ליקוטי ידיעות בעניני תשעה באב

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
שטיינער
הודעות: 221
הצטרף: ד' ינואר 04, 2012 12:56 pm

ליקוטי ידיעות בעניני תשעה באב

הודעהעל ידי שטיינער » ה' יולי 23, 2015 2:33 pm

לתועלת הצבור הקדוש ולזכוי הרבים ראינו לפרסם ליקוטי ידיעות בעניני תשעה באב, ויבואו המשתתפים בפורום ויוסיפו, ומיני ומינך יתקלס עילאה ב"ה
א. כתב הגאון הקדוש רבינו יוסף חיים זצ"ל בספר בן איש חי הלכות שנה ראשונה (פרשת דברים בדברי אגדה שלפני ההלכות): חודש זה נקרא אב, שהוא עתיד להיות אב לכל חדשים, מאחר שנעשו בו רעות רבות, מוכרח שיהיו בו טובות מרובות, יותר מכל חדשים, על דרך מה שאמר הכתוב שמחנו כימות עניתנו, גם נראה לי שנקרא אב שהוא יתוקן ויתגבר בזכות התורה, כמו שאמרו רז"ל אל"ף בי"ת אלף בינה, ולכן שבטו יששכר.
ב. כתב הגאון מהרש"ם מברעזן זצ"ל בתכלת מרדכי תהלים (קט"ז א'): שבת חזון, תפילת ישראל בימי בין המצרים שמתפללים בלב נשבר, מתקבלת לרצון יותר מבכל השנה, כמו ששמעתי בשם הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע שאמר שהתפילה שבשבת חזון צריך ליזהר בה בכונה, כי היא מעלה כל התפילות של השנה, מטעם הנ"ל שהיא בבחינת תפילה לעני". [ולכאורה יש ללמוד מזה על מעלת התפילה של תשעה באב עצמו שאז לב בני ישראל שבור ונדכה]
ג. כתב בספר פסקי תשובה ח"ב (סימן קצ"ד בהגה): סיפר לי כבוד ידידי הרב הגאון מהור"ר אברהם אהרן לענטשיצקי שליט"א ששמע מפי קדשו של חו"ז הגה"ק מסוכטשוב זצ"ל שסיפר כי הגה"ק מהור"ר ישראל יהושע מקוטנא זצ"ל היה נוהג לאכול בשר בליל מוצאי תשעה באב על סמך סיום מגילת איכה שלמד ביום תשעה באב", [והוא חידוש לכאורה, ומדוע כתב בשלחן ערוך (סימן תקנ"ח): בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי, והרי בתשעה באב כל בית ישראל קורין מגילת איכה ויש להם סיום, וצריך לומר שהגאון מקוטנא "למד" מגילת איכה].
ד. בענין קיום מצות כיסוי הדם בתשעה באב [דברי הגרי"ח סופר שליט"א].
שמעתי מזקני עדת בני פרס, ק"ק היזדים - וכן נוהגים הם בבית הכנסת תפארת ירושלים של עדתם - דבתשעה באב לפני תפילת מנחה הם שוחטים עופות, ולקיים מצות כיסוי הדם. ואת העופות נותנים לנצרכים.
ומריש אמינא דטעם מנהג זה על פי מה שאמרו בברכות ו ב: "אמר מר זוטרא אגרא דתעניתא צדקתא". ופירש רש"י ז"ל: "אגרא דתעניתא צדקתא, שנותנין צדקה "לערב" לפרנסת העניים שהתענו היום", ובסנהדרין ל"ה א': אמר רבי אלעזר אמר רבי יצחק כל תענית שמלינין בו את הצדקה כאילו שופך דמים וכו', והני מילי בריפתא ותמרי, אבל בזוזי וחיטי ושערי לית לן בה", ופירש רש"י: כל תענית וכו', רגילין היו בלילי תענית לעשות צדקה, והיו עיני עניים נשואות לכך, ואם ילינו נמצאו עניים רעבים שנשענו על כך, והני מילי במקום שרגילים לחלק ריפתא ותמרי דבר המוכן לאכול, אבל זוזי וחיטי ושערי לא נשענו העניים עליהם אותו הלילה ולית לן בה עד למחר". ועיין בזה בחיבורי מנוחת שלום חי"ב סימן יג.
ואחר כך עלה בדעתי שיתכן שיש בדבר טעם נוסף, והוא על פי מה שאמרו במדרש פסיקתא דרב כהנא (פיסקא טו, איכה): "רבי יודן שאל לרבי אחא היכן הרגו את זכריה בעזרת ישראל או בעזרת הנשי', א'מר ליה לא בעזרת ישראל ולא בעזרת הנשים אלא בעזרת הכהנים, ולא נהגו בדמו לא כדם הצבי ולא כדם האיל ולא כדם הציפור, תמן כתיב ואיש אים מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר ברם הכא, כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו, וכל כך למה, להעלות חימה לנקום נקם נתתי את דמה על צחיח סלע", (ובהערות שם צויינו המקבילות).
מבואר שאם אכן היו מכסים דמו של זכריה היה פוחת קטרוג מידת הדין והקפידא והתרעומת על ישראל, אבל כיון שלא עשו כן נתקים להעלות חימה וגו' רח"ל.
ולפיכך נהגו בק"ק הנ"ל לקיים מצות כיסוי הדם בתשעה באב שיהיה בזה תיקון למעשה זכריה. [והנזהר בזה יש לו תוספת ברכה להשלים מאה ברכות בתשעה באב].
כך אמרתי להסביר מנהג ישראל קדושים, ושמחתי למצוא בספר קדוש ישראל - תולדותיו והנהגותיו בקודש של אוהבן של ישראל כ"ק אדמו"ר אהבת ישראל מוישניץ זי"ע - ח"א עמ' קס"ה: לפרקים היה מהדר ומשתדל לקיים מצות כיסוי הדם בתשעה באב, והובא הטעם על פי מדרש רז"ל הנ"ל ונראה שמצות כיסוי הדם יש בו ענין של המתקת דינים עיין שם באריכות. [ונטעמו של דבר כי כיסוי הדם הוא כעין קבורה ככתוב באור החיים הקדוש ויקרא (י"ז י"ג) והגר"י ענגיל בשו"ת בן פורת ח"א (סימן ב' ד"ג ע"ג) הביא מקור לדבר זה מדברי רש"י בכריתות (ד' ב'), ומדברי רז"ל במדרש הנ"ל ע"ש, ועיין בספרו בית האוצר ח"א (כלל ח' אות ב' ד"ה וע"ע כ"א ע"ב), ע"ש].
ובספר חסידים מכת"י (סימן תתרע"ט הוצאת מק"נ): "אמרו לזקן במה הארכת ימים. [אמר להם] כשהייתי שוחט, או אחרים שוחטים, עוף או חיה הייתי מכסה הדם, אחרים לא היו זהירים לכסות הכל, ואני הייתי מכסה אחריהם" ע"ש.
רבינו הגדול בעל חתם סופר ז"ל בחידושיו למסכת חולין (פ"ט א'): "לעולם עיקר מצות כיסוי הדם שלא יהיה הדם מגולה על פני שדה כדרך עובדי עבודה זרה לקיבוץ השעירים אשר ירקדו שם, שכל עיקר כיסוי הדם היא לביטול עבודה זרה", ועיין לרמב"ם ז"ל בספר המורה ח"ג (פרק מ"ו), ונתבארו הדברים היטב בחיבורי שנות חיים (ערך כיסוי הדם) בס"ד.

הא לחמא עניא
הודעות: 1435
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: ליקוטי ידיעות בעניני תשעה באב

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' יולי 16, 2018 5:32 pm

שטיינער כתב:לתועלת הצבור הקדוש ולזכוי הרבים ראינו לפרסם ליקוטי ידיעות בעניני תשעה באב, ויבואו המשתתפים בפורום ויוסיפו, ומיני ומינך יתקלס עילאה ב"ה
א. כתב הגאון הקדוש רבינו יוסף חיים זצ"ל בספר בן איש חי הלכות שנה ראשונה (פרשת דברים בדברי אגדה שלפני ההלכות): חודש זה נקרא אב, שהוא עתיד להיות אב לכל חדשים, מאחר שנעשו בו רעות רבות, מוכרח שיהיו בו טובות מרובות, יותר מכל חדשים, על דרך מה שאמר הכתוב שמחנו כימות עניתנו, גם נראה לי שנקרא אב שהוא יתוקן ויתגבר בזכות התורה, כמו שאמרו רז"ל אל"ף בי"ת אלף בינה, ולכן שבטו יששכר.
ב. כתב הגאון מהרש"ם מברעזן זצ"ל בתכלת מרדכי תהלים (קט"ז א'): שבת חזון, תפילת ישראל בימי בין המצרים שמתפללים בלב נשבר, מתקבלת לרצון יותר מבכל השנה, כמו ששמעתי בשם הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע שאמר שהתפילה שבשבת חזון צריך ליזהר בה בכונה, כי היא מעלה כל התפילות של השנה, מטעם הנ"ל שהיא בבחינת תפילה לעני". [ולכאורה יש ללמוד מזה על מעלת התפילה של תשעה באב עצמו שאז לב בני ישראל שבור ונדכה]
ג. כתב בספר פסקי תשובה ח"ב (סימן קצ"ד בהגה): סיפר לי כבוד ידידי הרב הגאון מהור"ר אברהם אהרן לענטשיצקי שליט"א ששמע מפי קדשו של חו"ז הגה"ק מסוכטשוב זצ"ל שסיפר כי הגה"ק מהור"ר ישראל יהושע מקוטנא זצ"ל היה נוהג לאכול בשר בליל מוצאי תשעה באב על סמך סיום מגילת איכה שלמד ביום תשעה באב", [והוא חידוש לכאורה, ומדוע כתב בשלחן ערוך (סימן תקנ"ח): בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי, והרי בתשעה באב כל בית ישראל קורין מגילת איכה ויש להם סיום, וצריך לומר שהגאון מקוטנא "למד" מגילת איכה].
ד. בענין קיום מצות כיסוי הדם בתשעה באב [דברי הגרי"ח סופר שליט"א].
שמעתי מזקני עדת בני פרס, ק"ק היזדים - וכן נוהגים הם בבית הכנסת תפארת ירושלים של עדתם - דבתשעה באב לפני תפילת מנחה הם שוחטים עופות, ולקיים מצות כיסוי הדם. ואת העופות נותנים לנצרכים.

עוד אפשר להוסיף מה שכתוב בספר אמרי פנחס, שהרה"ק רבי פנחס מקאריץ אמר דבעת שיושבים על הרצפה ביום ת"ב הוא אז זמן ועת רצון גדול ואפשר רבות לפעול אז.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים