פורום אוצר החכמה

עדיאל ברויאר כתב:אני מכיר ת"ח אחד שאין לחשוד בו כלל בנ"ל, והוא אינו מהסס להחמיר מאוד כשהוא נדרש לכך, ובנוסף אני מסופק אם מעודי ראיתי מישהו שמגיע לעומק הכאב של אבלותו על החורבן, ויחד עם זאת הוא מורה הוראה שיש חובה להתקלח בכל יום מתשעת הימים (למעט ט' באב) במים חמים (שכידוע מנקים הרבה יותר טוב מאשר מים קרים) וסבון כדי לא לעבור על מחלל את ה' דאורייתא שאין עליו כפרה ביו"כ.

זהו כבוד הבריות הגדול ביותר וכמובן שאין לך כבוד שמים גדול יותר מלהסריח בימי אבלות אלו!!!

דרומי כתב:גם אני מצטרף. הויכוח כאן אינו מהויכוחים הרגילים בין 'מקלים' ל'מחמירים', אלא בין 'מקלים ב... ומחמירים ב... ' לבין האחרים שהם 'מחמירים ב.... ומקלים ב...'

חיימשה כתב:, הדבר מסור ללב יראי ד'.

איש גלילי כתב:אני מכיר יהודי, שכל שנה הוא מתקלח מדי יום בתשעת הימים, כי 'אי אפשר לסבול את הזעה'. אבל כשהוא ישב שבעה על אמו בתקופת תמוז, לא החליף גרבים (!) במשך כל השבעה.
מ"מ את תופעת ההתקלחות 'כי אין ברירה', אינני מכיר רק מאנשים היוצאים לפרנסתם ונמצאים בחוץ, אלא גם מבחורי ישיבה המתענגים בכל היום על המזגן.

שווארצעוואלף כתב:

עדיאל ברויאר כתב:אני מכיר ת"ח אחד שאין לחשוד בו כלל בנ"ל, והוא אינו מהסס להחמיר מאוד כשהוא נדרש לכך, ובנוסף אני מסופק אם מעודי ראיתי מישהו שמגיע לעומק הכאב של אבלותו על החורבן, ויחד עם זאת הוא מורה הוראה שיש חובה להתקלח בכל יום מתשעת הימים (למעט ט' באב) במים חמים (שכידוע מנקים הרבה יותר טוב מאשר מים קרים) וסבון כדי לא לעבור על מחלל את ה' דאורייתא שאין עליו כפרה ביו"כ.

כנראה שהנ"ל לא מודע לזה:

זהו כבוד הבריות הגדול ביותר וכמובן שאין לך כבוד שמים גדול יותר מלהסריח בימי אבלות אלו!!!

קו ירוק כתב:'מריח' כויכוח על כבוד, כי המו"מ התורני כבר מוצה עד תום..

קו ירוק כתב:הדברים עתיקים.
כשידועה דעתם של כמה מגדולי הפוסקים זצ"ל - גם בבני ברק החמה המהבילה..
יש הלכה, ואת הגדרים וההיתרים שלה - כ"א שישאל את רבו, או ילמד בעיון ההלכה ויכריע לעצמו מהי רחיצת תענוג ומה לא.

קו ירוק כתב:אסור לרחוץ בתשעת הימים (או בשבוע שחל בו). נקודה.
הנושא הוא רחיצה שאינה של תענוג שאותה התירו.
ורחיצה לצורך כבוד הבריות או חילול השם או כל טצדקי אחר נבחן לפי כמה הוא בכלל ההיתר של רחיצה שאינה לתענוג.

אש משמים כתב:יש חיוב לא להתקלח!!!
בושה וחרפה היא לנו שצריך להסביר מדוע צריך לשמור תורה ומצוות!!!

קו ירוק כתב:'מריח' כויכוח על כבוד, כי המו"מ התורני כבר מוצה עד תום..

קו ירוק כתב:ראשית, האשכול פותח כמתריס את ההלכה, לא פחות ממה שהוא עשוי להיות מו"מ דברי תורה וע"כ היו פה כמה תלונות.
והמטרה היתה להעמיד את ההלכה בראש מעיננו, ורק אח"כ לברר בקרקע כך או אחרת, מה שפותח האכול מתעקש לא לקבל.

אם כמו"מ בדברי תורה.
עד לפני יובל ומחצה או שני יובלות לא תמצא התייחסות לשאלה מסוג זה, כי אנשים היו פחות מעודנים, וממילא שאלה זו היתה פחות בוערת, כי מדקדקים בהלכה ויראי ה', וגם אנשים פשוטים של אז (מי משער יהודי לפני שתי דורות) הקפידו, הגם שזה יותר קשה.
אבל ההיתר בהלכה ברור - רחיצה שאינה לתענוג אינה אסורה. ולכן פשוט שבעלי מלאכה ועובדי כפיים שרוחצים מטינופם היו מותרים ונוהגים בכך גם אז, אלא צריכים להשתדל למנוע תענוג מיותר, אם בצוננים (מסתמא אין הכוונה שהגוף ירעד מקור, אלא פושרים עד קרים שהגוף אינו נהנה ואינו סובל). ואם צריכים בבורית, הרי שזה חלק מההיתר (מה שלמשל בזמן המ"ב שהיו פחות מעודנים, לא חשבו על זה..) ואם אבר אבר או רחיצה פחות זמן מהרגלו, וכל לבבות דורש ה'.

אמנם בזמננו שאנשים רבים מעונגים ביותר, לא רק בעלי מלאכה (ואולי הם פחות מעונגים!), גם מי שדעתו לא מתיישבת ומפריע לתפילתו, לתלמודו ולמלאכתו הרי הוא בכלל ההיתר שא"ז רחיצה של תענוג. ועדיין נצרכת זהירות למעט בהנאה בכל מאי דאפשר כמבואר בשו"ע. אבל לומר שזה היתר גורף ונעשה כרשות בעלמא, "כי זה הדור" זה ודאי שלא.

הנצי"ב מוואלוז'ין [בהקדמה לספר בראשית] כותב על דור בית שני : "היו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, על כן מפני שנאת חינם שבליבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' , שהוא צדוקי והוא אפיקורס , ובאו ע"י זה לידי שפיכות דמים בדרך ההפלגה , ולכל הרעות שבעולם , עד שחרב הבית ועל זה היה צידוק בדין שהי יתב' ישר ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות , אע"ג שהוא לשם שמיים , שזה גורם חורבן הבריאה והריסות יישוב הארץ".

שווארצעוואלף כתב:על טיעונים שהוזכרו למעלה נחרב בית מקדשינו...

הנצי"ב מוואלוז'ין [בהקדמה לספר בראשית] כותב על דור בית שני : "היו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, על כן מפני שנאת חינם שבליבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' , שהוא צדוקי והוא אפיקורס , ובאו ע"י זה לידי שפיכות דמים בדרך ההפלגה , ולכל הרעות שבעולם , עד שחרב הבית ועל זה היה צידוק בדין שהי יתב' ישר ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות , אע"ג שהוא לשם שמיים , שזה גורם חורבן הבריאה והריסות יישוב הארץ".

שלמה בן חיים כתב:אסכם את העניין:
טעות מוחלטת להתחיל דיון הלכתי עם רגשות!!! לא רגשות של קדושה כמו מדוע באבלות על אביו ואמו לא שואלים את זה, ולא רגשות גשמיות אוווי אבל זה מגעיל.... דיון הלכתי נפתח וננעל על פי ההלכה בטהרתה, ואז אפשר לבדוק האם הרגשות הנ"ל נכונים על פי ההלכה.

אש משמים כתב:

שלמה בן חיים כתב:אסכם את העניין:
טעות מוחלטת להתחיל דיון הלכתי עם רגשות!!! לא רגשות של קדושה כמו מדוע באבלות על אביו ואמו לא שואלים את זה, ולא רגשות גשמיות אוווי אבל זה מגעיל.... דיון הלכתי נפתח וננעל על פי ההלכה בטהרתה, ואז אפשר לבדוק האם הרגשות הנ"ל נכונים על פי ההלכה.

ישנם הרבה הלכות טהורות של רגשות "ושמחת בחגך" "משנכנס אב ממעטין בשמחה" לכל זמן יש את ההרגש שלו יש זמנים של צער שמחה תענוג אהבה שנאה וכו' ולכן אין זה נכון שלא להכניס את הרגשות לדיון ההלכתי ובפרט בדיון הזה שהוא כולו נובע מהרגש (ההלכתי).

שלמה בן חיים כתב:אין זה רחיצה של תענוג כי הוא אינו מתרחץ לשם תענוג אלא לשם הסרת הזיעה ואף שאינו מוציא את הזיעה למען עצמו אלא למען אחרים.

ונתנו ידידים כתב:שאלת פותח האשכול כפי הבנתי הי' מי שמזיע חזק והולך ממנו ריח מאד לא נעים אלא שהוא עצמו אינו איסטניס או שמקולקל אצלו חוש הריח ואינו מרגיש בחסרונו האם מותר לומר לו בעדינות כי על אף שהרחיצה אצלו אינו בגדר רחיצה של תענוג שמותר לו לילך לרחוץ מטעם אחר דמכיון דאנשים כהיום איסטנסים לריח של זיעה ומאד לא נעים להיות בסביבת אדם כזו שיכול לרחוץ מדין כבוד הבריות, ושאלה זו עדיין לא התחילו לדון בו בכל האשכול.

ישראליק כתב:הנותן לשכוי בינה, נתן בי מקצת מן המקצת שכל, לבוא להחלטה זו

שווארצעוואלף כתב:

ונתנו ידידים כתב:שאלת פותח האשכול כפי הבנתי הי' מי שמזיע חזק והולך ממנו ריח מאד לא נעים אלא שהוא עצמו אינו איסטניס או שמקולקל אצלו חוש הריח ואינו מרגיש בחסרונו האם מותר לומר לו בעדינות כי על אף שהרחיצה אצלו אינו בגדר רחיצה של תענוג שמותר לו לילך לרחוץ מטעם אחר דמכיון דאנשים כהיום איסטנסים לריח של זיעה ומאד לא נעים להיות בסביבת אדם כזו שיכול לרחוץ מדין כבוד הבריות, ושאלה זו עדיין לא התחילו לדון בו בכל האשכול.

נכון מאד, זה ברור ב100%מהשאלה שמדובר בכה"ג אבל לפעמים כשאין תשובה עניינית תוקפים את השואל.

כדכד כתב:פשוט וברור שאין להשוות איסור רחיצה בתשעת הימים שהוא רק מנהג לאיסור רחיצה בתשעה באב שהוא מדינא.

קוד: בחר הכל

האיסור בת''ב מותר להדיא ברחיצה שאינה של תענוג, ומה שנאסר מדינא בת''ב הוא מה שנאסר ממנהגא בשבוע שחל בו, ומרגכע שהגדרנו כל הסרת זיעה כרחיצה שאינה של תענוג, יהיה מותתר גם בת''ב ואף ביוה''כ... החילוקים הפרקטיים שנמנו כאן אינם משנים את הדין

מלבד זאת, גם אם נגדיר כרחיצה שאינה של תענוג רחיצה הבאה להסרת הזיעה פעם פעמיים או יותר במשך תשעה ימים - עדיין אין שום סיבה להגדיר כך רחיצה ביום אחד וודאי לא יקרה כלום אם המזיע יתקלח בערב ת"ב ולא בת"ב עצמו.
גם מ"ש על מקוה פתוח - לכאורה נראה שגם המתירים להתקלח בתשעת הימים יתירו בבית בצנעא ולא בפרהסיה

כדכד כתב:בתשעת הימים מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן ובת"ב ויוה"כ לא, כך שברור שגדרי האיסור הם שונים בתכלית וכמו שכתבתי