בקינה כ"ה על גזירות תתנ"ו, "וכי אין להוסיף מועד שבר ותבערה". כלומר, שהוספת יום זיכרון לזכר הגזירות של תתנ"ו הוא קביעת יום מועד שבר ותבערה. וצ"ע הרי אין זה אלא זכר, וכי יש ענין שלא לקבוע ימי זיכרון לצרות?
ואולי הביאור הוא כי כמו שבמועדים באותו היום בו חל המועד חזור כל ההשפעות מעין המאורע הראשון וכנודע בזה מהספה"ק. כמו"כ הוא בימי החורבן, שיום תשעה באב חוזר בו כל ההשפעות מעין תשעה באב הראשון, הוי אומר זה יום של חורבן בעצמותו, וע"י קביעת תשעה באב לצום נקבע שיום תשעה באב יהיה יום של פורענות בכל שנה ושנה. ולכן אין להוסיף מועד שבר ותבערה.
והנה בצום שחל בשבת מאחרין ולא מקדימים משום אקדומי פורענותא לא מקדמינן, ותמוה וכי אם הצום יהי' מוקדם יהי' עי"ז הפורענות מוקדמת? ואולי גם בזה הביאור כנ"ל, שאם יוקדם הצום הוי אומר שיקבע היום המוקדם ליום של פורענות בעצמותו. (ובאמת בקינה הנ"ל הוסיף "ואין להקדים זולתי לאחרה", ואולי כוונתו לזה).
ושמעתי ממישהו להעיר דהא דכל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו, אי"ז שייך בדוקא לתשעה באב, וזה קיים בכל השנה. ולפי הדברים הנ"ל יתכן דזה ביום תשעה באב גופי' שהוא יום חורבן.
ואולי זה הטעם שיתהפך יום זה לששון ולשמחה בבא הגואל, אפי' אם ביאת המשיח והגאולה לא תהי' ביום זה, כי אחר שנקבע יום זה ליום השפעה של פורענות החורבן, א"כ זה ימשיך גם אחר ביאת המשיח אלא שאז שורש החורבן יתוקן וממילא דהפעה זו תהי' בעצמותה השפעה של שמחה וששון. [יזכינו ה' במהרה]
מה דעת חו"ר הפורום שליט"א?