"לזאת יקונן ירמיה בשאיה. גזירה זאת תמיד אני בוכיה. ובלבבי יקד יקוד וכויה. על בן ובת מספד רב ארעימה"
יש להבין. ירמיה היה בבית ראשון והמעשה דר' ישמעאל בבית שני, האם כיון ירמיהו על מקרה זה, ולא כיון על מה שהיה בבית ראשון?
ואולי יל"פ לפיש"כ בסמוך על קינה זו, שיש לתמוה מה כ"כ חמור במעשה זה, עד שכתוב עליו בתחילת קינה זו "ומכל צירי נבדל בדול...", שאולי יל"פ שקינה זו על ביטול קדושת ישראל לאונסם, וזהו השפיץ דוגמה לזה, שבנו ובתו של ר' ישמעאל כה"ג שהיה כה"ג ומקודש בכל מיני קדושה (וכמבואר בחז"ל על הריונה של אמו וכו',) וירמיהו קונן על זה, וזה מתאים למעשה, אבל לא שקונן דוקא על עצם המעשה, אלא על הענין.
ולא באתי אלא להציע לפני המעיינים.
עוד בקינה זו:" אור בוקר זה את זה כהכירו, הוי אחי והוי אחות הגבירו, ונתחבקו יחד ונתחברו עד יצתה נשמתם בנשימה" להעיר הערה בעלמא, מה מציין בעל הקינה ש'נתחבקו יחד ונתחברו' ומה משמיע בזה?