מובא ברמ"א תקנ"א ס"ט שמצניעים מר"ח סכין של שחיטה, והטעם משום שלא יבוא לאכלו כמו שכתב המג"א שם.
ולכאו' לפי"ז יש לאסור גם למלוח או לבשל בשר אחר ר"ח [כמובן לצורך אחר ט"ב].
[מצד שני אולי במליחה יש להתיר כיון שהוא כדבר האבד, שאם יעברו עליו ג' ימים לא תועיל לו מליחה].
אשמח למקורות בענין.