פורום אוצר החכמה

מחפש מקור לעניין שיש מחמירים בזה.

בחורים הלומדים בישיבה אשכנזית יש מחמירים, שלא יהיה כיושב בין העומדים. אבל מדינא אין מקום להחמיר.

אלו ההולכים ע"פ הנהגת האר"י.
כמדומני מובא בכף החיים - סופר.

אוהב אוצר כתב:אלו ההולכים ע"פ הנהגת האר"י.
כמדומני מובא בכף החיים - סופר.

יכול להפנות אותי מדוייק?

מנהג ג'רבא, הזכירו הגר"מ מזוז בשיעורו (וכן בציונים במשנ"ב שהוציא).

אוהב אוצר כתב:אלו ההולכים ע"פ הנהגת האר"י.
כמדומני מובא בכף החיים - סופר.

ע"פ האר"י אין שום מניעה להסתפר בין המצרים.
כנראה נתחלפו לכת"ר ימי בין המצרים בימי הספירה.

בפנה"ל (מלמד) זמנים פ"ח ה"י כתב: ויוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים עפ"י האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמא תקנא, ד, כה"ח פ, קיצוש"ע טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב ומנהג תוניס ואלג'יר שלא להסתפר מר"ח עפ"י מהר"י עייאש) עכ"ל.

לגבי בחורי ישיבות שלומדים ביחד כתב הגר"מ אליהו זצ"ל (הלכות חגים פכ"ה הכ"ב) טוב שגם הספרדים לא יתגלחו שלא להראות הבדל בין התלמידים, וכבר עמד על זה בכמה מקומות הגרע"י זצ"ל- עי' ילקוט יוסף תקנא, יא (מותר לספרדים, אך המחמיר תע"ב ויאמרו שעושים כן בל"נ)

לגבי מה שדנו פה אם יש בעיה שלא לשבת אצל העומדים יש לעיין טובא אחרי שמפורסם בעולם טבעם של מרן השו"ע ושל רבינו הרמ"א ומי ומי נוהג וכך ואולי יש לדון כשתי בתי דינים ועוד בסוגייה של לא תתגודדו, וכמדומה שעמד בסוגיה באורך וברוחב מקראי קודש (הררי) הלכות ראש השנה, ויש עוד לעמוד בלשון הילקוט יוסף סי' נו גבי עמידה בקדיש והזמן דוחק

החתן סופר כתב:בפנה"ל (מלמד) זמנים פ"ח ה"י כתב: ויוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים עפ"י האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמא תקנא, ד, כה"ח פ, קיצוש"ע טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב ומנהג תוניס ואלג'יר שלא להסתפר מר"ח עפ"י מהר"י עייאש) עכ"ל.

צריך להבהיר את הדברים.
בכה"ח שם הביא את הערת מהרש"ו בשער הכוונות (דף פט ע"ג) שהעיד על האר"י שלא הסתפר בין המצרים, ויתכן שנהג כן כיון שהיה אשכנזי, ועוד, שהיה מוסיף באבילות החורבן יותר מהדין והמנהג. ועי' בהגהת מהרש"ו שם שהעיד גם על מנהגו של האר"י לא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו.
ברור לגמרי שזה מנהג אבילות שנהג האר"י ז"ל בעצמו אך לא הורה כן בשום מקום, וזה לא קשור לקבלה כלל. מי שרוצה להרבות במנהגי אבילות תע"ב, אך לענין זה אין הבדל בין האר"י לשאר גדולי הדורות. [משא"כ בימי הספירה שם הורה ע"פ הקבלה שלא להסתפר כמבואר בשער הכוונות].

שערי חכמה כתב:

החתן סופר כתב:בפנה"ל (מלמד) זמנים פ"ח ה"י כתב: ויוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים עפ"י האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמא תקנא, ד, כה"ח פ, קיצוש"ע טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב ומנהג תוניס ואלג'יר שלא להסתפר מר"ח עפ"י מהר"י עייאש) עכ"ל.

צריך להבהיר את הדברים.
בכה"ח שם הביא את הערת מהרש"ו בשער הכוונות (דף פט ע"ג) שהעיד על האר"י שלא הסתפר בין המצרים, ויתכן שנהג כן כיון שהיה אשכנזי, ועוד, שהיה מוסיף באבילות החורבן יותר מהדין והמנהג. ועי' בהגהת מהרש"ו שם שהעיד גם על מנהגו של האר"י לא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו.
ברור לגמרי שזה מנהג אבילות שנהג האר"י ז"ל בעצמו אך לא הורה כן בשום מקום, וזה לא קשור לקבלה כלל. מי שרוצה להרבות במנהגי אבילות תע"ב, אך לענין זה אין הבדל בין האר"י לשאר גדולי הדורות. [משא"כ בימי הספירה שם הורה ע"פ הקבלה שלא להסתפר כמבואר בשער הכוונות].

יש"כ אז אולי באמת הדברים לא מדוייקים, ובהלכות חגים הנ"ל כתב- מנהג האר"י לא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן נהגו האשכנזים. (ומשמע שזהו מנהגו אבל לא שנקט ככה להלכה לשאר אינשי...)

ראיתי שהרב מאזוז כתב שאם בספירת העומר מחמירין כ"ש שעלנו להחמיר בג' השבועות
וחשבתי למה לא כולם חושבים ככה
ועניתי לעצמי שכאן שהתורה נשארה הן בבית ראשון שגלו החרש והמסגר והן בבית שני שנותרו יבנה וחכמיה אבל אצל תלמידי ר''ע היה העולם שמם מתורה וזה חמור יותר
מה דעת הרבנים בנושא

אין טעם לנסות להסביר שאבילות תלמידי ר"ע חמורה יותר מאבילות החורבן, ברור שאבילות החורבן חמורה הרבה יותר.
ולעצם השאלה, גם על אבילות החורבן אסרו תספורת, אך הזמן שנקבע בהלכה הוא רק שבוע שחל בו ת"ב.

אנושי כתב:ראיתי שהרב מאזוז כתב שאם בספירת העומר מחמירין כ"ש שעלנו להחמיר בג' השבועות
וחשבתי למה לא כולם חושבים ככה
ועניתי לעצמי שכאן שהתורה נשארה הן בבית ראשון שגלו החרש והמסגר והן בבית שני שנותרו יבנה וחכמיה אבל אצל תלמידי ר''ע היה העולם שמם מתורה וזה חמור יותר
מה דעת הרבנים בנושא

התשובה באמת פשוטה. וכמו שכתב זה שמעלי, שלמנהג בני ספרד אין מתאבלים מיד בתחילת בין המצרים אלא רק משבוע שחל בו,
והשיא הוא עצם התענית.

ישראל אליהו כתב:

אנושי כתב:ראיתי שהרב מאזוז כתב שאם בספירת העומר מחמירין כ"ש שעלנו להחמיר בג' השבועות
וחשבתי למה לא כולם חושבים ככה
ועניתי לעצמי שכאן שהתורה נשארה הן בבית ראשון שגלו החרש והמסגר והן בבית שני שנותרו יבנה וחכמיה אבל אצל תלמידי ר''ע היה העולם שמם מתורה וזה חמור יותר
מה דעת הרבנים בנושא

התשובה באמת פשוטה. וכמו שכתב זה שמעלי, שלמנהג בני ספרד אין מתאבלים מיד בתחילת בין המצרים אלא רק משבוע שחל בו,
והשיא הוא עצם התענית.

התשובה לא פשוטה כלל, כי הרי גם לדעת השולחן ערוך ימי בין המצרים הם ימי אבלות וכמבואר בשולחן ערוך שכתב שלא לומר שהחיינו בימים אלו, והביא גם שיש נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מי"ז בתמוז. דהיינו המחבר לא פליג על עיקר הדבר שימי בין המצרים ימי אבלות הם. וראה מאמר מרדכי סימן תצג ס"ק ב שכבר עמד בזה, ורצה לדון לאסור לומר שהחיינו בימי העומר מקל וחומר מימי בין המצרים שבימי העומר דעתת המחבר לאסור תספורת ובימי בין המצרים התיר וומוכח שימי העומר חמורים מימי בין המצרים אם כן הכא נמי יש לאסור מקל וחומר שהחיינו בימי העומר. אמנם הדר תבריה לגזיזיה, דאין להוכיח זאת ויש לומר דאבלות החורבן חמיר טפי ועיין שם.

שלמה בן חיים כתב:

ישראל אליהו כתב:

אנושי כתב:ראיתי שהרב מאזוז כתב שאם בספירת העומר מחמירין כ"ש שעלנו להחמיר בג' השבועות
וחשבתי למה לא כולם חושבים ככה
ועניתי לעצמי שכאן שהתורה נשארה הן בבית ראשון שגלו החרש והמסגר והן בבית שני שנותרו יבנה וחכמיה אבל אצל תלמידי ר''ע היה העולם שמם מתורה וזה חמור יותר
מה דעת הרבנים בנושא

התשובה באמת פשוטה. וכמו שכתב זה שמעלי, שלמנהג בני ספרד אין מתאבלים מיד בתחילת בין המצרים אלא רק משבוע שחל בו,
והשיא הוא עצם התענית.

התשובה לא פשוטה כלל, כי הרי גם לדעת השולחן ערוך ימי בין המצרים הם ימי אבלות וכמבואר בשולחן ערוך שכתב שלא לומר שהחיינו בימים אלו, והביא גם שיש נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מי"ז בתמוז. דהיינו המחבר לא פליג על עיקר הדבר שימי בין המצרים ימי אבלות הם.

לא לומר שהחיינו זה לא קשור לאבלות, אלא שקשה לומר על ימים קשים כאלו 'שהחיינו'.
אכילת בשר ויין לא קשורה לאבלות, כי אבל מותר בבשר ויין. [המנהג הוא משום שביתת הקרבנות וניסוך היין].

בשר ויין זה לא אבלות התכוונתי בסך הכלל שגם המחבר מודה שיש בימים אלו סיבה לניהוגי אבלות החורבן. הטעם שלך על שהחיינו נחמד ויש שאומרים מה שאתה אומר, אבל אם לא שמת לב הבאתי מאמר מרדכי. והוא לא למד כמוך. בסך הכל התכוונתי שהדבר לא פשוט כמו שעשו מזה. והערתו של הגר"מ מזוז נכונה, אף שיש להשיב עליה, ותו לא מידי.