דורשי יחודך כתב:למיטב ידיעתי זה די נדיר למצוא שיעורי תורה הקבועים לרבים בט"ו באב, בלילו או ביומו, ולענ"ד חבל קצת. הן "לא היו ימים טובים לישראל"... ידוע שישנם, ומסתמא פעם היו עוד יותר, כאלה שנוערים כל הלילה כדי ללמוד, אך לאו כל מוחא סביל דא. מדוע שלא ינצלו את ההזדמנות ויהיו שיעורים קבועים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל אתר ואתר, כדוגמת המצב המרנין בימי חול המועד, שיעורים מרתקים, אולי שיחות בעומק ענינו של יום? הרי ככה היה היום נהפך ממש ליום טוב של ריבוי תלמוד תורה בכמות ובאיכות, והיה מתקיים במלוא מובן המילה ענין היום טוב של ט"ו באב בכוח הציבור.
לענין כתב:והלא יום זה יבנה בו בית המקדש בב"א-
אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, וכו' וכו'
וכן הוא אומר: (שיר השירים ג) צאינה לה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו.
ביום חתונתו, זו מתן תורה [דהיינו יום הכפורים].
וביום שמחת ליבו, זה בניין בית המקדש, שייבנה במהרה בימינו, אמן.
לענין כתב:הפירוש שכתבתי בעה"י, מתורתו של הכהן הגדול, מלובלין, רבי צדוק, הוא.
דורשי יחודך כתב:למיטב ידיעתי זה די נדיר למצוא שיעורי תורה הקבועים לרבים בט"ו באב, בלילו או ביומו, ולענ"ד חבל קצת. הן "לא היו ימים טובים לישראל"... ידוע שישנם, ומסתמא פעם היו עוד יותר, כאלה שנוערים כל הלילה כדי ללמוד, אך לאו כל מוחא סביל דא. מדוע שלא ינצלו את ההזדמנות ויהיו שיעורים קבועים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל אתר ואתר, כדוגמת המצב המרנין בימי חול המועד, שיעורים מרתקים, אולי שיחות בעומק ענינו של יום? הרי ככה היה היום נהפך ממש ליום טוב של ריבוי תלמוד תורה בכמות ובאיכות, והיה מתקיים במלוא מובן המילה ענין היום טוב של ט"ו באב בכוח הציבור.
נוטר הכרמים כתב:היום במקום שיעורי תורה מארגנים תפילות על זיווגים הגונים.
ואגב, גם הגאון האדיר עמודא דצלותא רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א עורך תפילה כזו בהיכל הכולל שלו בבנין של ישיבת אור גאון רח' שלמה המלך מחר בצהרי היום, כמדומני ב12 ומחצה או באחד. משהו כזה.
הא לחמא עניא כתב:כמדומני שיש רבנו גרשום שכותב שהשמחה בט"ו באב כי אז חוזרים ללימודים.
ברכת ייש"כ למי שיתן הפניה מדוייקת.
קו ירוק כתב:נוטר הכרמים כתב:היום במקום שיעורי תורה מארגנים תפילות על זיווגים הגונים.
ואגב, גם הגאון האדיר עמודא דצלותא רבי ישראל יצחק קלמנוביץ שליט"א עורך תפילה כזו בהיכל הכולל שלו בבנין של ישיבת אור גאון רח' שלמה המלך מחר בצהרי היום, כמדומני ב12 ומחצה או באחד. משהו כזה.
ובלי פרופוגנדע'ס ותמונות..
קו ירוק כתב:דורשי יחודך כתב:למיטב ידיעתי זה די נדיר למצוא שיעורי תורה הקבועים לרבים בט"ו באב, בלילו או ביומו, ולענ"ד חבל קצת. הן "לא היו ימים טובים לישראל"... ידוע שישנם, ומסתמא פעם היו עוד יותר, כאלה שנוערים כל הלילה כדי ללמוד, אך לאו כל מוחא סביל דא. מדוע שלא ינצלו את ההזדמנות ויהיו שיעורים קבועים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בכל אתר ואתר, כדוגמת המצב המרנין בימי חול המועד, שיעורים מרתקים, אולי שיחות בעומק ענינו של יום? הרי ככה היה היום נהפך ממש ליום טוב של ריבוי תלמוד תורה בכמות ובאיכות, והיה מתקיים במלוא מובן המילה ענין היום טוב של ט"ו באב בכוח הציבור.
לפני זה, בשביל תיקון העולם, אפשר ארגן שיעורים לט"ו בשבט ..
כדכד כתב:באמת לא מובן
התוספת לימוד בלילה בליל טו באב נזכרת בגמרא ובטו בשבט לא מצינו?
אולי תיקון העולם בעניני מעשר פירות?
דורשי יחודך כתב:אפשר להבין מה פשר ההתנגדות, הרב קו ירוק?
לא היו ימים טובים לישראל כו', האם לא כדאי לעשות משהו מהיום הזה?
בנוגע ללימוד בליל ט"ו, פשיטא שאתה צודק שלא מוזכר בגמרא ענין בזה, אבל ידוע שהיו בהרבה קהילות (וכנראה עוד היום) שנהגו להוסיף הרבה יותר, ויש שנעורים כל הלילה, זכור לי שקראתי תיאור של הגר"י איידלשטיין זצ"ל שכתב שהיה הוא ואחיו להבל"ח מתיישבים עם גמרא בליל טו באב ובמהירות היה עובר כל הלילה.
עכ"פ איך השתרבב לכאן ט"ו בשבט?
דורשי יחודך כתב:
עכ"פ איך השתרבב לכאן ט"ו בשבט?
מהרש"א בבא בתרא דף קכא:
כיון שהגיע ט"ו באב תשש כח החמה ולא היו כורתין עצים כו'. זכר זמן שפסקו מלכרות ולא זכר עד אימת פסקו ושהתחילו שוב לכרות ואפשר דזמנו דומיא דהכי בט"ו בשבט שזמנו שוה בימי הגשמים כמו ט"ו באב בימות החמה אז מוסיף כח החמה באילנות דמה"ט אמרינן ברפ"ק דר"ה דט"ו בשבט ר"ה לאילנות לב"ה ואמרינן בגמרא שם מאי טעמא הואיל ויצאו רוב גשמי השנה והיפך זה כאן שתשש כח החמה ומתחילין ימי הגשמים ולחלוחית יוסיף בעצים אלא שלא זכר כאן רק זמן הפסיקה שהיו משמחין על שגמרו מצוה גדולה כזאת ולכך קראו ליה יום תבר מגל כלומר שכבר נגמרה המצוה ואין צריכין עוד אף למכשירי המצוה שהוא מגל וק"ל.
בקרו טלה כתב:דורשי יחודך כתב:
עכ"פ איך השתרבב לכאן ט"ו בשבט?מהרש"א בבא בתרא דף קכא:
כיון שהגיע ט"ו באב תשש כח החמה ולא היו כורתין עצים כו'. זכר זמן שפסקו מלכרות ולא זכר עד אימת פסקו ושהתחילו שוב לכרות ואפשר דזמנו דומיא דהכי בט"ו בשבט שזמנו שוה בימי הגשמים כמו ט"ו באב בימות החמה אז מוסיף כח החמה באילנות דמה"ט אמרינן ברפ"ק דר"ה דט"ו בשבט ר"ה לאילנות לב"ה ואמרינן בגמרא שם מאי טעמא הואיל ויצאו רוב גשמי השנה והיפך זה כאן שתשש כח החמה ומתחילין ימי הגשמים ולחלוחית יוסיף בעצים אלא שלא זכר כאן רק זמן הפסיקה שהיו משמחין על שגמרו מצוה גדולה כזאת ולכך קראו ליה יום תבר מגל כלומר שכבר נגמרה המצוה ואין צריכין עוד אף למכשירי המצוה שהוא מגל וק"ל.
קו ירוק כתב:כדכד כתב:באמת לא מובן
התוספת לימוד בלילה בליל טו באב נזכרת בגמרא ובטו בשבט לא מצינו?
אולי תיקון העולם בעניני מעשר פירות?
זה הטיית הפשט (בב"ב קכא.). התוספת היא להקפיד שלילותיו מתארכים והרי חייב אדם להיות זהיר בכל לילותיו.
ואם כוונתך להוסיף שיעור תורה, אז בכל לילה יוסיף עוד שיעור תורה נוסף כי הלילות מתארכים והולכים, ולא מתייחד בזה ט"ו באב מכל יום שאחריו.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים