פורום אוצר החכמה

קיבלתי קובץ נפלא מהגאון רבי אלתר אליהו מרמרלשטיין אני מצרפו בזה לתועלת הרבים.

אני מצרף עוד קובץ אם עוד יש בו כדי שיעשו
מהגאון רבי ישראל זיכרמן שליט"א רבה של אחוזת ברכפלד

בעמוד כ"ד כותב הרב זיכרמן

והוא תימה כי שם בפרק י"ד (ולא ט"ו) כתב הגרש"ז כן:

וחכמים הזהרו בדבריכם לצטט במדוייק, שאם טעם גם להגרש"ז יכול לרקוד

נתבקשתי להעלות קובץ זה ע"י ידידי הגאון רבי אלטר מרמורשטיין שליט"א

עט סופר כתב:קיבלתי קובץ נפלא מהגאון רבי אלתר אליהו מרמורשטיין אני מצרפו בזה לתועלת הרבים.

דבר בעתו מה טוב להעלות ולהביא את פסקיו של מרן בעל שבט הלוי שכתובים בטוטו"ד.
הקובץ נמצא בראשית האשכול.
נ.ב. מה שמביא שם בתוך הדברים שמי שרגיל ללכת למקוה בכל שבת, גם בשבת חזון יכול ללכת.
וזהו כידוע דלא כפי מה שכתוב במנחת חינוך [מצוה שיג] דיש למחות במי שהולך למקוה בשבת חזון, שבת ת"ב.

רחיצה וטבילה ונטילת צפרנים בערב שבת
כתב השו"ע (סי' תקנא סעי' טז'): יש נוהגים שלא לרחוץ (להתרחץ) מראש חדש (אב), ויש שאין נמנעין אלא בשבת (בשבוע שחל בו ת"ב) זו, וכתב הרמ"א, ואפי' בערב שבת של חזון אסור לרחוץ, [היינו אפילו היה רגיל לרחוץ בכל ערב שבת בחמין כל גופו, אסור בע"ש של חזון לרחוץ כל גופו אפילו בצונן. ולענין טבילה הנוהג לטבול בכל ע"ש מותר, ומי שמבטלה לפעמים מפני טרדת עסקיו או מפני הצנה אסור – מ"ב]. כי אם ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן. ויש מקילים בחפיפת הראש בחמין למי שרגיל בכך כל (ערב) שבת. [והוא הדין דשרי פניו ידיו ורגליו בחמין למי שרגיל בכך כל השבת – מ"ב]. אמנם כהיום שיש לפעמים חום בלתי נסבל כתב בשו"ת אגרות משה (אבהע"ז ח"ד סי' פד'): ולגבי שאלת בני הישיבה, אם ביום חום מותר לרחוץ אחר ר"ח אב עד ערב ט' באב, מאחר שמכונים להסיר הזיעה, ולא מחמת תענוג, באמת יש להקל. ובשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' עז') כתב: בענין הרחיצה, לפי מנהג שלנו כל תשעת הימים אין לרחוץ רק פניו וידיו ורגליו בצונן, ובלי סבון כמבואר במג"א בשם הלבוש, ובשאר אחרונים. ממכל מקום פה ארץ הקודש שלפעמים החום גובר ומזיעים הרבה, מותר לרחוץ גם כל גופו בצונן, ויעשה זה דרך אברים אברים לא בבת אחת, והדבר מסור ללב ירא ה' מתי להקל בזה. מותר ליטול צפרנים בערב שבת זו (מ"ב שם ס"ק כ').
טעימה מן התבשילים בערב שבת
מצוה לטעום מכל תבשיל בערב שבת בכדי לוודא שטעמו טוב, ואינו צריך עוד כל תיקון (הטעם, עי' במ"ב סי' רנ' ס"ק ב'. ובשעה"צ ח'). אמנם בערב שבת זו, לא יבלע את שהוא טועם מן התבשיל הבשרי (שש"כ)
הלכות ומנהגים בשבת
שבת שחל בו ט' באב נוהגים היום ללבוש בגדי שבת ולא משנים מהבגדים כלום (מ"ב סי' תקנ"א ס"ק ו').
מותר לזמר בשבת זו כל הזמירות שנוהג בהם תמיד בעת סעודות שבת (קונט' דיני ת"ב שחל ביום א')
מותר ללמוד תורה בשבת זו, אך מחצות היום לדעת הרמ"א (סי' תקנ"ג סעי' ט') אין ללמוד אלא בדברים המותרים בת"ב(עי' שו"ע סי' תקנ"ד). אך המיקל לעצמו ללמןד מחצות כרגיל, יש לו על מי לסמוך (מ"ב וביה"ל שם).
י"א שלא לצאת לטייל בשבת זו (עי' שע"ת סי' תקנ"ג, ד"ה בשבת).
הנוהגים לברך 'שהחיינו' בשבתות בימי בין המצרים (עי' מ"ב סי' תקנ"א ס"ק צח'), יכולים גם בשבת זו. ויש מי שכתב להימנע מכך (ערוה"ש שם לח').
נוהגים שלא לרחוץ בשבת וביו"ט את כל הגוף אפילו במים קרים, והמצטער, כגון ביום שרב, מותר להתקלח במים קרים, או במים פושרים שחוממו מערב שבת במידה כזאת שאין מרגישים עוד את חום המים. ומ"מ יזהר שלא לסחוט את השערות. (שש"כ פי"ד יא'), אמנם בשבת זו כתבו האחרונים להימנע מכך אפי במים קרים (מועד לכל חי, בשם ס' גור אריה. קונט' שם). ולרחוץ הידים בשבת במים חמים שחוממו מערב שבת, לדעת המ"ב (סי' תקנ"ד ס"ק לח'), יש להחמיר.
סעודה שלישית -המפסקת
אחר תפלת המנחה אוכלים סעודה שלישית ומברכים ברכת המזון קודם השקיעה (ולא כמו כל שבת שממשיכים אחר השקיעה), וסעודה זו נקראת גם 'סעודה המפסקת', ויכול לאכול בסעודה אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו (שו"ע, רמ"א סי' תקנ"ב סעי' י', ומ"ב שם) ויכול לומר כל סדר זמירות כמו שרגיל (קונט' שם). ומי שרגיל לישב בכל שבת בסעודה זו עם חברים, י"א דמותר גם בשבת זו. אמנם עם בני ביתו לכו"ע יכול לישב עמם כרגיל (מ"ב שם ס"ק כג').
כפי שכתבנו לעיל צריך לסיים את סעודה שלישית ולברך קודם השקיעה, ואם נותר זמן אחרי ברכת המזון עד השקיעה, יכול לאכול ולשתות עד השקיעה (עי' שו"ע סי' תקנ"ג סעי' א').
אחר השקיעה
מהשקיעה עד צאת השבת נשארים עם בגדי השבת והנעלים, וכן אפשר לשבת כרגיל. אך אסור לאכול ולשתות. אחר צאת השבת אומרים 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', ויש להזהיר לכל בני הבית לומר 'ברוך המבדיל וכו' (עי' מ"ב סי' תקנ"ו ס"ק ב'), ומחליפים לבגדי חול וכן מורידים את נעלי שבת ולובשים נעלי ת"ב, והולכים לבית הכנסת.
תפלת ערבית
בתפילת שמונה עשרה אומרים 'אתה חוננתנו וכו', ואם שכח אינו חוזר (עי' מ"ב סי' תקנ"ו ס"ק ב'), וקודם קריאת מגילת איכה מברכים על הנר 'בורא מאורי האש'. ואין מברכין על הבשמים. ואין אומרים 'ויתן לך וגו' (רמ"א סי' תקנ"ט סעי' ב'). ומבדילין על הכוס במוצאי הצום, ואין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים (שו"ע סי' תקנ"ו). והמבדיל יכול לשתות מהיין, וא"צ לתת לתינוק (מ"ב שם ס"ק ג'). (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)

תמהתי לראות חידוש בהנהגות כמה צדיקים שלא למדו בליל שב"ק שחל בו ת"ב ואף בטלו התמיד שלא אמרו ד"ת בעריכת השולחן, כפסק המג"א שלא ללמוד כל היום.
ה"ה הרה"ק מסאטמר זצ"ל
כמבואר בהמצורף הערה ה
והרה"ק רבי יחזקאלע מערץ זצ"ל
כדאיתא בתפארת יחזקאל דפו"ר ברשימות רא"צ סמט.

קונטרס בן ו' עמודים: תשעה באב שחל ביום שב'ק, תשע'ט מידידי ר' שלמה לערנער מבורו פארק.

קונטרס בן ב' עמודים: תשעה באב שחל ביום שב'ק, תשע'ט מידידי ר' משה ברוך ליכטענשטיין מירושלים.

קונטרס "מים אדירים" איסור ת"ת בערב ת"ב, כולל תשעה באב שחל בשבת

ע"י הרה"ג ר' מענדל מאיר יאקאבאוויטש שליט"א

https://drive.google.com/file/d/0ByoiQY ... p=drivesdk

ראה בלינק המצורף לספר נאה ונפלא על איסור לימוד בערב ת"ב,
עי' שם דף קנו. שמכחיש שמועה זו משם הרה"ק מסאטמאר זי"ע.
https://drive.google.com/file/d/0ByoiQY ... p=drivesdk

הא לחמא עניא כתב:כתוב במנחת חינוך [מצוה שיג] דנוהגים למחות במי שהולך למקוה בשבת ת"ב.

וכן נהוג בקהלת אמשינוב, בהכוונת מורם ורבם שליט"א, שלא לטבול בת"ב שחל בשבת, משום אבילות בדברים שבצנעא.