קינה כב - הריגת הקדושים על ידי קרוביהם בגזירות תתנ"ו

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
שייף נפיק
הודעות: 1316
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

קינה כב - הריגת הקדושים על ידי קרוביהם בגזירות תתנ"ו

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' אוגוסט 27, 2017 12:04 am

"אבל אזרו גבורה יתירה להלום ראש ולקרוץ שדרה" להעיר, שהלשון משמעו שהרגם על ידי קריצת וחתיכת השדרה, האם לא היה מוטב לשוחטם שהיא מיתה שאין בה צער וייסורין? וקשה לומר שבשביל תפארת מליצת הפיוט יאמר עליהם מה שלא היה. ואולי יש לפרש הלשון לנבערי לה"ק - כמותי?
עוד בקינה זו יש לברר סדר המאורעות המתואר, כתוב כך:" אז הסכימו גדולים וקטנים, לקבל באהבה דין שוכן מעונים. וזקנים דשנים ורעננים הם היו תחילה נידונים. ויצאו לקראתם עזי פנים, ונהרגו המונים המונים, ונתערבו פדרים עם פרשדונים. והאבות אשר היו רחמנים. נהפכו לאכזר כיענים. והפיסו על אבות ועל בנים, ומי שגורל עלה לו ראשונים, הוא נשחט בחלפות וסכינים..."
לא הבנתי, משמע שתוך כדי שנהרגו על ידי הצוררים עשו גורלות,
ואולי, ''ויצאו לקראתם עזי פנים" קאי על היהודים, שניסו בצעד נואש לצאת ולהלחם, ואף על זה נושא המקונן קינה על שהוצרכו למסור נפשם במלחמת ייאוש זו, ומי שלא היה בר הכי שחט ונשחט. ובפירוש של הרב שישא 'קינות המבוארות' מפרש ש'עזי פנים' קאי על הגויים. ויל"ע.

חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים