אקרי מועד

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ד' אוגוסט 03, 2016 7:45 am

מה הטעם שת"ב אקרי מועד שפך חמתו וכו', או שיש עוד טעם?

מה הכוונה מה שכתוב בספרים הקב"ה מצטער בצער השכינה?

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' אוגוסט 03, 2016 7:56 am

פרי יהושע כתב:
מה הכוונה מה שכתוב בספרים הקב"ה מצטער בצער השכינה?

השכינה היא הדרגה ששוכנת בתחתונים (מלכות) והיא נמצאת בגלות (שכינתא בגלותא), והקב"ה (ז"א) מצטער בצערה.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ד' אוגוסט 03, 2016 7:58 am

גימפעל כתב:
פרי יהושע כתב:
מה הכוונה מה שכתוב בספרים הקב"ה מצטער בצער השכינה?

השכינה היא הדרגה ששוכנת בתחתונים (מלכות) והיא נמצאת בגלות (שכינתא בגלותא), והקב"ה (ז"א) מצטער בצערה.

הבנתי, ומכל מקום אני מחפש הסבר קרוב יותר ללב, האם אתם מבינים כוונתי.

אליהו בן עמרם

כתב הרב פרי יהושע שליט"א:
הבנתי, ומכל מקום אני מחפש הסבר קרוב יותר ללב, האם אתם מבינים כוונתי.

אנסה אולי לרצותך:
השכינה היא החיבור עם ישראל כביכול כדכתיב "ושכנתי בתוכם"
צער נובע בדרך כלל מחסרון כלשהו
שמחה נובעת בדרך כלל משלימות, או מהשלמת החסרון
היה מקום לומר שאם נגזרה גזירת גלות, כלומר ניתוק של החיבור, או חיבור רפה יותר, שזהו רצונו יתברך ואין בכך כל חסרון, כי בעת הגלות כך צריך להיות
קמ"ל, שלא, כיבכול יש חסרון גם מצד הקב"ה שרצונו בחיבור, ואם אין חיבור עם ישראל יש בכך משום "צער" שמצביע על רצון לחיבור כל הזמן.
ומשל לכך, כדוגמת החושק שמבקש להתחבר לחשוקתו אך בינו לבין חשוקתו מפריד הר גבוה. כל עוד יש תקווה לעבור את ההר הרי שהחושק בשמחה ובציפיה גדולה מתי ייפגש איתה, אך אם התקווה מבוששת להתקיים וההר נהיה גבוה יותר ויותר, הרי שתחושת החסרון מתגברת והצער עימה
מקווה שהתקדמנו במשהו

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' אוגוסט 03, 2016 9:58 pm

קטע מתוך ספרי הבא דבר למועד, יעזרני הבורא יתברך להוציאו בקרוב:

תשעה באב נקרא מועד

כתב השו"ע (או"ח תקנ"ט, ד') שאין אומרים תחנון וסליחות ונפילת אפים בתשעה באב, מפני שנקרא מועד, שנאמר "קרא עלי מועד". ויש להבין מדוע יום חורבן בית מקדשינו נחשב למועד. ומדוע לעתיד, כשיבנה ביהמ"ק במהרה, ייחשב למועד, דמאי שמחה איכא בהאי יומא בו נחרב בית חיינו ומשוש נשמתנו.

ובספרי זמננינו כ' דהנה ביומא (נ"ד, ב') אמר ר"ל בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, והיינו שבשעת החורבן גופא היו ישראל בשיא קרבתן לאביהם שבשמים. וביאור הדבר הוא שבשעת הפרידה חשים ברגשות אהבה וחיבה יתירה לרבש"ע ית"ש אשר כעת נפרדים מקרבתו הגדולה ומהשראת שכינתו. ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה, וע"ז איקרי מועד.

וממו"ר הגרב"ש הכהן דויטש שליט"א שמעתי שישנם תאריכים המסוגלים, והיינו שהקב"ה קבע בעולמו ימים מיוחדים שאינם ימים רגילים, אך לא הוברר האם ימים אלו יהיו ימי שמחה או ימי צער, ובידינו לקבעם לשמחה או לחילופין, לצער. ולכן מצינו שהיו תאריכים ושנים בהם אמרו רבותינו גדולי הדורות שמסוגלים הם במיוחד לבוא משיח צדקנו, ולבסוף דוקא ימים ושנים אלו היו זמני פורענות קשים לישראל. (וכך אמרו גדולי ישראל שהמשיח אמור לבוא בשנת ת"ח, ובשנת תרפ"ט ובזמן השואה. ולבסוף דוקא שנים אלו היו קשות מאד לישראל) ומשמעות הדבר הוא שתאריכים אלו היו אכן מסוגלים ומיוחדים, רק לא הוכרע האם לטוב או למוטב, ובעוה"ר נהפכו הם לימי תוגה ורוע. וממילא יום תשעה באב יום מסוגל הוא. ואם בעוה"ר כעת הוא מסוגל לפורענות וחורבן, הרי לכשיבנה ביהמ"ק ותסתלק פורענותו, מילא יהיה הוא יום מועד ושמחה. שהרי או יום צער הוא ואם לא - מיד נהפך הוא למועד ושמחה.

ולענ"ד אולי אפ"ל בזה ביאור נוסף, והוא עפ"מ באיכה רבה (ד', י"ד) כשישראל ראו שהוצת אש במקדש, שמחו, שמחה גדולה ואמרו מזמור שיר להקב"ה ששפך חמתו על עצים ואבנים. ולפי"ז י"ל דבעצם היה צריך לעשות מועד בכל שנה בט' באב על כך שהקב"ה לא השחית את ישראל ורק שפך חמתו על עצים ואבנים. אך מכיון וסו"ס בטל משוש חיינו בחורבן הבית וסילוק השכינה, ע"כ לא נקבע למועד אלא רק לענין נפילת אפים ותחנון וצידוק הדין. אך כשיבנה ביהמ"ק בב"א שוב תחזור סיבת השמחה בשלמותה ונחגוג ט' באב כיום מועד, על שגם בעת דין שפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים.

פרי יהושע

יש"כ לכל המקרבים הדברים על הלב

ואולי ינסו גם להסביר טעם הנא' שהקב"ה בוכה אוי לי שהחרבתי וכו', באיזה אופן אנו אמורים להבין שיש כאן חזרה כביכול מהרצון הקודם, האם הדברים האלו אמורים רק דרך דרוש ובאים רק לעורר אותנו על גודל ההפסד שאולי אין אנו מרגישים בו מרוב טמטומנו, או שיש כאן הסבר אחר קרוב יותר ללשון המדרש?.

לעומקו של דבר

מש"כ מר בספרי זמננו וכו' לא ברור, אה"נ היו הכרובים מעורים אבל הא גופא קשיא איך שייך לומר "ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה" קשיא רישא אסיפא.

(גם דברי הגרבשה"ד בצורה שהבאת צריך עוד תלמוד, אם הזמן מלמעלה הוא ניטרלי ובמעשינו הדבר תלוי, סו"ס כעת בגלל מעשינו הוא זמן עצב. או שתאמר שע"ש העתיד נקרא כבר זמן שמחה).

הביאור שהכי שבה את ליבי הוא הביאור על דרך המעשה הידוע בנפוליון/פרנץ יוזף/לובנגולו מלך זולו. (שהלך בליל ת"ב וכו' וראה וכו' ואמר שכיוון שישראל בוכים בת"ב על מה שחרב לפני כו"כ שנים אות הוא שיש להם עתיד גדול).

ובדרך יותר מדוקדק, הוא שבעוה"ר בחשוכא שרינן כל ימות השנה, ואפשר לחשוב שח"ו זהו המצב הטבעי שאנחנו אומה מן האומות בלי השראת השכינה, אבל האבילות מראה שאין זה המצב הטבעי שלנו היל"ת (דאל"ה מה שייך להתאבל כל שנה ושנה) אלא המצב הטבעי הוא אשכול הכופר דודי בין שדי ילין, רק שיש איזה פירוד זמני בעוה"ר וממילא מתחת האבל הגדול מונחת התקווה הנשגבה שקול דודי הנה זה בא ועליך יזרח השי"ת וכבודו עליך יראה.

לעומקו של דבר

הגרשז"א היה אומר לתלמידיו, צאו וראו עד כמה בין דעת תורה לדעתנו, לדעתנו היה צריך להיות שבפורים אין אומרים תחנון ובת"ב אומרים, והנה דין הוא שבת"ב אין אומרים ובפורים יש שיטה בטור שאומרים. (ז"ל סי' תרצ"ג "כ' ר"ע ז"ל מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס ונגאלו בו צריכין אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה ובתשובה מצאתי שאין נופלים על פניהם וכן המנהג"). הובא זה בס' הליכות שלמה.
ולכאו' כוונת הגרשז"א לחידודא, אבל למעשה הרי קשה לומר שלפי רע"ג עצמו שבפורים אומרים תחנון בת"ב אין אומרים. וממילא אין מה לדון זה מזה (אולי לדון לפי הטור שהביא את השיטה הזו גבי פורים ובת"ב סתם, ודוחק).

שוב חיפשתי ומצאתי שלשון הטור גבי ת"ב (סימן תקנט) "וכתב רב עמרם מנהגינו להרבות סליחות בסלח לנו וא"א תחינות דאיקרי מועד" וכו'. אבל אין לטעות שזה לשון רע"ג, דז"א, ורע"ג הוא רק לגבי סליחות בסלח לנו.
וברע"ג בפנים, אף שאין מפורש שם שאומרים תחנון, לכאו' נראה שאומרים מדלא פירש להדיא שאין אומרים.

מה שנכון נכון

יש גם שיטה שאומרים תחנון בט"ב.

לעומקו של דבר

מה שנכון נכון כתב:יש גם שיטה שאומרים תחנון בט"ב.

ולזה כיוונתי דלכאו' ע"כ דשני ישיבות נהגו בתחנון גם בת"ב

מה שנכון נכון

אני מדבר על מנהג ממשי הנהוג עד ימינו בעדת תימן. וראה מש"כ מהרי"ץ בע"ח ובספר ארח לצדיק.

שואב מים · הודעהעל ידי **שואב מים** » ה' אוגוסט 04, 2016 6:30 pm

האם יש מי מהקדמונים המבאר מדוע יום זה איקרי מועד?

שואב מים · הודעהעל ידי **שואב מים** » ה' אוגוסט 04, 2016 6:51 pm

שואב מים כתב:האם יש מי מהקדמונים המבאר מדוע יום זה איקרי מועד?

דרשות חת"ס ח"ג עמ' פד
דהנה חכמים הגידו דט"ב אקרי מועד ואין אומרים בו תחנון והלא יפלא למה יקרא מועד וקרבן ה' לא הקריב במועדו ^ אבל הענין כי נתבונן איך היתה כזאת שזה קרוב לאלפים שנה שכחנו כל טוב בעו"ה ועדיין לא נשכח ועדיין עפעפינו יזלו מים מה שלא אירע כן לכל אומה ולשון אשר נאבדו מתוך הקהל שכחו זכר טובתם ולא בכו בכה רב כמונו בני ישראל אבל הענין כי זהו נחמה גדולה שאין מקבלין תנחומין על החי משא"כ מת גזירה הוא שישתכח מן הלב לכן כל האומות שאין להם תקוה לחזור למה שנאבד מהם לכן נשכח זכרם מפיהם אבל אנו בני ישראל שמקווים ומלפים ליום שעתיד הקב"ה לירד למטה וחומת אש סביבו וחסידינו יחיו ויראו וישבעו מטובו ע"כ אין מקבלין תנחומין על החי נמלא שזה האבל לנו לנחמה גדולה ע"כ ט"ב הוא מועד גדול כי בו נדע ונשכיל שעתידים אנו לחזור לקדמותינו כימי נעורינו

עושה חדשות

מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ה' אוגוסט 04, 2016 11:20 pm

לעומקו של דבר כתב:מש"כ מר בספרי זמננו וכו' לא ברור, אה"נ היו הכרובים מעורים אבל הא גופא קשיא איך שייך לומר "ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה" קשיא רישא אסיפא.

(גם דברי הגרבשה"ד בצורה שהבאת צריך עוד תלמוד, אם הזמן מלמעלה הוא ניטרלי ובמעשינו הדבר תלוי, סו"ס כעת בגלל מעשינו הוא זמן עצב. או שתאמר שע"ש העתיד נקרא כבר זמן שמחה).

הביאור שהכי שבה את ליבי הוא הביאור על דרך המעשה הידוע בנפוליון/פרנץ יוזף/לובנגולו מלך זולו. (שהלך בליל ת"ב וכו' וראה וכו' ואמר שכיוון שישראל בוכים בת"ב על מה שחרב לפני כו"כ שנים אות הוא שיש להם עתיד גדול).

ובדרך יותר מדוקדק, הוא שבעוה"ר בחשוכא שרינן כל ימות השנה, ואפשר לחשוב שח"ו זהו המצב הטבעי שאנחנו אומה מן האומות בלי השראת השכינה, אבל האבילות מראה שאין זה המצב הטבעי שלנו היל"ת (דאל"ה מה שייך להתאבל כל שנה ושנה) אלא המצב הטבעי הוא אשכול הכופר דודי בין שדי ילין, רק שיש איזה פירוד זמני בעוה"ר וממילא מתחת האבל הגדול מונחת התקווה הנשגבה שקול דודי הנה זה בא ועליך יזרח השי"ת וכבודו עליך יראה.

רעיון ספרי זמנינו (כמדומה שתמצא על כך בס' הרב פינקוס) הוא שכאשר אדם נאלץ להיפרד מרעהו הקרוב ביותר, מסיבות שונות, הוא רגע קירבה גדול במיוחד. כמו שבגירושין של בני זוג שנאלצו להיפרד בגלל שלא הסתדרו ביניהם, תמיד עולים ברגע זה הזכרונות הנפלאים והטובים שהיו להם בקשר הזוגי במרוצת החיים. נכון, זה רגע של פרידה. אך הרגע הזה הוא גם רגע של קירבה גדולה, ועל כך שמחים, שלא נפרדנו מתוך שנאה, אלא מתוך הבנה עמוקה שאין מה לעשות, ולמרות האהבה הגדולה- חייבים להיפרד.
הרעיון של הגרב"ש דויטש הוא שכל תאריך, הוא תאריך מסוגל, או לטוב, או לרע. אם יתבטל בו הרגע הרע, ממילא הוא זמן טוב.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' אוגוסט 04, 2016 11:26 pm

עושה חדשות כתב:מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?

האם אומרים תחנון בת"ב נדחה ?

עזריאל ברגר

גימפעל כתב:
עושה חדשות כתב:מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?

האם אומרים תחנון בת"ב נדחה ?

מובא באחרונים שבשבת שחרית אומרים אב-הרחמים, ואילו בצום לא אומרים תחנון.

אמנם כמדומני שיש מחלוקת לגבי אב-הרחמים.

לעומקו של דבר

ש. ספראי כתב:הרעיון של הגרב"ש דויטש הוא שכל תאריך, הוא תאריך מסוגל, או לטוב, או לרע. אם יתבטל בו הרגע הרע, ממילא הוא זמן טוב.

יל"ע מברייתא דתענית

תענית כ"ט ע"א כתב: ובשניה, מנלן? דתניא: מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב. אמרו: כשחרב בית המקדש בראשונה אותו היום ערב תשעה באב היה ומוצאי שבת היה, ומוצאי שביעית היתה, ומשמרתה של יהויריב היתה, והלוים היו אומרים שירה ועומדין על דוכנם. ומה שירה היו אומרים - וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם. ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלהינו, עד שבאו נכרים וכבשום, וכן בשניה.

וברש"י

וחובה על ידי חייב - היינו תשעה באב, דרגילין להיות בו רעות.

וצ"ת

שומר מצווה

אדרבה, מכאן ראיה, שמגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, שני הדברים יש כאן, ושניהם מתקיימים בט' אב, והרוצה להחכים יעיין במאמרו של הרב ה' הוא המלך בעניין למה בוכים בתשעה באב,

לעומקו של דבר

שומר מצווה כתב:אדרבה, מכאן ראיה, שמגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, שני הדברים יש כאן, ושניהם מתקיימים בט' אב, והרוצה להחכים יעיין במאמרו של הרב ה' הוא המלך בעניין למה בוכים בתשעה באב,

א. רש"י כותב במפורש שת"ב הוא יום חייב ולא זכאי.
ב. אפשר לפתוח גם ניק שלישי...

שומר מצווה

לעומקו של דבר כתב:
שומר מצווה כתב:אדרבה, מכאן ראיה, שמגלגלים זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, שני הדברים יש כאן, ושניהם מתקיימים בט' אב, והרוצה להחכים יעיין במאמרו של הרב ה' הוא המלך בעניין למה בוכים בתשעה באב,

א. רש"י כותב במפורש שת"ב הוא יום חייב ולא זכאי.
ב. אפשר לפתוח גם ניק שלישי...

א. זה שרש"י כותב שזה יום חייב זה לא סותר שום דבר.
ב. כהנראה שלעומקו של דבר, גימפעל, יאיר, וכו'... זה ניק אחד.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ב' אוגוסט 08, 2016 2:39 pm

שומר מצווה כתב:ב. כהנראה שלעומקו של דבר, גימפעל, יאיר, וכו'... זה ניק אחד.

לא יפה להעתיק בלי לתת קרדיט.

פרי יהושע

עושה חדשות כתב:מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?

הרי ביום ראשון לא נאמר תחנון, וע"כ שנחשב מועד, ובשם החת"ס שלע"ל יהיה ביום ראשון השמחה, כי אז היה התענית והצער, [ואיני זוכר כעת דרושו].

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ה' אוגוסט 11, 2016 12:36 am

במאמרי ימי הרצון מביא הרב וולבה בשם ר' ירוחם שזה מועד של ריחוק ומסביר שכל עוד לא בינים את מצבנו הרע , כמו לפני החורבן זה ריחוק גדול מאד ובחורבן הבינו מה שלא הבינו קודם ומשם יש תקווה לתקן ולעלות ולכן יש בזה צד חיובי

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' אוגוסט 11, 2016 2:40 am

יש ביאורים ע"ד המוסר, וחלקם הוזכרו לעיל, וע"ד החסידות - הרי עתידים ימים אלו להיות ימי ששון ושמחה, כשיתקיים "אודך ה' כי אנפת בי" ונדע ונכיר כי גם ההסתר פנים היה למעננו ולטובתנו, ומתוך כך נשמח ונגיל דוקא בימים אלו. ודבר זה נרמז במה שת"ב נקרא מועד.

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ה' אוגוסט 11, 2016 6:22 am

הערה מעניינת מצאתי ב'שמן למנחה' עה"ת להגאון רבי אשר אנשיל ווייס ז"ל הי"ד, אבדק"ק נאדיפאלו,
דמי שאינו מתאבל כראוי הוא בכלל המבזה את המועדות דהא אקרי מועד..

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ה' אוגוסט 11, 2016 8:43 am

כל מי שלב בשר ולא אבן לו, [מעט "יו"ט דיקא אייד"] מרגיש בימים אלו עם כל הלכלוך והזוהמה שלהם, קרבת ה' גדולה, בצאתי ממצרים= בצאתי מירושלים, אם אנו בוכים על חורבן המקדש, אנו מתחברים לכל עם ישראל בגלות או הרוחנית או הגשמית, ולקב"ה שבוכה על גלותה של השכינה וגלותם של ישראל, ומצפים לזמן בו יסתיים כל זה וישרה האור העליון ממרומים אמן.

לעומקו של דבר

פרי יהושע כתב:
עושה חדשות כתב:מתי ה"מועד" כשתענית תשעה באב נדחית, וכהאי שתא?

הרי ביום ראשון לא נאמר תחנון, וע"כ שנחשב מועד, ובשם החת"ס שלע"ל יהיה ביום ראשון השמחה, כי אז היה התענית והצער, [ואיני זוכר כעת דרושו].

העלו לכאן צילום מהחת"ס באיזה אשכול

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' אוגוסט 11, 2016 2:20 pm

ש. ספראי כתב:ובספרי זמננינו כ' דהנה ביומא (נ"ד, ב') אמר ר"ל בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, והיינו שבשעת החורבן גופא היו ישראל בשיא קרבתן לאביהם שבשמים. וביאור הדבר הוא שבשעת הפרידה חשים ברגשות אהבה וחיבה יתירה לרבש"ע ית"ש אשר כעת נפרדים מקרבתו הגדולה ומהשראת שכינתו. ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה, וע"ז איקרי מועד.
[/b]

ציין נא את מקור הדברים בספרי זמננו, ובתמורה אראה לך את המקור שממנו נטלו הללו את עיקרי דבריהם...

(כמובן מה שהקשו על כך לא קשיא כלל).

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' מרץ 09, 2017 12:26 am

לעומקו של דבר כתב:הגרשז"א היה אומר לתלמידיו, צאו וראו עד כמה בין דעת תורה לדעתנו, לדעתנו היה צריך להיות שבפורים אין אומרים תחנון ובת"ב אומרים, והנה דין הוא שבת"ב אין אומרים ובפורים יש שיטה בטור שאומרים. (ז"ל הטור בסי' תרצ"ג "כ' ר"ע ז"ל מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס ונגאלו בו צריכין אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה ובתשובה מצאתי שאין נופלים על פניהם וכן המנהג"). הובא זה בס' הליכות שלמה.

וז"ל רע"ג - ואין אומרים הלל בפורים. מ"ט, לפי שאין אומרים הלל על נס שבח"ל, לפיכך נופל אדם על פניו בפורים. וכך אמר רב עמרם בר ששנא ריש מתיבתא, כך מנהג במתיבתא שיורדין תנאין לפני גאון ואב ב"ד ואלופים וכל ישיבה כלה ומבקשים רחמים הרבה ונופלין על פניהם, שאין דומה פורים לכל המועדות ולחנוכה, שבכולן אנו אומרין את ההלל ואומרים זה היום עשה ה' נגילה, ואלו בפורים אין אומרים אותו. מ"ט, שנגאלו ישראל ממיתה לחיים, ואנו צריכים לרחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה.
מי יבאר כוונתו, הלא אדרבה ההצלה ממוות לחיים זה סיבה לומר שירה.
ואולי כוונתו לומר שניצלנו רק ממוות אבל אכתי עבדי אחשורוש אנן.
ועצ"ע.

לעומקו של דבר

עושה חדשות כתב:
לעומקו של דבר כתב:הגרשז"א היה אומר לתלמידיו, צאו וראו עד כמה בין דעת תורה לדעתנו, לדעתנו היה צריך להיות שבפורים אין אומרים תחנון ובת"ב אומרים, והנה דין הוא שבת"ב אין אומרים ובפורים יש שיטה בטור שאומרים. (ז"ל הטור בסי' תרצ"ג "כ' ר"ע ז"ל מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס ונגאלו בו צריכין אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה ובתשובה מצאתי שאין נופלים על פניהם וכן המנהג"). הובא זה בס' הליכות שלמה.

וז"ל רע"ג - ואין אומרים הלל בפורים. מ"ט, לפי שאין אומרים הלל על נס שבח"ל, לפיכך נופל אדם על פניו בפורים. וכך אמר רב עמרם בר ששנא ריש מתיבתא, כך מנהג במתיבתא שיורדין תנאין לפני גאון ואב ב"ד ואלופים וכל ישיבה כלה ומבקשים רחמים הרבה ונופלין על פניהם, שאין דומה פורים לכל המועדות ולחנוכה, שבכולן אנו אומרין את ההלל ואומרים זה היום עשה ה' נגילה, ואלו בפורים אין אומרים אותו. מ"ט, שנגאלו ישראל ממיתה לחיים, ואנו צריכים לרחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה.
מי יבאר כוונתו, הלא אדרבה ההצלה ממוות לחיים זה סיבה לומר שירה.
ואולי כוונתו לומר שניצלנו רק ממוות אבל אכתי עבדי אחשורוש אנן.
ועצ"ע.

לכאו' כמו שכתבת, והעיקר לפי ריש דבריו, כנראה זו ההבנה שלו באין אומרים נס על דבר שבחו"ל, ז"א שהנס עוד לא מושלם כי עוד לא נגאלו בגאו"ש. וממילא זה מתחלק לב' טעמים, גם הנס לא שלם וגם צריך להתפלל ביום זה.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ד' יולי 29, 2020 5:41 pm

אצל מי מצינו לראשונה שקורא על ת"ב שם מועד? האמנם יסודו רק בראשוני אשכנז?
האם מצינו בראשונים מי שמבאר טעם ותוכן לקריאת ת"ב בשם מועד?
זכורני שהרב זוין במועדים בהלכה מקשר ענין זה עם הא דמשיח נולד בת"ב (והטעם (שהובא בברכ"י) ל'נחם' במנחה וכו'). היש מקור קדום לקישור זה?

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ד' יולי 29, 2020 6:05 pm

חרסון כתב:אצל מי מצינו לראשונה שקורא על ת"ב שם מועד? האמנם יסודו רק בראשוני אשכנז?

דומה שכן הוא הדבר.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » א' יולי 18, 2021 2:09 pm

על עצם הענין שת"ב איקרי מועד, מצ"ב דברים המתיישבים על הלב של ר' משה שפירא

אולי יש למישהו הסבר לכך שזה מופיע רק בראשוני אשכנז, כי ראיתי אחד שכתב שאחרי מסעי הצלב היו חיבים לעודד את העם, אבל אנן דלא ניחא לן בהסברים אלו, מה נאמר?

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » א' יולי 18, 2021 2:12 pm

דברי ר"מ שפירא

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » א' יולי 18, 2021 2:16 pm

מה משמע מלשון ראבי"ה ? הוא כותב כנגד רב עמרם , כי היכי וכו' האם כוונתו שלזה גם רב עמרם מודה?

בסדר רב עמרם כתב שביום תשעה באב מתפללין סליחות וענינו כמו בשאר תענית וכן המנהג בשתי ישיבות. ואני אבי העזרי נראה לי כההיא מנהגא דידן, דכי היכי שאין אומרים תחנון וגם והוא רחום כד מיקלע בחמישי בשבת, משום דאיקרי מועד, הכי נמי לא מצלינן סליחות.

מי אנוכי · הודעהעל ידי **מי אנוכי** » ב' יולי 19, 2021 12:05 am

ש. ספראי כתב:קטע מתוך ספרי הבא דבר למועד, יעזרני הבורא יתברך להוציאו בקרוב:
והוא עפ"מ באיכה רבה (ד', י"ד) כשישראל ראו שהוצת אש במקדש, שמחו, שמחה גדולה ואמרו מזמור שיר להקב"ה ששפך חמתו על עצים ואבנים.[/b]

המדרש שציטט הרב שליט"א אינו כתוב שם במקור שהביא הרב שליט"א ואשמח אם יביא הרב ספראי (או אחד מהרבנים...) את המקור למדרש זה (אם ישנו ולא השתרש בטעות מתוך המדרש המובא שם שרק אסף אמר מזמור ולא מובא שם שמחה גדולה....).
ממש ממש תודה מראש.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ב' יולי 19, 2021 8:02 am

סגי נהור כתב:
ש. ספראי כתב:ובספרי זמננינו כ' דהנה ביומא (נ"ד, ב') אמר ר"ל בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, והיינו שבשעת החורבן גופא היו ישראל בשיא קרבתן לאביהם שבשמים. וביאור הדבר הוא שבשעת הפרידה חשים ברגשות אהבה וחיבה יתירה לרבש"ע ית"ש אשר כעת נפרדים מקרבתו הגדולה ומהשראת שכינתו. ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה, וע"ז איקרי מועד.
[/b]

ציין נא את מקור הדברים בספרי זמננו, ובתמורה אראה לך את המקור שממנו נטלו הללו את עיקרי דבריהם...

(כמובן מה שהקשו על כך לא קשיא כלל).

הגזמת
הווארט ידוע מהמגיד ממזריטש, הובא בבני יששכר ועוד מקומות
ומה שקדמו בזה נתן העזתי שר"י אינו מעלה ואינו מוריד

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ב' יולי 19, 2021 8:02 am

סגי נהור כתב:
ש. ספראי כתב:ובספרי זמננינו כ' דהנה ביומא (נ"ד, ב') אמר ר"ל בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, והיינו שבשעת החורבן גופא היו ישראל בשיא קרבתן לאביהם שבשמים. וביאור הדבר הוא שבשעת הפרידה חשים ברגשות אהבה וחיבה יתירה לרבש"ע ית"ש אשר כעת נפרדים מקרבתו הגדולה ומהשראת שכינתו. ונמצא שדוקא בשעת הפירוד בין ישראל להקב"ה, היה זה זמן של קירבה יתירה, וע"ז איקרי מועד.
[/b]

ציין נא את מקור הדברים בספרי זמננו, ובתמורה אראה לך את המקור שממנו נטלו הללו את עיקרי דבריהם...

(כמובן מה שהקשו על כך לא קשיא כלל).

הגזמת
הווארט ידוע מהמגיד ממזריטש, הובא בבני יששכר ועוד מקומות
ומה שקדמו בזה נתן העזתי שר"י אינו מעלה ואינו מוריד

פורום אוצר החכמה

מי מחובר