פורום אוצר החכמה

קינה כז "הן לאחד אני ולשלושה ושישים ואחת ולשנים עשר ולשבעים ואחת" ומיד ההסבר "זה האחד אברהם וכו' וששים ריבוא" א"כ מהו האחד/ת שמופיע למעלה?.

וְהֵן לְאֶחָד אֲנִי וְלִשְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וְאֶחָד. וּשְׁנֵים עָשָׂר וְשִׁשִּׁים וְאַחַת: זֶה הָאֶחָד אַבְרָהָם הָיָה. וּבֵין הַשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת שְׁלִישִׁיָּה. חֹק שְׁנֵים עָשָׂר וְהֵן שִׁבְטֵי יָהּ. וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא (שהם אומה אחת) וְשִׁבְעִים וְאֶחָד סַנְהֶרְדֵי יָהּ:

עי' במקורות שבסוף קינות עם פי' קול ברמה, בשם הגרח"ק ובשם הגרג"נ.

אצל גולדשמידט הנוסח "והן לשלש אני ולשבעים ואחד/ ולשנים עשר וששים ואחד" ולק"מ

למה לק"מ?

שש ושמח כתב:למה לק"מ?

כי ה"אחד" של הששים ואחד הוא אברהם (בניגוד לנוסח שלנו הן לאחד אני, שזה אברהם, וחוץ מזה ששים ואחד), וגם אני טעיתי בזה באשכול הסמוך.

אבל ע"פ החרוז צריך להיות 'ואחת' ולא 'ואחד'. לא כך? וא"כ א"א לפרש על אברהם.

צופר הנעמתי כתב:

שש ושמח כתב:למה לק"מ?

כי ה"אחד" של הששים ואחד הוא אברהם (בניגוד לנוסח שלנו הן לאחד אני, שזה אברהם, וחוץ מזה ששים ואחד), וגם אני טעיתי בזה באשכול הסמוך.

קצת קשה לומר כן:
א. כוונת הפייטן לסדר המספרים בסדר עולה.
ב. מדוע בפירוש הפייטן התחיל לומר האחד זה אברהם הרי ב"חידה" הוא מופיע שלישי.

שמר כתב:

צופר הנעמתי כתב:

שש ושמח כתב:למה לק"מ?

כי ה"אחד" של הששים ואחד הוא אברהם (בניגוד לנוסח שלנו הן לאחד אני, שזה אברהם, וחוץ מזה ששים ואחד), וגם אני טעיתי בזה באשכול הסמוך.

קצת קשה לומר כן:
א. כוונת הפייטן לסדר המספרים בסדר עולה.
ב. מדוע בפירוש הפייטן התחיל לומר האחד זה אברהם הרי ב"חידה" הוא מופיע שלישי.

סדר עולה בכל מקרה אין כאן, כי שנים עשר אחרי ששים (ואחת). והסיבה שה"אחד" מופיע בסוף היא בגלל החרוז (ובכל מקרה, שתי הקושיות האלו חלשות בהרבה מהקושיה המקורית...)

כח הטענה כתב:אבל ע"פ החרוז צריך להיות 'ואחת' ולא 'ואחד'. לא כך? וא"כ א"א לפרש על אברהם.

להיפך, לגירסתנו "שבעים ואחת" בגלל החרוז, אבל לשון הנקבה כאן לא קשורה. ולנוסח גולדשמידט אחד ושבעים ואחד והכל א"ש הן מבחינת הענין והן מבחינת החרוז.

בקינות המופרש של הרב וינטרוב (?) מבואר שאחד הכוונה למרע"ה ששקול כנגד כל ישראל.

שש ושמח כתב:עי' במקורות שבסוף קינות עם פי' קול ברמה, בשם הגרח"ק ובשם הגרג"נ.

בבקשה תוכל נא להעלותם.

צופר הנעמתי כתב:

כח הטענה כתב:אבל ע"פ החרוז צריך להיות 'ואחת' ולא 'ואחד'. לא כך? וא"כ א"א לפרש על אברהם.

להיפך, לגירסתנו "שבעים ואחת" בגלל החרוז, אבל לשון הנקבה כאן לא קשורה. ולנוסח גולדשמידט אחד ושבעים ואחד והכל א"ש הן מבחינת הענין והן מבחינת החרוז.

אני כיוונתי לשורה הראשונה של הבית: הן לא שד אני ולא גלם פחת, ידועה הייתי בשובה ונחת. אמנם יש עוד בית אחד בקינה זו שלא מתחרז על ארבעת רבעיו (האחד לפני האחרון) ובית אחד שחציו בשי"ן ימנית וחציו בשמאלית.
אבל טעיתי מסיבה אחרת, גם על סנהדרין כתוב אצלינו שבעים ואחת.