שיעורי תורה בט"ו באב

הלכות, חקרי מנהג, ומאמרים לעיון ולהורדה.
דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' יולי 23, 2018 2:40 pm

למיטב ידיעתי זה די נדיר למצוא שיעורי תורה הקבועים לרבים בט"ו באב, בלילו או ביומו, ולענ"ד חבל קצת. הן "לא היו ימים טובים לישראל"... ידוע שישנם, ומסתמא פעם היו עוד יותר, כאלה שנוערים כל הלילה כדי ללמוד, אך לאו כל מוחא סביל דא. מדוע שלא ינצלו את ההזדמנות ויהיו שיעורים קבועים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל אתר ואתר, כדוגמת המצב המרנין בימי חול המועד, שיעורים מרתקים, אולי שיחות בעומק ענינו של יום? הרי ככה היה היום נהפך ממש ליום טוב של ריבוי תלמוד תורה בכמות ובאיכות, והיה מתקיים במלוא מובן המילה ענין היום טוב של ט"ו באב בכוח הציבור.

הא לחמא עניא
הודעות: 1408
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' יולי 23, 2018 5:24 pm

דורשי יחודך כתב:למיטב ידיעתי זה די נדיר למצוא שיעורי תורה הקבועים לרבים בט"ו באב, בלילו או ביומו, ולענ"ד חבל קצת. הן "לא היו ימים טובים לישראל"... ידוע שישנם, ומסתמא פעם היו עוד יותר, כאלה שנוערים כל הלילה כדי ללמוד, אך לאו כל מוחא סביל דא. מדוע שלא ינצלו את ההזדמנות ויהיו שיעורים קבועים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל אתר ואתר, כדוגמת המצב המרנין בימי חול המועד, שיעורים מרתקים, אולי שיחות בעומק ענינו של יום? הרי ככה היה היום נהפך ממש ליום טוב של ריבוי תלמוד תורה בכמות ובאיכות, והיה מתקיים במלוא מובן המילה ענין היום טוב של ט"ו באב בכוח הציבור.

השנה שזה יוצא ליל ששי, ודאי שהיה טוב לארגן שיעורים [עם תמריץ של טועמיה].

לענין
הודעות: 1203
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי לענין » ב' יולי 23, 2018 5:28 pm

והלא יום זה יבנה בו בית המקדש בב"א-

אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, וכו' וכו'
וכן הוא אומר: (שיר השירים ג) צאינה לה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו.
ביום חתונתו, זו מתן תורה [דהיינו יום הכפורים].
וביום שמחת ליבו, זה בניין בית המקדש, שייבנה במהרה בימינו, אמן.

דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' יולי 23, 2018 6:29 pm

לענין כתב:והלא יום זה יבנה בו בית המקדש בב"א-

אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, וכו' וכו'
וכן הוא אומר: (שיר השירים ג) צאינה לה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו.
ביום חתונתו, זו מתן תורה [דהיינו יום הכפורים].
וביום שמחת ליבו, זה בניין בית המקדש, שייבנה במהרה בימינו, אמן.


יעו"ש במהרש"א בחידו"א ובשאר מפרשים. ונקווה שהפשט כדבריכם (אם לא ייבנה עוד לפני זה).

לענין
הודעות: 1203
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי לענין » ב' יולי 23, 2018 8:41 pm

הפירוש שכתבתי בעה"י, מתורתו של הכהן הגדול, מלובלין, רבי צדוק, הוא.

טברייני
הודעות: 553
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי טברייני » ב' יולי 23, 2018 10:00 pm

ויש להוסיף דהנה בעוונות החילונים לקחו את ט"ו באב כחג עבור אווילותם.
ומאידך, בני התורה לא יודעים כמעט מאומה ובודאי שלא חוגגים חג זה (לבד מאי אמירת תחנון).
ויש לתלות הדבר מחמת שט"ו באב 'נפל' בביהז"מ.

ובודאי ובודאי שכדאי למסור שיעורים ביום זה, ובעיקר בהאי ענינא. לידע ולהודיע.

טברייני
הודעות: 553
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי טברייני » ב' יולי 23, 2018 10:04 pm

ועוד אוסיף ד'קרינא דאגרתא' וכו', ואם כ"א מבני חבורתא קדישא הדין ייסד שיעור במקום מגוריו, יגיע יום שט"ו באב יהיה כחוה"מ בעז"ה.

ולטובת המחפשים חומר:
viewtopic.php?f=43&t=23315&hilit=%D7%97%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A2%D7%A9%D7%A8+%D7%91%D7%90%D7%91
נערך לאחרונה על ידי טברייני ב ב' יולי 23, 2018 11:02 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' יולי 23, 2018 10:51 pm

לענין כתב:הפירוש שכתבתי בעה"י, מתורתו של הכהן הגדול, מלובלין, רבי צדוק, הוא.

יישר כוחך. כעת אני נזכר שהוזכר כאן בפורום בעבר, אולי על ידך?

דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' יולי 23, 2018 10:54 pm

/

ש. ספראי
הודעות: 751
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי ש. ספראי » ג' יולי 24, 2018 2:33 am

לרגל פתיחת ישיבת ט"ו באב, ארשום בזאת סנסן קטן מעניינו של יום, מאשר עלה ברעיוני:

א) איתא בהוריות י"ג א'. היה הוא ואביו ורבו בשבי, הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו, אמו קודמת לכולם, חכם קודם למלך ישראל, חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת כל ישראל ראויים למלכות.

והנה איתא בשבועות ל' ב' : "רב יימר הוה ידע ליה סהדותא למר זוטרא, אתא לקמיה דאמימר, אותבינהו לכולהו. אמר ליה רב אשי לאמימר, והאמר עולא מחלוקת בבעלי דינין, אבל בעדים דברי הכל בעמידה. א"ל האי עשה והאי עשה, עשה דכבוד תורה עדיף". היינו שבאו החכמים להעיד בפני אמימר, והושיבם אמימר, למרות שישנה מצות עשה שעדים צריכים לעמוד בשעת הגדת העדות, מפני דהאי עשה והאי עשה ועשה דכבוד התורה עדיף. והקשו התוס' (ד"ה עשה) דהרי כל שכן כבוד מלך עדיף, שהרי מלך אינו יכול למחול על כבודו, וא"כ מדוע העמיד שמעון בן שטח את ינאי המלך בשעת הגדת העדות (כבסנהדרין י"ט א'). ותירצו התוס' דשאני דיני נפשות דחמירי ולכן גם מלך, שמצוה לכבדו ביותר, חייב לעמוד בהגדת עדותו, או משום שבמקום שהחכם אינו מוחל על כבודו, אזי חמור כבוד התורה מכבוד המלך, ומה שיכול למחול הוא משום דתורה דיליה היא ולכן יכול למחול על כבודו, אך כבוד המלך אינו נמחל, מפני גזירת הקב"ה שצריך לכבדו.

והקשו האחרונים שמתירוצו הראשון של התוס' נראה שסובר שכבוד מלך עדיף, וצ"ע דהא בגמרא בהוריות (שם) מבואר שכשנשבו חכם ומלך בבבית האסורים, שחרורו של החכם עדיף, וא"כ נראה ברור מד' הש"ס דכבוד חכם עדיף וא"כ מאי מספק"ל ליה להתוס'. ועוד יש להקשות אמאי לא הוכיחו התוס' מהא דהוריות דחכם קודם למלך ישראל לענין לשחרורו מהכלא, הרי שכבוד חכם עדיף, וצ"ע.

והנראה בזה שדיני הקדימה בשחרור מהשבי חלוקים המה לב' ענינים. א) משום דין כבוד. ב) לגודל צורך המשחררים מהשבי, באדם שאנו רוצים לשחררו, ואינו ענין בחשיבותו ובכבודו, אלא בהיותו אדם שהרבים צריכים לו. ולפי"ז י"ל שאכן חכם קודם למלך לענין שיחרורו מהשבי, לא מפני גודל כבודו העצמי, אלא מפני ש"חכם שמת אין לנו כיוצא בו", כדברי הגמרא בהוריות שם, ואילו מלך ישראל שמת, אמרו בגמרא ש"כל ישראל ראויים למלכות", וע"כ עדיף לשחרר את התלמיד חכם לטובת הכלל, יותר משחרורו של המלך, כיון שאע"פ שכבוד מלך עדיף, אך גדולה היא תועלת התלמיד חכם על פני תועלת המלך. ואם כנים הדברים אזי מובן היטב מדוע לא הוכיחו התוס' מנידו"ד שכבוד התורה עדיף על כבוד המלך, דהכא אינו מדין כבוד המלוכה, אלא מדין כדאיות האדם המשוחרר לטובת הכלל, וע"כ גם שפיר מספק"ל להתוס' איזו מצות עשה דכיבוד עדיפה טפי, מבלי להוכיח מסוגיית הש"ס דהוריות.

ועצם ד' הש"ס, שביארו שחכם עדיף למלך משום כדאיותו לציבור ולא משום כבודו, מוכיחה כמשנ"ת. וכן נראה להוכיח מד' הרמב"ם בפיהמ"ש שכ': "ענין הקדמת החכם למלך אינו אלא באמונה, שהחכם מועיל לאומה ממלך, אבל במעשים אין שום דבר קודם לכבוד המלך, ואפי' היה עם הארץ, שנאמר "שום תשים עליך מלך".

וכן נראה ברור מדאיתא בגמ' שם כך: "סגן ומשוח מלחמה איזה מהם קודם? אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן, ת"ש דתניא סגן ומשוח מלחמה שהיו מהלכים בדרך ופגע בהם מת מצוה, מוטב שיטמא משוח מלחמה ואל יטמא סגן, שאם יארע בו פסול בכהן גדול, נכנס הסגן ומשמש תחתיו. והתניא משוח מלחמה קודם לסגן. אמר רבינא כי תניא ההיא – להחיותו". ופירש רש"י (ד"ה להחיותו): "הוא קודם לסגן משום דצבור צריכים לו למשוח מלחמה לצורך מלחמה טפי מסגן", עכ"ל. הרי לנו שלמרות שסגן חשוב יותר וצריך לכבדו יותר מכהן משוח מלחמה, אך מ"מ השיקול המנחה את השחרור מהשבי והצורך להחיותו הוא קודם כל הצורך באדם הנעזר לתועלת אלו המסייעים לו, ולכן משוח מלחמה קודם בדרגת קדימתו, כד' רש"י ז"ל ד"הוא קודם לסגן משום דצבור צריכים לו למשוח מלחמה לצורך מלחמה טפי מסגן".

ולכאו' אמיתות דברינו תלויה לכאו' בשאלה האם אבידת החכם קודמת לאבידת המלך, דלדברינו דוקא לענין השחרור מהשבי חכם קודם, כיון ששיחרורו חשוב לנו יותר לצורך הציבור, ואילו דין הקדמת השבת אבידה תליא בכבוד ולא בכדאיות. וצ"ע דהרמב"ם והטושו"ע כלל לא הזכירו לדין עדיפות חכם על המלך בשום ענין. ואמנם מצאתי בשו"ת מכתם לדוד (לבעל החסדי דוד, יו"ד סי' מ"ה) שכ' בפירוש דחכם קודם למלך דוקא לענין שיחרור מהשבי ולא לשאר ענינים, עי"ש וכמשנ"ת.

והנה בגמ' בהוריות שם נאמר שממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. וכתב התפארת ישראל (שם פ"ג אות ל"ח) דזהו דוקא בממזר, אך גוים ונתינים ועבדים אינם קודמים לכהן גדול עם הארץ, למרות שהינם תלמידי חכמים. והקשו האחרונים מהמבואר בתוס' ע"ז ג' א' ד"ה הרי [וכן יש להעיר לכאו' מד' הש"ס בב"ק ל"ח א' ובתוס' שם] שגוי העוסק בתורה יקר הוא יותר מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים, וא"כ אם עכו"ם חשוב טפי, כ"ש נתינים ועבדים.

ובפשטות קושיא מעיקרא ליתא, דא"א להקשות מדברי אגדה אלו דעכו"ם שעוסק בתורה נחשב טפי מכהן גדול ע"ה, לדיני קדימה, אשר פשוט שעכו"ם אינו קודם לישראל, למרות שלמד תורה. ואפשר דיש לשאול שאלה זו רק בעבד החייב במצוות כאשה.

ואם בכ"ז נקשה, י"ל כפימשנ"ת שסוגית הקדימה דנן עוסקת בחשיבותם של האסורים בבית הסוהר כלפי הפודים אותם מהשבי (ולכן אדם מקדים עצמו לכולם, ואביו קודם לכה"ג וכו', מפני שלגבי עצמו אביו נצרך יותר וכו'). ולפי"ז י"ל דאה"נ וגוי שעוסק בתורה חשוב מצד עצמו יותר מכהן גדול, אך כלפי הפודים עצמם אינו חשוב ככהן גדול. וכן י"ל דנתין ועבד שלמדו תורה, אף דנחשבים מכובדים ויקרים יותר מכהן גדול מצד תורתם, אך כלפי ישראל הפודים, כהן גדול עדיף, כיון שהורתו ולידתו בקדושה, וישראל גמור הוא, ומשא"כ ממזר ת"ח עדיף לנו טפי מכהן גדול עם הארץ, מחמת תורתו והיותו ישראל גמור. ועי' בהגהות חק נתן והגהות עיני שמואל בהוריות שם (כנדפס בש"ס וילנא).



