פורום אוצר החכמה

לתועלת הרבים,
העליתי בקובץ, קטע קצר מתוך שיחת הגרח"י קפלן, שנאמרה לפני ת"ב תשע"ג.



ולרבים השואלים, ההדפסה הינה לצורך פנים, ואין לה תפוצה רשמית.

עיקר יסודו לחלק בין גנב לגזלן הארכתי בזה בריש מרובה
ושורש הדברים מבוארים בתשובת ר' בצלאל אשכנזי

[ואגב מענין מאוד שהרבה מהלכות גניבה הביא הר"מ בהלכות גניבה אמנם חלק מההלכות הבא בהלכות גזו"א כגון שינוי החוזר שלא נזכר אלא בגזילה וכן שבח שע"ג גזילה [ועוד איתי רשימה ארוכה] ומהו סיבת החילוק הלא בזה אין הבדל בין גניבה לגזילה ןלפי הנ"ל הארכתי לפלפל בישוב הענין ואכמ"ל

מסתמא כוונתך לשו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן לט.

נראה לי שזהו ההסבר הפשוט בטעמא דקרא של חומרת הגנב על הגזלן, לא?

עושה חדשות כתב:מסתמא כוונתך לשו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן לט.

נראה לי שזהו ההסבר הפשוט בטעמא דקרא של חומרת הגנב על הגזלן, לא?

רמב"ם פ"א מגניבה ה"ד "נמצא מפסיד כשיעור שביקש לחסר את חבירו".

בעניין חטאה ולקתה והתנחמה בכפליים יש דברים נפלאים (כדרכו) בקובץ הידוע בדברי אגדה שהודלף מגנזי הגרח"י שרייבר.
אין עיתי בידי להעלות, אולי יש למישהו ואם לאו כשאפנה. (ולמה לא העלו לכאן פעם את הקובץ הזה? או לאוצר?)

עושה חדשות כתב:מסתמא כוונתך לשו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן לט.

נראה לי שזהו ההסבר הפשוט בטעמא דקרא של חומרת הגנב על הגזלן, לא?

שם מבואר שבגזילה (דנפשות) אינו אבוד, כי אפשר לפדותו ובוודאי יפדוהו, משא"כ בגניבה (שלא מדעת בני משפחתו, שהם "בעליו") הרי הוא אבוד.

[ולהעיר שכ"ז בגונב נפשות, משא"כ בגונב ממון אולי הדבר תלוי בפלוגתא דר"ש ורבנן (ב"ק קיד, א) היכן יש ייאוש יותר - בגזילה או בגניבה].

ובכל אופן פשיטא שאין כוונתו לסברא המשונה בקובץ שצורף כאן, שלא תעלה אלא על דעת למדני זמננו.

ותוכל לצרף זאת לאשכולך על הסברים פשוטים למושגים למדניים...

לעומקו של דבר כתב:בעניין חטאה ולקתה והתנחמה בכפליים יש דברים נפלאים (כדרכו) בקובץ הידוע בדברי אגדה שהודלף מגנזי הגרח"י שרייבר.
אין עיתי בידי להעלות, אולי יש למישהו ואם לאו כשאפנה. (ולמה לא העלו לכאן פעם את הקובץ הזה? או לאוצר?)

כעת לא מצאתי. אולי באחת ההקדמות לקונטרסים (לא נראה לי). אולי שמעתי בע"פ.

ובדרך אגב,
אם ההבדל בין גניבה לגזילה הוא כנ"ל, מה שורש הנידון על ליסטים מזויין?

מורה הנבוכים ח"ג פמ"א -
...ועוד שהגזלן ידוע ויבוקש וישתדלו להוציא מידו מה שלקח והגנב אינו ידוע, ומפני אלו הסבות כלם חייבו הגנב קנס ולא חייבו הגזלן קנס.

העקידה פ' משפטים -
כי עקר זה הדין לא בא במיתת הניזק רק על הגניבה לבדה שאם המצא תמצא בידו הגניבה חיים שנים ישלם ובזה יובדל הגנב מהמזיק כי המזיק ע"י שורו או בורו לא כיוון להזיק ולחזר ממון חבירו ולזה די שישלם חצי נזק או נזק שלם. אמנם הגנב כבר גמר בלבו לחסר ממון חבירו וכאשר זמם ראוי לעשו' לו והוא שיחסרו ממנו כשיעורו וזה לא יתכן כי אם בתשלומי כפל. (יא) אמנם כשלא תמצא הגניבה בידו אבל כבר נתיאש מהשיבה לבעליה וטבחו או מכרו ראוי לידון בו לפי רוב המעשה וזה כי בכל מעשה ומעשה כבר הוא מתייאש מהשבתה ובכל פעם גומר הגנבה וכופלה עד שכבר יחשב על האדם בעוברו על עבירה אחת עון כמה עבירות. וזה הענין יתבאר יפה ממה שנ' במעשה עכן חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם (יהושע ז'). והלא גנבה אחת הית' ואיש אחד הוא הגנב ומאי כולי האי אלא שאמר כן לפי רוב המעשים אשר עשה בה. ולברר זה הדבר לעיני הכל אמר לו יהושע בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני כי רצה שיודיע שדברי השם אשר באו על זה השיעור מההפלגה לא באו לריק והוא עצמו מה שהודה בפיו באומרו אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי כלומ' כולהו איתנהו וביאר הדבר ואמר וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהל והכסף תחתיה. (שם) ביאר כי הגנבות היו רבות ושכל אחת מהן גנבה הרבה פעמים. אחת במה שראם. שנית במה שחמדם. שלישית במה שלקחם. רביעית במה שטמנם. חמישית במה שכיוון להטמין הכסף בחפירה שחפר תחת אותה שהטמין האדרת וכל זה הוא התחזקות החטא וכפילתו. והנה לברר אמתת זה לעיני הכל נאמר וישלח יהושע מלאכים וירוצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה (שם) כלומ' לא נפל דבר מכל אשר דברו ה'. ועתה כמו כן אחר שגנב השור מבית בעליו ונתחייב בתשלומי כפל כמו שאמרנו עדיין היה בידו להשיבו לבעליו. אמנם כשקשרו ועקדו לטבחו כבר גנבו פעם שנית וכשהרביצו פעם שלישית וכששחטו פעם רביעית כי כל מעשה מאלו הוא מעשה חשוב. וכן אצל המכירה כי בחזרתו אחר הקונה אותו הוא מעשה אחד. והפשרה במחירו הרי מעשה שני. והמסירה לקונה הרי שלישי. והנה ג' פעמים על הכפל הרי חמשה. אמנם בשה היו תשלומי ארבע' לפי שנוח לו למצוא קונים ויחשבו הפשרה והמסירה לבד. וכן בטביחה ההגבהה וההרבצה יחשבו לאחת והשחיטה לשנים והוא טעם מעולה מאד בעיני מסכי' אל טבע המעשה והזמנתו אליו וכל זה מאמתות הצדק האלדי כמו שכתבנו ראשונה. והרב הרב המורה ז"ל כתב פרק מ"ה ח"ג כי זה הקנס גם חלופו בשור ושה היה לפי רוב מציאות אלו העניינים. אמנם מה שכתבתי נראה בעיני לפי ענינו של עכן והנה מה שייחס המעשה ההוא לכל ישראל בארתיו בפרשת השטים שער פ"ג ב"ה

עושה חדשות כתב:ובדרך אגב,
אם ההבדל בין גניבה לגזילה הוא כנ"ל, מה שורש הנידון על ליסטים מזויין?

ומה הדין מי שעומד וגונב/גוזל לעין כל, אבל מסיכה על פניו כדי שלא יוכלו לזהותו, האם דינו כגנב או כגזלן?

וראיתי בשם הגרחי"ק שהקשה כיון דכתב הר"מ דגנב זה הלוקח בסתר ואין הבעלים יודעים והרי הר"מ גופיה כתב דטוט"ג חייב כיון שאיהו הגנב והלא איירי אף דטוען הבעלים בברי וא"כ מ"ש בזה גניבה וצ"ע.

יש לעורר על שינוי הלשון בין כפל לפי שניים ועיין בזה במלבי"ם ואכ"מ

פרי יהושע כתב:

עושה חדשות כתב:מסתמא כוונתך לשו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן לט.

נראה לי שזהו ההסבר הפשוט בטעמא דקרא של חומרת הגנב על הגזלן, לא?

רמב"ם פ"א מגניבה ה"ד "נמצא מפסיד כשיעור שביקש לחסר את חבירו".

וע"ע מרחשת ח"ג סימן ל בשם ספר כנפי נשרים.