חקירה עמוקה ומפולפלת

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
עושה חדשות
הודעות: 6153
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוגוסט 04, 2016 9:49 pm

מעשה:

שמעתי היום דיון בין כמה חכמים, בגדר חיוב צום ת"ב, האם זה אבילות על העבר או על ההווה, ועוד חקירות ע"ז הדרך.
ואמר אחד מהם נפק"מ, האם בזמן בית שני צמו בתשעה באב או לא.
ויהנהנו כל השומעים בראשיהם, ואחד השומעים הוסיף שזה ספק ידוע באחרו', מנח"ח שאג"א ועוד.
אלא שיל"ד האם זה תלוי בחקירה הנ"ל או לאו, ובמה זה כן תלוי.

אחר הדברים האלה ניגשתי אליהם וספר נבואותיו של זכריה בידי, ואקרא מתוכו בקול רם, לאמור:

ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר ה' אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו: וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני ה': לאמר אל הכהנים אשר לבית ה' צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים: ויהי דבר ה' צבאות אלי לאמר: אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני: וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים: הלוא את הדברים אשר קרא ה' ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב: ... ויהי דבר ה' צבאות אלי לאמר: כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו:

האם אני צודק שזה בדיוק הנידון?

בברכה המשולשת
הודעות: 8603
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 04, 2016 9:58 pm

זה הנדון, אבל זה בכ"ז מחלוקת ראשונים ומחלוקת אחרונים

פרי יהושע
הודעות: 2549
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' אוגוסט 05, 2016 7:49 am

בברכה המשולשת כתב:זה הנדון, אבל זה בכ"ז מחלוקת ראשונים ומחלוקת אחרונים

הר"מ בפה"מ בר"ה עפ"י גר' במשנה שם, והטעם כי בזמן בית שני עד שהוקמה מלכות חשמונאי היו תחת המלכות, ואף שהיה שלום נהגו לצום, עי' בסוגי' שם ובשפ"א, אבל מחלוקת רא' ואח' זה לא שמעתי אדרבא אשמח להשכיל, אבל איני יודע מה זה שייך לחקירות הווה עבר וכדו', הצום הוא על ההווה כמפורש ברמב"ם תענית והאבילות היא על העבר ותו לא מידי.

ולעניין נבואת זכריה, בין כה יש להבין מה שאלו, האם אינם רואים בית בנוי, אלא שכנראה לא היה בהיר להם שאכן הגיעו אל המנוחה כי באמת לא זו הייתה ההרגשה, והנביא אמר להם שאכן יהיה לבית ישראל, אבל אולי עוד לא, ומכל מקום צריך עיון.

עושה חדשות
הודעות: 6153
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוגוסט 05, 2016 4:31 pm

ומענין לענין, ז"ל יחוסי תו"א ערך בר נתן - ומזה הטעם מתורץ מה שקשה במס׳ ערובין אמר ר׳ אילעי בר צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין פעם אחת חל ט׳ באב בשבת ודחינוה לאחר שבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שי״ט שלנו היה ומפרשינן התם שאותו היום עשרה באב זמן עצי המערכה שלהן היה וקשה מפני מה היה להם י״ט והלא לאחר החורבן היה שהרי אין ט׳ באב נוהג אלא לאחר החורבן וכבר בטלה מגילת תענית חוץ מחנוכה ופורים כדאיתא בראש השנה פ״א שאינו נוהג כל אותן ימים טובים שהיו להן בזמן שבית המקדש קיים על ידי שום מעשה בהנך דחשיב התם אילין יומיא דלא להתענאה אלא זהו הטעם כמו שאומר הירושלמי דיום קרבן אסור בהספד ותענית ומלעשות מלאכה ולהם היה אותו היום עשרה באב יום קרבן שהיו מביאים עצים למערכה לפיכך נאסר להם לעולם בהספד ותענית ומלאכה.

שיר ורננים
הודעות: 233
הצטרף: ג' דצמבר 08, 2015 10:51 pm

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי שיר ורננים » ו' אוגוסט 05, 2016 5:33 pm

יש כאן נקודה מעניינית שהרי הצומות הם לזכרון דברים הרעים וליתן אל לבו לשוב מעבירות שבידו. ואם כן עצם התענית היא לזכרון אלא שיש בה החלק של עשיית תשובה כשיתבונן על מה באו הצרות.
לגבי עניין יו"ט דעצי המערכה. מתבאר כאן חידוש דעצם הבאת העצים אינה הגורמת יו"ט אלא חיוב הבאתם ולכן גם כשהיה חסרון בהבאה בפועל, תו לא פקע חיובם. ופלא הוא.

עושה חדשות
הודעות: 6153
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוגוסט 06, 2016 9:52 pm

בברכה המשולשת כתב:זה הנדון, אבל זה בכ"ז מחלוקת ראשונים ומחלוקת אחרונים

אולי תסכים לפרט לנו קצת מקורות?

בברכה המשולשת
הודעות: 8603
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ש' אוגוסט 06, 2016 10:16 pm

רשמתי מהזכרון.
מה שראיתי כעת זה שיש מאמר מסכם של הרב נריה משה גוטל, "צום החמישי בתקופת בית שני", שמעתין כ [72](תשמ"ג), עמ' 5 - 16 ושם חוברת 73, עמ' 5 - 14

עושה חדשות
הודעות: 6153
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוגוסט 14, 2016 4:52 pm


מכון חכמי ספרד
הודעות: 681
הצטרף: ו' מרץ 03, 2017 10:26 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי מכון חכמי ספרד » ו' יולי 21, 2017 6:28 pm

בברכה המשולשת כתב:רשמתי מהזכרון.
מה שראיתי כעת זה שיש מאמר מסכם של הרב נריה משה גוטל, "צום החמישי בתקופת בית שני", שמעתין כ [72](תשמ"ג), עמ' 5 - 16 ושם חוברת 73, עמ' 5 - 14


מאחר והמאמר המורכב והמושקע הנ"ל התפרסם בשנת תשמ"ג, ניתן להעריך כי מחבר המאמר היה אז כבן עשרים שנה!

לייטנר
הודעות: 4060
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי לייטנר » ש' יולי 22, 2017 9:42 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ג' אוגוסט 15, 2017 5:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 6153
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 24, 2017 9:31 pm

ראה עוד: ימי נחמה-שערי נחמה (אבראהאם) עמוד צג.

מעט דבש
הודעות: 2350
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' אוגוסט 02, 2017 10:04 am

פירוש המשנה לרמב"ם ראש השנה א, ג
ובבית שני לא היו מתענין לא עשירי בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא הרוצה יתענה או שלא יתענה ולפיכך לא היו יוצאין על טבת ועל תמוז, אמר ה' כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וכו', כאלו נתן את הבחירה בידם באלו הימים אם רצו מתענין בהם או שלא יתענו. וצום הרביעי הוא שבעה עשר בתמוז, לפי שתמוז הוא החדש הרביעי, וצום החמישי תשעה באב שהוא בחדש החמישי, וצום השביעי צום גדליה, וצום העשירי עשירי בטבת לפי שהוא בחדש העשירי. והיו מתענין תשעה באב אף על פי שהוא מסור לרצונם מפני שהוכפלו בו צרות כמו שיתבאר בתעניות.


שו"ת תשב"ץ חלק ב סימן רעא
ובפירוש המשנ' להרמב"ם ז"ל ראיתי דברי תימא שהוא מפרש שם שבימי המקדש היו מתענין באב ... ואם בזמן שביהמ"ק קיים היו מתענין באב. א"כ קרא דכתיב דהוי ששון מתי יהי' זה.

עושה חדשות
הודעות: 6153
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חקירה עמוקה ומפולפלת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 08, 2017 2:57 pm

ראיתי כעת את דברי הריטב"א בר"ה די"ח: מש"כ לבאר את המו"מ הנ"ל בפסוקים בזכריה:

ומימרא דרב פפא הכי פירושו שהצומות הללו עיקר גזירתן היה על חורבן הראשון כל אחד לענינו כדמפרש ברייתא לקמן, וכשנבנה בית שני אמר הנביא כה אמר ה' [צבאות] צום הרביעי וכו' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, כלומר שלא ינהגו בהם רק שיעשו אותם ימים טובים, ומ"מ מדקרי להו נמי לאחר הבנין צום ולא כתיב אשר צמתם כדכתיב בקרא אחרינא (זכריה ז') (אשר) [כי] צמתם וספוד (ברביעי) [בחמישי] משמע שלא נתבטלו לגמרי ולא נעקרה לגמרי גזירה ראשונה, ואף על פי שהיה ראוי שתעקר כיון שעל בית ראשון נגזרה והרי נבנה, והטעם לפי שהיו יודעין שסוף בית שני זה ליחרב ושיהא גלות זה שאנו בו, ובנין בית שני לא חשיב להו כולי האי דליהוי נגדר הפרץ הראשון, ולפיכך לא עקרו גזירתן לגמרי, אלא אמרו כי בזמן שיש שלום כלומר שישראל שרויין על אדמתם ובית המקדש קיים יהיו לששון ולשמחה, ואם אין שלום שביהמ"ק חרב ויש שמד על ישראל דאיכא תרתי לגריעותא שיהו צום גמור מגזירת נביאים הראשונים, ואם אין שלום וגם אין שמד יהיה הדבר תלוי ברצון ישראל רצו ב"ד מתענין לא רצו אין מתענין כלל.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים