הנדפס בלוחות למוצאי שבת הוא 36 דקות (- במעלות) אחר השקיעה [ולא 14-20 דקות], ואם כן על כרחך שאין סומכים כלל לקולא לומר שמיד אחר השקיעה מתחיל ביה"ש.

אילולי היה זה ערב ט"ב, הייתי מארגן תחרות מי יוכל למצוא מספר רב יותר של הטעיות ושטויות במשפט קצר זה...

גם אני (ששלחו לי את העלון הזה באימייל) לא ירדתי לסוף דעתו של כותב העלון במשפט הזה.

אשמח לשמוע ממך מה בדיוק הפרכת בדבריו, כי אולי אני טועה בהבנתו.

[מה שבכל זאת הבנתי מדבריו, שכיום לא עושים מלאכה במוצ"ש מיד בסיום ה-20 דקות, שזה בעצם מוכיח שהמנהג לא כמו הגאונים כיום, דאי כהגאונים שיעשו כולם "מלאכות" כעבור 15-20 דקות מהשקיעה (ולא שמתפללים אז ערבית, שזה לא ראיה, - שאפשר להתפלל אותה מפלג המנחה, ומה גם שאין מדקדקים בזמנה להרמב"ם וכו'). וכן ישנם הרבה שממהרים במוצ"ש אזי שלפחות הם יעשו מלאכה ואת זה לא מצאנו. אם כן אין ראיה "גמורה" שהמנהג כיום הוא כהגאונים].

[צדק צדק תרדוף]

בלי לגרוע חס ושלום מקדושת השבת, אם זה נכון שהכותרת מתאים כל כך, א"כ למה אסור ללמוד הלכות שבת בתשעה באב??.

כי בנוסף לתיקון והחיזוק בשמירת השבת הנצרכת לכולנו מגיעה איתה כמובן גם השמחה בדבר. (בדברים הקשורים לשבת השמחה היא חזקה במיוחד בדרך כלל).