האם מותר להתכתב בפורום בערב תשעה באב?

[איש רגיל]

ראיתי הרבה הודעות כאן מערב תשעה באב אחר חצות, ואיני מבין איך התירו כן לעצמם הרבניקים החשובים דפה? וכי אין זה לימוד תורה. א"כ אין לך מבטל תורה גדול מפורום אוצר החכמה.

[בברכה המשולשת]

אליבא דרבותינו האחרונים (ובראשם אדוננו הגר"א) שלא חששו למנהג זה- ופסקו שרק בת"ב יש לאסור זאת, שאז זה מעיקר הדין

[עשוי לנחת]

ראיתי הרבה הודעות כאן מערב תשעה באב אחר חצות, ואיני מבין איך התירו כן לעצמם הרבניקים החשובים דפה? וכי אין זה לימוד תורה. א"כ אין לך מבטל תורה גדול מפורום אוצר החכמה.

יש כאן כמה מחו"ל ואפי' אוסטרליה.
רק דוגמא איך אפשר לדון לכף זכות, במחשבה ראשונה ניתן למצוא עוד 5 נקודות כף זכות.

[איש רגיל]

אני לא רוצה לכתוב מי, אבל אחד ודאי גר בירושלים.
כנראה שהוא נוהג כהגר"א מוילנא.

[דניאל]

נראה דיש לחלק בין "השקפה" לד"ת.
וצ"ע בויכוח הארוך והמחכים של הרה"ח אוצה"ח וברזילי, ונראה להרב ברזילי צריך שיאמר בפה או לכל הפחות יחשב בליבו שאין אלו ד"ת ולהרב אוצה"ח אין צריך לזה דכל שאינו מכוון לשם דבר הכתוב בתורה סגי, ודו"ק.

[רחמים]

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנד סעיף ב

(ד) מגלחין - אף על גב דיש בו גם כמה דיני מנודה ומוחרם מ"מ מותר ללמוד אבל לישא וליתן בהלכה בודאי אסור [מ"א בשם מהרי"ל] וכעין זה כתב ג"כ הט"ז דאפילו במקום דמותר ללמוד היינו שילמוד בפשוטן של דברים אבל לא דרך פלפול. ואפילו בהרהור לפרש דבר חמור אסור מטעם שיהיה לו שמחה אחר שיתיישב לו:

ויעויין בחזון עובדיה ד' תעניות עמ' שט''ז שהביא אחרונים שמקילים בהרהור בד''ת בט''ב, וא''כ אולי י''ל שלעינין זה כתיבת הודעות בפורום נחשב להרהור. וצ''ע.

[צדק צדק תרדוף]

ראיתי הרבה הודעות כאן מערב תשעה באב אחר חצות, ואיני מבין איך התירו כן לעצמם הרבניקים החשובים דפה? וכי אין זה לימוד תורה. א"כ אין לך מבטל תורה גדול מפורום אוצר החכמה.

פשוט וברור בלא ספק שרוב ההודעות בפורום הם בגדר לימוד תורה ממש! ולא ביטול תורה חלילה!!
אבל לגבי איך כתבו הודעות בערב תשעה באב,
תשובה: הנה לפי הספרדים אין בכלל בעיה! כי מרן המחבר לא אסר ללמוד. ולפי האשכנזים זה רק מנהג של חומרא וכשהבנאדם קשה לו בלי לימוד יש שמקלים לו גם בתשעה באב עצמו וקל וחומר לערב תשעה באב.

וזה לשון המשנה ברורה סימן תקנג ס"ק ח על דברי הרמ"א הללו:

ונהגו וכו' - דתורה משמחת הלב, ומכל מקום - כל זה אינו מדינא! דהא מותר בעט"ב מדינא כל החמשה עינויים ועיקר הטעם משום דהוא יכול ללמוד דברים המותרים בט"ב.והנה מהרבה אחרונים משמע שתפסו המנהג הזה ולא ערערו עליו דאפילו אם חל בשבת הסכימו כמה אחרונים להתנהג כמ"ש הרמ"א וכמו שאכתוב לקמיה.

אמנם יש איזה אחרונים שפקפקו מאד על המנהג הזה, ראשון לכל הרש"ל, כתבו עליו שלמד בעצמו אחר חצות והתיר גם לאחרים בזה! גם הגר"א בביאורו כתב:
דחומרא יתירא היא וכן המאמר מרדכי בספרו מאריך בזה וכתב דהוא מביא הרבה לידי ביטול תורה להלומדים שמתרשלים ללמוד דברים המותרים בט"ב דאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ וע"כ דעתו להקל בזה וכתב דכן היה הוא נוהג ע"ש, וכן הח"א כתב דהוא חומרא בעלמא וע"כ נראה דמי שרוצה להקל בזה אין מוחין בידו!

ובביאור הלכה סימן תקנג סעיף ב ד"ה ולכן אם: כתב וזה לשונו:

ולכן אם חל בשבת א"א פרקי אבות - עיין במ"ב וז"ל המאמר מרדכי הוראה זו תמוה היא וכבר ראיתי לקצת מן האחרונים דצווחו עלה אמנם הרב מ"א קיים דברי הרמ"א ז"ל וכו' והאריך בזה ולבסוף סיים ואיך שיהיה נלענ"ד דאין לחוש לזה לפי שאין לנו טעם נכון לאסור הלימוד בשבת כלל ומש"כ הרב מ"א להחמיר מטעם דיכול ללמוד דברים המותרים בט"ב אומר אני שאין זה מספיק לפי שאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ ועינינו הרואות דכמה ת"ח מתרשלים בלימוד המותר ביום ט"ב עצמו משום דצער הוא להם ללמוד במה שאינם רגילין וגם אני בעוה"ר כאחד מהם ולכן איני חושש לסברא זו ודעתי נוטה להתיר אפילו בחול עד סמוך לביה"ש ואי לאו דמיסתפינא מחברייא הו"א דאפילו ביום ט"ב עצמו היה לנו להקל! דבעוה"ר נתקלקלו הדורות וביום ט"ב מטיילין בשווקים ומשיחין שיחת חולין ואפילו היודעים ספר וקצת הלומדים מקילין בזה ופשיטא דבאופן זה טפי הוי עדיף להו ללמוד וכיוצא בדבר מצינו בירושלמי א"ר אבא בר ממל אלו היה מי שיתמנה עמי הייתי מתיר מלאכה בחוה"מ כלום אסרו אלא כדי שיהא אוכלין ושותין ושמחין ועוסקין בתורה וכדון אינון אוכלין ושותין ופוחזין ע"כ ואף אנו נאמר כלום אסרו הלמוד אלא כדי שיהיו יושבין בעניני צער ואבילות ומתוך כך זוכרין ודואגין על חורבן הבית והנה מטיילין ומשיחין שיחת חולין ומסיחין דעתן מן האבלות ומתוך כך באים לידי שחוק והיתול אלא דמאחר שאיסור ברור הוא בש"ס ופוסקים פשיטא דאין לנו כח להקל ושומר נפשו ירחיק עצמו משחוק והיתול וטיול והשם יכפר בעד השוגגים אמנם בעט"ב יש להקל כיון שלא הוזכר בש"ס ופוסקים וכן אני נוהג אף בחול וסמיכנא בהא על מהרש"ל ז"ל ומ"מ מי שמרגיש בעצמו שיוכל לדחוק וללמוד דברים המותרים ולא ימעט מפני זה בלימודו קדוש יאמר לו ואחר כונת הלב הן הדברים עכ"ל:

[ברזילי]

אני בין הכותבים שכתבו כאן בעת"ב, ואף שלענ"ד רוב הדיונים כאן הם ת"ת ללא ספק, מ"מ הקלתי לעצמי שגם אם מחצות אינני עוסק בלימוד בקביעות של דברים האסורים בת"ב, כדעת הרמ"א, באקראי בעלמא יש לסמוך ע"ד האחרונים המקילים בלימוד. אמנם אחרי שובי נחמתי, כי הנסיון הראה שאחר שעוסקים בדיון שעה קלה לפני ת"ב קשה להמנע מלהרהר בדברים גם בת"ב עצמו (ומפני תאוות הניצוח, ההרהור אחרי הלימוד קרוב יותר אצלי כאשר מדובר בויכוח מאשר בלימוד רגיל), והוא רחום יכפר עון.

[עשוי לנחת]

(ומפני תאוות הניצוח, ההרהור אחרי הלימוד קרוב יותר אצלי כאשר מדובר בויכוח מאשר בלימוד רגיל), והוא רחום יכפר עון.

אהה, הנה לנו גילוי על הכח העצום של סבלנות בו ניחנת בכתיבת הודעות ארוכות ומושקעות כ"כ אשר מעייפות ומרימות את ידי היריבים... :)

[ברזילי]

(ומפני תאוות הניצוח, ההרהור אחרי הלימוד קרוב יותר אצלי כאשר מדובר בויכוח מאשר בלימוד רגיל), והוא רחום יכפר עון.

אהה, הנה לנו גילוי על הכח העצום של סבלנות בו ניחנת בכתיבת הודעות ארוכות ומושקעות כ"כ אשר מעייפות ומרימות את ידי היריבים... :)

:-)