הלל ושמחה וסעודה בראש חודש אב

[שמואל דוד]

נשאלתי ע״י חכ״א שליט״א
איך אפשר לומר הלל בראש חודש אב, מאחר ולומר הלל צריך שמחה?
ואמנם בטור (הל' ר"ח) כתב שיש דין שמחה בראש חודש, וכן מבואר בגמרא ערכין י, ב דאיקרי מועד, ובתענית יז, ב עיי''ש (ועי' פר"ח תי"ח ס"ד), אולם בר"ח אב שנוהגים האשכנזים וכן ע"פ האר"י ז"ל שלא לאכול בשר [כמש"כ המשנ"ב (סי' תקנ"א ס"ק נ"ח) דזה מתחיל כבר בראש חודש] ואין לשמוח כלל [כמש"כ המשנ"ב שם סק"א], איך אומרים הלל, והאם יש בו דין שמחה?
ובספר סדר היום כתב דאע"ג שכל ראש חודש יום שמחה הוא, שאני ראש חודש אב שהוא ראש לפורענות וגם מת בו אהרן הכהן, אך צריך עיון כנ''ל לגבי הלל.

[דרומי]

אפשר אולי להוסיף בהשאלה, שהרי מצינו כבר ר"ח שלא אומרים בו הלל - ראש השנה, מפני שספרי חיים וספרי מתים פתוחים בו, ולכאורה ק"ו בר"ח מנחם.

[שמואל דוד]

וכן בבית אבל לא אמרינן הלל

[משולש]

אבילות לא סותרת שמחה ולכן חול המועד עולה למי שמת לו ברגל לעניין הניחום.
וכן חג הפורים עולה לשבעת ימי אבילות, וכ"ש חנוכה. ואפילו רגל עולה למניין (שאם פגע בו בשבעה מבטל שבעה וימי הרגל עולים למניין שלושים).

[שמואל דוד]

שאלתי חכם אחד שליט"א ואמר לי שבאמת מדינא דגמרא אין חיוב אבילות עד שבוע שחל בו וא"כ אי אפשר שלא לומר הלל בר"ח אב בשביל זה

[הא לחמא עניא]

שאלתי חכם אחד שליט"א ואמר לי שבאמת מדינא דגמרא אין חיוב אבילות עד שבוע שחל בו וא"כ אי אפשר שלא לומר הלל בר"ח אב בשביל זה

בספרי הפוסקים לא מוזכר כלל ענין זה??
דהרי זה שאלה מאוד נכונה ומתבקשת.

[יהודה בן יעקב]

שאלתי חכם אחד שליט"א ואמר לי שבאמת מדינא דגמרא אין חיוב אבילות עד שבוע שחל בו וא"כ אי אפשר שלא לומר הלל בר"ח אב בשביל זה

האבילות מר"ח אב הוא מנהג, ואף אמירת [חצי] הלל בר"ח הוא מנהג, ומאי אולמיה האי מהאי, אולי משום שאמירת הלל הוזכר בגמ'???

[עזריאל ברגר]

שאלתי חכם אחד שליט"א ואמר לי שבאמת מדינא דגמרא אין חיוב אבילות עד שבוע שחל בו וא"כ אי אפשר שלא לומר הלל בר"ח אב בשביל זה

האבילות מר"ח אב הוא מנהג, ואף אמירת [חצי] הלל בר"ח הוא מנהג, ומאי אולמיה האי מהאי, אולי משום שאמירת הלל הוזכר בגמ'???

יפה תירצת.

[שמואל דוד]

מה המקור למנהג חצי הלל ומה המקור למנהג אבילות ?

[עזריאל ברגר]

חצי הלל - הוזכר בגמרא, כמדומני בב' מקומות - בברכות בענין שאילת שלום, והשני (אולי במגילה) לגבי מעמד בר"ח טבת לעומת ר"ח ניסן.
אבלות בתשעת הימים לא הוזכרה בחז"ל כלל, אלא רק ש"ממעטין בשמחה".

[שמואל דוד]

א״כ מש״כ לעיל בשם חכ״א שליט״א עולה יפה.

[משולש]

שאלתי חכם אחד שליט"א ואמר לי שבאמת מדינא דגמרא אין חיוב אבילות עד שבוע שחל בו וא"כ אי אפשר שלא לומר הלל בר"ח אב בשביל זה

מדינא דגמ' ממעטין בשמחה מר"ח (ואין שמחים בו כלל).

[שמואל דוד]

לפי התוספות ״ממעטים״ שמחה (עיין משנה ברורה ושער הציון)

[שמואל דוד]

הגהות מרדכי מועד קטן

CF27AECD-D92B-4761-B040-94CF3274409A.jpeg (62.26 KiB) נצפה 4928 פעמים

[שמואל דוד]

האם גם בר״ח אב יש מצוה להרבות בסעודה?

[עזריאל ברגר]

האם גם בר״ח אב יש מצוה להרבות בסעודה?

מהיכי תיתי שלא?
בפוסקים למדין מן הכללות!

[ספרים וועלט]

הלא איתא בשו"ע שזה אחד מן הימים שיש להתענות!

[שמואל דוד]

האם גם בר״ח אב יש מצוה להרבות בסעודה?

מהיכי תיתי שלא?
בפוסקים למדין מן הכללות!

אין שמחים בו כלל...

[יוסף חיים אוהב ציון]

מועד לכל חי - סימן י סעי' ז' מי לנו גדול מיוסף צדיקא דכתב במורה באצבע אות רג"ל, דבראש חדש אב נהגנו לאכול בשר לכבוד ראש חדש, ועיין בספר ברכי יוסף, ובמחזיק ברכה שלו בקונטרס אחרון, ועיין בספר בני חיי סימן תקנ"ז, ובספר עדות ביהוסף שמו סימן מ"א, ועיקרי הד"ט סימן ז"ך אות א', ובספר מאמר מרדכי

[שמואל דוד]

אני שואל לפי המג״א (והמשנה ברורה) שאין שמחים בו כלל..

[עזריאל ברגר]

האם גם בר״ח אב יש מצוה להרבות בסעודה?

מהיכי תיתי שלא?
בפוסקים למדין מן הכללות!

אין שמחים בו כלל...

א. אומרים בו הלל! ואנו האשכנזים - אף מברכים עליו!
ב. לא אמרתי לשמוח. אמרתי להרבות בסעודה (למי שאינו מתענה).
כמו סעודת "אזכרה" (יארצייט), או כמו הסעודה הנהוגה אצל אחב"י הספרדים בלילה האחרון של השבעה - אלו לא סעודות-שמחה, אבל הן בהחלט עונות להגדרה "להרבות בסעודה".
או, כמו סעודת הצהרים של ערב תשעה באב (הערה: הרמ"א (תקנב,ט) כתב שזה כדי שלא תזיק התענית, אבל המגן-אברהם (ס"ק יא) כתב: ולי-נראה טעם אחר, מפני שבזמן בית שני היה יו"ט תשעה-באב והי' מרבין בסעודה - אף עכשיו לא זזו ממנה להיות לזיכרון שיהפך במהרה-בימינו לששון ולשמחה. עכ"ל).

[שמואל דוד]

יישר כח!
מה הענין לאכול בכל ר״ח?

[יוסף חיים אוהב ציון]

דעת הר"ן שצריך לאכול בר"ח פת, ועיין חודש בציון מוצפי הנדמ"ח.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כעת ראיתי בספר חמדת ימים - משמרת החדש - פרק ב
ויש לכבד ראשי חדשים במאכל ומשתה כשבתות וכחגים וכמועדים. ולסברת הרמב"ם הוי ר"ח מן התורה להתחייב לכבדו והוא בכלל לקדוש ה' מכובד, שהרי נאמר בו קדושה מקדש ישראל וראשי חדשים. ויחיד שקבל עליו תענית כך וכך ימים ואירע בהם ר"ח, אינו צריך התרה. אלא שאם קבלו בלשון נדר "הרי עלי", צריך התרת חכם. ויפתח בחרטה שיאמר לו אילו שמת לבך שאירע בהם ר"ח, לא היית נודר. ומתיר לו. ומנהג טוב להולכים בתמים להוסיף לכבוד ר"ח מאכל חד יתיר. וכשחל ר"ח להיות בשבת מוסיפים עוד מאכל חד יתיר ממה שעושים לכבוד השבת, איש אשר כברכתו. ואחד האנשים ואחד הנשים שוו בחיוב זה, ואדרבה המה מחוייבות יותר. הן מפני שלא חטאו בעגל והר"ח נשאר להן כחגים וכמועדים. ועוד מזה מפורש לבאים בסוד ה' אשר כל העליות שבר"ח בין ביום ובין בלילה הם לנוקבא, ואין לזכר שום עליה. אשר מטעם זה נפל החיוב עליהן שלא יעשו מלאכה, לא ביום ולא בלילה. מה שאין כן הזכרים כמו שנבאר להלן בס"ד. ואיש התמים יהא ביתו מלא צד"ק להיות עניי תורה באוכלי שלחנו בר"ח כיו"ט, אשר עתה עצומו של יום שמש צד"קה ומרפא בכנפיו. והיה מעשה הצד"קה שלום. ויהיה שולחנו מלא דשן בדברי תורה ויהגה בעניינו של ר"ח במשנה פ"א ופ"ב ופ"ג דראש השנה, ובתעניות פ"ב ובמגלה פרק ג' ובמסכת שבועות פ"א ובזבחים פ"ה ופרק י'. הכל לפי שיעורם יהגה בם, פעם בזה ופעם בזה או כולם כאחד