ט"ו באב כהכנה לימים נוראים

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
יונת אלם
הודעות: 124
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

ט"ו באב כהכנה לימים נוראים

הודעהעל ידי יונת אלם » א' אוגוסט 06, 2017 9:47 pm

מי יודע פשר דבר על ט"ו באב כהתחלה להכנה לימים הנוראים וידוע שרבה של ירושלים רבי חיים זוננפלד זצ"ל היה מתחיל מיום זה לאחל כוח"ט.
מי יכול להחכימנו בדברים

צדיק613
הודעות: 76
הצטרף: א' מאי 15, 2016 5:14 pm

Re: ט"ו באב כהכנה לימים נוראים

הודעהעל ידי צדיק613 » ב' אוגוסט 07, 2017 12:05 am

יונת אלם כתב:מי יודע פשר דבר על ט"ו באב כהתחלה להכנה לימים הנוראים וידוע שרבה של ירושלים רבי חיים זוננפלד זצ"ל היה מתחיל מיום זה לאחל כוח"ט.
מי יכול להחכימנו בדברים

בבת עין מבואר שמה ה"א אלוקיך שואל ממך היינו המ"ה יום.
וע"ע במאור ושמש שמביא שחלק השני של החודש היא רחמים , דלמי שיוצא מחדר אפל מאוד קשה עליו האור בבת אחת אלא נותנים בהדרגה. הלכך אלול שהיא שעת הרחמים ההתנוצצות מתחיל מט"ו כדי שהאור לא יהיה בפעם אחת.
אגב מובא בהרבה מקורות שכתיבה וחתימה טובה גי' חמשה עשר באב.
בקובץ הבאר תרצ"ז - הרה"ק מקאמרנא סיפר שקיבל מזקנו ר"מ מטשערנאביל שקיבל מבש"ט שקיבל מאחיה השילוני, שכפי מספר הפעמים שמברך לחביריו כוח"ט מט"ו עד ר"ה, ככה יהיה לו מליצים טובי בשמים אשר ילמדו עליו זכות.

בקרו טלה
הודעות: 2255
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: ט"ו באב כהכנה לימים נוראים

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' אוגוסט 07, 2017 12:08 am

אור המאיר דרוש לראש השנה

הקדמונים זללה"ה (של"ה מס' ר"ה) נתנו סימן, אריה שאג, מי לא יירא (עמוס ג, ח) מלת ארי"ה נוטריקון אלו"ל, ראש השנה, יום כפור, הושענא רבה, לעורר לב הנרדמים תרדמת הזמן, להקיצם שלא ישנו שינת עולם, מספר ימיהם החרוצים עלי אדמה שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ובד' זמנים הנ"ל עת תשובות השנה וימי רצון, מפני תקנת השבים אליו בכל לבם ורוחם ונפשם, לתקן מה שפגמו בכל השנה, וראוי לפשפש במעשיו להתחרט בחרטה גמור, בכדי שלא יכנס ביום הכסא יום חגינו, כשהוא מתועב בגנות מדותיו, והוא יום הדין הגדול והנורא, על כן יעזוב דרכו לא טובה, וירים ראש ליקום קדם מלכא מלך המשפט, וימים אלו נקראים ימי רצון, הארבעים יום שהיה משה רבינו בהר, בימי רצון, ואני נתתי טעם לשבח, למה נקרא ימי רצון, כי אין לך אחד מישראל שלא יעורר לבו בקרבו עתה בחודש אלול, ואם גם באלה לא שב, בידוע שיצא מהכלל, ואין לו חלק בין ישראל, ונפשו לא מטוהרה, ולהיות שעתה זמן תשובה לכל, גדול וקטן שם הוא נמצא, נשלם רצון הבורא ברוך הוא, שזה היה קדימת רצונו ברוך הוא, וימים יצרו רק לעובדו ביראת הרוממות, לשלול ימים זולתם שאין מעוררים בני ישראל לעבוד עבודת בוראם, הן המה ימים שאין לו יתברך בהם חפץ, ולא לכיון זה היתה הבריאה, לכן ימים אלו מראש חודש אלול נקרא ימי רצון, ימים שעלו ברצונו יתברך, כי כך עלה ברצונו הקדום.

ושמעתי מהמגיד זלל"ה שהיה אומר בדרך צחות, זכור את בוראך וגו' עד אשר לא תחשך השמש והירח והככבים (קהלת יב, א), ונתן בהם סימנים לשלשה כתי בני אדם המחולקי' בעם תשובתם, כת ראשונה יראת אלהים נוגע על פניהם, לעורר לבם בקרבם אל עבודת הבורא ברוך הוא, מחמשה עשר באב, ומתחילים להתענות וכדומה בתוספת עבודתם, ומעלים בזכרונם אז אימת הדין, ויראו האנשים כי הימים ממשמשין ובאין, שעתיד ליתן דין וחשבון לפני כסא כבודו יתברך, כת ב' משלימים את שנתם שנה תמימה בלא תורה ועבודה ותשובה, וישובו לערב ראש השנה, וביום הדין גופא בשומעם קול השופר, צעק לבם בקול מר המלך הקדוש, המלך המשפט, ומתחרדים ומתפחדים מיום הדין הגדול והנורא, ואזי צווחין ככלבין הב הב, הב לן חי, הב לן מזונא סליחה וכפרה, ומורך בלבבם לתהות על מעשיהם המגונים, עוד יש לך כת הג', שפנו עורף ולא פנים גם באלה, והמה מהעוברים ושבים בהושענא רבא שאז גמר הכתיבה והחתימה, נתינת הפתקין, ואז חרדים מיום המות, באומרם ואם לא עכשיו אימתי, ושלש סוגי כתי אנשי האלו מרומזים בכתוב, וזכור את בוראך עד אשר לא תחשך השמש, מורה חמשה עשר באב, שאז תש כח השמש, ואתיות דדין כאותיות דדין, וזה מדבר מכת ראשונה היוצאים ראשונה למלכות, והירח, כאן מדבר מכת הב', המעוררים את עצמם ביום הדין, וכאשר חכמים הגידו איזהו חג שהחודש מתכסה בו, הוי אומר זה ראש השנה, וזה נרמז במלת והירח, מוסב על הירח שהחודש נתכסה בו, והככבים כאן מדבר מהאנשים החוטאים על נפשותם, ועוברים ואינם שבים עד הושענא רבה, נרמז במלת כוכבים, שאז מנהג העולם רואים על הכוכבים.

והנה עתה בזמן הזה רבים הם עמי הארץ, ואינם משגיחים על כל זה, וגם בחמשה עשר באב שהוא אחת מהנה זמן תשובות השנה, לא ניכר על פניהם מורא שמים ותוספת עבודה, כאשר ראו עיני ולא זר בימים הראשונים, בבואם עתים הללו כל אחד ואחד מהמתקדשים ומטהרים להכניס צווארם בעבודת אדוניהם, ומלאה לבם לגשת ולקרב לתורתו ולעבודתו יתברך, היה ניכר על פניהם יראת הבורא בורך הוא, ומוראם וחיתתם מוטלת על הבריות, לא כן עתה, איש לדרכו פנה, ויפנו אליו יתברך עורף ולא פנים, ואוי לאותה בושה וכלימה, נוסף על זה, אפילו בראש חדש אלול שאז נאמר ארי"ה שאג מי שלא יירא, ובודאי ראוי לכל איש הישראלי לגשת אל עבודת הקודש פנימה, רק ביראת אלהים כל היום מימים האלו בפחד ומורא מהדר גאונו בקומו לשפוט את הארץ, כל זה נשכח מלוח לבם, והנביא (עמוס ג, ו) מכריז ואומר, היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, מוסב על ימי אלול שתקנו לתקוע שופר להפחיד את העם לתשובה, ומתמיה הכתוב היתקע שופר בעיר, ואף על פי כן והעם לא יחרדו, ואם גם בזה לא שבו עד ה', אם כן במה יחרדו את לבם לאביהם שבשמים, ושתי רעות עשו, כי מהראוי כל השנה כולה מראשית השנה עד אחרית השנה, לירא את ה' הנכבד והנורא, ועל כל פנים אם הסכיל עשות מראשית השנה, ראוי ליחרד לבו בקרבו באחרית שנה בחודש אלול, שמכריזין בקול שופר לעורר לבבות הישנים, גם באלה לא שבו עד ה', כי לא ידעו ולא יבינו, ויתפשו במזימות זו חשבו כל השנה, גם עתה לא סרו, ודוד המלך עליו השלום אמר (תהלים ק"נ, ג) הללוהו בתקע שופר, כלומר מזהירים על העתיד, אם נבער מכם דעת אותו יתברך כל השנה, להללו ולשבחו בשירות ותשבחות, על כל פנים הללוהו אותו יתברך עתה בתקע שופר, בחודש אלול שנשמע קול השופר, לעורר לב הנרדמים בתשובה, וראוי להתלהב לעבודת הבורא ברוך הוא, ואיתא בתיקונים (בהקדמה ה, ב), בראשית יר"א שב"ת, ונראה לרמז בדברי קדשו, מלת שבת נוטריקון "תקעו "בחדש "שופר, למפרע אותיות שב"ת, וזהו בראשית כלומר מהראוי היתה ליירא מלפניו יתברך, מאז ומקדם מראשית השנה, כמאמרם ז"ל (זוהר חדש ה, ד) בראשית ברא אלהים, בשביל היראה הנקרא ראשית (תהלים קיא, י), ולכל הפחות יר"א שב"ת, באחרית השנה, חודש אלול שתוקעין בו שופר, וזהו "תקעו "בחדש "שופר, וכאמור:

קבצים מצורפים
ילקוט עבודת ישראל.pdf
(194.3 KiB) הורד 47 פעמים

בברכה המשולשת
הודעות: 9179
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ט"ו באב כהכנה לימים נוראים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' אוגוסט 07, 2017 7:41 am

למיטב זכרוני יש ספר עם כו"כ דרשות של מרן הגר"ש דבליצקי לט"ו באב על דרך זו.

כדכד
הודעות: 2664
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ט"ו באב כהכנה לימים נוראים

הודעהעל ידי כדכד » ב' אוגוסט 07, 2017 2:02 pm

שמעתי מהאדמו"ר מספינקא ירושלים זצ"ל שאמר על הכתוב "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" שמ"ה ימים מט"ו באב עד ר"ה צריך להוסיף בלימוד תורה "מה אהבתי תורתך" אז "כל היום" - שזהו ר"ה "היא שיחתי" - אן שיחה אלא תפלהשאתפלל טוב ותפלתי תישמע בעז"ה

משוש דורים
הודעות: 365
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: ט"ו באב כהכנה לימים נוראים

הודעהעל ידי משוש דורים » ה' אוגוסט 10, 2017 3:16 pm

ט"ו באב הוא מ' יום לפני כ"ה באלול, ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין בת פלוני לפלוני, ולכן היו בו בנות ישראל יוצאות וכו'. (כמדומה לי כתבו כן בספרי רצ"ה מלובלין, וגם בזרע קודש לר"נ מרופשיץ). ועכ"פ הוא יום של תחילת ההתעסקות בבריאת האדם.
מנהג ישראל לאחל מט"ו באב כוח"ט, כן נהגו אדמור"י בעלז (ואאל"ט גם בטשרנאביל), וגם מרן הסטייפלר נפרד ממחותנו מרן הגריש"א שבוע לפני פטירתו (בכ"ג מנ"א) בברכת כוח"ט וציין שכבר אפשר לומר כן.
יש קביעות סדר של לימוד ב' דפים תיקוני זוהר מט"ו באב עד ליל הוש"ר. (יש גם סדר אחר מער"ח אלו עד עיו"כ).

ומי יתן שיזכו כל בית ישראל ובפרט יראי ה' לכתיבה וחתימה טובה.


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים