ברכת הנר לפני איכה

[משולש]

שמעתי שמקור המנהג לברך על הנר בבית הכנסת בליל מוצ"ש ת"ב הוא מהשו"ע רצ"ה שפוסק שיש להבדיל בבית הכנסת, ועל כן בליל ת"ב ההבדלה כוללת רק ברכת הנר.
וא"כ אלו שביטלו את ההבדלה בבית הכנסת (למה ביטלו?) אין להם לברך על הנר בבית הכנסת בת"ב, ונפיק מינה חורבה שיוצאים בזה ידי חובה, ואז יש ספק בבית אם האשה צריכה/יכולה לברך לעצמה על הנר. כי יש בזה מח'.
משא"כ אלו שנוהגים להבדיל בב"ה כל השנה, יודעים שמי שמבדיל בבית מתכווין לא לצאת בהבדלת הש"ץ, ולכן גם בת"ב אלו שמתכוונים להוציא בני ביתם בברכת הנר, מתכוונים לא לצאת בברכת הנר של הש"ץ.

[עדיאל ברויאר]

אפשר שהדבר קשור במחלוקת הראשונים אם מדליקים קודם נר חנוכה או אומרים קודם הבדלה. שיקולים של תדיר מול פרסומי ניסא, וכן שדבר ראשון במוצ"ש הוא הבדלה ולא דברים אחרים, ועוד כהנה וכהנה סברות שנאמרו ע"י הראשונים, שאפשר לאומרן גם כאן.
ספציפית לגבי נר, יש להביא את דברי הכלבו (סי' מד) בשם הראב"ד (ואולי הוא הראב"י אב"ד). ועל אף שהדברים נאמרו לגבי מגילת אסתר, הם נראים שייכים לכאן:

ונהגו במקצת המקומות להדליק נר חנוכה במוצאי שבת בבית הכנסת קודם הבדלה והראב"ד ז"ל כתב שאין ראוי לעשות כך וגם במגלה שאין ראוי לקרותה עד אחר הבדלה שאין ראוי לברך על האור אחר שמלא עיניו ממנו

אמנם כאמור, אין זו הדעה היחידה בראשונים, וכתבו טענות לכאן ולכאן.

[זרע הארץ]

על קצה המזלג,
הכל בו נוקט שברכת מאורי האש היא ברכת הנהנין, ולכן אסור להשתמש לאור הנר בלא ברכה.
לעומת זאת, הראב"ד (עי 'תמים דעים סי' קע"ד, כמדו') סובר שברכת השבח היא ומכל מקום 'אין למלא עיניו מאור הנר קודם שיברך עליו'. ואמנם, זה אינו סיבה להפריד את ברכת הנר מעצם ההבדלה, דהא קי"ל דמסדרן על הכוס וכרבי יהודה בפסחים נ"ד א', ומ"מ בתשעה באב שבלא"ה אין הבדלה ראוי להקדים המצוה מדין זריזין מקדימין, וכדמשמע בסוגיא בפסחים שם.
הראשונים לא הזכירו את בעיית האשה, כיון דהוה פשיטא להו שמברכת או לא, מר כדאית ליה, אבל לדידן יש בזה מקום ספק וכמו שהעיר הרב דלמעלה, אם כי מד' הריטב"א בפסחים שם עולה באר היטב שהנשים מברכות ברכה זו, ובפרט להאשכנזים שמברכות גם ברכות שהם פטורות מהם וכמו מ"ע שהז"ג, אין טעם שלא יברכו בעצמם מאורי האש.
ראוי לציין כי להפוסקים הספרדים (עי' מהריק"ש, גינת ורדים, פרח שושן, ברכי יוזף, חזון עובדיה) יש לחוש שלא ליהנות מהנר קודם הבדלה, ולשם כך גם קודם מגילת אסתר יש לברך אע"פ שאינו מבדיל אז.
כתבתי מעט רק להעיר, ותן לחכם ויחכם.

