ראיתי בלוח החשוב עתים לבינה שכתב: קדיש קודם הפטרה בט' באב, מנהג קהילות אשכנז ועדות המזרח לומר חצי הקדיש לפני ברכות ההפטרה בשחרית דט"ב, וכמו שהאריך בזה בספר בירור הלכה תנינא (סימן תקנ"ט) והביא קרוב לארבעים פוסקים ראשונים ואחרונים שכתבו כן עכ"ל.
וכן בספר אור לציון ח"ג (פרק כ"ט סי' כ"ג) האריך בזה ומסקנתו: האומרים קדיש בתשעה באב שחרית לאחר ההפטרה וסומכים על הר"י מיגאש - אינו נכון, שלדבריו אין אומרים קדיש כלל וכו', וביותר יש לנו ללכת כאן אחר המנהג, והמנהג לומר קדיש לפני ההפטרה, כמו שמצויין בסידורים דפוסי ליוורנו שהיו נפוצים בארצות המזרח, וכן סידורי חוקת עולם ועוד סידורים, וכן בהוצאת מנצור, ויש לנהוג כך וכו' ובתשעה באב שחרית יש לומר קדיש לפני ההפטרה כמו שנתבאר וכפי המנהג עכ"ל.
וראיתי בספר בירור הלכה שם עמ' רסד שכתב: ועכ"פ לדינא עלינו לנקוט ככל הפוסקים הראשונים והאחרונים הנ"ל ולומר את החצי קדיש לפני ההפטרה ונחתתי למנין - שלא כדרכי - וכך כתבו שלושים וארבעה פוסקים, מהם ספרדים, כדי לאפוקי מהראשון לציון הגרע"י שליט"א שפסק להיפך, הן בצעירותו בקול סיני והן בזקנותו בספר ילקוט יוסף וכו', ובאמת יש עוד מקורות בניגוד לראשון לציון שלא הכללתי במנין הנ"ל, לוח לארץ ישראל מהרב טיקוצינסקי, וקונטרס אם למקרא מהגר"ש דבליצקי שליט"א (עמ' ז' - ח') וכבר דחה שם פסק הראשון לציון, ושלח לו את הקונטרס, ומשום מה עומד השליט ומחזיק בשגגתו שיצא מלפניו בצעירותו" עיין באריכות שם.
האם יכול מי שהוא להביא דברי הגר"ש דבליצקי הנ"ל לראות דבריו בענין. (לא מצאתיו באוצה"ח), והאם מי שהוא יכול להסביר עמדת הגרע"י ז"ל בזה שהם הפך המנהג והפך כארבעים הפוסקים הנ"ל, ואולי בספרו חזון עובדיה הסביר דבריו, ואינו תחת ידי.