פורום אוצר החכמה

אמר רב יהודה אמר רב מעשה בבנו ובבתו של ר' ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים לימים נזדווגו שניהם במקום אחד זה אומר יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם וזה אומר יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה אמרו בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות הכניסום לחדר זה ישב בקרן זוית זה וזו ישבה בקרן זוית זה זה אומר אני כהן בן כהנים גדולים אשא שפחה וזאת אומרת אני כהנת בת כהנים גדולים אנשא לעבד ובכו כל הלילה כיון שעלה עמוד השחר הכירו זה את זה ונפלו זה על זה וגעו בבכיה עד שיצאה נשמתן ועליהן קונן ירמיה (איכה א, טז) על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים

וְאֶת נָוִי חַטָּאתִי הִשְׁמִימָה וְדִמְעָתִי עַל לֶחְיִי אַזְרִימָה וּבְיוֹם זֶה נְהִי וְנִהְיָה אָרִימָה וְאָהִימָה מִיָּמִים יָמִימָה

אֶבֶל לֵב וְנִחוּם חָדַל חָדוֹל וּמִכָּל כְּאֵב צִירִי נִבְדַּל בָּדוֹל עַל בֵּן וּבַת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֺּהֵן גָּדוֹל זִכְרָם יְקוֹד בִּלְבָבִי אָשִׂמָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

עֵת נִשְׁבּוּ וְנָפְלוּ לִשְׁנֵי אֲדוֹנִים וְהֵם שְׁכֵנִים זֶה לְעֻמֶּת זֶה חוֹנִים וַיְסַפְּרוּ זֶה לָזֶה עִנְיָנִים זֶה אָמַר מִשִּׁבְיַת צִיּוֹנִים שָׁבִיתִי שִׁפְחָה לְכוּשַׁת שָׁנִים כַּלְּבָנָה בְּזִיו וּקְלַסְתֵּר פָּנִים וּבְתֺאַר כִּקְצִיעָה וִימִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

רֵעֵהוּ סִפֶּר לוֹ בַּכִפְלַיִם וַאֲנִי בָא מִשְּׁבִי יְרוּשָׁלַיִם שָׁבִיתִי עַבֶד יְפֵה עֵינַיִם כּשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפּוֹ עֵת צָהֳרַיִם וְסַהַר עֵת זְמַנָּהּ הִשְׁלִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

בֺּא וּנְזַוְּגשׁם וְנַחַלְקָה בֵּינוֹתַיִם בִּוְלָדוֹת כְּמוֹ כוֹכַבֵי שָׁמַיִם לְשֵׁמַע זֺאת תִּצַּלְנָה אָזְנַיִם לְזֵכֶר זֺאת אֶת מַדַּי אַפְרִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

כְּהִסְכִּימוּ עַל זֺאת שְׁנֵיהַם יַחַד לָעֶרֶב זִוְּגוּם בְּחֶדֶר אֶחָד וְהָאֲדוֹנִים מִבַּחוּץ לִבָּם כְּאֶחָד וְהֵם בּוֹכִים בְּמַר נֶפֶשׁ וָפַחַד עַד בֺּקֶר בְּכִיָּתָם לֹא הִדְמִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

זֶה יִסְפּוֹד בְּחִיל לֵבָב יִמְסֶה נִין אַהֲרֺן אֵיךְ שִּׁפְחָ יְהִי נוֹשֵׂא וְהִיא גַם הִיא תְּיַלֵל בְּתִגְרַת שׁוֹסֶה בַּת יוֹכֶבֶד אֵיךְ לְעֶבֶד תִּנָּשֵׂא אוֹי כִּי זֺאת גָּזַר אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה לְזֺאת יִבְכּוּעָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

אוֹר בֺקֶר זֶה אֶת זֶה כְּהִכִּירוּ הוֹי אָח וְהוֹי אָחוֹת הִגְבִּירוּ וְנִתְחַבְּקוּ יַחַד וְנִתְחַבָּרוּ עַד יָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּנְשִׁימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

לְזֺאת יְקוֹנֵן יִרְמְיָה בִּשְׁאִיָּה גְּזֵרָה זֺאת אֲנִי תָּמִיד בּוֹכִיָּה וּבִלְבָבִי יֵקַד יְקוֹד וּכְוִיָּה עַל בֵּן וּבַת מִסְפֵּד רַב אַעֲצִּימָה וְאָהִימָה מִיָּמִים יָמִימָה אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה וְקוֹל נְהִי אָרִימָה:

דרומי כתב:איני מבין למה אי אפשר לומר שהיה שם בחדר סמוך עוד איזה מישהו שהכירם וכיו"ב.

וכי כיצד הגיעו לידינו הרבה סיפורים מסיפורי השואה על ידי פליט אחד שסיפר על חורבן עיר שלימה? וכן על זה הדרך.

וְהֵם בּוֹכִים בְּמַר נֶפֶשׁ וָפַחַד עַד בֺּקֶר בְּכִיָּתָם לֹא הִדְמִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

זֶה יִסְפּוֹד בְּחִיל לֵבָב יִמְסֶה נִין אַהֲרֺן אֵיךְ שִּׁפְחָה יְהִי נוֹשֵׂא וְהִיא גַם הִיא תְּיַלֵל בְּתִגְרַת שׁוֹסֶה בַּת יוֹכֶבֶד אֵיךְ לְעֶבֶד תִּנָּשֵׂא אוֹי כִּי זֺאת גָּזַר אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה לְזֺאת יִבְכּוּ עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

אוֹר בֺקֶר זֶה אֶת זֶה כְּהִכִּירוּ הוֹי אָח וְהוֹי אָחוֹת הִגְבִּירוּ וְנִתְחַבְּקוּ יַחַד וְנִתְחַבָּרוּ עַד יָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּנְשִׁימָה וְאָהִימָה מִיִּמִים יָמִימה:

נין אהרן איך שפחה יהי נושא

בת יוכבד איך לעבד תנשא

צביב כתב:את פני רבי ישמעאל יכלו להכיר, ( עיין בע''ז דף ח:) אחת לשבועיים שנה וכו')
ולמחרת ראו ששניהם דומים זה לזה, ונזכרו בפני רבי ישמעאל.
וכשנמצאו בבוקר מתים בדרך אח ואחות, הבינו.

דרומי כתב:בלשון המקונן שציטטת איני רואה שום שיחה אמיתית. יש כאן תיאור על בכי קורע לב, כשהמקונן מסביר לנו מה בעצם עמד מאחורי בכייתם. אני הבנתי בפשטות שהם לא דיברו מלה אחד עם השני, ואפילו הביטוי 'הוי אחי והוי אחותי' אינו מלים שאמרו אלא ביטוי להרגשה שהרגישו

עזריאל ברגר כתב:ולמה לא עלה מדעתם מתחילת הלילה לבדוק אם מדובר ביהודי/ה?!
הרי מצינו מעשה בארוס וארוסתו וכו' שלא נגע בה מחמת שלא היתה לה כתובה וכו'?!

טברייני כתב:

עזריאל ברגר כתב:ולמה לא עלה מדעתם מתחילת הלילה לבדוק אם מדובר ביהודי/ה?!
הרי מצינו מעשה בארוס וארוסתו וכו' שלא נגע בה מחמת שלא היתה לה כתובה וכו'?!

ואף אם הו/יא יהודי/יה, עדיין אסור לכהן/ת לישא עבד/שפחה.

דרומי כתב:איני מבין למה אי אפשר לומר שהיה שם בחדר סמוך עוד איזה מישהו שהכירם וכיו"ב.

וכי כיצד הגיעו לידינו הרבה סיפורים מסיפורי השואה על ידי פליט אחד שסיפר על חורבן עיר שלימה? וכן על זה הדרך.

דרומי כתב:איני מבין למה אי אפשר לומר שהיה שם בחדר סמוך עוד איזה מישהו שהכירם וכיו"ב.

וכי כיצד הגיעו לידינו הרבה סיפורים מסיפורי השואה על ידי פליט אחד שסיפר על חורבן עיר שלימה? וכן על זה הדרך.

שייף נפיק כתב:

דרומי כתב:איני מבין למה אי אפשר לומר שהיה שם בחדר סמוך עוד איזה מישהו שהכירם וכיו"ב.

וכי כיצד הגיעו לידינו הרבה סיפורים מסיפורי השואה על ידי פליט אחד שסיפר על חורבן עיר שלימה? וכן על זה הדרך.

וכבר אמר פקח אחד שהמעשה המפורסם בשואה על 93 בנות כמדומה (על שמם קרוי גן וורשא ז"ל) לא היה ולא נברא, כי מי נשארה חיה לספר...?

טברייני כתב:

עזריאל ברגר כתב:ולמה לא עלה מדעתם מתחילת הלילה לבדוק אם מדובר ביהודי/ה?!
הרי מצינו מעשה בארוס וארוסתו וכו' שלא נגע בה מחמת שלא היתה לה כתובה וכו'?!

אף אם היא יהודיה, עדיין אסור לכהן לישא שבויה.

אוצר החכמה כתב:לא ברור לי איך עולה כאן על דעתך שהמפייט הקליט את המילים המדוייקות בהם התבטאו ואתם הוא כתב.

עזריאל ברגר כתב:

טברייני כתב:

עזריאל ברגר כתב:ולמה לא עלה מדעתם מתחילת הלילה לבדוק אם מדובר ביהודי/ה?!
הרי מצינו מעשה בארוס וארוסתו וכו' שלא נגע בה מחמת שלא היתה לה כתובה וכו'?!

אף אם היא יהודיה, עדיין אסור לכהן לישא שבויה.

ולכן אין קושיא עליו אלא רק עליה.

ועתה עלה בליבי תירוץ טוב:
כנראה היא נזהרה ב"אל תכנס עם פיתוייך בטוען ונטען"!

עושה חדשות כתב:נצרך לי ביאור פשוט
על מה היה הבכי שלו, הרי החזיקו כל הלילה ולא בא עליה, ומה התברר כשהם אח ואחות הרי עריות חמירי טפי.

עושה חדשות כתב:נצרך לי ביאור פשוט
על מה היה הבכי שלו, הרי החזיקו כל הלילה ולא בא עליה, ומה התברר כשהם אח ואחות הרי עריות חמירי טפי.