[עדיאל ברויאר]

לגבי דברי ה"ראב"ד" אכן בשו"ת תמים דעים סי' קעד, והשווה שו"ת ראב"י אב"ד סי' רג.

[עדיאל ברויאר]

חיפוש בפרויקט השו"ת העלה:

הלכות רי"ץ גיאת הלכות הבדלה
ועוד אמר מר רב האיי כי לא מתרמי כוס כשנראה אש ונזקק לאורו יברך בורא מאורי האש. ובלילי ט' באב שחל להיות במוצאי שבת אין מנהגנו בכך שמקומנו מקום שנהגו שלא להדליק אבל כשמדליקין מברכין בורא מאורי האש.

הלכות רי"ץ גיאת הלכות הבדלה
וט' באב שחל להיות במוצאי שבת פסוק כולהו רשוותא דמבדיל ביין שני בשבת כשמשלים תעניתו קודם שיטעום כלום אבל לא על האור.

מרדכי מסכת תענית הלכות תשעה באב רמז תרלח
כשחל ט"ב במוצ"ש י"א שאין מבדילין והרב ר' שמואל מבונבורק היה אומר בקול רם בלא כוס בורא מאורי האש

אורחות חיים חלק א הלכות הבדלה
יד. וכן בתשעה באב שחל להיות במ"ש שקורין מגלת איכה לאור הנר מברך בורא מאורי האש קודם ויש חולקין עליו ואומרים שאינו צריך לברך עליו לפי שכבר נפטר ביוצר המאורות אמנם טעמא דמסתבר הוא שלא יהנה ממנו בלא ברכה וכן דעת הר' יהודה מפריש ז"ל וביאר עוד שמברך גם על הבשמים בלא כוס והר"פ ז"ל כתב שמברך גם כן המבדיל קודם שיצא מב"הכ וי"א שאין מברכין על הבשמי' לפי שהבשמ' משמחין הנפש ואסור לשמחה הלכך אין מברך אלא על האור, ור' גרשום ז"ל כתב דאין מברכין על האור כלל לפי שנשרף ההיכל בלילה ההוא וגם על הבשמים לא יברך דאין מביאין בשמים בבית האבל ולזה אין מבדילין דקימא לן חוזר ומכנסן עכ"ל ובמוצאי התענית מבדיל על הכוס בפ"הג והמבדיל ולפי דעת הרמב"ן ז"ל אינו מבדיל כלל לפי שמהראוי להבדיל בזמנו אינו מבדיל שלא בזמנו וכן נרא' דעת הריא"ף ז"ל:

ספר אבודרהם סדר תפלת התעניות
אבל מברכין על האור קודם שקורין איכה וכן כתב בה"ג.

ספר מנהגים דבי מהר"ם תשעה באב
ואם חל ט' באב במוצאי שבת אז אין מבדילין על הכוס אך כל אחד מבורך לעצמו בלחש ב"מ האש קודם איכה אם יאות לאור הנר ובליל מוצאי ט' באב מבדיל ומדלג ב"מ האש, מרדכי אבל אין מברכי' על הבשמי' משום דהוי תענוג עכ"ל.

ספר המנהגים )טירנא( תשעה באב
ואין מבדילין על הכוס אפילו בביתו, אלא כשרואה נר מברך (עט) בורא מאורי האש קודם איכה. ויש אומרים כשיבא לביתו.

ספר המנהגים )טירנא( הגהות המנהגים תשעה באב אות )עט( בקול
בקול רם, מהר"ם וחזן מרים אצבעו נגד הדלוק לפניו ומברך.

ספר המנהגים )חילדיק( הערות מנהגי ט' באב ותענית ציבור - ט"ו באב
ט. ג הוספה: והחזן אומר בורא מאורי האש לפני איכה, מרים אצבעותיו נגד נר הדולק לפניו ומברך, ושאר כל העם בבוא איש לביתו כל אחד ברואה הנר מברך בפני עצמו.
[עדיאל: יש לציין שמנהג זה מתבסס על כך שנהגו לקרוא איכה כשרק לחזן יש נר דולק]

מנהגי הרב זלמן יענט
ואין מבדילין על הכוס והחזן פושט ידיו על הנר ומברך בורא מאורי האש קודם שיתחיל איכה בלחש,

[הכהן]

לכאו' היום כשהמנהג שמאחרין ערבית, למה שלא יברכו בבית קודם שיוצאין לבית הכנסת?

[משולש]

חיפוש בפרויקט השו"ת העלה:

הלכות רי"ץ גיאת הלכות הבדלה
ועוד אמר מר רב האיי כי לא מתרמי כוס כשנראה אש ונזקק לאורו יברך בורא מאורי האש. ובלילי ט' באב שחל להיות במוצאי שבת אין מנהגנו בכך שמקומנו מקום שנהגו שלא להדליק אבל כשמדליקין מברכין בורא מאורי האש.

הלכות רי"ץ גיאת הלכות הבדלה
וט' באב שחל להיות במוצאי שבת פסוק כולהו רשוותא דמבדיל ביין שני בשבת כשמשלים תעניתו קודם שיטעום כלום אבל לא על האור.

מרדכי מסכת תענית הלכות תשעה באב רמז תרלח
כשחל ט"ב במוצ"ש י"א שאין מבדילין והרב ר' שמואל מבונבורק היה אומר בקול רם בלא כוס בורא מאורי האש

אורחות חיים חלק א הלכות הבדלה
יד. וכן בתשעה באב שחל להיות במ"ש שקורין מגלת איכה לאור הנר מברך בורא מאורי האש קודם ויש חולקין עליו ואומרים שאינו צריך לברך עליו לפי שכבר נפטר ביוצר המאורות אמנם טעמא דמסתבר הוא שלא יהנה ממנו בלא ברכה וכן דעת הר' יהודה מפריש ז"ל וביאר עוד שמברך גם על הבשמים בלא כוס והר"פ ז"ל כתב שמברך גם כן המבדיל קודם שיצא מב"הכ וי"א שאין מברכין על הבשמי' לפי שהבשמ' משמחין הנפש ואסור לשמחה הלכך אין מברך אלא על האור, ור' גרשום ז"ל כתב דאין מברכין על האור כלל לפי שנשרף ההיכל בלילה ההוא וגם על הבשמים לא יברך דאין מביאין בשמים בבית האבל ולזה אין מבדילין דקימא לן חוזר ומכנסן עכ"ל ובמוצאי התענית מבדיל על הכוס בפ"הג והמבדיל ולפי דעת הרמב"ן ז"ל אינו מבדיל כלל לפי שמהראוי להבדיל בזמנו אינו מבדיל שלא בזמנו וכן נרא' דעת הריא"ף ז"ל:

ספר אבודרהם סדר תפלת התעניות
אבל מברכין על האור קודם שקורין איכה וכן כתב בה"ג.

ספר מנהגים דבי מהר"ם תשעה באב
ואם חל ט' באב במוצאי שבת אז אין מבדילין על הכוס אך כל אחד מבורך לעצמו בלחש ב"מ האש קודם איכה אם יאות לאור הנר ובליל מוצאי ט' באב מבדיל ומדלג ב"מ האש, מרדכי אבל אין מברכי' על הבשמי' משום דהוי תענוג עכ"ל.

ספר המנהגים )טירנא( תשעה באב
ואין מבדילין על הכוס אפילו בביתו, אלא כשרואה נר מברך (עט) בורא מאורי האש קודם איכה. ויש אומרים כשיבא לביתו.

ספר המנהגים )טירנא( הגהות המנהגים תשעה באב אות )עט( בקול
בקול רם, מהר"ם וחזן מרים אצבעו נגד הדלוק לפניו ומברך.

ספר המנהגים )חילדיק( הערות מנהגי ט' באב ותענית ציבור - ט"ו באב
ט. ג הוספה: והחזן אומר בורא מאורי האש לפני איכה, מרים אצבעותיו נגד נר הדולק לפניו ומברך, ושאר כל העם בבוא איש לביתו כל אחד ברואה הנר מברך בפני עצמו.
[עדיאל: יש לציין שמנהג זה מתבסס על כך שנהגו לקרוא איכה כשרק לחזן יש נר דולק]

מנהגי הרב זלמן יענט
ואין מבדילין על הכוס והחזן פושט ידיו על הנר ומברך בורא מאורי האש קודם שיתחיל איכה בלחש,

כל המקורות האלו מדברים לפי המנהג שעושים הבדלה בבית הכנסת. אם לא עושים הבדלה בבית הכנסת כל שבוע אין סיבה שדווקא בתשעה באב יברכו על הנר.

[משולש]

על קצה המזלג,
הכל בו נוקט שברכת מאורי האש היא ברכת הנהנין, ולכן אסור להשתמש לאור הנר בלא ברכה.
לעומת זאת, הראב"ד (עי 'תמים דעים סי' קע"ד, כמדו') סובר שברכת השבח היא ומכל מקום 'אין למלא עיניו מאור הנר קודם שיברך עליו'. ואמנם, זה אינו סיבה להפריד את ברכת הנר מעצם ההבדלה, דהא קי"ל דמסדרן על הכוס וכרבי יהודה בפסחים נ"ד א', ומ"מ בתשעה באב שבלא"ה אין הבדלה ראוי להקדים המצוה מדין זריזין מקדימין, וכדמשמע בסוגיא בפסחים שם.
הראשונים לא הזכירו את בעיית האשה, כיון דהוה פשיטא להו שמברכת או לא, מר כדאית ליה, אבל לדידן יש בזה מקום ספק וכמו שהעיר הרב דלמעלה, אם כי מד' הריטב"א בפסחים שם עולה באר היטב שהנשים מברכות ברכה זו, ובפרט להאשכנזים שמברכות גם ברכות שהם פטורות מהם וכמו מ"ע שהז"ג, אין טעם שלא יברכו בעצמם מאורי האש.
ראוי לציין כי להפוסקים הספרדים (עי' מהריק"ש, גינת ורדים, פרח שושן, ברכי יוזף, חזון עובדיה) יש לחוש שלא ליהנות מהנר קודם הבדלה, ולשם כך גם קודם מגילת אסתר יש לברך אע"פ שאינו מבדיל אז.
כתבתי מעט רק להעיר, ותן לחכם ויחכם.

אז איך מתפללים כל מוצאי שבת מתוך הסידור בלי לברך על הנר קודם? ואם ראוי להקדים המצווה למה עושים את זה רק לפני איכה ולא מיד בתחילת ערבית, (או לפני שיוצאים מהבית, כמו שהעיר הרב הכהן).
ובנוגע לדעת הריטב"א, כמדומני שהמשנ"ב פוסק שנשים לא מברכות בורא מאורי האש.
ולכן לכאורה אין כאן עניין של זריזין מקדימין במקום שגורם לאשה להכנס לספק ברכות. ואם יש עניין של זריזין מקדימין, אז למה לא יבדילו כל מוצאי שבת בבית הכנסת?

[עדיאל ברויאר]

על קצה המזלג,
הכל בו נוקט שברכת מאורי האש היא ברכת הנהנין, ולכן אסור להשתמש לאור הנר בלא ברכה.
לעומת זאת, הראב"ד (עי 'תמים דעים סי' קע"ד, כמדו') סובר שברכת השבח היא ומכל מקום 'אין למלא עיניו מאור הנר קודם שיברך עליו'. ואמנם, זה אינו סיבה להפריד את ברכת הנר מעצם ההבדלה, דהא קי"ל דמסדרן על הכוס וכרבי יהודה בפסחים נ"ד א', ומ"מ בתשעה באב שבלא"ה אין הבדלה ראוי להקדים המצוה מדין זריזין מקדימין, וכדמשמע בסוגיא בפסחים שם.
הראשונים לא הזכירו את בעיית האשה, כיון דהוה פשיטא להו שמברכת או לא, מר כדאית ליה, אבל לדידן יש בזה מקום ספק וכמו שהעיר הרב דלמעלה, אם כי מד' הריטב"א בפסחים שם עולה באר היטב שהנשים מברכות ברכה זו, ובפרט להאשכנזים שמברכות גם ברכות שהם פטורות מהם וכמו מ"ע שהז"ג, אין טעם שלא יברכו בעצמם מאורי האש.
ראוי לציין כי להפוסקים הספרדים (עי' מהריק"ש, גינת ורדים, פרח שושן, ברכי יוזף, חזון עובדיה) יש לחוש שלא ליהנות מהנר קודם הבדלה, ולשם כך גם קודם מגילת אסתר יש לברך אע"פ שאינו מבדיל אז.
כתבתי מעט רק להעיר, ותן לחכם ויחכם.

אז איך מתפללים כל מוצאי שבת מתוך הסידור בלי לברך על הנר קודם? ואם ראוי להקדים המצווה למה עושים את זה רק לפני איכה ולא מיד בתחילת ערבית, (או לפני שיוצאים מהבית, כמו שהעיר הרב הכהן).
ובנוגע לדעת הריטב"א, כמדומני שהמשנ"ב פוסק שנשים לא מברכות בורא מאורי האש.
ולכן לכאורה אין כאן עניין של זריזין מקדימין במקום שגורם לאשה להכנס לספק ברכות. ואם יש עניין של זריזין מקדימין, אז למה לא יבדילו כל מוצאי שבת בבית הכנסת?

לגבי הטענה מערבית, היא תדירה מהבדלה.

[משולש]

על קצה המזלג,
הכל בו נוקט שברכת מאורי האש היא ברכת הנהנין, ולכן אסור להשתמש לאור הנר בלא ברכה.
לעומת זאת, הראב"ד (עי 'תמים דעים סי' קע"ד, כמדו') סובר שברכת השבח היא ומכל מקום 'אין למלא עיניו מאור הנר קודם שיברך עליו'. ואמנם, זה אינו סיבה להפריד את ברכת הנר מעצם ההבדלה, דהא קי"ל דמסדרן על הכוס וכרבי יהודה בפסחים נ"ד א', ומ"מ בתשעה באב שבלא"ה אין הבדלה ראוי להקדים המצוה מדין זריזין מקדימין, וכדמשמע בסוגיא בפסחים שם.
הראשונים לא הזכירו את בעיית האשה, כיון דהוה פשיטא להו שמברכת או לא, מר כדאית ליה, אבל לדידן יש בזה מקום ספק וכמו שהעיר הרב דלמעלה, אם כי מד' הריטב"א בפסחים שם עולה באר היטב שהנשים מברכות ברכה זו, ובפרט להאשכנזים שמברכות גם ברכות שהם פטורות מהם וכמו מ"ע שהז"ג, אין טעם שלא יברכו בעצמם מאורי האש.
ראוי לציין כי להפוסקים הספרדים (עי' מהריק"ש, גינת ורדים, פרח שושן, ברכי יוזף, חזון עובדיה) יש לחוש שלא ליהנות מהנר קודם הבדלה, ולשם כך גם קודם מגילת אסתר יש לברך אע"פ שאינו מבדיל אז.
כתבתי מעט רק להעיר, ותן לחכם ויחכם.

אז איך מתפללים כל מוצאי שבת מתוך הסידור בלי לברך על הנר קודם? ואם ראוי להקדים המצווה למה עושים את זה רק לפני איכה ולא מיד בתחילת ערבית, (או לפני שיוצאים מהבית, כמו שהעיר הרב הכהן).
ובנוגע לדעת הריטב"א, כמדומני שהמשנ"ב פוסק שנשים לא מברכות בורא מאורי האש.
ולכן לכאורה אין כאן עניין של זריזין מקדימין במקום שגורם לאשה להכנס לספק ברכות. ואם יש עניין של זריזין מקדימין, אז למה לא יבדילו כל מוצאי שבת בבית הכנסת?

לגבי הטענה מערבית, היא תדירה מהבדלה.

אין פה טענה של תדיר אם פוסקים שאסור להנות מהנר לפני הברכה

[זרע הארץ]

הרב משולש היקר.
בכל מוצ"ש לא מדליקים את הנר לפני ערבית. ולכן דנו הראשונים רק לגבי מגילות איכה ואסתר, שבשבילם מדליקים את הנר, לחזן לכה"פ.
לענין מוצ"ש של תשעה באב, הדברים מפורשים בפסחים נ"ד א' שבשעה שרואה את הנר מיד מברך, אלא דקי"ל כרבי יהודה דאעפ"כ ממתין לסדרן על הכוס, משא"כ בהך מוצ"ש שאין כוס הדר דינא שצריך לברך מיד בשעת ראיה הראשונה, והדברים מבוארים באר היטב למעיין בביהגר"א (הל' ת"ב סי' תקנ"ד כמדו'). אין לזה שום קשר למנהג להבדיל בביהכנ"ס.

[משולש]

הרב משולש היקר.
בכל מוצ"ש לא מדליקים את הנר לפני ערבית. ולכן דנו הראשונים רק לגבי מגילות איכה ואסתר, שבשבילם מדליקים את הנר, לחזן לכה"פ.

אבל אנחנו מדברים על זמננו ולא על זמן הראשונים.

לענין מוצ"ש של תשעה באב, הדברים מפורשים בפסחים נ"ד א' שבשעה שרואה את הנר מיד מברך, אלא דקי"ל כרבי יהודה דאעפ"כ ממתין לסדרן על הכוס, משא"כ בהך מוצ"ש שאין כוס הדר דינא שצריך לברך מיד בשעת ראיה הראשונה, והדברים מבוארים באר היטב למעיין בביהגר"א (הל' ת"ב סי' תקנ"ד כמדו'). אין לזה שום קשר למנהג להבדיל בביהכנ"ס.

א. אז למה בין ערבית לאיכה? היה צריך להיות מיד כשמחשיך.
ב. מי מאלץ אותו להמתין כל מוצ"ש, הוא יכול לעשות הבדלה בבית הכנסת ולהרוויח שניהם.
ג. הספרדים אומרים שאסור להנות מהנר בלי ברכה, למה האיסור הזה קיים רק בפורים ובתשעה באב?

[מה שנכון נכון]

למה האיסור הזה קיים רק בפורים ובתשעה באב?

תפלת ערבית שגורה בפי כל ואי"צ לקוראה מהסידור, ודברים שאפשר לעשות גם בלי הנר לא נחשבים להנאה, וכ"ש שלא יתקל בעץ ואבן וכו'. משא"כ מגלת אסתר בפורים ומגלת איכה וקינות בת"ב.

[משולש]

למה האיסור הזה קיים רק בפורים ובתשעה באב?

תפלת ערבית שגורה בפי כל ואי"צ לקוראה מהסידור, ודברים שאפשר לעשות גם בלי הנר לא נחשבים להנאה, וכ"ש שלא יתקל בעץ ואבן וכו'. משא"כ מגלת אסתר בפורים ומגלת איכה וקינות בת"ב.

תפלת יו"ט וראש השנה (שחלו במוצ"ש) לא שגורות בפי כל ואין מברכין על הנר אז.

[בברכה המשולשת]

סליחה על הבורות, אך היכן אין מבדילים בבית הכנסת?

[מה שנכון נכון]

למה האיסור הזה קיים רק בפורים ובתשעה באב?

תפלת ערבית שגורה בפי כל ואי"צ לקוראה מהסידור, ודברים שאפשר לעשות גם בלי הנר לא נחשבים להנאה, וכ"ש שלא יתקל בעץ ואבן וכו'. משא"כ מגלת אסתר בפורים ומגלת איכה וקינות בת"ב.

תפלת יו"ט וראש השנה (שחלו במוצ"ש) לא שגורות בפי כל ואין מברכין על הנר אז.

ביו"ט אסור להדליק נר של בטלה, ועל נר של בהכ"נ לא פשוט לברך ויש בזה תנאים ראה בסימן רצח.
לא מדובר כאן על איסור הנאה ממש, אלא שראוי לברך לפני שמשתמשים בו, וע"כ לא נכנסו לעקולי ופשורי בליל יו"ט.

וע"ע מ"ב תקנו,א שמפורש כן.

[משולש]

במהרי"ל זה מפורש בהלכות תפלת תשעה באב:

"ואם מוצאי שבת מרים ש"ץ אצבעותיו נגד נר הדולק לפניו ומברך בנחת בורא מאורי האש, ושאר העם בבואו איש לביתו כדפי' לעיל".

הרי שרק הש"ץ עושה את ההבדלה כבכל מוצאי שבת ואף אחד לא יוצא בזה אלא עושים כל אחד בביתו.

[מה שנכון נכון]

במהרי"ל זה מפורש בהלכות תפלת תשעה באב:

"ואם מוצאי שבת מרים ש"ץ אצבעותיו נגד נר הדולק לפניו ומברך בנחת בורא מאורי האש, ושאר העם בבואו איש לביתו כדפי' לעיל".

הרי שרק הש"ץ עושה את ההבדלה כבכל מוצאי שבת ואף אחד לא יוצא בזה אלא עושים כל אחד בביתו.

כי רק הוא נהנה מהאש וקורא איכה, וכן את הקינות רק הש"ץ אומר כלשונו להלן. משא"כ בדורות המאוחרים כשכל הציבור קורא את הקינות.
ועוד שכל הציבור עוד לא הוציאו שבת, וחולצים נעליים רק אחרי ברכו, משא"כ הש"ץ כמ"ש מהרי"ל שם בסי"ט. וכיון שאצלם עדיין אי"ז מוצ"ש א"א לברך, וגם בקל יכולים לבוא מזה למכשול הדלקה וטלטול.

[משולש]

בכל אופן הוא דלא כזרע הארץ לעיל שטען שאין להמתין עד שיבוא לביתו כי אסור לחכות וצריך לברך מיד כשרואה הנר. ובמהרי"ל רואים שלא.
ומה שכתבת שהציבור לא הוציאו שבת לא דק, כי מדובר כאן לפני קריאת איכה והציבור כבר חלצו נעליים מיד אחרי ברכו.
ושוב ראיתי בספר המנהגים לר' זלמן יענט: "ובמעריב אין אומרים ויהי נועם ולא ויתן לך ואין מבדילין על הכוס, והחזן פושט ידיו על הנר ומברך בורא מאורי האש קודם שיתחיל איכה בלחש" (הערה: ה'בלחש' קאי על ברכת הנר ולא על איכה). ואם כן גם הוא רואה את ברכת הנר כתחליף להבדלה.
ובאמת הוא פשוט, שהרי אם עושים הבדלה כל מוצ"ש למה שלא יעשו בליל ת"ב? ואם יש עניין לברך בליל ת"ב על הנר למה אין ענין כזה בכל מוצ"ש? ואם רוצים דווקא על הכוס, מי מעכב בידם להשיג 150 מ"ל יין??