ב] לעיל הבאנו את דברי הגמרא בהוריות ומשמעותה, שדנה האם סגן קודם בחשיבותו לכהן משוח מלחמה, ויש לכבדו יותר, אך מאחר שהציבור זקוק יותר למשוח מלחמה, ע"כ משוח מלחמה קודם להחיותו, אע"פ שאפשר וכבוד הסגן קודם. והנה בתענית (לא, ב) נאמר, גבי שמחת מחולות ט"ו באב: "בת מלך שואלת מבת כהן גדול, בת כהן גדול מבת סגן, ובת סגן מבת משוח מלחמה, ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט, וכל ישראל שואלין זה מזה, כדי שלא יתבייש את מי שאין לו". והקשה הרש"ש דמהכא משמע דסגן חשוב טפי ממשוח מלחמה, ובהוריות י"ג מבואר להיפך, עי"ש. ועוד הקשה דבהוריות שם חשיב עוד מדרגות, אמרכל, גזבר, ראש משמר בית אב, ומדוע לא שאלה בת כהן משוח מלחמה את בגדי בת האמרכל ובת האמרכל מבת הגזבר וכו', והרי בסדר חשיבותם וכבודם קודמים הם לכהן הדיוט, וצ"ע.

וכקושייתו הראשונה כן העיר גם היעב"ץ בהגהותיו שם, דכתב: "בת כהן גדול מבת סגן ובת סגן מבת כהן משוח מלחמה. תימה הא בהדיא תניא בשלהי הוריות דמשוח מלחמה קודם לסגן", וצ"ע.

ואולם לפימשנ"ת הדברים מחוורים ביותר וקושיה מעיקרא ליתא, דאכן סגן קודם בחשיבותו לכהן משוח מלחמה, ויש לכבדו יותר, אך מאחר שהציבור זקוק יותר למשוח מלחמה, ע"כ משוח מלחמה קודם להחיותו ולשחררו מן השבי, אע"פ שכבוד הסגן קודם. אך כאשר אנו עוסקים בעניני כבוד גרידא, כבהשאלת בגדי נשות השררה זו מזו, אכן שב הדין שסגן קודם למשוח מלחמה ולכן בת כהן גדול שואלת בגדים מבת הסגן, שאביה חשוב יותר מהמשוח מלחמה וצריך לכבדה יותר.

ואפשר לתרץ קושיות היעב"ץ והרש"ש באופן אחר, די"ל שישנם ב' סוגי כבוד. א-) כבוד מצד אמיתות הדבר ע"פ תורה, שהתורה אמרה שת"ח וכהן וכו' זכאים לכבוד מיוחד. ב-) כבוד ע"פ תחושת הציבור, המכבדים אדם זה משום מעלה מסויימת המצויה בו, אף שמדין תורה אין מצוה לכבדו משום מעלה זו, וכדוגמת הא דעירובין (פו, א) דרבי מכבד עשירים, רבי עקיבא מכבד עשירים. אשר מדינא א"צ להחיות ולפדות עשירים מן השבי יותר מן העניים.

ולפי"ז יבוארו הדברים יפה, דהנה הסוגיה בהוריות איירי בקדימת האנשים ע"פ חשיבותם ע"פ דין תורה, ולזה צריך לכבד משוח מלחמה לפני הסגן וע"כ מצוה להחיותו קודם, אך בגמ' בשלהי תענית איירי בכבודם ע"פ חשיבותא דעלמא, ומפני שכל דין שאילת הבגדים זה מזה עניינה כדי שלא יתביישו הנשים לשאול ולכן שואלת אשה מחברתה לפי סדר חשיבותה ע"פ החשיבות והכבוד הניתן לה בעולם, וכדמצינו ששואלת בת מלך מבת כהן גדול ופירש רש"י דכהן גדול קרוב למלכות הוא, וחזינן דאין עניינו מצד כבוד הכהונה, אלא משום שפוק חזי מאי עמא דבר, שמכבדים אותו כקרוב למלכות ולא משום קדושתו והצורך לכבדו ע"פ תורה, ולכן בת כהן גדול שואלת מבת הסגן, המצוי תדיר במקדש ועומד ליד הכהן גדול ביוה"כ ומחליפו בשעת טומאתו וכו', והדבר עדיף ע"פ שאלת הבגדים מבת משוח מלחמה, דאף שמבחינת דין התורה יש לקדשו ולכבדו יותר, מ"מ משוח מלחמה חשוב בעולם כמכובד פחות מהסגן, ומשום שרק בעיתות מלחמה נראה המשוח מלחמה, וביתר העיתים נחשב בעלמא ככל אחיו הכהנים.

ולפימשנ"ת א"ש קושיית הרש"ש, דבהוריות שם חשיב עוד מדרגות, אמרכל, גזבר, ראש משמר בית אב, ומדוע לא שאלה בת כהן משוח מלחמה את בגדי בת האמרכל ובת האמרכל מבת הגזבר וכו', והרי בסדר חשיבותם וכבודם קודמים הם לכהן הדיוט. משום שחלוקים ב' הסוגיות זה מזה, שבסוגיה בהוריות איירי בסדר חשיבות האדם ודרגתו לענין כיבודו והקדמתו מצד ההלכה, ולכן פירט הש"ס שאמרכל קודם לגזבר וגזבר לראש בית אב וכו', כדי לכבדו ולהקדימו בכל עניניו, ובזה צריך דקדוק גדול ובירור מוחלט של סדר החשיבות והכבוד, כיון שיש לכך השלכה מעשית, האם לשחרר מבית האסורים או להחיות קודם אדם זה או קודם אדם אחר. אך הסוגיה בתענית עוסקת בכבוד הנחשב בעולם, ובזה בת מלך מתכבדת בכך ששואלת מבת כהן גדול וכן בת כהן גדול מבת סגן וכו', שמשום חשיבותם וכבודם הרם מדקדקים עד מאד בכבודם. אך כאשר סולם החשיבות יורד, אין בת אמרכל חשה פחיתות כבוד לשאול בגד מבת כהן הדיוט, כפי שבת כהן הדיוט אינה חשה פחיתות כבוד לשאול בגד מבת אדם הפחות מאביה ב' דרגות, כיון שסדר החשיבות בזה אינו נמשך לעולם וכל אחת לא תחשיב כפחיתות כבוד לשאול ממי שפחותה הימנה, כיון שגם אביה בעצמו אינו חשוב במיוחד ואין מכבדים אותו באופן מיוחד, וע"כ בש"ס תענית לא נאמר שבת אמרכל שואלת דוקא מבת גזבר וכו', והבן.

הא לחמא עניא
הודעות: 1408
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ד' יולי 25, 2018 10:12 am

כמדומני שיש רבנו גרשום שכותב שהשמחה בט"ו באב כי אז חוזרים ללימודים.
ברכת ייש"כ למי שיתן הפניה מדוייקת.

קו ירוק
הודעות: 3028
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' יולי 25, 2018 11:44 am

דורשי יחודך כתב:למיטב ידיעתי זה די נדיר למצוא שיעורי תורה הקבועים לרבים בט"ו באב, בלילו או ביומו, ולענ"ד חבל קצת. הן "לא היו ימים טובים לישראל"... ידוע שישנם, ומסתמא פעם היו עוד יותר, כאלה שנוערים כל הלילה כדי ללמוד, אך לאו כל מוחא סביל דא. מדוע שלא ינצלו את ההזדמנות ויהיו שיעורים קבועים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל אתר ואתר, כדוגמת המצב המרנין בימי חול המועד, שיעורים מרתקים, אולי שיחות בעומק ענינו של יום? הרי ככה היה היום נהפך ממש ליום טוב של ריבוי תלמוד תורה בכמות ובאיכות, והיה מתקיים במלוא מובן המילה ענין היום טוב של ט"ו באב בכוח הציבור.

לפני זה, בשביל תיקון העולם, אפשר ארגן שיעורים לט"ו בשבט ..

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 26, 2018 6:52 pm

היום במקום שיעורי תורה מארגנים תפילות על זיווגים הגונים.

ואגב, גם הגאון האדיר עמודא דצלותא רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א עורך תפילה כזו בהיכל הכולל שלו בבנין של ישיבת אור גאון רח' שלמה המלך מחר בצהרי היום, כמדומני ב12 ומחצה או באחד. משהו כזה.

קו ירוק
הודעות: 3028
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' יולי 26, 2018 7:02 pm

נוטר הכרמים כתב:היום במקום שיעורי תורה מארגנים תפילות על זיווגים הגונים.

ואגב, גם הגאון האדיר עמודא דצלותא רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א עורך תפילה כזו בהיכל הכולל שלו בבנין של ישיבת אור גאון רח' שלמה המלך מחר בצהרי היום, כמדומני ב12 ומחצה או באחד. משהו כזה.

ובלי פרובוגנדע'ס ותמונות..

אראל
הודעות: 624
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי אראל » ה' יולי 26, 2018 10:12 pm

הא לחמא עניא כתב:כמדומני שיש רבנו גרשום שכותב שהשמחה בט"ו באב כי אז חוזרים ללימודים.
ברכת ייש"כ למי שיתן הפניה מדוייקת.

ב"ב קכא ע"ב יום שפסקו לכרות עצי המערכה, עיי"ש ברבינו גרשום בצד הגמרא

הפצת המעיינות
הודעות: 148
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ש' יולי 28, 2018 11:10 pm

קו ירוק כתב:
נוטר הכרמים כתב:היום במקום שיעורי תורה מארגנים תפילות על זיווגים הגונים.

ואגב, גם הגאון האדיר עמודא דצלותא רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א עורך תפילה כזו בהיכל הכולל שלו בבנין של ישיבת אור גאון רח' שלמה המלך מחר בצהרי היום, כמדומני ב12 ומחצה או באחד. משהו כזה.

ובלי פרופוגנדע'ס ותמונות..

הפרסום כאן הא גופא פראפאגנדע

דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » א' יולי 29, 2018 12:49 am

קו ירוק כתב:
דורשי יחודך כתב:למיטב ידיעתי זה די נדיר למצוא שיעורי תורה הקבועים לרבים בט"ו באב, בלילו או ביומו, ולענ"ד חבל קצת. הן "לא היו ימים טובים לישראל"... ידוע שישנם, ומסתמא פעם היו עוד יותר, כאלה שנוערים כל הלילה כדי ללמוד, אך לאו כל מוחא סביל דא. מדוע שלא ינצלו את ההזדמנות ויהיו שיעורים קבועים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל אתר ואתר, כדוגמת המצב המרנין בימי חול המועד, שיעורים מרתקים, אולי שיחות בעומק ענינו של יום? הרי ככה היה היום נהפך ממש ליום טוב של ריבוי תלמוד תורה בכמות ובאיכות, והיה מתקיים במלוא מובן המילה ענין היום טוב של ט"ו באב בכוח הציבור.

לפני זה, בשביל תיקון העולם, אפשר ארגן שיעורים לט"ו בשבט ..

אפשר הסבר? כוונתכם לענין מכשולות בתרו"מ? או אולי תולעים?

כדכד
הודעות: 2853
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי כדכד » א' יולי 29, 2018 6:02 pm

באמת לא מובן
התוספת לימוד בלילה בליל טו באב נזכרת בגמרא ובטו בשבט לא מצינו?
אולי תיקון העולם בעניני מעשר פירות?

קו ירוק
הודעות: 3028
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' יולי 30, 2018 9:42 pm

כדכד כתב:באמת לא מובן
התוספת לימוד בלילה בליל טו באב נזכרת בגמרא ובטו בשבט לא מצינו?
אולי תיקון העולם בעניני מעשר פירות?

זה הטיית הפשט (בב"ב קכא.). התוספת היא להקפיד שלילותיו מתארכים והרי חייב אדם להיות זהיר בכל לילותיו.
ואם כוונתך להוסיף שיעור תורה, אז בכל לילה יוסיף עוד שיעור תורה נוסף כי הלילות מתארכים והולכים, ולא מתייחד בזה ט"ו באב מכל יום שאחריו.

דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' יולי 30, 2018 9:52 pm

אפשר להבין מה פשר ההתנגדות, הרב קו ירוק?
לא היו ימים טובים לישראל כו', האם לא כדאי לעשות משהו מהיום הזה?
בנוגע ללימוד בליל ט"ו, פשיטא שאתה צודק שלא מוזכר בגמרא ענין בזה, אבל ידוע שהיו בהרבה קהילות (וכנראה עוד היום) שנהגו להוסיף הרבה יותר, ויש שנעורים כל הלילה, זכור לי שקראתי תיאור של הגר"י איידלשטיין זצ"ל שכתב שהיה הוא ואחיו להבל"ח מתיישבים עם גמרא בליל טו באב ובמהירות היה עובר כל הלילה.
עכ"פ איך השתרבב לכאן ט"ו בשבט?

קו ירוק
הודעות: 3028
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' יולי 30, 2018 10:03 pm

דורשי יחודך כתב:אפשר להבין מה פשר ההתנגדות, הרב קו ירוק?
לא היו ימים טובים לישראל כו', האם לא כדאי לעשות משהו מהיום הזה?
בנוגע ללימוד בליל ט"ו, פשיטא שאתה צודק שלא מוזכר בגמרא ענין בזה, אבל ידוע שהיו בהרבה קהילות (וכנראה עוד היום) שנהגו להוסיף הרבה יותר, ויש שנעורים כל הלילה, זכור לי שקראתי תיאור של הגר"י איידלשטיין זצ"ל שכתב שהיה הוא ואחיו להבל"ח מתיישבים עם גמרא בליל טו באב ובמהירות היה עובר כל הלילה.
עכ"פ איך השתרבב לכאן ט"ו בשבט?

אין לי התנגדות לריבוי תורה. אבל למה אתה לא מרבה תורה בכל יום? ולמה לא מרבים תורה בבין הזמנים (יש ע"ז אשכול נפרד).
נו, באמת.. אמרתי שעד שמעוררים על ט"ו באב שאין לו מקור, שיעוררו על ט"ו בשבט שיהיה בו שיעורים על מצוות התלויות בארץ, שהרי רק למטרה זו תיקנו בו יום טוב כמבואר בראשונים! כדי שיזכרו ההלכות הרבות התלויות ביום זה.

דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' יולי 30, 2018 10:13 pm

אם כבר, טו בשבט הוא לא יום טוב. יש חידוש שלא אומרים תחנון, יש חידוש בדברי הגר"א, אבל אלה חידושים ודיוקים, לא מצינו בחז"ל שיעשו עסק מט"ו בשבט.

כאן אנחנו מדברים על משנה שלימה. לא היו ימים טובים כו'. לשם מה המשנה מספרת את זה? כנראה שחשוב לדעת את זה. יש לנו על זה סוגיא שלימה בגמרא מה בדיוק אירע. על אחד מהם יש לנו ברכה מיוחדת שמברכים כל פעם שאוכלים סעודת פת. כאן לא מדובר בחסידשע תורה שהאדם עץ השדה, מדובר בדברי חז"ל, לא בתיקוני זהר בשביל המקובלים אלא בתלמוד בבלי וירושלמי. האין ענין להזכר בזה, להפיק משהו מזה?

תרומות ומעשרות יש לנו את הבימה"ד של הרב אפרתי (אגב מזמינים אותו שליט"א בליל שבת בסביבות ט"ו בשבט, לדבר על עניני תרו"מ בבתי כנסת) עם ימי העיון שלהם, כך שאל לכם לדאוג.

בקרו טלה
הודעות: 2342
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי בקרו טלה » ג' יולי 31, 2018 7:00 am

דורשי יחודך כתב:
עכ"פ איך השתרבב לכאן ט"ו בשבט?

מהרש"א בבא בתרא דף קכא:
כיון שהגיע ט"ו באב תשש כח החמה ולא היו כורתין עצים כו'. זכר זמן שפסקו מלכרות ולא זכר עד אימת פסקו ושהתחילו שוב לכרות ואפשר דזמנו דומיא דהכי בט"ו בשבט שזמנו שוה בימי הגשמים כמו ט"ו באב בימות החמה אז מוסיף כח החמה באילנות דמה"ט אמרינן ברפ"ק דר"ה דט"ו בשבט ר"ה לאילנות לב"ה ואמרינן בגמרא שם מאי טעמא הואיל ויצאו רוב גשמי השנה והיפך זה כאן שתשש כח החמה ומתחילין ימי הגשמים ולחלוחית יוסיף בעצים אלא שלא זכר כאן רק זמן הפסיקה שהיו משמחין על שגמרו מצוה גדולה כזאת ולכך קראו ליה יום תבר מגל כלומר שכבר נגמרה המצוה ואין צריכין עוד אף למכשירי המצוה שהוא מגל וק"ל.

דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' יולי 31, 2018 2:27 pm

בקרו טלה כתב:
דורשי יחודך כתב:
עכ"פ איך השתרבב לכאן ט"ו בשבט?

מהרש"א בבא בתרא דף קכא:
כיון שהגיע ט"ו באב תשש כח החמה ולא היו כורתין עצים כו'. זכר זמן שפסקו מלכרות ולא זכר עד אימת פסקו ושהתחילו שוב לכרות ואפשר דזמנו דומיא דהכי בט"ו בשבט שזמנו שוה בימי הגשמים כמו ט"ו באב בימות החמה אז מוסיף כח החמה באילנות דמה"ט אמרינן ברפ"ק דר"ה דט"ו בשבט ר"ה לאילנות לב"ה ואמרינן בגמרא שם מאי טעמא הואיל ויצאו רוב גשמי השנה והיפך זה כאן שתשש כח החמה ומתחילין ימי הגשמים ולחלוחית יוסיף בעצים אלא שלא זכר כאן רק זמן הפסיקה שהיו משמחין על שגמרו מצוה גדולה כזאת ולכך קראו ליה יום תבר מגל כלומר שכבר נגמרה המצוה ואין צריכין עוד אף למכשירי המצוה שהוא מגל וק"ל.

יפה מאוד, ייש"כ.

כדכד
הודעות: 2853
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי כדכד » ד' אוגוסט 01, 2018 8:54 am

קו ירוק כתב:
כדכד כתב:באמת לא מובן
התוספת לימוד בלילה בליל טו באב נזכרת בגמרא ובטו בשבט לא מצינו?
אולי תיקון העולם בעניני מעשר פירות?

זה הטיית הפשט (בב"ב קכא.). התוספת היא להקפיד שלילותיו מתארכים והרי חייב אדם להיות זהיר בכל לילותיו.
ואם כוונתך להוסיף שיעור תורה, אז בכל לילה יוסיף עוד שיעור תורה נוסף כי הלילות מתארכים והולכים, ולא מתייחד בזה ט"ו באב מכל יום שאחריו.

בגמרא גם שם וגם בתענית כתוב שצריך להוסיף בלימוד בליל ט"ו באב.
יתכן באמת שהכוונה להוסיף משם ואילך כיוון שאז הלילות מתארכים.
לפי זה יש מקום להוסיף כל לילה אבל לא כל לילה שיעור נוסף אלא מליל ט"ו באב ואילך להוסיף שיעור קבוע.
לא כתוב בשום מקום שאדם חייב להזהר בכל לילותיו וכן כתוב שמליל ט"ו באב צריך להוסיף בלימוד.
מה שהוזכר לגבי ט"ו בשבט הוא לאר תוספת בלימוד אלא שיזכרו שעברה שנה והשתנה הדין לענין מצוות התלויות בארץ

דורשי יחודך
הודעות: 484
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ד' אוגוסט 01, 2018 3:07 pm

הרי כתוב מכאן ואילך דמוסיף כו', וברור לכאורה שהכוונה לא רק על ליל ט"ו. ובכל זאת נהגו להוסיף הרבה באותו לילה, ואולי הוא להראות את הרצון והנכונות להוסיף בכל הלילות.

גימפעל
הודעות: 2391
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי גימפעל » ה' אוגוסט 02, 2018 4:11 pm

שמעתי פעם בשם הר"מ גנוט (אולי כתוב בלוח) שהלילות מתחילים להתארך מתקופת תמוז, ולמה אמרו חז"ל מט"ו באב, מפני שמתאריך זה יש יותר משמנה שעות בלילה.

חלמישצור
הודעות: 1133
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: שיעורי תורה בט"ו באב

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' אוגוסט 02, 2018 5:08 pm

נפש הראיה, תרצ"ו, עמ' יז-יח
נפש הראיה תרצו עמ יז-יח - לוצין טו באב.png
נפש הראיה תרצו עמ יז-יח - לוצין טו באב.png (99.46 KiB) נצפה 1498 פעמים

דרכי חיים ושלום - מנהגי רבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר ממונקאטש - כרך א, סי' תרפג (מונקאטש ת"ש, עמ' רלא)
דרכי חיים ושלום א סי תרפג מונקאטש תש עמ רלא.png
דרכי חיים ושלום א סי תרפג מונקאטש תש עמ רלא.png (122.43 KiB) נצפה 1498 פעמים


חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים