פורום אוצר החכמה

בשעה שמקוננים על חורבן בהמ"ק ועל בית ישראל ועל עם ה' וכו', מה שחסר לנו הוא ויהי נועם?

ויהי נעם היתה הברכה שברך משה רבנו את ישראל ביסוד המשכן "שתשרה שכינה במעשי ידיכם" וכאן אנו בוכים על כך שאפילו אמירת הברכה הזו נלקחה מאיתנו

חשבתי פעם שאולי עיקר כוונת המקונן היא על בית המקדש שחרב בראשונה במוצאי שבת, כדאיתא בתענית דף כ"ט ע"א.

ובדרך צחות אפשר לומר שכיון שהעושה מלאכה בת"ב אינו רואה סימן ברכה וכחוה"מ, א"כ הרי ליתא ששת ימי המעשה, ואנו מצטערים על הביטול מלאכה.

לענ"ד אין כאן כוונה מיוחדת.
אלא באים להדגיש את השינוי מתפילה במוצ"ש רגיל, למוצ"ש דת"ב.

כיו"ב ישנה קינה לבני ספרד להוצאת ספר תורה "במקום אשרי העם, איכה זהב יועם". ובמקום וכו', ובמקום וכו'.

כשכילו בני ישראל לבנות את המשכן בירכם משה רבינו ויהי נועם ה' וגו', הוי אומר ברכת ויהי נועם הוא שבניית המשכן ויצירת הכלי להשראת השכינה תשפיע ותמשיך עלינו בכל מעשי ידינו.
כיוצ"ב השבת בזמנים כמקדש במקומות, ובסיומה של השבת שהיא זמן של השראת השכינה אנו מתפללים ויהי נועם שקדושת השבת והשראת השכינה שבה תשפיע עלינו לכל השבוע.
כשנחרב ביהמ"ק אין לנו את השראת השכינה, וזהו המצב של ויהי נועם נשבת. אין לנו משהו להחזיק בו ולהמשיך אותו לכל חיינו.