הודעהעל ידי ירושלים » ב' יולי 24, 2017 12:57 am
כף החיים סימן יח אות טז
כתב מנחם עזריה בתשובותיו סימן ק"ז, דמה טוב לקיים מצות ציצית בתשעה באב בטלית קטן בלבד באותו היום וכו' ובכהאי גוונא נכון הדבר שלא ללבוש טלית גדול בשחרית ליודע סודו וכו' יעו"ש, והביאו שערי תשובה אות ד'. אמנם מנהג בית אל יכב"ץ להתפלל שחרית תשעה באב בציצית ותפילין רש"י ורבינו תם כמו שאר הימים כמנהג הרש"ש ז"ל הביאו הברכי יוסף סימן תקנ"ה אות א' ושערי תשובה שם אות ב', ואין חילוק בסדר התפלה וכוונת ציצית ותפילין וברכותיהם וכוונת התפלה משאר הימים, רק אחר עלינו לשבח מביא השמש אפר מקלה ולוקחים ממנו ונותנים על מצחיהם ואומרים כל סדר הקינות מתחילה ועד סוף, וגם בתפילת מנחה לובשים ציצית ותפילין כמו שאר הימים אין הפרש, וכמעט רוב בתי כנסיות של עיר קודשינו ירושלים תובב"א עושים בשחרית כן כמו בית אל יכב"ץ, ויהי רצון שנזכה לראות בשמחת ירושלים ובנין בית המקדש במהרה בימינו אמן. ועיין לקמן סימן ל"א אות ה' וסימן ל"ח אות כ"א:
כף החיים סימן לח אות כא
יש שכתבו משם האר"י ז"ל דהאבל לא יניח תפילין דר"ת עיין בסולת בלולה אות ג' ובשלמי צבור דף ל"ו ע"ד, אמנם הרש"ש ז"ל בספר נהר שלום דף י"ט ע"ב הנדפס מחדש כתב דהרב האר"י ז"ל לא כתב כן וחייב להניח האבל שניהם דרש"י ודר"ת יעו"ש שנתן טעם בסוד, וכן כתב הברכי יוסף אות ד' על הרש"ש ז"ל שהניח תפילין דר"ת בימי אבלו יעו"ש. והגם דביורה דעה סימן שפ"ח אות ג' כתב הברכי יוסף ז"ל דשב ואל תעשה עדיף, כתב סידור בית עובד שם אות י"ב דמאחר דהשתא אנן בדידן נהיגי להניח דרש"י ודר"ת בתורת חיוב מדינא משום ספק כמו שכתב החיד"א בספריו, ואיכא נמי גבן עדות נאמנה של הרש"ש ז"ל דלא נמצא בכתבי מהרח"ו ז"ל האמתיים שלא להניחם ולדעתו יש להניחם ועביד איהו עובדא להניחם בימי אבלו, הכי נקטינן עכ"ל. וכן כתב החסד לאלפים אות ג' דפה עה"ק ירושלים תוב"ב נתפשט המנהג אצל הבאים בסוד ה' על פי דברי רבינו האר"י ז"ל להניח שניהם כדברי מהרש"ש ז"ל וגם בתשעה באב בתפלת שחרית מניחים שתיהן בקהל חסידים במדרש בית אל יכב"ץ עכ"ל. ועיין מה שכתבנו לעיל סימן ח"י אות ט"ז. וכתב בן איש חי ז"ל פרשת חיי שרה אות י"ב דגם בעיר בגדא"ד יע"א נתפשט המנהג כהוראת רבינו הרש"ש ז"ל ודלא כמו שכתב החיד"א ז"ל דשב ואל תעשה עדיף:
כף החיים סימן תקנה אות ג
נוהגין שלא להניח תפילין וכו'. והנוהגין להניח תפילין, אף דבשאר הימים מניחין שני זוגות של רש"י ור"ת, בתשעה באב לא יניחו אלא תפילין דרש"י לבד ויברך עליה, ובמנחה יניח שתיהן. הרמ"ע מפאנו סימן ק"ז. והביא דבריו שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות א' וכתב שאין זו הוראה נכונה, דכיון דהמניחים שתי זוגות הם מספק, וסבירא להו דתשעה באב חייב בתפילין ככל יום, למה לא יניח גם כן בבקר שתי זוגות לקרוא קריאת שמע בתפילין יעו"ש. והביאו הברכי יוסף אות א' וכתב דדבריו על פי הפשט, אבל הרמ"ע דברי קדשו הם על פי הסוד יעו"ש. אמנם כתב עוד שם הברכי יוסף שראה להרב המקובל המופלא מהר"ש שרעבי שנהג להניח דרש"י ור"ת בימי אבלו ובתשעה באב בבקר ואמר שהמעמיק בסודן של דברים עיניו יחזו שכן עיקר. והביא דבריו השערי תשובה אות ב'. וכן כתבנו לעיל סימן ל"ח אות כ"א וסימן ח"י אות ט"ז יעו"ש: