תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
גם זו לטובה
הודעות: 2208
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' יולי 21, 2015 2:49 am

עירובין מא "תניא אמר ר"א ברבי צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין פעם אחת חל ט"ב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי"ט שלנו היה"
וכתבו הראשונים "מעשה ברבינו יעב"ץ שהיה בעל ברית בט"ב שחל להיות בשבת ונדחה למחרתו והתפלל מנחה בעוד היום גדול ורחץ ולא השלים ומהאי טעמא דהכא שי"ט שלו היה"
מדהוזקקו הראשונים לכתוב שהיה בט"ב שחל להיות בשבת, משמע דרק מש"ה היקל, אבל בברית בט"ב שחל בזמנו אין להקל, וכ"כ להדיא המהרי"ל סי' קכה והב"י סי' תרנט.

והנה זמן קרבן עצים בי' אב, וא"כ אינו חל ביום התענית רק בחל ט"ב בשבת, ולכן מיירי בכה"ג, אבל אפשר דאינו מפני קולת נדחה אלא משום דיו"ט עצים דוחה תענית דט"ב, וכן נראה להוכיח מגופא דסוגיא דאמרינן "טעמא דיום טוב הא ערב יום טוב משלימין אמר רבינא שאני יום טוב של דבריהם מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביות שבת הואיל ואין מתענין בה שעות אין משלימין בה ערביות" ומבואר דקרבן עצים היה דינו לדחות גם ט"ב שחל בזמנו, וצ"ע
ובדרך עקש י"ל דאין הכא נמי, אלא דברית לא דמי ממש לקרבן עצים, ורבנו יעב"ץ חידש מדנפשיה דכשם שקרבן עצים דוחה ט"ב אפילו חל בזמנו, ה"ה מילה דוחה עכ"פ ט"ב שלא בזמנו וצ"ע.

וצריך לחפש בספרים, אולי עמדו בזה, וכעת ראיתי בדברי מלכיאל (חלק ג סימן כו) - שכתב "הטעם שמצינו שראב"צ בעירובין מ' היקל בט"ב שנדחה מפני שיו"ט שלו הוא. ומשמע דבט"ב עצמו לא היה מיקל וכן קיי"ל לדינא בסי' תקנ"ט ס"ט.ע"כ" ולאמור לעיל דבריו צ"ת

ראיתי ואשתומם
הודעות: 15
הצטרף: ג' יוני 30, 2015 1:06 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי ראיתי ואשתומם » ג' יולי 21, 2015 8:13 pm

מעניין שהכותב מציין שצריך לעיין בספרים על שאלה זו, ועד כדי כך ש'מצא' בדברי מלכיאל שצ"ע בדבריו, ובזה חתם.
והלא כל האחרונים מלאים מצד אל צד בקושיה זו, ורבו תירוציה כנודע לכל מעיין מעט בסוגיא זו, וראשון השואלים הלא הוא השואל בתשובת מהר"ם לובלין, ומהר"ם לובלין ענה לו שם כמבואר, והביא הכל המג"א בסי' תקנ"ט והאריך להשיב ואחריו באו כל האחרונים זה בכה וזה בכה ונלאיתי העתיקם.

אז נא לא להעלות כאלה "תמיהות" בעיקר הדין מבלי לעיין אפילו מעט בפוסקים בזה.

גם זו לטובה
הודעות: 2208
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' יולי 22, 2015 1:15 am

ראיתי ואשתומם כתב:מעניין שהכותב מציין שצריך לעיין בספרים על שאלה זו, ועד כדי כך ש'מצא' בדברי מלכיאל שצ"ע בדבריו, ובזה חתם.
והלא כל האחרונים מלאים מצד אל צד בקושיה זו, ורבו תירוציה כנודע לכל מעיין מעט בסוגיא זו, וראשון השואלים הלא הוא השואל בתשובת מהר"ם לובלין, ומהר"ם לובלין ענה לו שם כמבואר, והביא הכל המג"א בסי' תקנ"ט והאריך להשיב ואחריו באו כל האחרונים זה בכה וזה בכה ונלאיתי העתיקם.

אז נא לא להעלות כאלה "תמיהות" בעיקר הדין מבלי לעיין אפילו מעט בפוסקים בזה.


אמת ויציב, צודק המוכיח בכל דבריו.

וראיתי כעת במהר"ם, שמיישב בדוחק ומסיים דלינא אין להקל בלא נדחה, שהרי אין לנו כח להקל וכו', והמבואר בזה דלא ברירא ליה קולת נדחה, ולפ"ז יש לעיין במה שהקלו האחרונים לעניין מעוברות וכד' בנדחה [כלומר דדינא דברית פשיטא ליה דיש להתיר דדמיא לקרבן עצים, אלא דמספק"ל אם רק בנדחה או גם בלא נדחה, ולכן אין לנו להקל יבלא נדחה, אבל אין ראיה לנו ראיה שלדינא נדחה קל טפי ודו"ק]

ראיתי ואשתומם
הודעות: 15
הצטרף: ג' יוני 30, 2015 1:06 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי ראיתי ואשתומם » ד' יולי 22, 2015 1:41 am

מודים דרבנן היינו שבחייהו, וטוב אוזן שומעת.
ובראותי שהרב גזל"ט נעים לקבל, לא אמנע מלשאול האם אכן מצא באותם הפוסקים (שהתירו לחולה ולבעלת מיחוש בט"ב נדחה), שיזכירו דמות ראיה מקולא דברית?
בפשטות היא גמרא ערוכה במגילה ה' ב' דרבי רצה לבטל ט"ב ומסקינן התם דהיינו בנדחה, ואף שלא הודו לו וכדקי"ל להלכה, מ"מ חזינן שאינו באותו החומר דתקנת נביאים ודברי קבלה, דאל"כ לא היה עולה בדעתו לבטל.

ואמנם לדעתי אחר דכל הפוסקים לבד מהר"ם הנ"ל פשוט בפיהם דבברית חזינן דהקלו בנדחה אין לעורר שום תימה אם למדו משם גם לחולה, מ"מ אני שואל האם אכן מצינו שמשם למדו כן.

ואגב אעיר דהמג"א העיד בשם כנה"ג דהמנהג הפשוט הוא להשלים גם בנדחה (ידוע שגם החזו"א הורה כן), ונחלקו בדעתו אם רק העתיק מהכנה"ג -כי זה ידוע שבתורכיה ואיזמיר נהגו להשלים- או שגם העיד על מקומו וזה נפ"מ כמובן למנהג אשכנזים, והמ"ב כנראה נקט כהצד הראשון ואחרים חלקו.

ישראל אליהו
הודעות: 1225
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ד' יולי 22, 2015 1:53 am

ראיתי ואשתומם כתב: לא אמנע מלשאול האם אכן מצא בפוסקים שהתירו לחולה ולבעלת מיחוש בט"ב נדחה שהזכירו דמות ראיה מקולא דברית?
.

הרע"י למד מברית ק"ו למעוברת ומניקה. ומה בשאר צומות בעל ברית חייב (ריטב"א), ואילו בט"ב דחוי פטור, מעוברת ומניקה שפטורות בשאר צומות, ק"ו שפטורות בט"ב.
ובאול"צ (ובהקלטה) עונה ע"ז, שמעוברות בשאר צומות, לא קיבלו מלכתחילה עליהם את הצום. ולא שייך לומר עליהם ש"פטורות". וא"כ הם לא נכנסות כלל בק"ו.

ראיתי ואשתומם
הודעות: 15
הצטרף: ג' יוני 30, 2015 1:06 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי ראיתי ואשתומם » ד' יולי 22, 2015 4:11 pm

כמובן שגזלט לא שאל על הרע"י ואני לא דברתי עליו.
א. הפוסקים שדנו בקולת ט"ב נדחה לשאר דברים -חוץ מברית- קדמו לרע"י במאות שנים.
ב. הרע"י מתיר לכל יולדת מינקת ומעוברת היתר גורף וכמובן שע"ז אין הנדון.

גם זו לטובה
הודעות: 2208
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' יולי 23, 2015 2:09 am

ראיתי ואשתומם כתב: לא אמנע מלשאול האם אכן מצא באותם הפוסקים (שהתירו לחולה ולבעלת מיחוש בט"ב נדחה), שיזכירו דמות ראיה מקולא דברית?
בפשטות היא גמרא ערוכה במגילה ה' ב' דרבי רצה לבטל ט"ב ומסקינן התם דהיינו בנדחה, ואף שלא הודו לו וכדקי"ל להלכה, מ"מ חזינן שאינו באותו החומר דתקנת נביאים ודברי קבלה, דאל"כ לא היה עולה בדעתו לבטל.

א' קולת מעוברת וכד' מקורה בשבו"י (הובא ברעק"א ומשם למ"ב) וז"ל "נהגתי להורות ביולדו' תוך שלשי' או במעוברת ומיחוש קצת דהא אפילו משום כבוד המילה הקילו בהנ"ל כמבואר בא"ח סימן תקנ"ט סעיף ט' כ"ש במקום חשש חולי"[מהראוי שלפני שאתה תמה האם אכן וכו' תבדוק....]
ב' סברתו צ"ת מה עניין שמיטה אצל וכו' ועוד דהרי ברית חזינן בפוסקים [במהר"ם דן בזה ומ"מ לדינא כתב להחמיר כדעת השו"ע, ומהר"ש הלוי ב,ב פסק כן לדינא דלא כשו"ע] דיתכן דדוחה אפילו ט"ב עצמו, וע"כ עדיפא ממעוברת וכד'.

"ואמנם לדעתי אחר דכל הפוסקים לבד מהר"ם הנ"ל פשוט בפיהם דבברית חזינן דהקלו בנדחה אין לעורר שום תימה אם למדו משם גם לחולה, מ"מ אני שואל האם אכן מצינו שמשם למדו כן"
-
ג' כמד' שמר כתב דבריו במרוצה ולא עיין היטב בדברי, אני כתבתי שמהר"ם פשיטא ליה דברית דוחה ט"ב, אולם לא פשיטא ליה דהוי קולה בנדחה אלא דאפשר דאף דוחה ט"ב בזמנו, ולכן כתבתי שלדבריו יש להו פקפוק על מקור קולת נדחה, ודו"ק.
ד' בביאור דבר רבי האריכו הראשונים והאחרונים, ומעתה נחזי אנן, אי נימא דהוי כפשוטו, מבואר דרבי לא ס"ל כלל קביעת ט"ב ביום אחר, וליכא ראייה כלל דלדידן דקבעינן יום אחר, דיש להקל בדינו, אולם אם גם רבי מודה דט"ב נדחה ליום א' ומאי דאמרינן רצה לבטל אין הכוונה לגמרי אלא רצה להקל בדינו, אכן חזינן דס"ל לרבי דיש להקל בדינו, [ועדיין אפ"ל בדרך עקש דבזה גופא נחלקו עליה רבנן]
נערך לאחרונה על ידי גם זו לטובה ב ו' יולי 24, 2015 2:24 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

ראיתי ואשתומם
הודעות: 15
הצטרף: ג' יוני 30, 2015 1:06 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי ראיתי ואשתומם » ה' יולי 23, 2015 2:55 am

א. שאלתי האם אכן, בכדי לשאול לא צריך לבדוק קודם, משא"כ בכדי להקשות על מנהג.
ב. סברתו דהשבו"י מובנת מאד, אין כאן שמיטה ולא הר סיני רק חוסר הבנה של גזלוט, אבל הענין הוא שאם מצינו (נתעלם מה"ועוד" שלך כרגע ונדון בו לקמן) שדחינן ת"ב נדחה מפני יו"ט דברית שאינו חמור כ"כ אזי ק"ו שיידחה מפני חשש חולי, והדברים פשוטים, ואם ריק הוא - מכם הוא ריק.
ג. לא כתבתי דבריי במרוצה, רק בעיון הראוי, ואתה הוא שקראת הדברים במרוצה, הבנתי טענתך וע"ז כתבתי שעכ"פ חזינן שהפוסקים לא התחשבו בסברת המהר"ם שייתכן וקולת ברית הוא גם באינו נדחה, אלא כתבו כפשוט שמשם ראיה שהקלו בנדחה דווקא, א"כ אין לתמוה עליהם מתשובת מהר"ם ועי' מג"א שתירץ באופ"א.
ד. מרבי רואים שבנדחה אינו מעיקר הדין, נקודה.
אם ט"ב נדחה הוא מדברי קבלה ג"כ ביום א' אז לא היה דיון.
אם רבי רצה לבטל לגמרי או לא אי"ז נפ"מ לדינא היות ולא הודו לו, ומ"מ קחזינן דאינו שוה בדינו לת"ב בזמנו ותל"מ, והרוצה לילך בדרך עיקש יערב לו.

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 25, 2016 9:34 pm

מה ההוראה המקובלת לדינא בענין אשה מעוברת בצום ת"ב נדחה?
מחד, הרי בעל ברית הקילו בו בת"ב נדחה טפי משאר צומות, וכ"ש מעוברת וכנ"ל,
ומאידך, ממניקה חזי' דהאי ק"ו אינו מוכרח,
עוד יל"ע האם מחצות קיל טפי ע"פ סברת הישוע"י דעד חצות הוי כצום עצמו (כי אז נשרף), דמה"ט השבוע שקודם ל"ח שבוע שחל בו.

מה דעת גדולי ההוראה?

קנין דעת
הודעות: 68
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 2:03 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי קנין דעת » א' יולי 31, 2016 1:45 am

עושה חדשות כתב:מה ההוראה המקובלת לדינא בענין אשה מעוברת בצום ת"ב נדחה?
מחד, הרי בעל ברית הקילו בו בת"ב נדחה טפי משאר צומות, וכ"ש מעוברת וכנ"ל,
ומאידך, ממניקה חזי' דהאי ק"ו אינו מוכרח,
עוד יל"ע האם מחצות קיל טפי ע"פ סברת הישוע"י דעד חצות הוי כצום עצמו (כי אז נשרף), דמה"ט השבוע שקודם ל"ח שבוע שחל בו.

מה דעת גדולי ההוראה?

הגרשז"א התיר בזה כמו שהיקל במעוברות (ובצומות) תמיד.
יעוי' בביה"ל ס"ס תקנ"ט מה שהביא בשם הגרעק"א להקל בזה.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' יולי 31, 2016 2:46 pm

מהרם מרוטנבורק כתב:
עושה חדשות כתב:מה ההוראה המקובלת לדינא בענין אשה מעוברת בצום ת"ב נדחה?
מחד, הרי בעל ברית הקילו בו בת"ב נדחה טפי משאר צומות, וכ"ש מעוברת וכנ"ל,
ומאידך, ממניקה חזי' דהאי ק"ו אינו מוכרח,
עוד יל"ע האם מחצות קיל טפי ע"פ סברת הישוע"י דעד חצות הוי כצום עצמו (כי אז נשרף), דמה"ט השבוע שקודם ל"ח שבוע שחל בו.

מה דעת גדולי ההוראה?

הגרשז"א התיר בזה כמו שהיקל במעוברות (ובצומות) תמיד.
יעוי' בביה"ל ס"ס תקנ"ט מה שהביא בשם הגרעק"א להקל בזה.

כמדומה שהיקל גם במיניקות אבל לכתחילה אמר שיצומו בלילה.
נערך לאחרונה על ידי לעומקו של דבר ב ב' אוגוסט 08, 2016 5:48 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוגוסט 06, 2016 10:44 pm

גם זו לטובה כתב:...וכתבו הראשונים "מעשה ברבינו יעב"ץ שהיה בעל ברית בט"ב שחל להיות בשבת ונדחה למחרתו והתפלל מנחה בעוד היום גדול ורחץ ולא השלים ומהאי טעמא דהכא שי"ט שלו היה". מדהוזקקו הראשונים לכתוב שהיה בט"ב שחל להיות בשבת, משמע דרק מש"ה היקל, אבל בברית בט"ב שחל בזמנו אין להקל, וכ"כ להדיא המהרי"ל סי' קכה והב"י סי' תרנט. והנה זמן קרבן עצים בי' אב, וא"כ אינו חל ביום התענית רק בחל ט"ב בשבת, ולכן מיירי בכה"ג, אבל אפשר דאינו מפני קולת נדחה אלא משום דיו"ט עצים דוחה תענית דט"ב


הטענה אכן מפורסמת בדברי הפוס', וכמובא לעיל, אבל עוד לפני המהרי"ל והב"י - כבר כ"כ האור זרוע הל' אבילות סי' תמ להגביל את ההיתר של בעל ברית דוקא ל'נדחה'. ז"ל "מעשה ברבי' יעב"ץ הלוי זצ"ל שהיה לו ברית מילה והיה יום המילה בט"ב שחל להיות בשבת ודחו אותו עד למחר יום א' וצוה להתפלל מנחה גדולה לאחר ו' שעות והלך ורחץ הוא ובעל ברית עמו ואח"כ הלכו לביהכנ"ס ומלו והלכו לבתיהם ואכלו כל צרכיהם ולא השלימו עם הציבור לפי שהיתה סעודת מצוה וגם תענית בי' באב בעבור כך התיר כדגרסי' ובחמישי מותרין מפני כבוד שבת כ"ש לכבוד מילה דחמירא יותר מחמישי לכבוד שבת".

ועל קו' המהר"ם אולי יל"פ לפמש"כ בפיר"ח שם "ואסיק' טעמא דיו"ט שלנו ומפני כך לא השלמנו הא ערב יו"ט מתענה ומשלים בט' באב שחל להיות בע"ש", ודו"ק.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' אוגוסט 08, 2016 6:01 pm

עושה חדשות כתב:מה ההוראה המקובלת לדינא בענין אשה מעוברת בצום ת"ב נדחה?
מחד, הרי בעל ברית הקילו בו בת"ב נדחה טפי משאר צומות, וכ"ש מעוברת וכנ"ל,
ומאידך, ממניקה חזי' דהאי ק"ו אינו מוכרח,
עוד יל"ע האם מחצות קיל טפי ע"פ סברת הישוע"י דעד חצות הוי כצום עצמו (כי אז נשרף), דמה"ט השבוע שקודם ל"ח שבוע שחל בו.

מה דעת גדולי ההוראה?

מה הכוונה "חזינן"?
יש לך מקור מפורש לאסור מינקת? או שאתה למד מדיוק דברי השבו"י שכתב שיולדת רק תוך ל' יום תקל? כי יש לדחות דהיינו באינה מינקת.

אגב, ה'כל שכן' הזה כתוב שם להדיא בשבו"י
שו"ת שבות יעקב חלק ג סימן לז כתב:כיון שנדחה ט"ב על יום א' א"צ להשלים אפילו בחולי קצת וכן נהגתי להורות ביולדו' תוך שלשי' או במעוברת ומיחוש קצת דהא אפילו משום כבוד המילה הקילו בהנ"ל כמבואר בא"ח סימן תקנ"ט סעיף ט' כ"ש במקום חשש חולי

ישראל אליהו
הודעות: 1225
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ד' אוגוסט 10, 2016 2:39 pm

עושה חדשות כתב:מה ההוראה המקובלת לדינא בענין אשה מעוברת בצום ת"ב נדחה?
מחד, הרי בעל ברית הקילו בו בת"ב נדחה טפי משאר צומות, וכ"ש מעוברת וכנ"ל,
ומאידך, ממניקה חזי' דהאי ק"ו אינו מוכרח,
עוד יל"ע האם מחצות קיל טפי ע"פ סברת הישוע"י דעד חצות הוי כצום עצמו (כי אז נשרף), דמה"ט השבוע שקודם ל"ח שבוע שחל בו.

מה דעת גדולי ההוראה?
באול"צ דחה את הק"ו ממעוברת. וראה כאן בביאור דעתו
viewtopic.php?f=43&t=28454

פרי יהושע
הודעות: 2709
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' אוגוסט 10, 2016 10:54 pm

עושה חדשות כתב:
ועל קו' המהר"ם אולי יל"פ לפמש"כ בפיר"ח שם "ואסיק' טעמא דיו"ט שלנו ומפני כך לא השלמנו הא ערב יו"ט מתענה ומשלים בט' באב שחל להיות בע"ש", ודו"ק.


לא הבנתי דברי ר"ח, ולא את ישובו של מר, האם אפשר לבאר?

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 10, 2016 11:14 pm

פרי יהושע כתב:
עושה חדשות כתב:
ועל קו' המהר"ם אולי יל"פ לפמש"כ בפיר"ח שם "ואסיק' טעמא דיו"ט שלנו ומפני כך לא השלמנו הא ערב יו"ט מתענה ומשלים בט' באב שחל להיות בע"ש", ודו"ק.


לא הבנתי דברי ר"ח, ולא את ישובו של מר, האם אפשר לבאר?

אעתיק מהרשום אצלי:
עירובין דמ"א טעמא דיום טוב הא ערב יום טוב משלימין. ופירש"י "הא בשאר תשעה באב היו משלימין, אע"פ שכל תשעה באב הוי ערב יום טוב שלהם". והנה הב"י בסי' תקנט כ' דמש"כ הראש' ומכללם התוס' בסוג' דכשיש מילה בת"ב מפסיקין את התענית, זה דוקא בעשרה באב שהצום נדחה אליו, אבל בת"ב ממש אין הברית מפסיקה את התענית, ז"ל "משמע לי דהא דרבינו יעבץ דוקא בת"ב שחל להיות בשבת ונדחה למחרתו דכיון דאידחי לא חמיר כולי האי אבל אם לא היה נדחה אלא שחל להיות באחד מימי השבוע לא היה מיקל בו בכך". (ולכאו' כך מפו' באו"ז הל' אבילות סי' תמ שכ' "מעשה ברבי' יעב"ץ הלוי זצ"ל שהיה לו ברית מילה והיה יום המילה בט"ב שחל להיות בשבת ודחו אותו עד למחר יום א' וצוה להתפלל מנחה גדולה לאחר ו' שעות והלך ורחץ הוא ובעל ברית עמו ואח"כ הלכו לביהכנ"ס ומלו והלכו לבתיהם ואכלו כל צרכיהם ולא השלימו עם הציבור לפי שהיתה סעודת מצוה וגם תענית בי' באב בעבור כך התיר כדגרסי' ובחמישי מותרין מפני כבוד שבת כ"ש לכבוד מילה דחמירא יותר מחמישי לכבוד שבת", ודו"ק).
והק' ע"ז המג"א שם בסקי"א דבסוג' מבו' ל"כ, ז"ל "הקש' המקשה למור"ם לובלין בתשו' דהא ספ"ג דעירובין אמרי' מהא דר"א בר צדוק וכו' וק' מאי קפריך בשלמא י"ט זה אילו חל בט"ב היו משלימין א"כ כ"ש דיש להשלים בעי"ט אבל שבת אין מתענין בו אם חל בו ט"ב א"כ ה"ה בע"ש אין להשלים אלא ע"כ שאף בט"ב אין משלימין בי"ט שלו, א"כ למה פסק הרב"י דמשלים בט"ב עצמו". (ואולי יל"ד דרק כשהברית חלה בת"ב אז שמחת הברית פחותה יותר ולכן משלימין, אבל ברית שהיא למחרת ת"ב היא טעם גם שלא להשלים). אמנם בפיר"ח בסוג' כ' "ואסיק' טעמא דיו"ט שלנו ומפני כך לא השלמנו הא ערב יו"ט מתענה ומשלים בט' באב שחל להיות בע"ש", ומבו' דלא פי' כרש"י הנ"ל, אלא הוי דקדוק בעלמא דמשמע דבערב יו"ט משלימין. אבל מכל ת"ב שהיה ערב יו"ט שלהם ל"ק, ואולי משום דהיו"ט היה רק בשעת היום עצמו ולא התחיל מהלילה וכדלהלן, או טעם אחר כיו"ב, אבל עכ"פ לפ"ז אין מקור דבת"ב עצמו כשאינו נדחה משלימין את התענית גם כשחל ברית וכד'.
ומש"כ שם הב"י עוד "וכן משמע מההיא דמייתי מרבי אלעזר ברבי צדוק דאמר וחל ט"ב בשבת ודחינוהו לאחר השבת ואם איתא דהוא הדין לחל תשעה באב באחד מימי השבוע הוה ליה לסתום ולומר והתענינו בתשעה באב ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו היה", לכאו' צ"ע דודאי יש לו לפרש איך חל יו"ט שלהם בת"ב, דמתחילה ודאי לא קבעו יו"ט לת"ב אלא רק מחמת דהוי נדחה. וע"ע מנחת ברוך סי' פג.
ובמנ"ח מ' שא כ' "ותמיה לי טובא דהדבר ידוע הא דיום קרבן נחשב יום טוב ואסור בהספד ותענית הוא רק בשעה שמותר להקריב זה הקרבן כמבואר זה באריכות במשנה למלך בפ"ו מה' כלי המקדש ושם הביא דברי הירושלמי לענין ערב פסח דאין אסור רק מחצות מפני שא"א להקריב קודם חצות וע' בזה ג"כ באחרונים באו"ח סי' תס"ח א"כ נמי בההוא יום טוב דבני סנאב שהי' מפני קרבן עצים והביאו קרבן בו ביום כמבואר בר"מ ומ"ל שם וא"א להקריב קרבן בלילה א"כ פשיטא דבלילה שלפניו מותר בתענית ויקשה מאי פשיט מיניה בעירובין שהמתענה בעיו"ט א"צ להשלים הא עיקר הספק מפני שנכנס לשבת וי"ט בלילה כשהוא מעונה וי"ט של קרבן מותר לכתחלה בלילה בתענית וצע"ג". (ועי' חכמת שלמה שם מש"כ שתי' בזה לבעל המנ"ח). אמנם לפי' ר"ח הנ"ל יש ליישב, ואדרבה זה היה טעמו של ר"ח שלא פי' כד' רש"י.
(וביחוסי תו"א ערך בר נתן כ' "ומזה הטעם מתורץ מה שקשה במס׳ ערובין אמר ר׳ אילעי בר צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין פעם אחת חל ט׳ באב בשבת ודחינוה לאחר שבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי״ט שלנו היה ומפרשינן התם שאותו היום עשרה באב זמן עצי המערכה שלהן היה וקשה מפני מה היה להם י״ט והלא לאחר החורבן היה שהרי אין ט׳ באב נוהג אלא לאחר החורבן וכבר בטלה מגילת תענית חוץ מחנוכה ופורים כדאיתא בראש השנה פ״א שאינו נוהג כל אותן ימים טובים שהיו להן בזמן שבית המקדש קיים על ידי שום מעשה בהנך דחשיב התם אילין יומיא דלא להתענאה אלא זהו הטעם כמו שאומר הירושלמי דיום קרבן אסור בהספד ותענית ומלעשות מלאכה ולהם היה אותו היום עשרה באב יום קרבן שהיו מביאים עצים למערכה לפיכך נאסר להם לעולם בהספד ותענית ומלאכה". וע"ע בתוס' תענית יב, א).

בינה לעיתים
הודעות: 1
הצטרף: ה' אוגוסט 04, 2016 11:53 pm

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי בינה לעיתים » ד' אוגוסט 10, 2016 11:36 pm

אולי יש לתרץ קושיה נפלאה זו ע"י הנחה דפשוט הוא שאין יו"ט דעצים מהני לדחות דברי קבלה דהיינו תענית דט' באב
אלא רק בנדחה דנחית חד דרגא לדין דרבנן
והראיה מגופא דסוגיא אכתי קשה

פרי יהושע
הודעות: 2709
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: תמיהה על מקור קולת טב נדחה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' אוגוסט 11, 2016 10:36 pm

עושה חדשות כתב:
פרי יהושע כתב:
עושה חדשות כתב:
ועל קו' המהר"ם אולי יל"פ לפמש"כ בפיר"ח שם "ואסיק' טעמא דיו"ט שלנו ומפני כך לא השלמנו הא ערב יו"ט מתענה ומשלים בט' באב שחל להיות בע"ש", ודו"ק.


לא הבנתי דברי ר"ח, ולא את ישובו של מר, האם אפשר לבאר?

אעתיק מהרשום אצלי:
עירובין דמ"א טעמא דיום טוב הא ערב יום טוב משלימין. ופירש"י "הא בשאר תשעה באב היו משלימין, אע"פ שכל תשעה באב הוי ערב יום טוב שלהם". והנה הב"י בסי' תקנט כ' דמש"כ הראש' ומכללם התוס' בסוג' דכשיש מילה בת"ב מפסיקין את התענית, זה דוקא בעשרה באב שהצום נדחה אליו, אבל בת"ב ממש אין הברית מפסיקה את התענית, ז"ל "משמע לי דהא דרבינו יעבץ דוקא בת"ב שחל להיות בשבת ונדחה למחרתו דכיון דאידחי לא חמיר כולי האי אבל אם לא היה נדחה אלא שחל להיות באחד מימי השבוע לא היה מיקל בו בכך". (ולכאו' כך מפו' באו"ז הל' אבילות סי' תמ שכ' "מעשה ברבי' יעב"ץ הלוי זצ"ל שהיה לו ברית מילה והיה יום המילה בט"ב שחל להיות בשבת ודחו אותו עד למחר יום א' וצוה להתפלל מנחה גדולה לאחר ו' שעות והלך ורחץ הוא ובעל ברית עמו ואח"כ הלכו לביהכנ"ס ומלו והלכו לבתיהם ואכלו כל צרכיהם ולא השלימו עם הציבור לפי שהיתה סעודת מצוה וגם תענית בי' באב בעבור כך התיר כדגרסי' ובחמישי מותרין מפני כבוד שבת כ"ש לכבוד מילה דחמירא יותר מחמישי לכבוד שבת", ודו"ק).
והק' ע"ז המג"א שם בסקי"א דבסוג' מבו' ל"כ, ז"ל "הקש' המקשה למור"ם לובלין בתשו' דהא ספ"ג דעירובין אמרי' מהא דר"א בר צדוק וכו' וק' מאי קפריך בשלמא י"ט זה אילו חל בט"ב היו משלימין א"כ כ"ש דיש להשלים בעי"ט אבל שבת אין מתענין בו אם חל בו ט"ב א"כ ה"ה בע"ש אין להשלים אלא ע"כ שאף בט"ב אין משלימין בי"ט שלו, א"כ למה פסק הרב"י דמשלים בט"ב עצמו". (ואולי יל"ד דרק כשהברית חלה בת"ב אז שמחת הברית פחותה יותר ולכן משלימין, אבל ברית שהיא למחרת ת"ב היא טעם גם שלא להשלים). אמנם בפיר"ח בסוג' כ' "ואסיק' טעמא דיו"ט שלנו ומפני כך לא השלמנו הא ערב יו"ט מתענה ומשלים בט' באב שחל להיות בע"ש", ומבו' דלא פי' כרש"י הנ"ל, אלא הוי דקדוק בעלמא דמשמע דבערב יו"ט משלימין. אבל מכל ת"ב שהיה ערב יו"ט שלהם ל"ק, ואולי משום דהיו"ט היה רק בשעת היום עצמו ולא התחיל מהלילה וכדלהלן, או טעם אחר כיו"ב, אבל עכ"פ לפ"ז אין מקור דבת"ב עצמו כשאינו נדחה משלימין את התענית גם כשחל ברית וכד'.
ומש"כ שם הב"י עוד "וכן משמע מההיא דמייתי מרבי אלעזר ברבי צדוק דאמר וחל ט"ב בשבת ודחינוהו לאחר השבת ואם איתא דהוא הדין לחל תשעה באב באחד מימי השבוע הוה ליה לסתום ולומר והתענינו בתשעה באב ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו היה", לכאו' צ"ע דודאי יש לו לפרש איך חל יו"ט שלהם בת"ב, דמתחילה ודאי לא קבעו יו"ט לת"ב אלא רק מחמת דהוי נדחה. וע"ע מנחת ברוך סי' פג.
ובמנ"ח מ' שא כ' "ותמיה לי טובא דהדבר ידוע הא דיום קרבן נחשב יום טוב ואסור בהספד ותענית הוא רק בשעה שמותר להקריב זה הקרבן כמבואר זה באריכות במשנה למלך בפ"ו מה' כלי המקדש ושם הביא דברי הירושלמי לענין ערב פסח דאין אסור רק מחצות מפני שא"א להקריב קודם חצות וע' בזה ג"כ באחרונים באו"ח סי' תס"ח א"כ נמי בההוא יום טוב דבני סנאב שהי' מפני קרבן עצים והביאו קרבן בו ביום כמבואר בר"מ ומ"ל שם וא"א להקריב קרבן בלילה א"כ פשיטא דבלילה שלפניו מותר בתענית ויקשה מאי פשיט מיניה בעירובין שהמתענה בעיו"ט א"צ להשלים הא עיקר הספק מפני שנכנס לשבת וי"ט בלילה כשהוא מעונה וי"ט של קרבן מותר לכתחלה בלילה בתענית וצע"ג". (ועי' חכמת שלמה שם מש"כ שתי' בזה לבעל המנ"ח). אמנם לפי' ר"ח הנ"ל יש ליישב, ואדרבה זה היה טעמו של ר"ח שלא פי' כד' רש"י.
(וביחוסי תו"א ערך בר נתן כ' "ומזה הטעם מתורץ מה שקשה במס׳ ערובין אמר ר׳ אילעי בר צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין פעם אחת חל ט׳ באב בשבת ודחינוה לאחר שבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי״ט שלנו היה ומפרשינן התם שאותו היום עשרה באב זמן עצי המערכה שלהן היה וקשה מפני מה היה להם י״ט והלא לאחר החורבן היה שהרי אין ט׳ באב נוהג אלא לאחר החורבן וכבר בטלה מגילת תענית חוץ מחנוכה ופורים כדאיתא בראש השנה פ״א שאינו נוהג כל אותן ימים טובים שהיו להן בזמן שבית המקדש קיים על ידי שום מעשה בהנך דחשיב התם אילין יומיא דלא להתענאה אלא זהו הטעם כמו שאומר הירושלמי דיום קרבן אסור בהספד ותענית ומלעשות מלאכה ולהם היה אותו היום עשרה באב יום קרבן שהיו מביאים עצים למערכה לפיכך נאסר להם לעולם בהספד ותענית ומלאכה". וע"ע בתוס' תענית יב, א).


הרב בעל עושה חדשות, זה עתה עיינתי בדבריו של מר, אנא ימחל לי אם אומר שאיני משוכנע שזהו ביאור הר"ח בסוגי', דהאיך אפשר לדקדק לערב יו"ט בעלמא, לפי דעתי ניכר בדבריו איזה השמטה קטנה [אף שחש"ש לא תיקן], וצ"ל וכן ת"ב שחל להיות שחל להיות בע"ש, ותל"מ. אדרבא יעמדני על האמת אם ישנה בקרבו.

גם מש"כ צ"ע על הב"י, י"ל בקל שכוונתו שהיה די בסיפור המעשה, ועכ"פ א"א ללמוד יותר מכך דהבו לא להוסיף עלה, וכסברת "העתים לבינה" שמעלי, ובזה מיושב ק' גז"ל, ואמנם לא ק' השואל בשו"ת מהר"ם, ולענ"ד אין ת' מהר"ם שבמג"א דחוקים כ"כ.
ואנא ישכלני בבאור דברי סדר תנו"א מה כוונתו?, למה לא יתבטל יו"ט זה אחר החורבן, מפני שאינו בכלל מג"ת אלא יו"ט פרטי אדרבא יותר יש לו להתבטל, ואצא בברכה.

פרי יהושע
הודעות: 2709
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' אוגוסט 12, 2016 12:24 am

באמת שאלה סדר תנו"א מציקה מאד, האיך ישמחו אחר החורבן ביו"ט של קרבן העצים שלהם, והלא הם ממש מבחינת מתו מוטל לפניו.

ולולי דבריו צץ במוחי רעיון האם ניתן לומר שבשלהי בית שני דווקא התענו בתשעה באב כשראו שהמצב לא נראה טוב כ"כ, ומה שנא' "צום הרביעי וגו' יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה", היינו דווקא לתחילת בית שני שהיה נראה הכל וורד יותר, ומיושבים כמין חומר דברי פה"מ להר"מ, שכוונת מתני' דר"ה על ששה חדשים שלוחין יוצאין, על אב מפני התענית, על בית שני נמי, דהיינו על סוף ימי בית שני זמן התהוות המשנה כצורתה ככל משניות [ובפרט משניות דר"ה], האם אי מי כבר כתב כן?

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 11, 2018 5:05 pm

מענין לענין, (תשעת הימים ושבוע שחל בו כאשר ת"ב נדחה) -

מגן אברהם סימן תקנא ס"ק לה:
וט"ב שחל בשבת ונדחה אין לו דין שבת שחל ט"ב לענין זה בזה כ"ע מודים עמ"ש ס"ד.

פרי מגדים באשל אברהם שם:
ושבת שחל בט' באב ונדחה, אף ליש אומרים בסעיף ד' דמקרי שבוע שחל ט' באב, לענין לספר ולכבס שהוא מדינא, אבל בשר ויין וכדומה שהוא ממנהגא בזה כו"ע מודים שאין לו דין שבוע שחל ט' באב, יע"ש.

האם פוסקים כך? [וצ"ע במשנ"ב ס"ק כ לגבי קציצת צפורניים].

נוגע לי למעשה לגבי תפירה (בשכר) בשבוע הבא, כאשר הבגדים הובאו לתופרת כבר כעת ויש לה זמן לתפור בתחילת חודש אב, האם מותר לה ע"פ המג"א ופמ"ג הנ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יולי 12, 2018 8:26 am

עושה חדשות כתב:מגן אברהם סימן תקנא ס"ק לה:
וט"ב שחל בשבת ונדחה אין לו דין שבת שחל ט"ב לענין זה בזה כ"ע מודים עמ"ש ס"ד.

פרי מגדים באשל אברהם שם:
ושבת שחל בט' באב ונדחה, אף ליש אומרים בסעיף ד' דמקרי שבוע שחל ט' באב, לענין לספר ולכבס שהוא מדינא, אבל בשר ויין וכדומה שהוא ממנהגא בזה כו"ע מודים שאין לו דין שבוע שחל ט' באב, יע"ש.

האם פוסקים כך? [וצ"ע במשנ"ב ס"ק כ לגבי קציצת צפורניים].

נוגע לי למעשה לגבי תפירה (בשכר) בשבוע הבא, כאשר הבגדים הובאו לתופרת כבר כעת ויש לה זמן לתפור בתחילת חודש אב, האם מותר לה ע"פ המג"א ופמ"ג הנ"ל.

שאלה פשוטה, ונוגעת לי למעשה. תוכלו לעזור?

שמחו
הודעות: 157
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי שמחו » ה' יולי 12, 2018 9:29 am

הקולא היא רק בבשר ויין. תפירה בכל מקרה נוהגים לאסור מר"ח.

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 12, 2018 11:58 am

צודק
לכאורה מקור הדין בירושלמי נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מדעייל אב מנהגא

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יולי 12, 2018 2:08 pm

לא הבנתי מי 'צודק'. התפירה היא מדינא או ממנהגא?

עזריאל ברגר
הודעות: 3745
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יולי 12, 2018 2:33 pm

כדכד כתב:צודק
לכאורה מקור הדין בירושלמי נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מדעייל אב מנהגא

כל תפירה היא "למשתי"?!

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 12, 2018 5:22 pm

עושה חדשות כתב:לא הבנתי מי 'צודק'. התפירה היא מדינא או ממנהגא?

ה"צודק" הוא זה שכתב לפני. התפירה היא מנהגא אבל זה מנהג שנהנו בו מדעייל אב ולכן הדגשתי את המלים האלו.
הרב עזריאל ברגר- עד כמה שאני זוכר נהגו לאסור כל תפירה משום כך על אף שכת"ר צודק ש"למשתי" הוא אריגה ולא תפירה

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יולי 12, 2018 5:28 pm

אם כך, התפירה אכן היא רק מנהג.

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 12, 2018 6:01 pm

השאלה של כת"ר היתה אם היא מנהג או אם נאסרה לפני שבוע שחל בו?

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יולי 12, 2018 8:33 pm

ההיתר של תפירה לצורך נישואים, כולל גם את האחיות של החתן וכד'?

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יולי 12, 2018 11:34 pm

עתה אני מבחין שלא הסברתי כראוי את טעם ההיתר (האפשרי) על תפירה.
הנקודה היא, שבאופן שהבגדים הובאו לתופרת לפני חודש אב, כ' הרמ"א להתיר לה לתפור באב. והגר"א מחמיר. והכריע הביאוה"ל להחמיר בשבוע שחל בו. וע"ז כתבתי ע"פ המג"א והפמ"ג להקל בהאי שתא, כי אמנם מחמירים שזה כמו שבוע שחל בו, אבל רק לגבי תספורת וכד' ולא לגבי שאר מנהגים. (וע"ז הערתי מקציצת צפורניים).
כעת מובן?

גם זו לטובה
הודעות: 2208
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' יולי 13, 2018 1:55 am

עושה חדשות כתב:עתה אני מבחין שלא הסברתי כראוי את טעם ההיתר (האפשרי) על תפירה.
הנקודה היא, שבאופן שהבגדים הובאו לתופרת לפני חודש אב, כ' הרמ"א להתיר לה לתפור באב. והגר"א מחמיר. והכריע הביאוה"ל להחמיר בשבוע שחל בו. וע"ז כתבתי ע"פ המג"א והפמ"ג להקל בהאי שתא, כי אמנם מחמירים שזה כמו שבוע שחל בו, אבל רק לגבי תספורת וכד' ולא לגבי שאר מנהגים. (וע"ז הערתי מקציצת צפורניים).
כעת מובן?

לא.
כיבוס אסור מדינא, ולדעת הגר"א תפירה נמי אסורה מדינא.

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 13, 2018 2:41 pm

(מה שייך כיבוס?)
הגר"א אוסר מדינא, אבל פסקי' כוותיה רק בששח"ב,
החומרא השנה שזה כמו ששח"ב זה רק לגבי איסורים גמורים ולא מנהגים.
אז מה למעשה?

שמחו
הודעות: 157
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי שמחו » ו' יולי 13, 2018 2:51 pm

התופרת גויה?!

גם זו לטובה
הודעות: 2208
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' יולי 16, 2018 3:36 am

עושה חדשות כתב:(מה שייך כיבוס?)
הגר"א אוסר מדינא, אבל פסקי' כוותיה רק בששח"ב,
החומרא השנה שזה כמו ששח"ב זה רק לגבי איסורים גמורים ולא מנהגים.
אז מה למעשה?

[הגר"א שאסר תפירה יליף ליה מכיבוס]
אתה חוזר וחוזר על דבריך, ואין לזה מובן.
הנידון כאן על דין גמור (תפירה) ולא על מנהג.

מה שכן יש לדון בזה:
א' עיקר ההלכה כרמ"א, ולכן יתכן שאין להחמיר את ב' חומרות יחד (1. תפירה דמי לכיבוס, 2. ת"ב שחל בשבת השבוע שלפניו חשיב ששח"ב)
ב' לשון הסמ"ג ומשם לשו"ע שנהגו להחמיר כששח"ב, ואם הכוונה שאינו אלא מנהג, שוב י"ל כטענת הבה"ל דאין לאסור תפירה משום שנהגו להקל, ודו"ק.

עושה חדשות
הודעות: 6850
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 16, 2018 2:15 pm

לענ"ד -

לפי הגר"א אין שום חילוק בין ששח"ב לתחילת החודש,
ואנן נקטינן כוותיה רק בזמן שאסור מדינא ולא בזמן שאסור ממנהגא.
ואין אנו מחמירים לומר דהשתא הוי ששח"ב מדינא ממש,
ולכן מקילים בכל דבר שאינו איסור מדינא.
ולדידן גם התפירה שאסר הגר"א אינה נמדדת כאיסור מדינא.

תרצה - תקרא לזה 'צירוף', גם טוב.

גם זו לטובה
הודעות: 2208
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: תמיהה על מקור קולת ת"ב נדחה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' יולי 17, 2018 2:52 am

עושה חדשות כתב:לענ"ד -

לפי הגר"א אין שום חילוק בין ששח"ב לתחילת החודש,
ואנן נקטינן כוותיה רק בזמן שאסור מדינא ולא בזמן שאסור ממנהגא.
ואין אנו מחמירים לומר דהשתא הוי ששח"ב מדינא ממש,
ולכן מקילים בכל דבר שאינו איסור מדינא.
ולדידן גם התפירה שאסר הגר"א אינה נמדדת כאיסור מדינא.

תרצה - תקרא לזה 'צירוף', גם טוב.

מה שכתבת זה בדיוק מה שכתבתי לעיל אות ב'.
וזה לא צירוף, אלא כתבתי שאפשר לדון גם משום צירוף, כמבואר לעיל אות א'.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים

cron